1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 6.4.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בגרימת תאונת דרכים עקב סטיה מנתיב נסיעה בנסיבות מחמירות, נהיגה בחוסר זהירות וגרימת חבלה לגוף ונזק לרכוש, תאונה מיום 22.5.21. במסגרת גזר הדין נגזרו על המבקשת העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של שלושה חודשים למשך שלוש שנים.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         הדיון נדחה לבקשת המבקשת ליום 6.4.22 ומכאן שהיא הייתה מודעת למועד הדיון. לאחר שנשפטה בהיעדרה סרקה המבקשת לתיק אישור מחלה, שאינו קריא, ובהחלטה מיום 28.4.22 התבקשה המבקשת לסרוק את האישור כשהוא קריא.

6.         יצוין כי ביום 16.5.23, כשנה לאחר שנשפטה בהיעדרה, צרפה המבקשת אישור מחלה קריא המתייחס למועד הדיון בו נשפטה בהעדרה, ומשכך, קבעתי דיון בבקשה לביטול פסק הדין ליום 18.7.23. משלא התייצבה המבקשת גם לדיון בבקשתה האמורה, מצאתי כי היא אינה עומדת עוד על בקשתה והוריתי על מחיקתה.

7.         ביום 9.8.23 הגישה המבקשת בקשה נוספת לביטול גזר הדין, במסגרתה טענה כי לא היתה מודעת למועד הדיון שנקבע. יצויין כי התנהלותה זו של המבקשת תמוהה, שכן היה עליה לעקוב אחר גורל בקשתה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה ולא לזנוח את בקשתה, ככל שהיא עומדת עליה.

8.         עוד יצויין כי המבקשת לא הציגה טענות הגנה כלשהן ואף לא צירפה תצהיר ערוך כדין. לא מיותר אף לציין כי העונשים שנגזרו על המבקשת אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירות מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקשת עיוות דין.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקשת תשלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 30.10.23.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"ד, 02 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.