מדובר בתאונת דרכים שאירעה ביום 07.11.22.

כתב האישום הוגש ביום 19.07.23. ביום 16.01.24, התייצב עו''ד מירון דינרי וביקש דחייה לצורך מיצוי משא ומתן. הדיון נדחה ליום 03.04.24.

ביום 03.04.24 התייצב הנאשם עם סנגורו, ביקש לשחרר את הסנגור מייצוג ומפיו נרשמו הדברים הבאים: '' אני מבקש לשחרר את עורך דין מירון דינרי מייצוג. אני מבין כי אני אשם ואני מקבל את העונש. אני עובד כמדריך טיולים''.

לאחר דיון בלתי פורמאלי, ביקש הנאשם להחליף ייצוג מכיוון שההסדר שאליו הגיעו הצדדים לא "מרצה" אותו.

כמו כן, ציין הנאשם שפשוט ניסה לשנות את ההסכם עם המאשימה כך שתוטל עליו פסילה מותנית בלבד.

בית המשפט שחרר את עו''ד דינרי ודחה הדיון פעם נוספת כדי לאפשר לנאשם להיות מיוצג.

ביום 30.05.24, הגישה עו''ד אלקובי ייפוי כוח לתיק. ביום 05.06.24, ביקשה הסנגורית החדשה דחייה, בטענה לחוסרים בחומר הראיות שצולם על ידה. בית המשפט נעתר לבקשה, דחה הדיון ליום 27.10.24, כמעט 5 חודשים. בהחלטה ציינתי כי נוכח הדחייה הארוכה, מצופה מהסנגורית לסיים ההליכים המקדמיים ולהיפגש עם המאשימה בניסיון לקדם את התיק. כמו כן, קבעתי כי בישיבה הקרובה יתקיים דיון לפי סעיף 144 לחסד''פ.

ביום 21.10.24 הגישה הסנגורית בקשת דחייה נוספת וביקשה לדחות את הדיון בשל המצב הביטחוני. בשל הנחיית נשיא בתי המשפט השלום, כב' השופט ניר מישורי, נעתרתי לבקשה והדיון נדחה לעוד 3 חודשים, תוך שציינתי כי בשל גילו של התיק ומהות האישומים, מצופה מהסנגורית לפגוש את המאשימה בניסיון לקדם את התיק.

ביום 27.01.25, התייצבה הסנגורית וביקשה לכפור באישומים. בכפירה, הודתה הסנגורית בשם הנאשם בסעיפים 1 ו-2 לכתב האישום, ובאשר לסעיף 3 לכתב האישום טענה, כי הנאשם אכן עקף רכב אחר, וכי התרחשה תאונה עם הרכב שהגיע ממול. אך הטענה כי לאותו רכב נעקף - אחריות לגרימת התאונה. בית המשפט הסביר לסנגורית כי הדברים האמורים מהווים הודאה בעברה של עקיפה בדרך לא פנויה, ומכיוון שהתרחשה תאונה, גם הודאה באחריות לתאונה. עם זאת, אפשרתי לנאשם לקיים הליך הוכחות ולו בכדי להוכיח את אשמו התורם של הרכב הנעקף. הסנגורית ביקשה לזמן את כלל עדי התביעה, עשרה במספר, ביניהם שוטרים שהגיעו לזירה אחרי התאונה ורופאים. בית המשפט הסביר לסנגורית כי הזמנת עדים שתתברר כי זומנו לצורך קנטור, תחויב בהוצאות כמצוות החוק.

הדיון נדחה להוכחות ליום 24.02.25 ונקבע כי בשל סמיכות הזמנים, המאשימה תהיה אחראית על זימון כלל העדים.

ביום 06.02.25, הגישה הסנגורית בקשה, להמיר ישיבת ההוכחות, לישיבת תזכורת, בטענה ''חדשה'' ולפיה חלק מהראיות אינן קריאות.

בהחלטה מנומקת שנתתי ביום 09.02.25, נימקתי מדוע אין להיעתר לבקשה שהוגשה.

בצר לה, ולאחר שלא הצליחה לדחות את מועד ההוכחות, הגישה הסנגורית בקשה אותה הכתירה בכותרת ''בקשה להחלפת מותב'' ובגוף הבקשה ביקשה לפסול מותב זה. בבקשה פירוט חלקי לדברים כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 27.01.25, וכן, טענות בקשר להחלטתי מיום 09.02.25. בסיכומו של דבר, ביקשה הסנגורית לפסול מותב זה בשל ''חשש ממשי כי ייתכן וגובשה דעה מוקדמת ביחס לאשמתו...''

תגובת התביעה:

התביעה בתגובתה מתנגדת לבקשה.

הכרעה:

בית המשפט שב ומציין כי הנהלות הנאשם, לאורך כל הדרך, הייתה כמי שמבין שהוא אשם בתאונה וכל רצונו הוא שיפור הענישה שהוצעה לו. כך לפי דבריו בפרוטוקול מיום 30.04.24, בפני המותב הקודם וכך, בדברי הכפירה, בפניי, ביום 27.01.25 שעליהם כבר הערתי לפרוטוקול.

נראה כי הנאשם נכון לעשות כל שניתן על מנת לדחות את הקץ. עיתוי הגשת הבקשה, זמן רב לאחר ישיבת 27.01.25, ולאחר שבקשת ביטול ההוכחות נדחתה (בקשה שבה לא אוזכר דבר לגבי משוא הפנים הנטען כעת), מחזקים מסקנה זו.

לא מצאתי כי בדברים שכתבתי יש משום גיבוש דעה שאיננו מתאים לטענות שנטענו מפי הנאשם בפרוטוקולים השונים ואינם מצדיקים פסילת מותב זה.

הבקשה נדחית. דיון ההוכחות יתקיים במועדו.

ניתנה היום, י"ט שבט תשפ"ה, 17 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.