1

1.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא י' שפסר; והשופטים ד' עטר ו-א' גורמן) בעפ"ג 24193-08-19 מיום 10.12.2019, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (השופטת א' דניאלי) בת"פ 10149-10-16 מיום 15.7.2019.

2.             על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, במהלך שנת 2016 מכר המבקש סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של 2 גרם ב-13 הזדמנויות שונות. עבור כל עסקה קיבל המבקש תשלום על סך של 100 ש"ח.

           בנוסף, במספר מועדים נוספים במהלך שנת 2016, מכר המבקש סם מסוכן מסוג מריחואנה בכמות שאינה ידועה למשיבה, ובתמורה קיבל בכל פעם תשלום העומד על סך של 100-80 ש"ח.

2

           עוד מתואר בכתב האישום כי ביום 27.9.2016 נערך חיפוש בבית המבקש, במסגרתו נמצאו סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של כ-71 גרם, ומשקל אלקטרוני שעליו שרידי סם.

3.             בגין ביצוע מעשים אלו הורשע המבקש, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות של סחר בסמים, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים);עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים; וכן בעבירה של החזקת כלים להכנת סם, לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים.

4.             בגזר דינו מיום 18.2.2018, עמד בית משפט השלום (השופטת נ' מימון שעשוע) על עברו הפלילי של המבקש, הכולל הרשעות בעבירות סמים, ועל כך שביצע את העבירות במקרה דנן בעת שמאסר מותנה תלוי ועומד נגדו בגין ביצוע עבירות סמים קודמות(ת"פ 11836-01-14; ת"פ 27054-11-14).

           בית המשפט הוסיף וציין כי מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המבקש עולה כי הלה משתתף באופן פעיל במסגרות טיפוליות-שיקומיות, וכי לנוכח זאת הומלץ להטיל עליו צו מבחן ושל"צ בלבד.

           משכך, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות, קבע בית המשפט כי יש לסטות לקוּלא ממתחם העונש שהיה ראוי לקבוע בעניינו של המבקש משיקולי שיקום, והטיל עליו צו מבחן למשך שנה ושל"צ בהיקף של 400 שעות.

           בנוסף, האריך בית משפט השלום את תוקפו של המאסר המותנה שנגזר עליו במסגרת ת"פ 11836-01-14, באופן שהושת עליו עונש של 8 חודשי מאסר על תנאי לבל יבצע עבירת סמים מסוג "פשע" למשך שנתיים מיום מתן גזר הדין; והורה על חילוט הכספים והטלפון שנתפסו ברשותו.

5.              ביום 5.11.2018 הגיש שירות המבחן "בקשה לדיון מחדש" בעניינו של המבקש, תוך שצוין כי במהלך תקופת צו המבחן נערכו למבקש שתי בדיקות שהעלו כי השתמש בסמים מסוכנים בתקופה האמורה; כי הפסיק להגיע לטיפוליו במסגרת שירות המבחן; וכי טרם החל לבצע את שעות השל"צ שהוטלו עליו.

3

6.             לנוכח האמור לעיל בבקשת שירות המבחן, נגזר דינו של המבקש בבית משפט השלום (השופטת א' דניאלי) ביום 15.7.2019, תוך שנקבע כי בנסיבות האמורות אין מקוםלהותיר את גזר הדין המקורי שניתן בעניינו של המבקש על כנו.

           בית המשפט הדגיש כי המבקש טרם ביצע ולוּ שעה אחת משעות השל"צ שהוטלו עליו; התרשל עם האמת באומרו בבית המשפט כי החל בביצוען; ואף השתמש בסמים וניתק את קשריו עם גורמי הטיפול במהלך תקופת המבחן.

           לצד זאת, צוין כי בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש, ובהן מחלת אמו, אין ראוי למצות עמו את הדין, ועל כן נקבע כי יוטל עליו עונש מאסר בפועל אותו יוכל לרצות בדרך של עבודות שירות.

           בנסיבות דנן, גזר בית המשפט על המבקש עונש של 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, כאשר עונש המאסר המותנה בן שמונת החודשים שהוטל עליו במסגרת ת"פ 11836-01-14 יופעל בחופף לעונש המאסר בפועל שהוטל עליו בתיק זה; עונש של 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה מפקודת הסמים המסוכנים מסוג "פשע"; ועונש של 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה מפקודת הסמים המסוכנים מסוג "עוון".

7.             ביום 16.7.2019 קיבל בית משפט השלום את בקשת המערער לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 15.7.2019, באופן שצוין כי בטרם טענו הצדדים לעניין העונש באותו יום דיונים, ביקש בא-כוח המבקש כי הדיון יוחזר לפתחו של המותב אשר פסק את גזר הדין ביום 18.2.2018 (להלן: המותב הראשון), וכי בקשה זו נדחתה.

8.             ערעור המבקש על גזר דינו מיום 15.7.2019 נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, ונקבע כי לא נפל פגם בכך שהמותב הראשון לא גזר את דינו לאחר שהוגשה בקשת שירות המבחן ל-"דיון מחדש" בעניינו, וכי גזר הדין מושא הערעור "מאוזן, מתון ומידתי" ועל כן אינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

9.             מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה שב המבקש וטוען כי היה על המותב הראשון שדן בעניינו לגזור את דינו אף בפעם השנייה, וכי העונש שהוטל עליו מחמיר עמו יתר על המידה לנוכח נסיבותיו האישיות, ובהן מחלת אמו.

4

10.         דין הבקשה להידחות.

11.         הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים נדירים בלבד המעוררים סוגיה עקרונית רחב היקף, או במקרים שבהם נגרם אי צדק קיצוני או עיוות דין מהותי למבקש.

           יתירה מזאת, בקשת רשות ערעור על חומרת העונש לא תתקבל אלא במקרים חריגים של סטייה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים (רע"פ 8388/19 שלאעטה נ' מדינת ישראל (18.12.2019)).

12.         הבקשה שלפניי אינה באה בגדר אמות המידה האמורות, ודי בכך כדי לדחותהּ.

           עיקרן של הטענות המופיעות בבקשה ממוקד בסוגיה האם בנסיבות המקרה דנן ראוי להפחית מהעונש שהושת על המבקש לנוכח נסיבותיו האישיות, ומשכך הן אינן מעוררות סוגיה עקרונית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטי.       

13.         זאת ועוד, הגם שככלל ראוי כי שופט המתחיל לשבת בדין יסיים את הדיון באותו עניין, הרי שבמקרה שלפנינו, המותב הראשון שדן בעניינו של המבקש הרשיעו וגזר את דינו על יסוד הודאתו ושמיעת הטיעונים לעונש. בנסיבות אלה, אין למותב זה יתרון מובנה על פני המותב הנוסף שגזר את דינו של המבקש בסופו של יום, ועל כן איני סבור כי נגרם למבקש עיוות דין המצדיק היעתרות לבקשתו (וראו והשוו: עש"מ 1168/02 פלאח נ' שירות המדינה, נו(6) 197, 202-201 (2002)).

14.         כמו כן, אני סבור כי בנסיבות המקרה שלפניהעונש שהוטל על המבקש אף מקל עימו לנוכח חומרת מעשיו.

           כמתואר לעיל, המבקש סחר בכמות לא מבוטלת של סמים מסוכנים במשך תקופה ארוכה עבור בצע כסף, וכל זאת כאשר תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בגין ביצוע עבירות סמים בעברו. אם לא די בכך, בית משפט השלום גזר מלכתחילה עונש מקל על המבקש, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות, אולם הלה בחר להפסיק את טיפוליו השיקומיים במסגרת שירות המבחן, ואף שב והשתמש בסמים מסוכנים מספר פעמים.

5

15.         אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏ח' בטבת התש"ף (‏5.1.2020).

_________________________

19086320_J01.docx 

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l