1

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ר' בן-יוסף) בעפ"ת 55885-07-14 מיום 4.9.2014, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על גזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב בפ"ל 264-06-13 מיום 14.7.2014, לפיו הושתו על המבקש 21 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי התקופה בה שהה במעצר; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שבע שנים בפועל; מאסר על תנאי בן שנה למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פג תוקפו תקופה העולה על שנה אחת; פסילת רישיון הנהיגה לשנה אחת על תנאי למשך שלוש שנים.

רקע והליכיםקודמים

2

2.        נגד המבקש הוגשו מספר כתבי אישום המייחסים לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10 לפקודה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; נהיגה ללא רישיון רכב תקף, לפי סעיף 2 לפקודה; נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) בקשר עם סעיף 39(א) לפקודה; נהיגה ברכב שהורד מהכביש, לפי תקנה 67 לפקודה; ונהיגה בחוסר זהירות, לפי תקנה 21(ג) בקשר עם תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

3.        על-פי עובדות כתבי האישום, יוחסו למבקש שלושה אירועים נפרדים של נהיגה בזמן פסילה; אירוע אחד של נהיגה בשכרות וברכב שהורד מן הכביש; ואירוע אחד של נהיגה במהירות מופרזת בשיעור של 126 קמ"ש. המבקש הורשע בבית משפט השלום לתעבורה על סמך הודאתו בעובדות כלל כתבי האישום. ביום 7.7.2014 הוגש לבית המשפט תסקיר שירות מבחן בעניינו של המבקש, על פיו למבקש כ-100 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה. נמצא כי המבקש מתקשה להתייחס לבעייתיות שבמעשיו המזלזלים בחוקי התעבורה, באופן המצביע על התנהלות חסרת גבולות. כן נמצא, כי מעורבות גורמי אכיפת החוק אינה מרתיעה אותו כלל. שירות המבחן ציין כי המבקש אינו מבין את חומרת מעשיו או מגלה אחריות, ועל אף שלקח בחשבון את מצבו הבריאותי – לא מצא מקום לבוא בהמלצה טיפולית.

4.        בגזר דינו של בית משפט השלום צוין, כי מדובר בנהג בעל עבר תעבורתי מכביד הן בכמות העבירות והן במהותן. בית המשפט התייחס לממצאי תסקיר שירות המבחן, וציין כי ניכר שפסילותיו הקודמות לא יצרו אצל המבקש את מידת ההרתעה המתבקשת. אל מול שיקולים אלה, התייחס בית המשפט להיות המבקש נהג ותיק, משנת 1974, ולהודאתו במיוחס לו. כן נלקח בחשבון מצבו הבריאותי הקשה. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם לעבירה של נהיגה בזמן פסילה נע בין שבעה חודשי מאסר בפועל ל-20 חודשי מאסר. בצירוף העבירות הנוספות שנרשמו למבקש, קבע בית המשפט כי המתחם ינוע בין שבעה חודשי מאסר לשלוש שנים. על כל האמור, גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש כאמור.

5.        המבקש ערער על גזר הדין וביום 4.9.2014 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו. בית המשפט התייחס לתסקיר שירות המבחן השלילי שנערך בעניין המבקש, וציין כי מצבו הבריאותי והנפשי אינו מהווה חסינות מפני מאסר. כן ציין בית המשפט כי חשוב שמצבו הבריאותי והמסמכים הרלוונטיים יובאו בפני רופא מטעם שירות בתי הסוהר.

הבקשה למתן רשות ערעור

3

6.        המבקש טוען כי מצבו הרפואי "שברירי, מורכב וחמור עד מאוד...עד כדי סיכון חיים משמעותי". הוא מציין את התופעות מהן הוא סובל, בטענה כי מצבו רק הולך ומחמיר. לשיטתו, הן בית המשפט המחוזי והן בית משפט השלום לא גזרו את דינו לנוכח מצבו הרפואי העדכני. הוא מציין כי המסמך הרפואי האחרון שנערך בעניינו, מיום 30.7.2014, לאחר מתן גזר הדין, מלמד על החמרה במצבו. כן מציין המבקש כי גם מצבו הנפשי רעוע.

7.        ביום 20.4.2015 התקבלה תגובת המשיבה. לעמדת המשיבה, הערכאות הקודמות התייחסו מפורשות למצבו הבריאותי של המבקש. המשיבה מציינת כי משיקולי זהירות היא פנתה למומחה חיצוני בתחום הקרדיולוגיה, ד"ר ישראל תמרי (להלן: ד"ר תמרי), על מנת שיבחן את מצבו של המבקש. ד"ר תמרי קבע ביום 13.4.2015 כי מבחינה רפואית קרדינאלית, המבקש כשיר לשאת בעונש של 21 חודשי מאסר, בכפוף לכך שתנאי הכליאה יותאמו למצבו והוא יהיה תחת פיקוח תרופתי יומי. עוד מציינת המשיבה, כי היא פנתה לקצין הרפואה הראשי בשירות בתי הסוהר, אשר העביר לה מסמך המאשר כי המבקש יוכל להשתלב בתנאים מתאימים במר"ש.

דיון והכרעה

8.        הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיה) (13.7.1982) (להלן: חניון חיפה)). בענייננו, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" בהתאם להלכת חניון חיפה.

9.        ליבה של בקשת רשות ערעור זו היא במצבו הבריאותי הקשה של המבקש. אולם ניכר, כי הערכאות הקודמות אכן התייחסו לכך ואף נתנו לכך את המשקל הראוי. אני סבור כי די בכך כדי למנוע את התערבותו של בית משפט זה בסוגיה, אך יצוין כי מסקנה זו מתחדדת לנוכח פנייתה של המשיבה לד"ר תמרי, אשר סיפק חוות דעת מעודכנת עוד בשבוע החולף. המבקש נמצא כשיר לשאת בעונש המאסר בכפוף לתנאים מתאימים, אשר שירות בתי הסוהר אישר כי ניתן להעניק למבקש במסגרת מאסר במר"ש. יש לזכור כי עסקינן באדם בעל הרשעות רבות קודמות, אשר עד היום לא הביע הבנה או כוונה להשתנות. דומה כי אין מנוס מהטלת עונש מאסר אשר יש בו יותר מן ההרתעה, בתקווה כי בהמשך המבקש ימקד את משאביו במצבו הרפואי, ולא בביצוע חוזר של עבירות תעבורה.

10.      בנסיבות העניין, הבקשה נדחית.

4

           על המבקש להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר ניצן ביום 17.5.2015 לא יאוחר מהשעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

           ניתנה היום, ב' באייר התשע"ה (21.4.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14061770_H31.doc  שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,