רע”פ 8388/22 – עידן אביבי נגד מדינת ישראל
בבית המשפט העליון |
לפני: |
כבוד השופט י' אלרון |
המבקש: |
עידן אביבי |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-עפ"ג 16942-09-22 מיום 21.11.2022 שניתן על ידי השופטים ח' מאק-קלמנוביץ, מ' ליפשיץ-פריבס ו-מ' כדורי; ובקשה לעיכוב ביצוע |
בשם המבקש: עו"ד ארז בר-צבי
1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ח' מאק-קלמנוביץ, מ' ליפשיץ-פריבס ו-מ' כדורי) ב-עפ"ג 16942-09-22 מיום 21.11.2022 בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט ד' ש' גבאי-ריכטר) ב-ת"פ 54783-11-19, ת"פ 30983-05-20, ת"פ 26739-12-20 ו-ת"פ 47936-07-21 מיום 25.7.2022.
2. נגד המבקש הוגשו ארבעה כתבי אישום שעניינם עבירות סמים.
3. לפי כתב האישום המתוקן הראשון, ביום 8.3.2019 בשעות הערב בירושלים, המבקש החזיק בתוך מונית תיק ובו סם מסוכן מסוג "קנבוס" במשקל של 150 גרם. בגין האמור, למבקש יוחסה עבירת החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים).
4. לפי כתב האישום המתוקן השני, ביום 10.5.2020 בשעות הערב בירושלים, המבקש החזיק במחסן שני ארגזים ובהם סם מסוכן "בתפזורת" וכן 5 שקיות חלוקה ובהן סם מסוכן מסוג "קנבוס" במשקל כולל של 900 גרם. בנוסף, בכיסיו של המבקש נתפסו 14,378 ש"ח. בגין האמור, למבקש יוחסה עבירת החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישה לפקודת הסמים.
5. בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן השלישי תואר כי בסמוך לחודש ספטמבר 2020 המבקש יצר קשר עם י' להפעלת קו למכירת סמים מסוכנים. לצורך כך, המבקש פתח מספר משתמשים פעילים ביישומון "טלגרם" (להלן: היישומון), בהם הציע לאחרים לרכוש סם מסוכן מסוג "קנבוס", ואחרים פנו אליו לצורך רכישת הסם. בנוסף, המבקש הפיץ עלונים ועל גביהם שמות המשתמשים השונים באמצעותם מכר סמים ו"מבצעים" שנועדו לעודד אנשים לקנות ממנו סם מסוכן. המבקש ו-י' היו משוחחים ביניהם באופן קבוע על מכירות הסמים, ובמפגשים ביניהם העביר המבקש ל-י' סמים כדי שיוכל לבצע עבורו את עסקאות הסמים שתואמו ביישומון, כך ש-י' ביצע את עסקת הסם בפועל מול הקונים. לאחר מכן, המבקש ו-י' התחלקו ברווחים הכספיים.
כתב האישום המתוקן השלישי מייחס למבקש מספר אישומים. בתמצית יתואר, כי באישומים הראשון-החמישי, תואר כי בהזדמנויות שונות פנו קונים למבקש דרך היישומון כדי לרכוש סם מסוכן מסוג "קנבוס" במשקלים שונים החל מגרם אחד ועד 100 גרם. לצורך כך, המבקש יצר קשר עם י' ומסר לו את פרטי כל אחת מן העסקאות. בהמשך, י' מסר את הסם לקונים בתמורה לתשלום. בגין מעשים אלו יוחסו למבקש עבירות של קשירת קשר לעשות פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ועבירת יצוא, יבוא, מסחר, הספקה של סמים מסוכנים לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים, וסעיף 29(א) לחוק העונשין (5 עבירות).
במסגרת תיקון כתב האישום, נמחקו האישומים השישי-העשירי שיוחסו למבקש בתחילה. לפי אישום מספר אחת עשרה, ביום 29.11.2020 כוח בילוש של משטרת ישראל הגיע לביתו של המבקש בירושלים לצורך עריכת חיפוש. המבקש שנכח בבית, סרב לפתוח את הדלת, וכאשר אחד הבלשים הבחין בו דרך חלון הבית, הוא ניסה להימלט לחדר אחר בבית. בהמשך, המבקש ניפץ שני טלפונים שהיו בבית בעודו מציין לבלשי המשטרה כי "אל תדאג זה אייפון, לא תצליחו לפתוח אותו". משהמבקש המשיך בסירובו לפתוח את דלת הבית, נאלצו בלשי המשטרה לפורצה בכוח. במהלך החיפוש בבית, נתפסו שקיות חלוקה רבות, משקל דיגיטאלי ומדבקות פרסום עם שמות משתמש פעילים ביישומון למכירת הסם. בנוסף, נתפסו במקומות שונים בבית סם מסוכן מסוג "קנבוס" במשקל כולל של 97.39 גרם נטו. בגין האמור, למבקש יוחסה עבירת החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישה לפקודת הסמים; ועבירת שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק.
6. כתב האישום הרביעי מייחס למבקש שני אישומים. לפי האישום הראשון, בין הימים 1.7.2021-28.5.2021 המבקש יצר קשר עם ר' במטרה להפיץ ולסחור בסם מסוכן מסוג "קנבוס" בירושלים. לצורך כך, המבקש פגש את ר', פתח לו שם משתמש ביישומון והעביר לו כסף מזומן כדי שישכור רכב לצורך משלוחי הסם. המבקש תיאם עם הלקוחות את פרטי העסקה ושלח אותם ל-ר'. בהמשך, ר' קיבל מהמבקש את הסמים בתוך שקיות אטומות לצורך הפצתם, הוא ביצע את העסקאות והעביר למבקש בסוף כל יום את התשלום שקיבל. ר' קיבל עבור כל יום משלוחים סכום הנע בין 400-500 ש"ח. בגין האמור, למבקש יוחסה עבירה של קשירת קשר לעשות פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק. לפי האישום השני, המבקש ביצע בצוותא חדא עם ר' 3 עסקאות של סחר בסם מסוכן מסוג "קנבוס", וזאת לאחר שהמבקש העביר ל-ר' את פרטי העסקאות ואת הסמים לצורך מסירתם לקונים. בגין האמור, יוחסה למבקש עבירת יצוא, יבוא, מסחר, הספקה של סמים מסוכנים לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים, וסעיף 29(א) לחוק (3 עבירות).
7. המבקש הורשע על פי הודאתו בעובדות ארבעת כתבי האישום, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.
8. בגזר הדין, בית משפט השלום פתח ועמד על השתלשלות העניינים הייחודית בענייננו. צוין כי העבירות בכתב האישום הראשון והשני בוצעו בשנים 2020-2019. המבקש נעצר בגינן תחילה, אך מעצרו הומר למעצר בפיקוח אלקטרוני ובהמשך בוטלו כל התנאים המגבילים. בסמוך, המבקש החל "לזמום ולבצע את מעשיו בתיק השלישי, תוך הפרה בוטה של התחייבותו כלפי בית המשפט". בהמשך, המבקש נעצר בגין המעשים שיוחסו לו בכתב האישום השלישי, אך הוא שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני לאחר שהודה במעשיו, ובהמשך אף הוקלו התנאים למעצר בית לילי בלבד. כעבור מספר ימים, המבקש החל במעשיו מושא כתב האישום הרביעי, בגינם הוא שוהה במעצר בית מלא.
בית משפט השלום קבע כי המבקש פגע "פגיעה קשה" בערכים המוגנים, בכללם, רקמת החיים של היחיד והחברה וחוסנה של החברה. צוין כי מדובר בעבירות מתוכננות ומתוחכמות שבוצעו תוך בקיאות בעולם העסקי של הסחר בסמים. הודגש כי המבקש לא בחל בשום אמצעי על מנת להשיג את הרווח הכספי "הקל", בתוך כך שיטה בבתי המשפט ובגורמי האכיפה. המבקש סחר בסמים גם לאחר שנעצר בגין מעשיו, ובה בעת שמתנהלים נגדו הליכים משפטיים. בהינתן האמור, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם לכתב האישום הראשון נע בין מאסר מותנה או של"צ ועד 6 חודשי מאסר; לכתב האישום השני נע בין 8-2 חודשי מאסר; לכתב האישום השלישי נע בין 10-24 חודשי מאסר; ובכתב האישום הרביעי נע בין 18-6 חודשי מאסר.
בגזירת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, בית משפט השלום שקל לזכותו את גילו הצעיר ואת העובדה שבשנה האחרונה לא הפר תנאים תוך שטופל על ידי שירות המבחן. מנגד, בית המשפט זקף לחובתו את התנהלותו בהליכים המשפטיים בציינו כי "הנאשם [המבקש - י' א'] לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו, ופעם אחר פעם הפר ברגל גסה את האמון שניתן בו". משכך, בית המשפט גזר על המבקש 16 חודשי מאסר בפועל; 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור כל עבירה מסוג "עוון" לפי פקודת הסמים, למשך 3 שנים; 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור כל עבירה מסוג "פשע" לפי פקודת הסמים, למשך 3 שנים; קנס בסך 10,000 ש"ח; חילוט הכספים שנתפסו, והשמדת הסמים שנלקחו.
9. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי - נדחה. הודגש כי המבקש הורשע ברשימה ארוכה של עבירות סמים אשר בוצעו בפרק זמן של שנה וחצי, ובעוד המבקש משוחרר בתנאים בגין האישומים הראשונים שהוגשו נגדו. כמו כן, צוין כי תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו אינם מלמדים על "מהפך קיצוני" שעבר המבקש, המצדיק הקלה בעונשו. נוכח האמור, נקבע כי העונש שנגזר על המבקש "מתון" ביחס לריבוי העבירות ונסיבות ביצוען.
מכאן הבקשה שלפניי, עמה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.
10. לטענת המבקש, העונש שנגזר עליו מחמיר עמו יתר על המידה. נטען, כי בית המשפט סטה ללא בסיס מהמלצת שירות המבחן להטלת עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד העמדת המבקש בצו מבחן למשך שנה. עוד נטען כי גזר הדין מטיח במבקש "מילים חריפות" והוא אף עומד בסתירה להחלטות בית המשפט במסגרת ההליך, בין היתר, החלטתו על דחיית מועד הטיעונים לעונש לצורך המשך טיפולו של המבקש בהליך טיפולי. עוד נטען כי נגרם לו עיוות דין נוכח היעדר התחשבות במסגרת גזירת דינו בתקופה שבה שהה בפיקוח אלקטרוני.
11. דין הבקשה להידחות.
12. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם לו אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 3059/22 אבו עלי נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (6.12.2022)). בפרט, בקשה לרשות ערעור הנסובה על חומרת העונש, כזו שלפניי, תתקבל במקרים נדירים בלבד בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (רע"פ 8038/22 שילון נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (29.11.2022)).
הבקשה שלפניי נטועה בגדרי עניינו הפרטני של המבקש, ואף אינה מקימה חשש לעיוות דין - ומכאן כי יש לדחותה.
13. בית משפט זה מתריע השכם והערב על חומרתן של עבירות הסמים. חומרה זו נעוצה בפגיעה הישירה בצרכני הסמים, ובפגיעה העקיפה הנגרמת לציבור בכללותו (ע"פ 1517/22 בן-הרוש נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (8.3.2022); רע"פ 1807/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (16.3.2022)). כחלק מהמאבק בנגע הסמים, יש לבער כל ניסיון סחר והפצה של סמים הנעשה לשם השגת "רווח כלכלי קל ומהיר". לצורך כך, יש לנקוט בענישה מוחשית ומרתיעה אשר תשמיע בקול ברור את המסר כי הסחר בסמים - אינו בעל תוחלת כלכלית (ע"פ 2139/22 ג'נאח נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (14.7.2022)).
המבקש הורשע ברשימה ארוכה של עבירות סמים - שמונה עבירות סחר בסמים; שלוש עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית; שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; ועבירת שיבוש מהלכי משפט. כפי שעולה מעובדות כתבי האישום, המבקש הפעיל רשת עסקית במסגרתה יצר קשר עם קונים פוטנציאליים, פרסם את העסק שלו ועודד לרכוש ממנו סמים, ואף העסיק שליחים מטעמו לצורך הוצאה לפועל של עסקאות הסמים.
עוד יש להתרעם על עזות המצח של המבקש והזלזול מצדו בשלטון החוק ובגורמי האכיפה. כפי שפירט בית משפט השלום, מעצרו של המבקש בגין עבירות סחר בסמים לא הרתיע אותו כהוא זה מביצוע מעשיו. ימים ספורים בלבד לאחר שהוסרו התנאים המגבילים שהוטלו עליו הוא שב במרץ לפעילותו העסקית העבריינית עד אשר נעצר בשנית. מילותיו של בית משפט השלום בתיאור התנהלות המבקש הן אכן חריפות - אולם הולמות.
14. אשר לשיקולי השיקום בעניינו של המבקש. בעוד שבתסקיר האחרון שירות המבחן התרשם כי המבקש מגלה מוטיבציה להמשיך בהליך הטיפולי, שיקולי שיקום, על אף חשיבותם, אינם חזות הכול, והם נלקחים בחשבון במלאכת גזירת העונש לצד יתר שיקולי הענישה (רע"פ 4789/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (20.7.2022)). ממילא, גם תסקיר שירות המבחן אינו מגלה עילה להקלה בעונשו של המבקש.
15. בהינתן האמור, העונש שבית משפט השלום גזר על המבקש הולם את חומרת מעשיו, מתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות, משקלל כראוי את שיקולי הענישה הרלוונטיים - הן שיקולי שיקום הן שיקולי הלימה והרתעה, ולמעשה העונש שנגזר אף מקל עם המבקש במידת מה.
16. סוף דבר: הבקשה נדחית, ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.
ניתנה היום, י"ד בכסלו התשפ"ג (8.12.2022).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
22083880_J01.docx