לאחר עיון בבקשה, ובתגובת המשיבה, שמתנגדת לה, כפי שאבאר מטה, הבקשה לביטול פסק הדין מתקבלת.

המצאת מסמכים, במקרה של תאונת דרכים בה נפגע אדם או ניזוק רכוש, מתבצעת על פי סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, החל על כלל ההליכים הפליליים (ראו לעניין זה תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד-1974 וסעיף 239א לחסד"פ).

סעיף 237 לחסד"פ, שעניינו המצאת מסמכים קובע -

(א)  מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:

(1)   במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;

(2)   במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

          (ב)  מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.

          (ג)   נוכח בית המשפט כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.

          (ד)  נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה:

(1)   בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין בבנין בית המשפט, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה;

(2)   בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי;

(3)   בכל דרך אחרת שתיראה לו.

בעפ"ת (חיפה) 67571-03-18 נורית אפשטיין נ' מדינת ישראל (25.4.18), במקרה בו יוחסה למערערת תאונת דרכים, שכללה, בין היתר, עבירה של התנהגות הגורמת נזק, ובה זומנה המערערת לדין באמצעות הדבקה על הדלת, דן בית המשפט בהמצאה באמצעות הדבקה על פי סעיף 237 לחסד"פ. בית המשפט מציין כי כעולה מהסעיף, "דרך המלך", למסירת מסמך כדין היא לידו של הנמען, (או בן משפחתו הגר עמו), או במשלוח מכתב רשום לנמען עם אישור מסירה. אשר להדבקה, מציין בית המשפט, כי זו אפשרית, לפי סעיף קטן (ד), כאשר נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא המסמך ב"דרך המלך", וכי כעולה מהסעיף, בית המשפט הוא שיורה על המצאה בדרך של הדבקה. עוד צוין שם כי מאישור המסירה עולה כי ההדבקה נעשתה רק בביקור השלישי, כך שגם אם לא היה פגם בהמצאה באמצעות הדבקה, לא ברור מדוע לא הודבק המסמך בפעמיים הראשונות. עוד מציין בית המשפט כי כאשר נשלח דואר רשום והנמען אינו בבית, בטרם חוזר הדואר רשום לשולח, כשהוא "לא נדרש", נשלחות על פי רוב 2 הודעות לנמען, בניגוד לפעם היחידה שהזימון הודבק על דלת הבית. בהינתן האמור קבע בית המשפט כי לא בוצעה המצאה כדין.

בענייננו, מדובר בתאונת דרכים בה נחבלה נוסעת ברכב הנאשם, ולנאשם מיוחסת, בין היתר, עבירה של התנהגות הגורמת נזק.

ממעקב משלוחים של דואר ישראל עולה כי אישור המסירה של ההזמנה לדיון חזר כ"לאחר ביקור שלישי - הודבק", מיום 6.1.23. קרי, בכתובת המבקש בוצעו 3 ביקורים, אולם צוין כי רק בביקור השלישי הודבק אישור המסירה.

זאת ועוד, בנסיבות שלפני אין מדובר בהדבקה שבוצעה על פי הוראת בית המשפט.

בהינתן האמור, אני סבורה כי לא בוצעה המצאה כדין.

לפיכך, הכרעת הדין וגזר הדין מבוטלים.

נקבע להקראה ליום 26.11.23 בשעה 10:00.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אלול תשפ"ג, 04 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.