ביחס לעדים הנוספים אשר מבוקש לצרף:

סטל עאוני-

באמצעות עד זה מבוקש להגיש סרטון המתעד את התאונה ואת שארע לאחריה.

ב"כ המאשימה מפרט במסגרת הדיון כי מדובר בסרטון שהועבר ע"י העד, וכל שמבוקש הוא לבסס את השרשרת הראייתית מרגע הורדת הסרטון ועד העברתו לידי המשטרה. הקלטת עצמה היתה חלק מחומר החקירה. מדובר בראיה מרכזית בתיק. מבוקש להוכיח כי לא נעשה בקלטת כל שינוי או עריכה.

במסגרת התנגדות ב"כ הנאשם נטען כי העד לא ערך כל מסמך בתיק, שמו מוזכר כמי שאישר הורדת קובץ. ב"כ הנאשם רואה בכך ניסיון לבצע "מקצה שיפורים".

בדיון ציין ב"כ הנאשם כי ככל ומדובר בעדות רק ביחס לסוגיה אותה הציג ב"כ המאשימה, אישור העד כי הוא אשר העביר את הקלטת מבלי שנערך בה כל שינוי או עריכה , הרי שאין לו התנגדות להוסיף את העד. אולם , ההסכמה כאמור מוגבלת.

ד"ר עדי צמרת-

נטען כי מדובר בעדה המהווה חלק משרשרת הדגימה הפנים מעבדתית בביה"ח שיבא.

ב"כ המאשימה מבהיר כי באמצעות העדה מבוקש להגיש ראיות, גם אם ערכן אפסי, מאחר ומדובר בחומר ראיות רלוונטי שעניינו בדיקת הדם שנערכה לנאשם.

במסגרת התנגדות ב"כ הנאשם נטען כי שמה של ד"ר צמרת מוזכר כמי שביצעה בדיקה בדגימת הדם של הנאשם. ד"ר צמרת לא כתבה כל חוו"ד הקשורה בביצוע הבדיקה ולא מצוייה בידי ב"כ הנאשם בדיקה אשר נטען כי בוצעה. עוד נטען כי בשל תוצאות סותרות והחולשה בחוו"ד של ד"ר כנפי , מנסה המאשימה לבצע "מקצה שיפורים". עוד הוסיף ב"כ הנאשם, ד"ר צמרת אינה חלק משרשרת הראיות וקיים קושי להסכים להוספתה בהיעדר ממצאי הבדיקה שבוצעה.

יצויין, חלק מחומרי החקירה המבוקשים, לפי ס' 74 לחסד"פ כוללים את תיק העבודה של המומחה מטעם המעבדה, הן ביחס לבדיקת הדם והן ביחס לבדיקת השתן וכן נהלי אחסון בדיקות הדם והשתן . ב"כ הנאשם מציין בסעיף 7 לבקשה כי התקבלו תוצאות סותרות , קיים פער זמנים משמעותי בין מועד נטילת הדגימות עד העברתן למעבדה ועל כן מדובר בחומר רלוונטי לאישום ויש להעבירו לידי ההגנה.

אלי צמח-

שוטר, קיבל לידו את הקלטת של מד"א הכוללת שיחת הדיווח על התאונה.

חן עדני-

העד מסר קלטת של מד"א לשוטר ובה שיחת הדיווח על התאונה.

עוד ביחס לקלטת המדוברת, הוגשה כאמור בקשה לפי ס' 108 לחסד"פ.

ב"כ המאשימה מבהיר כי מדובר בקלטת שהיתה חלק מחומר הראיות, על בסיסה בוצע התמליל ע"י הבוחן. צויין כי מד"א לא העבירו תמליל, כי אם את הקלטת.

עוד נטען, מדובר בעניין טכני בלבד, אין המדובר בפעולה מהותית חדשה.

לא היה כל ספק כי היתה קיימת קלטת, גם אם ב"כ הנאשם לא קיבל אותה בשל תקלה של התביעה. מדובר בשחזור ולא באיסוף ראיה חדשה.

ביחס לשני העדים , ב"כ הנאשם טוען כי מדובר בקלטת שלא נמצאה בחומר החקירה. ביחס אליה אף הוגשה הבקשה לפי ס' 108 לחסד"פ.

נטען כי הוספת העדים מהווה ניסיון לכסות על מחדלי הגוף החוקר באיתור ושמירה על ראיות רלוונטיות.

עוד נטען כי העדים אינם יכולים להעיד על תוכן הקלטת כי אם על קבלתה/העברתה בלבד.

בקשה נוספת לפי ס' 108 הוגשה ע"י ב"כ הנאשם- במסגרתה מבוקש לקבל תיעוד רפואי מלא של הנפגע במהלך שהותו בבית החולים, כתוצאה מהתאונה, לרבות בדיקות המעבדה או בדיקות אחרות הקשורות בכך.

במסגרת תגובת המאשימה הובהר כי המעורב דר רחוב, מתמודד נפש וקיים קושי לאתרו או ליצור עמו קשר.

הקשר מולו מתבצע באמצעות צד ג', אחיו של המעורב.

בשיחה של ב"כ המאשימה עם צד ג' עלה כי החומר הרפואי מצוי בידי צד ג' ואין כל מניעה להעבירו. עם זאת, לא ברור מה מעמדו של צד ג' ועד כמה יש בכוחו לאשר העברת חומר רפואי.

חלק מהחומר הרפואי עבר ליחידה החוקרת.

ב"כ המאשימה אינו מביע התנגדות באשר לנחיצות העברת המידע לידי ב"כ הנאשם.

דיון והכרעה-

תיקון כתב אישום בידי בית המשפט לפי סעיף 92(א) לחסד"פ, לשונו: "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן;התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול".

מכאן שבכל עת שלאחר תחילת המשפט - לאחר מתן מענה לכתב האישום, בית משפט רשאי להיעתר לבקשת בעל דין לתקן את כתב האישום, אלא שהתנאי הקבוע בחוק ולאורו תיבחן הבקשה וההיעתרות לה, הוא שלנאשם ניתנה "הזדמנות סבירה להתגונן".

אותה "הזדמנות סבירה" התפרשה בפסיקה ככזו הכוללת שני יסודות;יסוד טכני - האפשרות לחקור עדים (גם אם מדובר בחקירה מחדש) וכן האפשרות להביא עדים נוספים שנצרכים לאחר ביצוע התיקון. יסוד מהותי - האפשרות לנהל קו הגנה יעיל שיוכל להתמודד עם התיקון שנעשה, זאת בהנחה שקו ההגנה או שהמענה לכתב האישום לא הותיר את הנאשם חשוף ומכאן מושפע לרעה מהתיקון (ע"פ 63/79 עוזר נ' מדינת ישראל). אין ספק שלשלב שבו מתבקשת הבקשה ישנה חשיבות ישירה ליכולתו של הנאשם להתגונן התגוננות סבירה (ע"פ 5019/09 חליווה נ' מדינת ישראל).

ניתן לתקן את כתב האישום גם לאחר שהחלו להישמע עדי התביעה, כך אף בעת שההגנה מנהלת את הוכחותיה ואף כאשר מצויים כפסע ממתן הכרעת הדין. הבחינה אם לאשר את התיקון המבוקש נותרת בעינה כל העת והיא האם לנאשם ישנה הזדמנות סבירה להתגונן.

וראו רע"פ 2363/10 בן אברהם נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו), שם הותר תיקון כתב האישום עובר לסיום פרשת התביעה, נוכח הקביעה כי לא נפגעה זכותו של הנאשם להתגונן ואף הותר לו לזמן שנית חלק מעדי התביעה.

כן ר' דברי ביהמ"ש העליון בע"פ 6168/20 מדינת ישראל נ' שמבה ואח', (פורסם בנבו), מיום 9.6.22.

" בעניין זה כבר הבעתי את עמדתי, כי יש להיזהר מתיקון שגגות התביעה על חשבון זכויות הנאשם (בש"פ 7364/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 27 [פורסם בנבו] (11.11.2021)). אמנם אל לנו להיאחז בכללים דיוניים בנוקשות, אך כאשר זכויות נאשם מונחות על הכף, אין לרופף מסגרות דיוניות יתר על המידה עד כדי פגיעה בהליך הוגן ועיוות דין...."

וכן ר' ת"פ (מחוזי י-ם) 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו ואח', (פורסם בנבו) מיום 31.5.22:

" בנוסף, לשלב הדיוני של הגשת הבקשה נודעת חשיבות לצורך בחינת יכולתו של הנאשם להתגונן, בשני רבדים - בהיבט הפוזיטיבי, ביכולתו לבנות בשלב בו מצוי ההליך קו הגנה אפקטיבי על המסד הראייתי הקיים התיק. ככלל, ייטו בתי המשפט להיעתר לבקשה לפני תחילת שמיעת הראיות או בנסיבות בהן אין בתיקון המבוקש כדי לשנות מקו הגנתו של הנאשם (ע"פ 4668/14 חגי אפללו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.2.2015); להלן - ע"פ אפללו). בהיבט הנגטיבי, לפני שחשף הנאשם בבית-המשפט את קו הגנתו תוך פגיעה ביכולתו לבנות ולהעמיד הגנה מחודשת אפקטיבית (ראה והשווה: ת"פ (מחוזי מרכז) 9625-07-18 מדינת ישראל נ' צבי סער [פורסם בנבו] (21.2.2021); תפ"ח (מח' מרכז) 57686-11-19 מדינת ישראל נ' אבו ריזק [פורסם בנבו] (11.11.2020)). מעבר לכך, ראוי לשקול האם נדרש תיקון כתב-האישום להגשמת האינטרס הציבורי לחקר האמת (שם)"

מפנה גם להלכה בע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 505, 515 (1981), קביעתו של כב' השופט ברק .

יישום ההלכות על המקרה אשר לפניי תוך בחינת השיקולים אשר נסרקו בפסיקה מאפשר קבלת הבקשה, בנסיבות תיק זה, בהתחשב בשלב בו מצוי ההליך ולאור מהות הבקשה.

אין ספק כי נפל כשל משמעותי מלפני המאשימה שעה שהוגש כתב אישום ועתה מתבקש צירופם של 7 עדים ! מדובר בכמות משמעותית של עדים.

בנוסף, יש לציין כי הבקשה הוגשה סמוך עד מאוד , כיומיים בלבד, למועד שנקבע לשמיעת ההוכחות ולא קודם לכן.

ממועד הגשת כתב האישום ועד המועד שנקבע לתחילת ההוכחות והגשת הבקשה לתיקון כתב האישום היו למאשימה חודשים רבים בהם ניתן היה להגיש את הבקשה.

ב"כ המאשימה ציין כי אכן מדובר בטעות , הקשורה "לטיב והיקף העבודה של התביעה".

אכן, לא ניתן להתעלם מהעומס הרב המוטל על התביעה. למרות האמור, היה מקום לבחון את התיק מראש וביסודיות הנדרשת , בין היתר גם בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות לנאשם.

על התביעה להקפיד הקפדה יתרה בניסוח כתבי האישום תוך בחינת הראיות המצויות בתיק החקירה.

לעניין זה אפנה לרע"פ 2581/14 יקותיאלי נ' מדינת ישראל, מיום 12.2.15.

בין היתר ציין ביהמ"ש כי במסגרת כתב האישום מתוודע הנאשם לעדים העתידיים ובכך מעריך את הסיכון הרובץ לפתחו.

למרות האמור, מצאתי כאמור לקבל את הבקשה , בשלב זה, ביחס לעדים סטל עאוני, אלי צמח וחן עדני. להלן נימוקי:

מדובר בעדים חיוניים .

חומרי החקירה הקשורים לעדים אשר מבוקש לצרף הועברו זה מכבר להגנה. עולה כי ב"כ הנאשם היה מודע לקיומן של הראיות.

ניכר כי מדובר בעדים אשר באמצעותם תבקש המאשימה להגיש מסמכים ולא בחומר חקירה אשר יש בו כדי להפתיע את ההגנה . לא מצאתי כי מדובר ב"מקצה שיפורים", כנטען.

לא התרשמתי , לאחר שמיעת התנגדות ההגנה, כי הגנת הנאשם עלולה להיפגע.

יש להדגיש כי הבקשה הוגשה בטרם החלה שמיעת העדים.

הדבר נכון גם ביחס לבקשה לקבלת קלטת ממד"א, במסגרת בקשה לפי ס' 108 לחסד"פ.

אין מחלוקת כי תמליל השיחה מצוי היה בתיק החקירה והועבר לידי ההגנה.

מדברי ב"כ המאשימה אני למדה כי בתיק החקירה אזכור לכך שהיה מי שמסר את הקלטת מטעם מד"א ומי שקיבלה מטעם רשויות התביעה.

לכל היותר, יכולה ההגנה לבקש לדחות את עדותם של העדים אשר מבוקש להוסיף, אלי צמח וחן עדני, שעניינם הקלטת האמורה, למועד מאוחר ולאחר שניתן יהיה לשקול את קו ההגנה בשנית.

באשר לעדה ד"ר עדי צמרת-

נוכח קיומו של קשר אפשרי בין הבקשה שהוגשה לפי ס' 74 לחסד"פ ובין הוספת העדה, מצאתי לאפשר להגנה לבחון את עמדתה בשנית, לאחר דיון בבקשה.

יש לציין כי כתב האישום מייחס לנאשם שכרות מכח בדיקת שתן שבוצעה לו. עם זאת, כ"א כולל עדים שעניינם גם בדיקת הדם שנערכה.

ההסבר שניתן לי, בשלב זה, ע"י ב"כ הנאשם מדוע יש בהוספת העדה כדי לפגוע בהגנת הנאשם קלוש. אולם, על מנת שלא לפגוע בקו ההגנה, אני סבורה כי יש ליתן להגנה אפשרות נוספת להציג את התנגדותה, לאחר שתתקבל החלטה ביחס לחומרים אשר תוכנם מתייחס גם לעבודת העדה.

על כן, הבקשה תחודש , במידת הצורך, בתום ההליך לפי ס' 74 לחסד"פ.

ביחס לבקשה לפי ס' 108 לחסד"פ שהוגשה מטעם הנאשם-

בהתחשב כי מדברי ב"כ המאשימה אני למדה כי בתיק החקירה מצוי תיעוד רפואי אשר מתייחס למצבו של נפגע העבירה, איני מוצאת מדוע שלא לאפשר להגנה לבדוק כי אכן מדובר במלוא המידע. ברי כי המידע אשר יתקבל עניינו הטיפול וההליכים הרפואיים שעבר הנפגע לאחר ובעקבות התאונה ולא מעבר לכך.

סיכומו של דבר:

מאשרת תיקון כ"א ע"י הוספת עדי התביעה הבאים:

סינטיה קאופמן, חלא אבו סאלח, אדם גברין, סטל עאוני, אלי צמח, חן עדני.

ניתן צו למד"א להעביר העתק ההקלטה מיום 2.5.21 ביחס לתאונה שהתרחשה בצומת הרחובות היינריך היינה ונס לגויים בת"א בשעה 13:50 לערך.

המידע יימסר בתוך 10 ימים ויינתן בקשר לתיק בימ"ש זה בלבד.

ניתן צו למרכז הרפואי סורסקי, בית החולים איכילוב, להעביר העתק מלוא החומר הרפואי ביחס לנפגע התאונה, מר שאול כהן צדק, עת/1, ביחס לפעולות ולטיפול שבוצע בעקבות תאונת הדרכים מיום 2.5.21.

המידע יימסר בתוך 10 ימים ויינתן בקשר לתיק בימ"ש זה בלבד.

ניתנה היום, א' טבת תשפ"ה, 01 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.