רע”פ 7099/17 – אוויסון בע”מ,אווה צרפתי נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בע"פ 9973-01-17 ובע"פ 10908-04-17, מיום 11.8.2017, שניתן על ידי כב' השופטת ח' מרים לומפ |
בשם המבקשות: עו"ד חנה בר יוסף ג'ינו
בשם המשיבה: עו"ד מירב הירש
1. לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מרים לומפ), בע"פ 9973-01-17 ובע"פ 10908-04-17, מיום 11.8.2017. בגדרו של פסק הדין נדחה ערעור על החלטות בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ס' אלבו) בב"ש 9145/12 מיום 21.11.2016, ובב"ש 7926/15 מיום 21.2.2017.
2. בהחלטתי מיום 13.9.2017, הוריתי על עיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד אשר תוכרע הבקשה לרשות הערעור.
רקע והליכים קודמים
2
3. במסגרת ב"ש 9145/12, נדונה בקשת המבקשות
לבטל צו שיפוטי, שניתן ביום 10.12.2012, לפי סעיף
4. בב"ש 7926/15 נדונה בקשת המשיבה ליתן צו
הריסה שיפוטי, לפי סעיף
3
5. על החלטות אלו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי,
אשר נדחה בפסק דין מיום 11.8.2017. בית המשפט המחוזי סקר בהרחבה את הרקע להגשת
הערעור ועמד על החלטות ופסקי דין רבים שניתנו בעניינן של המבקשות. בהמשך, פורטו
טענות המבקשות ותגובתה של המשיבה לטענות אלה. לאחר זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי
אין מקום להתערב בהחלטות שניתנו על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים, לרבות בקביעה
העובדתית כי המבקשות המשיכו בעבודות הנחת תבניות קברים ועבודות תשתית אחרות, לאחר
מתן צו הפסקת העבודה השיפוטי. אשר לטענה, כי העבודות שבוצעו פטורות מהיתר בניה,
בהתאם ל
לפיכך, נדחה הערעור ונקבע "כי צו ההריסה יישאר על כנו".
הבקשה לרשות הערעור
6. הבקשה לרשות הערעור שלפניי מתמקדת בטענה כי
הקמת תבניות קבורה פטורה מהיתר בניה, כאילו לא ניתנה החלטתי בעניין אויסון, שם קבעתי מפורשות כי המבקשות מסתמכות על תכנית שאינה מפורטת
די הצורך, שאין בה "כדי לאיין את הדרישה
לקבלת היתר בניה עבור העבודות המדוברות". ועוד הוספתי, "כי עיון בהוראותיה של התכנית מוביל למסקנה ברורה, כי היא נועדה לשמש כשלב
מכין, לקראת הנפקת היתרי בניה, וכי תנאי לקבלת אותם היתרים, הינו קיום תנאיה של
התכנית, קודם לכן". למרות האמור לעיל, חוזרות המבקשות וטוענות כי מדובר
בקבורת שדה במקרקעין, שאינה מצריכה היתר. ועוד נטען, כי בחלקות קבר אחרות לא נדרש
היתר בניה להנחת תבניות קבורה באדמה, והמקרה הנדון "יהיה
המקרה הראשון בירושלים בפרט ובמדינת ישראל בכלל – שבו יינתן היתר בניה – לצורך
הנחת קברים באדמה". עוד נטען, כי עניינן של המבקשות נופל לגדר המקרים
המפורטים ב
תגובת המשיבה
4
7. בתגובתה גורסת המשיבה, כי כל מטרתן של המבקשות
היא להשיג "עיכוב מלאכותי של צו ההריסה לצורך המשך
ביצוע העבודות תוך הפרת צווים ללא היתר". הובהר, כי טענותיהן של
המבקשות עלו בעשרות הליכים משפטיים, בכל הערכאות האפשריות, ונדחו פעם אחר פעם,
כאשר צווי בתי המשפט "מופרים באופן סדרתי
ע"י המבקשות אשר ממשיכות למכור ולקבור על אף שמתנוסס מעל ראשן צו הפסקת עבודה
וצו הריסה כבר חמש שנים". לשיטת המשיבה, אין ליתן למבקשות רשות ערעור מאחר
שלא עולה במקרה דנן כל שאלה משפטית רחבה, החורגת מעניינן הפרטי של המבקשות, וניכר
כי כל מטרתן היא "למשוך זמן יקר על מנת להמשיך ולהפר את
צווי בית המשפט שניתנו בעניין מתחם הקבורה הפיראטי". נטען, בהקשר
זה, כי בשנת 2012, עת ניתן צו הפסקת העבודה השיפוטי, היו במקום 80 תאי קבורה בלבד,
וטרם בוצעו עבודות עפר ויציקות בטון, כאשר כיום הוכשר מתחם קבורה שבו כ-300 תאי
קבורה, "וכל זאת בניגוד לצווי בית משפט".
כאמור, הצורך בקבלת היתרי בניה כבר הוכרע בפסיקתם של בית המשפט המחוזי והעליון,
ואשר ל
אשר לטענה בדבר קיומה של אכיפה בררנית, נטען כי "המבקשות לא הופלו לרעה מאחר ומבוצעת אכיפה כנגד עבירות בניה בהר המנוחות בפרט ובעיר ירושלים בכלל". בהתייחס לטענה, כי המבקשות הגישו בקשה להיתר באופן שיכשיר את הבניה, הבהירה המשיבה כי הבקשה הוגשה בניגוד לתב"ע המאושרת החלה במקום, ו"לכן הבקשה להיתר אינה יכולה להכשיר את מתחם הקבורה במתכונתו הנוכחית".
לאור האמור, מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה לרשות הערעור.
דיון והכרעה
8. הלכה מושרשת היא, כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן אך במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה ציבורית רחבת היקף, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים להליך; או כאשר מתעורר חשש ממשי מפני עיוות דין מהותי או אי-צדק שנגרם למבקש (רע"פ 5555/17 כהן נ' מדינת ישראל (22.10.2017); רע"פ 5416/17 ברנוי נ' מדינת ישראל (30.7.2017); רע"פ 1136/17 חברת פרופיל אבטחה ואחזקה בע"מ נ' מדינת ישראל (28.3.2017); רע"פ 460/17 אבו הדואן נ' מדינת ישראל (20.3.2017)).
לאחר שעיינתי בבקשה לרשות הערעור ובנספחיה, לא מצאתי כי הבקשה עומדת באמות המידה האמורות, ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.
5
זאת ועוד. טענותיהן של המבקשות, רובן ככולן, כבר הועלו בפני ערכאת הערעור, אשר התייחסה אליהן ודחתה אותן לגופן, ומשכך, נראה כי הבקשה מהווה ניסיון לערוך מעין "מקצה שיפורים" לתוצאת הערעור, ניסיון שאין להיעתר לו (רע"פ 5512/17 רטיוש נ' מדינת ישראל (25.10.2017); רע"פ 7665/16 א. סביח למסחר כללי בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התמ"ת (14.12.2016)). גם מטעם זה, יש לדחות את הבקשה לרשות הערעור.
9. למעלה מן הצורך אתייחס בקצרה גם לגופו של
עניין. אפתח בטענה כי אין צורך בהיתרי בניה, לשם ביצוע העבודות במקרקעין, שעיקרן
הנחת תבניות קברים במתחם הקבורה. כפי שציינו בצדק הערכאות הקודמות, נושא זה כבר
נדון והוכרע במסגרת החלטתי בעניין אויסון שעה שנקבע,
בהמשך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"פ 14113-04-13, כי התכנית הרלוונטית
החלה במתחם, "אינה מפורטת די הצורך, כדי לאיין את
הדרישה לקבלת היתר בניה עבור העבודות המדוברות". ועוד נאמר
באותה החלטה, כי "עיון בהוראותיה של התכנית מוביל
למסקנה ברורה, כי היא נועדה לשמש כשלב מכין, לקראת הנפקת היתרי בניה, וכי תנאי
לקבלתם של אותם היתרים, הינו קיום תנאיה של התכנית, קודם לכן". שמע מינא,
כי היה על המבקשות לפנות ולקבל היתרי בניה לביצוע העבודות, ומשלא עשו כן הרי
שמדובר בבניה שנעשתה שלא כדין, על כל המשמעויות שיש לדבר. אשר לטענה כי חלות במקרה
דנן
6
7
10. באשר לטענה, כי לא היה מקום להוציא צו הפסקה
שיפוטי בעניינן של המבקשות, שעקב הפרתו גם ננקטו הליכים פליליים וניתן צו הריסה
שיפוטי, סבורני כי טענה זו הועלתה על ידי המבקשות ללא כל בסיס ואף בחוסר תום לב.
כאמור, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של המבקשות, ניתן בשנת 2012 צו להפסקת עבודה,
ובהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, מיום 21.11.2016, נדחתה הבקשה לבטלו. הובהר
באותה החלטה, כי תכליתו של צו ההפסקה היא מניעתית, כדי למנוע המשך הפרת החוק
ויצירת עובדות בשטח. לטעמי, החלטה זו מתבקשת בנסיבות, ולאור התנהגותן של המבקשות,
אשר הפרו ברגל גסה את צו ההפסקה שניתן בשלהי שנת 2012, החלטה זו בדין יסודה.
בהמשך, ננקטו הליכים פליליים נגד המבקשות שהסתיימו בהרשעה, הגם שטרם ניתן, ככל
הנראה, גזר הדין בעניינן. בנסיבות אלה, הייתה הצדקה מלאה ליתן צו הריסה לגבי
המבנים שנבנו שלא כדין, וזאת בהתאם לסעיף
11. לאור האמור, הבקשה לרשות הערעור נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה שאותו ניתן לבצע לאלתר.
ניתנה היום, ב' בטבת התשע"ח (20.12.2017).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17070990_I05.doc יא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
