רקע וטענות הצדדים

מונחת בפני בקשה לעיון בחומרים המצויים בתיק המשטרה ובפרטי תיק בית המשפט.

הבקשה הוגשה ע"י באי כוחו של המעורב בתאונת הדרכים נשוא כתב האישום שהוגש בתיק.

הבקשה הועברה לתגובת הצדדים להליך זה.

בא כוח הנאשם התנגד לבקשה לאור העובדה שעיון בתיק החקירה נתון לשיקול דעת המשטרה ולבקשה לא צורף טופס רלוונטי שצוין בה. כן הפנה הנאשם לכך שבבקשה לא צוינו תאריך ומיקום התאונה.

המאשימה מסרה כי אינה מתנגדת לבקשת העיון בתיק בית המשפט וככל שב"כ הנאשם מתנד אליה, מבוקש לקיים בה דיון.

ניתוח והחלטה

תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") קובעת בסעיפי המשנה הרלוונטים להחלטתי, כהיא לישנא:

(א)

כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין...

(ד)

בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה)

בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו)

החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

השיקולים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשת עיון בהתאם לתקנה 4 לתקנות העיון, התוו ע"י בית המשפט העליון מפי כבוד הרשם יגאל מרזל במסגרת ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ (פ''ד נט(5) 385) (להלן: "עניין פז-גז")

"ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות באופן הזה: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה שאין איסור בדין לעיון, יבחן בית-המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבים בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי - בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון - יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי-הדין שהתנגדו לעיון בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית-המשפט."

ביישום המבחן המשולש שהותווה במסגרת ענין פז - גז הרי שדומה כי על עיון בהליך זה, כהליך המתנהל בבית המשפט לתעבורה, לא חל איסור עקרוני שבדין.

בבחינת השלב השני הרי שלמיטב הבנתי יש למבקש אינטרס בעיון בתיק בית המשפט וזאת לאור מעורבותו בתאונה נשוא כתב האישום. כאמור בתגובת המאשימה בתגובתה, אין חשש כי עיון זה בשלב הנוכחי, יפגע בהליך המתנהל בבית משפט זה.

בבחינת השלב השלישי, הרי שלמול זכות העיון הבסיסית, עומדת זכותו של הנאשם לשמירה על פרטיותו. האיזון בין הזכויות השונות, ייערך ע"י הגבלת סוג המסמכים אליו יחשפו ב"כ המבקש.

לאור כל זאת הרי שיותר לב"כ המבקש לעיין במסמכים הבאים הקשורים להליך זה באמצעות מערכת נט המשפט: כתב האישום, פרוטוקולים וגז"ד. העיון אינו מותר בנוגע לתסקירים או חוו"ד שיינתנו בעניינו של הנאשם ע"י שירות המבחן או כל גורם אחר.

בכל הנוגע לרכיב הבקשה המתייחס לעיון בתיק המשטרה, הרי שככל ומדובר במסמכים שאינם נמצאים בתיק בית המשפט, יפנה נא המבקש את בקשתו, ככל שהוא עומד עליה, לרשויות משטרת ישראל, אשר יחליטו בה כמיטב חוכמתן (ובכלל זה לאפשרות לקיים דיון בענינה בנוכחות ב"כ הנאשם).

ניתנה היום, ו' ניסן תשפ"ד, 14 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.