רע”פ 5471/15 – ששון לסטר נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעפ"ג 646-04-15, מיום 14.7.2015, שניתן על-ידי כב' השופטים א' טל – נשיא; ז' בוסתן; וד"ר ש' בורנשטיין |
בשם המבקש: עו"ד יוסי זילברברג
1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעפ"ג 646-04-15 (כב' השופטים: א' טל – נשיא; ז' בוסתן; וד"ר ש' בורנשטיין), מיום 14.7.2015, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה, בת"פ 57623-11-12 (כב' השופט ע' קובו), מיום 26.2.2015.
רקע והליכים קודמים
2
2.
נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו את העבירות
הבאות: גניבה בידי עובד בצוותא, לפי סעיף
3. ביום 26.6.2014, הרשיע בית משפט השלום ברמלה את המבקש, בהתאם להודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. טרם שנגזר דינו, נשלח המבקש לקבלת תסקיר מבחן בעניינו. כמו כן, נשלח המבקש אל הממונה על עבודות השירות, על מנת לבחון את התאמתו לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות. המשיבה הודיעה באותו מעמד, כי עמדתה תהא להטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, וזאת נוכח חומרת המעשים בהם הורשע המבקש, וביצועם בצוותא.
4. בפתח גזר הדין, עמד בית משפט השלום ברמלה על עיקרי תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המבקש, ממנו עולה כי המדובר במבקש אשר מתקשה לקחת אחריות למעשיו; מגלה גישה מניפולטיבית; ונעדר מוטיבציה לשינוי התנהגותו העבריינית. בהמשך, בחן בית משפט השלום את מדיניות הענישה במקרים דומים. עוד ציין בית משפט השלום, כי יש ליתן את הדעת לערך החברתי שנפגע, והוא חובת אמון במסגרת יחסי עובד מעביד. לאחר זאת, קבע בית משפט השלום, כי מתחם הענישה ההולם בעניינו של המבקש, נע בין 3 חודשי עבודות שירות, ועד 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל. לאחר מכן, נתן בית משפט השלום דעתו לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, וביניהן: גילו של המבקש; חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; ועברו הפלילי של המבקש, שאינו מכביד.
בהתאם לכך, גזר בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש עבירה של גניבה ממעביד; 5 חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים, לבל יעבור המבקש עבירה של גניבה או קשר לביצוע פשע או עוון; וקנס כספי בסך 24,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו.
5. המשיבה ערערה על גזר דינו של בית משפט השלום, וביום 14.7.2015, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה והשית על המבקש 8 חודשי מאסר "מאחורי סורג ובריח". יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.
3
הבקשה לרשות ערעור
6. בבקשה לרשות ערעור טען המבקש, כי שגה בית המשפט המחוזי עת השית עליו עונש מאסר לריצוי בפועל. לטענתו, "הטלת מאסר לריצוי בפועל, ולא בדרך של עבודות שירות מהווה סטייה קיצונית ממתחם הענישה הנוהג בנסיבות העניין דנא".
דיון והכרעה
7. הבקשה שלפניי נסובה, כול כולה, סביב מידת העונש שהושת על המבקשים. הלכה מושרשת היא, כי השגה על חומרת העונש איננה מהווה עילה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", למעט במקרים חריגים שבהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת במקרים (רע"פ 4145/15 בן יששכר נ' מדינת ישראל (21.6.2015); רע"פ 3818/15 בובליל נ' מדינת ישראל (8.6.2015); רע"פ 2945/15 אבו חנין נ' מדינת ישראל (3.5.2015)). בנידון דידן, העונש אשר הוטל על המבקש, איננו סוטה לחומרה ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים כגון דא, ולפיכך אין כל הצדקה להתערב בו (השוו: רע"פ 8529/12 עקל נ' מדינת ישראל (18.12.2012); רע"פ שבתשוילי נ' מדינת ישראל (29.4.2010)). אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת.
המבקש יתייצב לריצוי עונשו, ביום 10.9.2015, עד לשעה 10:00, בימ"ר הדרים, או על-פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות ועותק מהחלטה זו. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.
ניתנה היום, ד' באלול התשע"ה (19.8.2015).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15054710_I01.doc יא
