1

בשם המבקש:                     עו"ד דרוישנאשף

1.             לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (הנשיאא'פרקשוהשופטים ע' שחם ו-א' רובין) בע"פ 36362-03-20, מיום 29.10.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיאג' סקפא שפירא) בת"פ63915-06-16, מיום 4.2.2020.

2.             ביום 31.3.2019, הורשע המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה. זאת, לאחר שנקבע כי קצין צה"ל הבחין במבקש נכנס לרכבו, אשר חנה בסמוך לגדר ההיקפית של המושב שומריה, ובו אלה ארוכה, סכין ומסיכה – ואילו המבקש לא הוכיח כי החזיק בסכין למטרה כשרה.

2

3.             בגזר דינו מיום 4.2.2020, עמד בית משפט השלום על חומרת העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת כלפי ביצוע עבירות דומות. כמו כן, שקל בית משפט השלום את נסיבותיו האישיות של המבקש, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן, ובפרט, את השלכות העונש על משפחתו בשל מחלת אחד מבני המשפחה; ואת עברו הפלילי הכולל שתי הרשעות קודמות בגין הפרעה לשוטר ואחזקת נשק, בגינן נגזר עליו בין היתר עונש של 7 חודשי מאסר על תנאי אשר היה תלוי ועומד נגדו בעת ביצוע העבירה.

           לנוכח שיקולים אלה גזר בית משפט השלום על המבקש עונש של 5 חודשי מאסר בפועל והפעלת עונש המאסר המותנה בן שבעה חודשים בחופף ובמצטבר, באופן שיישא המבקש בסך הכל עונש מאסר בפועל של שבעה וחצי חודשים. עוד השית בית משפט השלום על המבקש עונשים של 5 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע או עבירת אחזקת סכין למשך שלוש שנים; ושלושה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון למשך שלוש שנים.

4.             ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו ביום 3.9.2020.

           נקבע, כי בית משפט השלום לא נתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות של המבקש, ובראשן מחלת בן משפחתו והקשיים הנובעים מכך. לאור זאת, הפחית בית המשפט המחוזי את עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש והעמידו על חמישה וחצי חודשים, תוך שצוין כי "עונש זה כולל את הפעלתו של עונש המאסר המותנה".

           עוד נקבע, כי לנוכח האמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות, שלפיו למבקש "מודעות נמוכה לעומד בבסיס התנהלותו" בעטיה "קיים צפי כי יתקשה לעמוד בתנאים ובכללים", המבקש יישא בעונש המאסר בפועל מאחורי סורג ובריח – ולא בדרך של עבודות שירות.

5.             בהמשך, בוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי לבקשת המבקש ובהסכמת המשיבה, וזאת מאחר שלא ניתן היה להפעיל את עונש המאסר המותנה באופן חלקי בלבד.

           בנסיבות אלה, החליטבית המשפט המחוזי להפעיל את עונש המאסר המותנה במלואו, באופן שהמבקש יישא ב-4 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ואת היתרה בדרך של עבודות שירות.

3

6.             מכאן הבקשה שלפניי.

           לטענת המבקש, לנוכח קביעת בית המשפט המחוזי כי יש להקל בעונשו ביחס לעונש שנגזר עליו בבית משפט השלום, לא היה מקום להחמיר בעונשו ביחס לפסק דינו הראשון של בית המשפט המחוזי – אלא להקל עימו.

7.             לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

           הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד, אשר מעוררים סוגיה משפטית עקרונית, החורגת מעניינו של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני (רע"פ 7909/18 ג'עברי נ' מדינת ישראל (7.11.2018)).

           זאת ועוד, בקשה המופנית כלפי חומרת העונש בלבד, לא תתקבל אלא במקרים שבהם העונש סוטה במידה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים (רע"פ 5613/20 אלהוזייל נ' מדינת ישראל (25.8.2020)).

8.             איני סבור כי עניינו של המבקש נמנה עם מקרים חריגים אלה.

           המבקש החזיק סכין ברשותו שלא למטרה כשרה עת תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה, אשר לאהרתיעוֹ מביצוע העבירה. על כן, לא נפל כל פגם בהפעלת עונש המאסר המותנה במלואו; ובנסיבות העניין, אני אף סבור כי בית המשפט המחוזי הקל עמו, עת קבע כי הוא יישא בחלקו של המאסר המותנה בדרך של עבודות שירות.

9.             הבקשה נדחית אפוא, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

           ניתנה היום, ‏י' בכסלו התשפ"א (‏26.11.2020).

_________________________

4

20081810_J01.docx  עע

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l