1

 

 

1. עתירה בהתאם לסעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן - חוק ההסגרה) להכריז על המשיב בר-הסגרה, לאחר שביום 8.2.21 הורה שר המשפטים בהתאם לסמכותו לפי סעיף זה כי המשיב יובא בפני בית המשפט כדי לקבוע אם המשיב בר הסגרה להונגריה.

בקשת ההסגרה, של ממשלת הונגריה, היא לצורך העמדה לדין של המשיב באשמת ביצוע עבירות רצח, עבירה לפי סעיף 160(2) לקוד הפלילי ההונגרי שדינה בין 10 ל-20 שנות מאסר או מאסר עולם וכן עבירה של גרימת סיכון לציבור, עבירה לפי סעיף 322(1) לקוד הפלילי ההונגרי, שדינה בין 2 ל-8 שנות מאסר.

 

רקע

2. על פי בקשת ההסגרה במועדים הרלוונטיים התגורר המשיב בעיר קאפושוואר (Kaposv'ar) שבהונגריה והיה במערכת יחסים זוגית עם כריסטינה קובאץ' (Krisztina Kovacs) ילידת 1997, אזרחית הונגריה ותושבת העיר.

2

על פי בקשת ההסגרה ביום 21.10.18 הביא המשיב למותה בחנק של כריסטינה וכן של אמה מוניקה קקאי (Monika Kakai) בדירתן. במהלך האירוע הצית המשיב אש בדירה בניסיון להסוות את אשר אירע והזעיק מכבי אש. משהצליחו מכבי האש להיכנס לדירה, מצאו בה את המשיב ואת הקורבנות.

המשיב נחקר כעד למחרת האירוע ושב לישראל עוד באותו היום.

ביום 19.3.19 הוציא בית המשפט המחוזי בקאפושוואר צו למעצרו של המשיב בגין העבירות המיוחסות לו.

 

טענות הצדדים

טענות העותרת

3. בעתירה נטען כי הראיות המצויינות בבקשת ההסגרה היו מספיקות כדי להעמיד את המשיב לדין על מעשיו בישראל ובכך נתמלאה הדרישה שבסעיף 9(א) לחוק ההסגרה.

העבירות שמעשיו לכאורה של המשיב מגבשים על פי הדין הישראלי הן של רצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 כנוסחו בעת ביצוע המעשים ולחילופין רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 300א(א)(9) לחוק העונשין כנוסחו עתה, שדינה מאסר עולם (שתי עבירות); הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, שדינה 20 שנות מאסר ומעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, שדינה 3 שנות מאסר.

4. ב"כ העותרת הפנתה לדו"ח מחלקת אסונות של מכבי האש מיום 3.12.18 אשר פרצו את דלת הדירה אשר הייתה נעולה כאשר המפתח היה במנעול בצידה הפנימי של הדלת וכן לממצאים של מומחי שריפות המובאים בשלוש חוות דעת שצורפו לבקשת ההסגרה. בהתאם לאלו השריפה פרצה כתוצאה מהצתה מכוונת של שלושה או ארבעה מוקדים שונים ועצמאיים באמצעות מתקן עם להבה גלויה והאש לא התפשטה ממוקד אחד למשנהו. מומחי השריפות שללו את האפשרות שהאש פרצה כתוצאה מקצר באחד ממכשירי החשמל שבדירה או מנר שהיה מונח על אדן החלון. גירסתו של המשיב ולפיה ניסה לחזור לחדרה של כריסטינה כדי להצילה, נשללה אף היא על ידי מומחי השריפות.

עוד הפנתה ב"כ העותרת לחוות דעת רפואיות שצורפו לבקשת ההסגרה ששללו את האפשרות שמותן של הקורבנות נגרם כתוצאה מהרעלת פחמן דו-חמצני בשל שאיפת עשן בשריפה ואת האפשרות של מוות כתוצאה מנסיבות טבעיות. כמו כן לפי חוות דעת הרופאים על הקורבנות נמצאו סימני חבלה וכוויות שאירעו לפני מותן. נטען כי מחוות הדעת עולה תמונה ברורה לפיה הקורבנות הותקפו ולבסוף נחנקו ומותן לא נגרם אך ורק בשל שאיפת חומרי שריפה, אם בכלל.

3

5. לטענת ב"כ העותרת מעדויות חבריה של כריסטינה ואף מדף הפייסבוק של המשיב עולה כי זמן קצר לפני הירצחה, כריסטינה סיימה את מערכת היחסים עם המשיב. לפי בקשת ההסגרה בידי רשויות הונגריה עדויות ותכתובות מהן עולה כי מוניקה התנגדה למערכת היחסים בין בתה לבין המשיב.

6. בעתירה נטען כי העבירות בגינן מתבקשת ההסגרה הן עבירות הסגרה לפי חוק ההסגרה, כאשר תנאי סעיף 2א לחוק מתקיימים ואילו הסייגים הקבועים בסעיף 2ב אינם מתקיימים.

עוד צויין כי מאחר והמשיב הינו בעל אזרחות ישראלית ותושב ישראל בעת ביצוע העבירות מתקיים התנאי האמור בסעיף 1א לחוק ההסגרה לפיו תידרש התחייבות של רשויות הונגריה לאפשר חזרתו של המוסגר לישראל לריצוי עונשו. בהתאם סיפקו רשויות הונגריה התחייבות כאמור.

 

טענת המשיב

7. ב"כ המשיב חלקו על כך שחומר הראיות שצורף לבקשת ההסגרה די בו כדי לספק אחיזה לאישום באופן המצדיק את ההסגרה.

נטען כי החסר הראייתי הוא בעוצמה ההופכת את הראיות ללא קבילות. הן חוות הדעת בתחום הפתולוגיה והן חוות הדעת בתחום השריפות חסרות את מסמכי היסוד, את הבדיקות המקוריות שנערכו, והן לא עקביות.

אשר לחוות הדעת הפתולוגיות. לפי 4 חוות הדעת המקוריות, 2 לכל מנוחה, המוות לא נגרם כתוצאה מתקיפה. הן נערכו על בסיס דוחות נתיחה שנערכו לגופות ולפיהם מות המנוחות לא נגרם ממעשה פלילי או מרצח מכוון כאשר בחלק הראשון של השריפה המנוחות היו עדיין בחיים. רק חוות דעת חמישית, מאוחרת, של ד"ר קונדור, המסתמכת אף היא על חומרים מדוחות הנתיחה ולא על התרשמות ישירה מהגופות מעלה ספקולציה בנוגע לתקיפה. נוצרו איפוא סתירות מהותיות בין חוות הדעת שתוצאתן היעדר אחיזה לאישום. נטען כי בהיעדר הסבר סביר לחוות הדעת המאוחרת ובהיעדר החומרים שביסוד חוות הדעת, יש לקבוע כי המדינה נהגה באופן הנוגד את כללי המשפט ההוגן.

לטענת ב"כ המשיב מחוות הדעת הראשוניות עולה ספק ממשי בנוגע לסיבה שהביאה למותן של המנוחות והן שוללות כאמור את האפשרות שמותן נגרם כתוצאה מתקיפה פיזית. חוות הדעת המאוחרת היא בגדר ספקולציה וכוללת ממצאים לא נכונים, רווית שגיאות וחסרת הסברים מהותיים.

4

נטען כי בהיעדר מסמכי היסוד והדוח המקורי יש לפסול את כל חוות הדעת.

8. אשר למשיב עצמו. מחומר הראיות עולה כי קיים עד שהבחין במשיב זועק לעזרה ממרפסת הדירה לנוכח השריפה, נתון העשוי להסביר את רמת הפחמן הדו-חמצני הנמוכה שנמצאה בדמו. עוד לא ברור מתי ניטלה דגימת הדם של המשיב והאם לא יתכן כי במועד האמור כבר ירדה רמת הפחמן הדו-חמצני בדמו.

9. לגבי השריפה, נטען כי כוחות ההצלה והגורמים שנכחו בדירה בסמוך למועד האירוע קבעו שלא מדובר בהצתה מכוונת. כל הדוחות לאחר מכן נכתבו על ידי גורמים שלא נכחו בזירה או שנכחו בחלוף זמן ניכר ומסתמכים על תמונות מהזירה ועל נתונים מחוות הדעת הראשוניות שקבעו שלא מדובר בהצתה מכוונת. חוות הדעת חסרות דפים וכוללות חורים שחורים. מדובר בחוות דעת סתמיות הסותרות את חוות הדעת הראשונית ובהינתן שחסרים דפים ובהיעדר כל המסמכים מהבדיקה הראשונית, יש לפסלן.

לגבי המניע נטען כי על אף הפרידה הנטענת המשיב ישן במקום.

 

יריעת המחלוקת

10. אין מחלוקת כי העבירות בגינן מתבקשת הסגרת המשיב הן עבירות הסגרה לפי סעיף 2(א) לחוק ההסגרה.

עוד אין מחלוקת כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 2א לחוק ההסגרה - האמנה הרלוונטית (האמנה האירופית בדבר הסגרה, כתבי אמנה 647, כרך 17, עמ' 87) צורפה כנספח ב' לעתירה.

אין גם מחלוקת כי לא מתקיימים הסייגים להסגרה הקבועים בסעיף 2ב לחוק ההסגרה.

גדר המחלוקת הוא האם קיימות ראיות מספיקות להעמדה לדין על עבירות כאלו בישראל כאמור בסעיף 9 לחוק ההסגרה.

 

מסגרת נורמטיבית

11. סעיף 9(א) לחוק ההסגרה קובע כי:

5

"הוכח בשעת הדיון בעתירה לפי סעיף 3 כי המבוקש נתחייב בדין על עבירת הסגרה במדינה המבקשת, או כי יש ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירה כזאת בישראל וכי נתמלאו שאר התנאים הקבועים בחוק להסגרתו - יכריז בית המשפט, כי המבוקש הוא בר-הסגרה".

ההלכה היא כי "אין צורך להכריע האם יש בחומר הראיות כדי להוביל להרשעת המבוקש, אלא די בקיומה של "אחיזה לאישום", קרי, ראיות שיש בהן כדי להצדיק את המשך בירור אשמתו של המבוקש במדינה המבקשת להעמידו לדין" (ר' ע"פ 6003/19 אריה גרינס נ. היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 17). "רף זה מסתפק בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למי שמבקשים את הסגרתו" ((ר' ע"פ 678/19 איגור גרוזדוב (אוסטרובסקי) נ. היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 15). "במסגרת בירור זה, אין לבחון את משקלן של הראיות השונות או את קבילותן, ואף עדות שמיעה - כגון במסגרת תצהיר המסכם את עיקרי הראיות שהעלתה החקירה נגד המבוקש - עשויה להספיק כדי לבסס את בקשת ההסגרה" (ע"פ 6003/19, שם; עה"ס 6896/20;6928/20 עטיה וחלווני נ. היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 14). "בדיקת הראיות הנדרשת בהליכים כגון דא היא בסיסית ומינימלית...תפקיד הבדיקה כאן הוא לוודא כי ישנו בסיס ראייתי ראשוני אשר בהסתמך עליו ניתן לפתוח בהליך משפט פלילי במדינה הזרה" (עה"ס 6170/20 קאזרו נ. היועמ"ש, פיסקה 6).

 

דיון והכרעה

12. המשיב בחקירתו מיום 22.10.18 תיאר כיצד פגש את כריסטינה בבון ב-11 פברואר 2018 ומאז היו בקשר (ביקורים הדדיים לרבות בישראל). ב-5-6 אוקטובר 2018 הגיע לקאפושוואר ושכר דירה. במקביל התגורר גם בדירה של כריסטינה.

ביום האירוע נפגש עמה בבית קפה ולאחר מכן הלכו לדירתה. אמה של כריסטינה, מוניקה, חזרה בסביבות 20.00-21.00 ויצאה שוב בחצות. לעדותו הוא כלל לא ידע שנמצאת בדירה אלא רק לאחר השריפה. המשיב ציין כי ישן באותה מיטה עם כריסטינה בצדה החיצוני, התעורר לפנות בוקר מרעש שלא ידע מה פשרו ורץ למרפסת. הוא חזר לדירה וניסה למשוך את כריסטינה אך היה לו כבד, היה עשן והוא לא הצליח. הוא רץ למרפסת והחל לזעוק לעזרה. אחר כך כשניסה שוב לחזור לדירה כבר לא הצליח למצוא אותה בגלל שהעשן היה סמיך מדי.

בעדותו ציין כי רוצה להישאר בקאפושוואר עד ללוויה.

13. על פי מזכר שבתיק מאת משרד התובע הכללי, למחרת עדותו, ביום 23.10.18 כבר המריא מבלגרד לישראל. לאחר עזיבתו עשה סידורים להעברת חפציו מהדירה השכורה בקאפושוואר.

6

על פי אותו מזכר היה קשר רומנטי בין כריסטינה לבין המשיב וקיימות עדויות ותכתובות אלקטרוניות המלמדות כי האם מוניקה התנגדה לקשר בשל התנהגותו האגרסיבית והקנאית של המשיב. עוד קיים מידע כי זמן קצר לפני האירוע כריסטינה ביקשה לסיים את יחסיה עם המשיב בשל התנהלותו האמורה.

במזכר פורט כי המשיב לא סבל כל כוויות, לא היו עליו סימני פיח ורמת הפחמן הדו-חמצני בדמו היתה למעשה אפס, כל זאת בניגוד לעדותו כי רץ למרפסת לזעוק לעזרה אך לאחר מכן ניסה לחלץ את כריסטינה יותר מפעם אחת.

14. במזכר נוסף מאת משרד התובע הכללי מצויין כי חקירתם של חבריה של כריסטינה העלתה כי זמן קצר לפני האירועים היא נפרדה מהמשיב. כך גם עולה מהפייסבוק של המשיב יומיים לפני האירועים. מהמחשב של האם עולה שהבת היתה בקשר עם אחרים לפני ובמהלך הקשר עם המשיב וכי המידע האמור היה נגיש ללא סיסמה.

על פי המזכר, בפייסבוק של המשיב לאחר חזרתו לישראל הוא לא הראה כל סימפטיה בקשר לאירוע אלא אימוגים מחייכים.

15. על פי חוות דעת גנטית, די.אנ.אי של המשיב נמצא מתחת לצפרניה של האם, מוניקה.

16. על פי דו"ח מחלקת אסונות של מכבי האש מיום 3.12.18 בלז ולגבולווי (Balazs Vagolgvi) הכבאים נאלצו לפרוץ את דלת הדירה שהיתה נעולה. על פי הדו"ח האש בדירה פרצה בשלושה מוקדים נפרדים בשני חדרים (בהם היו המנוחות), בהפרש של כמה דקות אך באופן עצמאי האחד מהשני. על פי הדו"ח השריפה לא התפשטה בין מוקד אחד למשנהו ואף לא עברה בין החדרים. בדו"ח נקבע כי השריפה לא פרצה כתוצאה מכשל בחשמל.

עוד נאמר בדו"ח כי נוסף על האמור הגורמים המצביעים על כך שהאש פרצה באופן מכוון כוללים את העובדה שגירסתו של המשיב אינה מתיישבת עם היעדרם של סימני נזק ופיח עליו למעט על אחת הרגליים וכן את אי ניסיון הבריחה של הקורבנות על אף שעל פי ממצאי הנתיחה הראשוניים עוד היו בחיים עת פרצה האש.

עוד נאמר בדו"ח כי ללא התערבות גורמי לוחמי האש, האש היתה מתפשטת לכל הדירה ולדירות סמוכות.

בסיום הדו"ח הומלץ להעביר את הנושא לחקירת המשטרה מאחר וקיימת אפשרות שבוצע פשע.

17. לעתירה צורפו בנוסף שלוש חוות דעת של חוקרי שריפות.

האחת, חוות דעת של חוקר שריפות סנדור פרקס (Sandor Farkas) מ-8 בינואר 2019.

7

על פי חוות הדעת בדירה היו 3 מוקדי הצתה נפרדים ועצמאיים שהחלו ללא קשר זה לזה ולא היה קשר ביניהם בנוגע להתפשטות האש. בשל האמור הגיע חוקר השריפות למסקנה חד-משמעית כי מדובר בהצתה.

בנוסף, פורט כי הגירסא של המשיב אינה הגיונית. לגירסתו ישן בחלק המיטה שנשרף יותר. כיוון ששרד ללא כל פגיעה הבחין אם כך באש בשלב מאוד מוקדם ויכול היה להעיר את כריסטינה על מנת שתצא או לגרור אותה. נותן חוות הדעת מציין כי מניסיונו, אדם בריא ולא מטושטש, בדרך כלל מנסה להימלט משריפה אך פה התמונות מלמדות כי הקורבנות לא ניסו להימלט.

18. חוקר שריפות נוסף, זולט קוברי (Zsolt Kovari) נתן אף הוא חוות דעת ביום 2.1.2019.

חוקר שריפות זה סבר כי האש פרצה בארבעה מוקדים שונים בשני החדרים ולא שלושה. עם זאת, גם הוא קובע באופן נחרץ כי האש פרצה באמצעות אקט מכוון של הצתה וכי לא היה כל כשל חשמלי או תאונה אחרת שגרמה לשריפה.

19. חוות דעתו של חוקר השריפות בלה גדרו (Bela Gidro) ניתנה ביום 1.5.2019.

על פי חוות הדעת היו שלושה מוקדי אש נפרדים ועצמאיים בהם החלה השריפה. האש לא התפשטה בין שני מוקדי אש שונים בתוך אחד החדרים ואף לא בין חדר זה לבין החדר השני בו היה מוקד אש נוסף. האש פרצה באמצעות מקור להבה פתוח. המסקנה של נותן חוות הדעת היא שהאש פרצה כתוצאה מפעולה מכוונת.

20. העולה מן האמור כי למעט הבדל מינורי בנוגע למספר מוקדי האש בדירה (3 או 4), אין מחלוקת בין כל חוקרי השריפות כי האש בדירה פרצה כתוצאה מפעולה מכוונת. פעולה מכוונת לא רק באחד החדרים, אלא בשניהם. אכן באחת מחוות הדעת (של סנדור פרקס) חסרים דפים רבים וקיימים מקומות בחוות הדעת בהם חלק מהדף ריק. יתכן כי טוב היתה עושה המשיבה אילו צירפה חוות דעת אלו במלואן או לכל הפחות מפרטת את כותרות החוסרים. בצד האמור, ובלא להידרש להשערות האם מדובר בחוסרים שעניינם תמונות או נספחים, ברור כי השאלה העיקרית האם מדובר בהצתה או לא נענתה באופן חד-משמעי ומפורט בכל חוות הדעת. זאת ועוד. "כבר נקבע בעבר כי נטל הוכחת הטענה כי גופי החקירה במדינה הזרה עיוותו או "הינדסו" את ממצאי החקירה משיקולים זרים מוטל על כתפי מעלה הטענה" (ר' עה"ס 6170/20 לעיל, פיסקה 7). בענייננו לא הורם נטל זה.

טענת ב"כ המשיב כי היעדר חומר גלמי מהבדיקה הראשונית יורד לשורש קבילותן של חוות הדעת אינה מתיישבת עם ההלכה ולפיה די אפילו בתצהיר התובע, מפי השמועה, המסכם את הראיות כדי לספק את התשתית הראייתית המספקת בשלב זה.

8

כאמור, על פי חוות הדעת גירסתו של המשיב בדבר נסיונותיו לשוב ולהציל את כריסטינה אינם מתיישבים עם היעדר הממצאים עליו.

21. לגבי כל אחת מהקורבנות הוגשו שתי חוות דעת פתולוגיות, ראשונית ומשלימה של ד"ר אנטל קריסקוביץ וד"ר גיאורגי בלינט Dr. Antal Kricskovics & Dr. Gyorgy Balint)).

בחוות הדעת נאמר כי בתוצאות הבדיקות של חוות דעת כימית לגבי ריכוז האלכוהול בדם, חוות הדעת בנוגע לרמת הפחמן הדו-חמצני בדם, וחוות דעת טוקסיקולוגית, לא נמצא חומר שיסביר את היעדר התגובה של הקורבנות בעת פרוץ השריפה.

עוד נאמר בחוות הדעת כי בכל הנוגע למנוחה שנמצאה בחדר בו היה מזגן תקול יתכן ובריחת הגז תגרום לחנק או להפחתת היכולת להגיב אך אין הדבר אפשרי לגבי המנוחה בחדר האחר.

עוד נאמר בחוות הדעת של שתי הקורבנות כי יתכן וחלק מהכוויות נגרמו עת היו עוד בחיים, כי רמת הפחמן הדו-חמצני בגופה של כריסטינה מלמדת שהיתה עוד בחיים בעת פרוץ השריפה (שכן שאפה אותו), וכך גם לגבי מוניקה, אלא אם כן נהגה לעשן.

על פי חוות הדעת רמת הפחמן הדו-חמצני בגופן של אף אחת מהקורבנות לא היתה ברמה שיכולה לגרום למוות.

22. בחוות הדעת הראשונית לגבי מוניקה נקבע כי לא נמצאו פגיעות שיצביעו באופן ברור שבוצע מעשה פלילי. אמנם הסימנים באזור הצוואר סביר שנגרמו בעת המוות, אך, כך על פי הדוח, לא על ידי פעולה אלימה שכן אין עצמות שבורות, ולכל היותר נגרמו על ידי פעולה מתונה שלא היתה מספיקה לחסימת דרכי אוויר או חנק. בחוות הדעת נאמר מבחינה רפואית לא ניתן לשלול שמוניקה הפכה חסרת אונים להגן על עצמה מסיבה שעדיין לא ידועה ושמבלי לגרום נזק, דרכי הנשימה היו חסומות באופן שגרם נזק אופייני לחניקה.

בחוות הדעת הסופית לגבי מוניקה נקבע כי ביתר וודאות ניתן לאמר שהמוות נגרם כתוצאה מחנק כתוצאה מפעולה אלימה כאשר היא שאפה את תוצרי השריפה והאוויר עם רמת החמצן הנמוכה בו בשל השריפה.

23. גם בחוות הדעת הפתולוגית בנוגע לכריסטינה נאמר כי אין סימנים להפעלת אלימות פיזית עליה, וכי פגיעות שנמצאו סביר שנגרמו בעת המוות אך לא על ידי פעולה אלימה וזאת בהיעדר עצמות שבורות, וכי אם נגרמו על ידי פעולה הרי שמתונה שלא היתה מספיקה לחסימת דרכי אוויר או חנק. גם לגבי כריסטינה נאמר כי מבחינה רפואית לא ניתן לשלול שהפכה חסרת אונים להגן על עצמה מסיבה שעדיין לא ידועה ושמבלי לגרום נזק, דרכי הנשימה היו חסומות באופן שגרם נזק אופייני לחניקה.

9

על פי חוות הדעת קיימת סבירות נמוכה שאם כריסטינה והמשיב שהו באותו חדר, חומרים שהשתחררו ויכלו לגרום להלם ישפיעו עליהם בצורה כה שונה.

בחוות הדעת הסופית לגבי כריסטינה נאמר כי ניתן לקבוע שהמוות נגרם מחנק כתוצאה מפעולה אלימה כאשר היא שאפה את תוצרי השריפה והאוויר עם רמת החמצן הנמוכה בו בשל השריפה.

24. חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט ד"ר קונדור קרולי (Dr. Karoly Kondor) קובעת כי מוניקה נחנקה ולאחר מכן חדרה הוצת, לאחר מכן המבצע נטל את חייה של כריסטינה והצית את חדרה.

כעולה מחוות הדעת החומרים שעמדו בפני המומחה היו דוחות ממקום האירוע של המשטרה ושל ניהול אסונות, תמונות ממקום האירוע, חוות הדעת של מומחי השריפות, דוח נתיחת הגופות, חוות הדעת הראשוניות והמאוחרות של המומחים הרפואיים והתמונות שצולמו בעת הנתיחה.

על פי חוות הדעת, ממצאי בדיקות הדם מעלים כי הקורבנות לא מתו מהרעלת פחמן דו חמצני. ממצאי הנתיחה גם שוללים לחלוטין מוות טבעי. הגז מהמזגן הפגום לא יכול היה לגרום למוות של שני קורבנות בחדרים שונים. פרט לכך הממצאים הרפואיים היו אופייניים לחנק. מהאמור עולה שעל פי הגיון פשוט המוות של הקורבנות הוא תוצאה של מעשה עבירה.

על פי חוות הדעת ממצאי הנתיחה של שתי הגופות מעלים המטומות בצוואר, בחזה וברגל אשר נגרמו על ידי הפעלת כח חיצוני עת היו עוד בחיים. יתכן איפוא שהן נחנקו באמצעות חומר רך (כרית) כך שאיבדו הכרתן ואחרי דקה עד 3 נוספות, מתו. ההמטומות על הראש והרגליים נגרמו בעת שניסו להגן על עצמן. במהלך פעולות אלו של הקורבנות בניסיון להדוף את ידי התוקף, סביר להניח שהתוקף סבל אולי מפגיעות בידיו ובזרועותיו מצפרני הקורבנות.

25. עוד נאמר בחוות הדעת כי תנוחות הגופות בעת מציאתן אינן מלמדות כי ניסו לזוז או להימלט בעת השריפה, לכן מותן נגרם לפני שהשריפה התפשטה.

הרמה הנמוכה של הפחמן הדו-חמצני אצל הקורבנות מלמדת שלא הראו כל סימני חיים בעת שהשריפה החלה להתפשט שכן אדם ישן היה מתעורר מהעשן ומהחום ומרעש השריפה ומנסה להימלט כרפלקס.

ממצאי הנתיחה לא העלו ממצאים אופייניים שצוואר הקורבנות נתפס ביד או שדרכי הנשימה נמחצו.

10

על פי חוות הדעת אפשרי שחלק מהפחמן הדו-חמצני אצל כריסטינה קשור כבר לשריפה שבערה ולעשן אך זה לא יכול היה לגרום לה לאבד את הכרתה. במקרה של מוניקה שאיפת הפחמן הדו-חמצני אף אינה אפשרות מה שמוכיח כי מותה נגרם לפני שהאש התפשטה.

26. על בסיס כל האמור ד"ר קרולי קובע כי המבצע נטל את חייהן של שתי הקורבנות ולאחר מכן הצית את חדריהן.

27. במסמך נוסף שצורף לעתירה קיים תיעוד משטרתי למעין עימות במהלכו נשאלים שלושת המומחים הרפואיים האם הם ערים האחד לחוות הדעת של משנהו ומשיבים בחיוב, נשאלים כל אחד האם הוא עומד על חוות דעתו ומשיבים בחיוב.

ד"ר קונדור משיב במענה לשאלה כי מחוות הדעת עולה שהאש הוצתה במכוון, סיבת המוות היתה חנק והמנוחות לא מתו משאיפת פחמן דו-חמצני. פצעי ההתגוננות , בפרט אלו על רגליה של מוניקה מלמדים שהיתה בחיים עת נגרמו והדבר אינו אפשרי כשאדם שוכב על בטנו במיטה. לדבריו חוות דעתו שונה מאלו של המומחים האחרים בכך שהיא מבצעת הצהרה קטגורית כי המוות, הפציעות והנסיבות האחרות מלמדים כי בוצע רצח.

שני המומחים האחרים מפי ד"ר גיאורגי בלינט מציינים במענה לשאלה כי חוות הדעת אינן סוטות זו מזו במובן משמעותי. פורט כי הם מקבלים את ההצהרה של ד"ר קונדור על מוות מכוון ופירושו שמסכימים שהאירועים שתוארו על ידי קונדור יכלו להתרחש, אך אינם מצהירים לגבי זה קטגורית בחוות הדעת. אין המדובר בסתירה אך האמור אינו יכול להיות מוכח מעל לכל ספק.

ד"ר קונדור הוסיף שלפי דעתו המוות לא יכול היה להתרחש באופן אחר מהמתואר בחוות דעתו.

28. על פי כל חוות הדעת הקורבנות לא מתו מוות טבעי. הן גם לא נלכדו באש שפרצה ובהיעדר אפשרות מילוט ממנה. המנוחות היו שרועות במיטתן ללא כל סימן לניסיון הימלטות. כל המומחים גם סבורים כי נגרם חנק לקורבנות בסמוך לפרוץ השריפה. ההבדל העיקרי בין חוות הדעת הוא בכך שד"ר קרולי קובע באופן חד משמעי כי החנק היה תוצאה של פעולה אלימה בסמוך לפרוץ השריפה. המומחים האחרים מציגים זאת כאפשרות הגם שמציינים כי לא ברורה להם הסיבה שגרמה לחנק.

לחוות הדעת צורפו דוחות הבדיקה השונים וגם אם החומר אינו שלם, אין בכך כדי לגרוע מהתמונה הראייתית העולה ממנו.

11

29. התמונה הכוללת העולה ממכלול החומר שצורף היא כי יש "אחיזה לאישום" ברף הנדרש על פי הפסיקה לעבירות המיוחסות למשיב. האש פרצה בדירה נעולה מבפנים במספר מוקדים כתוצאה מהצתה מכוונת כאשר אחד הנוכחים בדירה לא נפגע כלל והשתיים האחרות מצאו את מותן במהלך האירוע או בסמוך לתחילתו. הן כלל לא ניסו להימלט מהאש. מותן לא היה מוות טבעי כי אם מכוון וזאת בין אם נגרם כתוצאה מהפעלת כח באמצעות חומר רך כחוות דעתו של ד"ר קונדור ובין אם החנק נגרם בדרך אחרת.

לכך יש להוסיף כי האפשרות של הפעלת כח פיזי מצד המשיב שגרם לחנק נתמכת בדגימת ה-די.אנ.אי של המשיב שנמצאה מתחת לצפרניה של מוניקה.

עוד מחזקת את התשתית הראייתית התנהלותו של המשיב לאחר האירוע כמפורט במזכרי התובע וגירסתו שאינה עולה בקנה אחד עם הממצאים בזירה ולגביו.

כעולה מחוות הדעת, האש שפרצה יכולה היתה להתפשט ליתר חלקי הבניין אלמלא התערבות מכבי האש.

די באמור כדי לספק את התשתית הראייתית הנדרשת להליך זה.

 

30. בשולי הדברים אוסיף כי משהתייצבו לדיון, אפשרתי, על אף התנגדות המדינה, שמיעת עדויותיהם של הרופא המשפטי פרופ' יהודה היס ושל חוקר הדליקות מר חן גרציאני רפאל (לא הוגשו חוות דעת מטעמם).

עדים אלו הבהירו, כל אחד בתחומו, כי החוסרים בחוות הדעת אינם מאפשרים להם להגיש חוות דעת נגדיות. עם זאת, אין באמור כדי לגרוע מהתשתית הראייתית הקיימת המספקת לצורך "אחיזה לאישום" וממילא השלב המתאים להגשת חוות הדעת הנגדיות הינו במסגרת ההליך העיקרי במדינה המבקשת.

 

סוף דבר

31. לאחר שמצאתי כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לבקשת ההסגרה, כי נתקיימו יתר התנאים הנדרשים בחוק ולא מתקיים סייג שיש בו כדי למנוע את ההסגרה אני קובעת כי המשיב הוא בר - הסגרה להונגריה על מנת שיעמוד לדין בהונגריה על העבירות שפורטו בבקשת ההסגרה.

 

מאחר והמשיב היה אזרח ישראל ותושב ישראל בעת קרות העבירות נשוא העתירה, הוא זכאי לפי סעיף 1א לחוק ההסגרה לשאת את עונשו בישראל ככל שיורשע בדין וידון לעונש של מאסר.

 

המשיב יוחזק במשמורת בתי הסוהר עד להסגרתו בפועל.

 

12

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 30 יום מהיום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ט תשרי תשפ"ב, 05 אוקטובר 2021, במעמד הנוכחים.