בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

תפ"ח 48639-12-22 מדינת ישראל נ' פלוני

נוסח זה של גזר הדין מותר לפרסום

רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע ריבוי עבירות אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים בקטינה בת משפחה, בתה של בת זוגו, במשך כחמש שנים, בעת שהייתה קרוב לגיל 14 ועד גיל 18.

2. על פי המתואר בחלק הכללי לעובדות כתב האישום המתוקן, בין השנים 2008 ועד 2013 היה הנאשם נשוי לאמה של א.א, (להלן: "א.א" או "המתלוננת"), ילידת 1995, והשלושה התגוררו יחד כל התקופה. בשנת 2015 האם והנאשם נפרדו והוא עזב את הבית.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עת הייתה א.א קטינה בגיל הקרוב ל-14 ועד גיל 18, ביצע בה הנאשם, בהזדמנויות רבות, מעשי אינוס שלא בהסכמה חופשית, מעשי סדום ומעשים מגונים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. הנאשם רכש את אמונה של המתלוננת עד שזו פיתחה בו תלוּת ובכך גרם לה לעשות כדבריו בתחומי חיים שונים וגם בתחום המיני. בין היתר הסית אותה נגד אמה, אמר לה בהזדמנויות רבות כי לעולם היא לא תהיה בשבילה וכי הוא היחיד שידאג לה, גרם לה להאמין כי בלעדיו לא תצליח בחייה וכי אם לא תלך בדרכו שלו תיוותר לבד בעולם. כמו כן בהזדמנויות רבות הציג הנאשם את המעשים המיניים בפני המתלוננת כחלק מתהליך לימוד. בנוסף, במספר רב של הזדמנויות אמר למתלוננת כי אם תחשוף את המעשים המיניים הוא ייכלא ולא תהא לה דמות אב, אמה תתאבד והמשפחה תתפרק באשמתה. עוד אמר לה כי אם לא תבצע את המעשים המיניים, יפסיק את גילויי החיבה כלפיה וימחק אותה מחייו.

על פי עובדות האישום הראשון, בחודשים יולי-אוגוסט 2008 הייתה המתלוננת קטינה כבת 13 וחצי, בתקופת החופש הגדול בין כיתה ז' לכיתה ח'. במהלך התקופה, בשעות הלילה, כשהאם ישנה, ובחלק מהימים בשעות אחר הצהריים כשהאם הייתה בעבודה, בעודם לבד בבית, דיבר הנאשם עם א.א על יחסי מין. המתלוננת ביקשה ממנו שיחדל וכי לא נעים לה שמדבר על הנושא, והוא השיב כי היא "צריכה להתרגל כי בעולם של הגדולים ככה מדברים". באחד הלילות, בשעה 01:00 לערך, ישבו הנאשם והמתלוננת, אז כמעט בת 14, על ספת הסלון בבית לבדם. הנאשם דיבר עמה על יחסי מין, הניח ידו על ירכה, ליטף אותה עד למפשעתה, הסיט את מכנסיה הקצרים ותחתוניה, החדיר אצבעו לאיבר מינה והוציאה. מיד לאחר מכן, החדיר הנאשם פעם נוספת את אצבעו לאיבר מינה והוציאה. אז, הורה לה לבוא אחריו לחדר השינה שלה בבית (להלן: החדר), שם, הורה לה לפשוט בגדיה בפלג גופה התחתון. חרף מבוכתה עשתה כדבריו, הפשילה מכנסיה ותחתוניה ולדרישת הנאשם שכבה על מיטתה. הנאשם ניגש לעברה, ליקק את איבר מינה החשוף והחדיר אצבעותיו לאיבר מינה במשך מספר דקות. במשך כשבוע ימים לאחר מכן, פעל הנאשם בשיטה דומה, שוחח עם א.א על יחסי מין ואז הורה לה מיד לבוא לחדר ושם להפשיל את מכנסיה ותחתוניה ולשכב על מיטתה, ליקק את איבר מינה והחדיר אליו אצבעותיו. באחד המקרים הורה לה לפשוט את חולצתה וביצע בה את המעשים המיניים כשהיא עירומה לחלוטין. בתום השבוע, אמר הנאשם למתלוננת כי היא זו שפיתתה אותו כיוון שהלכה עם מכנסיים קצרים וכי היא מינית כמו ילדה בת 15, אסר עליה לספר אודות המעשים, והזהירהּ כי אם תספר ייכלא, אמה תתאבד ומשפחתה תתפרק. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בריבוי עבירות אינוס קטינה בת משפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ובריבוי עבירות מעשה מגונה בקטינה בת משפחה לפי סעיף 351(ג)(2) וסעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק.

על פי עובדות האישום השני, כשבוע לאחר המעשים המתוארים באישום הראשון, יצאה א.א מחדרה בשעות הצהריים וראתה את הנאשם מאונן בסלון הבית. היא ביקשה מהנאשם שלא יעשה כן מולה והוא השיב לה כי זהו חלק מתהליך הלימוד. במשך כשבוע ימים לאחר מכן, עת שהו השניים לבד בבית, חשף הנאשם את איבר מינו בפניה במספר הזדמנויות בהן עברה לידו. בחלק מהמקרים הורה לה להסתכל על איבר מינו ובתגובה היא ביקשה ממנו לחדול, והוא השיב שיכול לעשות מה שהוא רוצה. במהלך התקופה, זמן קצר לפני שמלאו למתלוננת 14 וכששהו לבדם בבית, אחז באיבר מינו החשוף, הורה לה להסתכל ולגעת בו והמתלוננת עשתה כדבריו. בהמשך, הורה לה להכניס את איבר מינו לפיה ולהזיז את ידה למטה ולמעלה על איבר מינו והיא עשתה כדבריו. הנאשם העיר לא.א כי היא לא נוגעת טוב וכי ילמדה כיצד לגעת כחלק מתהליך הלימוד. אז, כשאיבר מינו בפיה, הנחה אותה כיצד לפעול ואילו תנועות לבצע, א.א עשתה כדבריו עד שהגיע לפורקן. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בריבוי עבירות מעשה סדום בקטינה בת משפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק ובריבוי עבירות מעשה מגונה בקטינה בת משפחה לפי סעיף 351(ג)(2) וסעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק.

על פי עובדות האישום השלישי, במשך חודשיים בשנת 2008, עת הייתה א.א כבת 14, בהזדמנויות רבות, כשהאם ישנה או הייתה בעבודה בשעות אחר הצהריים והנאשם והמתלוננת היו בבית לבדם, שוחח עמה הנאשם על מין אוראלי. מיד לאחר מכן, החדיר הנאשם את אצבעותיו לאיבר מינה החשוף של א.א, בסלון או בחדר. אז, הורה לה הנאשם להפשיל מכנסיה ותחתונה ולשכב, משעשתה כן, החדיר אצבעותיו לאיבר מינה והורה לה לבצע בו מין אוראלי כפי שלימד אותה, וזו עשתה כדבריו.

כחודשיים לאחר ביצוע המעשים המיניים המפורטים לעיל פנה הנאשם למתלוננת באומרו כי רוצה להפסיקם מחשש שמעשיו יתגלו והוא ייכלא. אך כשבוע לאחר מכן אמר למתלוננת שאינו מסוגל וביקש לשוב ולבצע בה מעשים מיניים אך היא סירבה. הנאשם לא הרפה ואיים עליה כי אם לא תחזור לבצע בו מין אוראלי הוא יפסיק את גילויי החיבה כלפיה אך המתלוננת המשיכה בסירובה. בעקבות כך נקט הנאשם נגדה במניפולציות רגשיות עד שבלית ברירה נכנעה לדרישותיו ועשתה כדבריו. הוא התנהל כלפיה בעוינות, בין היתר סירב שתשב לידו, התעלם ממנה ונידה אותה. ממועד זה ובמשך כשנתיים לערך, בעת שהמתלוננת הייתה בת 14 ועד גיל 15 וחצי, בהיותם בסלון הבית או בחדר, ביצע בה הנאשם עשרות רבות של מעשים מיניים ובמהלכם ליקק את איבר מינה החשוף, החדיר אליו אצבעותיו והורה לה לבצע בו מין אוראלי, בחלק מהמקרים אף החדיר אצבעות גם לפי הטבעת של המתלוננת, במהלך ביצוע המעשים העיר לה הערות מיניות כמו "לא יהיה לך עוד אחד כמוני שגם ילקק לך, גם יחדיר לה אצבעות לכוס וגם אצבעות לתחת תוך כדי" וגם "אני עושה לך כמו אורגיה". במהלך התקופה, במספר מועדים, אמר לה שסובל מאין אונות וכי רק עמה יש לו זקפה, במטרה שתרחם עליו ותמשיך לעשות כדבריו. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בריבוי עבירות אינוס קטינה בת משפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק ובריבוי עבירות מעשה סדום בקטינה בת משפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק.

על פי עובדות האישום הרביעי, במהלך שנת 2009, בעת שהייתה א.א בת 15, במספר הזדמנויות ולכל היותר בשני מועדים, הסיע הנאשם את א.א ברכבה של האם. בעודם ברכב, כשא.א ישובה במושב לידו, הורה לה לבצע בו מין אוראלי תוך כדי נסיעה, באומרו כי עליה ללמוד לבצע זאת במסגרת תהליך הלימוד. המתלוננת סירבה אך לבסוף נוכח הפצרותיו של הנאשם עשתה כדבריו עד שהגיע לפורקן. בהמשך, בין השנים 2009-2010, בעת שלמדה למבחן נכנס הנאשם לחדרה ואמר לה כי הוא חרמן והבהיר כי לא יאפשר לה ללמוד עד אשר תספקו. אז, חשף בפניה את איבר מינו והורה לה לבצע בו מין אוראלי. המתלוננת עשתה כדבריו עד שהגיע לפורקן בתוך פיה באופן בו נאלצה לבלוע את זרעו. רק לאחר שהגיע לסיפוקו עזב את החדר ואפשר לה להמשיך ללמוד. בנוסף, בתקופה הרלוונטית ועד להגיעה של א.א לגיל 18, בהזדמנויות רבות, מדד הנאשם עם כף ידו את חזהּ של א.א באמתלה לפיה עליו לבדוק כמה הוא גדל. לצורך כך הכניס הנאשם יד לחולצתה, בחלק מהפעמים צבט בפטמותיה, ובמועדים רבים אמר לה בין היתר "את זונה" "יש לך כוס כוס" "יא מוצצת" ועוד. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בריבוי עבירות מעשה סדום בקטינה בת משפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק ובריבוי עבירות מעשה מגונה בקטינה בת משפחה לפי סעיף 351(ג)(2) וסעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק.

על פי עובדות האישום החמישי, בחודש ספטמבר 2011, כשהקטינה בת 16 וחצי, קיבלה א.א רישיון נהיגה ונדרשה לנהג מלווה למשך שלושה חודשים. בין החודשים ספטמבר 2011 ועד דצמבר 2011 שימש הנאשם כנהג המלווה של א.א. בתקופה זו, כשא.א ישבה במושב הנהג והנאשם ישב לידה במושב הנוסע, נגע הנאשם באיבר מינה מעל לבגדיה ואמר לה כי במסגרת תהליך הלימוד היא "חייבת להרגיש אך זה כשמחדירים אצבעות תוך כדי נהיגה". א.א סירבה וביקשה מהנאשם שיחדל ממעשיו. חרף התנגדותה, הסיר הנאשם את החלק העליון של מכנסיה ותחתוניה, בעודה נוהגת, והחדיר אצבעותיו לאיבר מינה בניגוד להסכמתה. א.א החלה לנסוע במהירות כדי שהנאשם יחדל ממעשיו, וזה אמר לה כי אם תנהג כך שוב הוא לא יאפשר לה לנהוג. בהמשך, במהלך התקופה בה שימש כנהג מלווה, כשהמתלוננת נוהגת והנאשם לידה, הוא הסיר את החלק העליון של מכנסיה ותחתוניה בעודה נוהגת והחדיר אצבעותיו לאיבר מינה ואמר לה: "את רואה? זה לא נורא כמו שחשבת". בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בשתי עבירות אינוס קטינה בת משפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק.

על פי עובדות האישום השישי, בחודש מרץ 2011, לכבוד יום הולדתה ה-16 של המתלוננת, רכשו עבורה הנאשם ואמה שוברים לטיפולי לייזר להסרת שיער. במשך כשנתיים, מחודש מרץ 2011 ועד לחודש מרץ 2013, כשהייתה בגילים 18-16, אסר הנאשם על המתלוננת לנעול את דלת חדר האמבטיה בבית כשהיא מתקלחת. במהלך התקופה, לאחר שחזרה מטיפול לייזר, נכנס הנאשם למקלחת בזמן שהתקלחה באמתלה לפיה עליו לבדוק את יעילות הטיפולים. המתלוננת התחננה בפני הנאשם שיצא אך ללא הועיל. כשנכנס הנאשם, בעודה מתקלחת, הורה לה להסתובב באופן שיראה את ישבנה, ולהתכופף קדימה כדי שעורה יימתח, ואז נגע בישבנה. עוד במהלך התקופה, מספר פעמים, בזמן שהמתלוננת התקלחה, החדיר הנאשם אצבעותיו לאיבר מינה תוך כדי אמירת אמרות מיניות מטרידות בין היתר: "כל הכוס שלך פתוח, הייתי חייב להחדיר לך", המתלוננת צעקה על הנאשם שיצא ויחדל ממעשיו אך הוא לא נענה לבקשתה וענה: "מה את מתנהגת כאילו אני לא מכיר את הכוס שלך בעל פה?" וקילל אותה באומרו בין היתר "זונה בת זונה יא מוצצת". עוד במהלך התקופה, בין שלוש לארבע הזדמנויות, נכנס הנאשם לאמבטיה בעוד המתלוננת התקלחה לפני טיפולי הלייזר, התפשט, התיישב על צד האמבטיה כשרגליו בתוכה והורה לא.א לבצע בו מין אוראלי עד שתהיה לו זקפה ויגיע לפורקן. בניגוד לרצונה, ובשל מניפולציות רגשיות שהפעיל עליה, עשתה כדבריו. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם במספר עבירות אינוס קטינה בת משפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק, במספר עבירות מעשה סדום בקטינה בת משפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק ובמספר עבירות מעשה מגונה לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק.

על פי עובדות האישום השביעי, עובר לחודש מאי 2018, עת הייתה א.א כבת 23, לאחר מספר שנים של נתק בינה לבין הנאשם, יצרה א.א עמו קשר בכוונה לקיים מפגש שבמהלכו יתוודה על מעשיו המיניים. הנאשם נענה לבקשתה וביום 29.5.2018 בסמוך לשעה 19:00 הגיעה המתלוננת לבית הנאשם בפתח תקווה. בעת ששוחחו בסלון על תכנים מיניים ועל גופה, אמר לה שנראה שחזהּ נהיה קטן יותר. אז ביקש לגעת בו כדי לבדוק זאת אך היא סירבה. על אף סירובה המשיך וניסה לגעת בחזהּ תוך ששלח ידו לעברו וא.א מתנגדת. לאחר מספר פעמים בו הושיט הנאשם ידו לעבר חזהּ, העיפה א.א את ידו מעליה. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירת ניסיון מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) וסעיף 25 לחוק.

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, ללא הסכמה עונשית, פרי הליך גישור שנוהל בפני כב' השופט טרסי, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן והופנה לתסקיר שירות מבחן.

תסקיר שירות המבחן

4. [הושמט].

תסקיר נפגעת העבירה

5. תסקיר המתלוננת מעלה תמונת נזק חמורה וקשה.

[הושמט].

עדים לעונש

6. המתלוננת העידהבמעמד הטיעונים לעונש וסיפרה על קשייה להבין ולהכיל שהאדם הקרוב לה ביותר, היחיד שתפקד כהורה עבורה הוא זה שפגע בה. עוד סיפרה על קשייה להתייצב ולהעיד בפני בית המשפט, על מצבה הרפואי המורכב והשלכות הפגיעות על חייה.

7. מטעם ההגנה העידו [הושמט] שמכיר את הנאשם שנים רבות עוד כששימש שוטר במשטרת פתח תקווה, וסיפר על רוחב לבו של הנאשם ועל ההתדרדרות במצבו הרפואי; [הושמט], אחיינו של הנאשם [הושמט] הביע את סלידתו ממעשי הנאשם, שיתף כי הוא היחיד שנמצא עמו בקשר ויתר בני המשפחה התנתקו ממנו. תיאר את תרומת הנאשם לקהילה במסגרת תפקידו כשוטר, ומעלותיו כשגידל ילדים שאינם שלו. עוד טען כי הנאשם בדיכאון, מתחרט על מעשיו אך חרטתו אינה מובנת לאחרים, ונטול יכולת כלכלית. העד הציע לפצות בעצמו את המתלוננת. עוד הוגש תצהירו של מר אהרון פרנקו, נציב שב"ס לשעברוניצב בדימוס במשטרת ישראל. מר פרנקו עמד בתצהירו על היכרותו הממושכת עם הנאשם מזה כ-40 שנים במסגרת עבודתם במשטרה, על כך שהנאשם תפקד למופת כשוטר והוסיף כי מדובר באדם המוערך על ידי חבריו, טוב לב ומסייע לסביבתו. עוד מסר על סמך ניסיונו המקצועי כי שוטרים המרצים מאסר בגין עבירות מין זקוקים להשגחה מוגברת נוכח הסיכון הגבוה לביטחונם האישי.  

טיעוני הצדדים

8. ב"כ המאשימה, עו"ד מיטל אילן, עמדה בהרחבה בטיעוניה על חומרת מעשי הנאשם והפגיעה הקשה במתלוננת, ועתרה לגזור על הנאשם עונש מאסר ממושך. לטענתה מעשי הנאשם פגעו באופן משמעותי בשלומה הפיזי והנפשי של המתלוננת, בזכותה לאוטונומיה על גופה ובמידת אמונה בתא המשפחתי. עוד הפנתה לחומרת נסיבות ביצוע העבירות: ביצוען כלפי בת משפחה לאורך תקופה ממושכת, תדירותן וריבויין, חומרתן, מיקומן - ביתה מבצרה של המתלוננת, התכנון המוקדם, פערי הגילים, שימוש הנאשם בכוחו וסמכותו כדי לבצע את מעשיו, איומיו כלפיה פן תספר על המעשים והפעלת מניפולציות רגשיות. לטענתה עובדות כתב האישום המתוקן אינן רחוקות מזה המקורי, מעשי הנאשם בוצעו באופן בוטה לשם סיפוק תאוותיו המיניות ולשיטת המאשימה מדובר בהתעללות של ממש. עוד עמדה על העונש המזערי הקבוע בחוק לעבירות המין בהן הורשע.

באשר לקביעת מתחם הענישה, עתרה ב"כ המאשימה למתחם כולל הנע בין 24-18 שנות מאסר. לטענתה, התסקיר השלילי ושיקולי הרתעה אינם מאפשרים למקם את הנאשם ברף התחתון. הנאשם לא לוקח אחריות אמיתית, הודאתו פורמלית בלבד, הוא סובל מעיוותי חשיבה וטען בשירות המבחן כי המעשים בוצעו בהדדיות. הנאשם לא עבר הליך שיקומי והנזק שנגרם למתלוננת קשה ביותר. לקולא ציינה ב"כ המאשימה את הודאתו, היעדר עבר פלילי וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. לפיכך ביקשה למקם את עונשו בחלק העליון של השליש התחתון של המתחם, ולגזור על הנאשם 20 שנות מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים.

9. ב"כ הנאשם, עו"ד אדי אבינועם, עמד על התיקונים המשמעותיים לשיטתו בעובדות כתב האישום המתוקן, טען כי יש ליתן משקל לקולא להיעדר קשר דם בין הנאשם למתלוננת, לעובדה שבביצוע הפגיעות לא הפעיל הנאשם אלימות או כוח, ולנסיבות מעשי האינוס שבוצעו ע"י החדרת אצבע ולא איבר מין. משכך עתר למתחם ענישה מתון יותר מזה שעתרה לו המאשימה, הנע בין 9-5 שנים. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות עמד על נתוניו הטובים של הנאשם שניהל כל חייו אורח חיים נורמטיבי, עבד שנים רבות כשוטר מוערך במשטרת ישראל, תרם רבות לקהילה ועברו נקי. נטען כי יש ליתן משקל משמעותי להודאתו שחסכה זמן שיפוטי יקר והעדת עדים רבים, ובפרט המתלוננת. לדבריו הנאשם מכה על חטא, מבויש ומתחרט. עוד נטען לחלוף הזמן המשמעותי מאז ביצוע העבירות, לעובדה שהמתלוננת מתפקדת כראוי, סיימה בגרות בהצטיינות ושירות צבאי משמעותי כלוחמת. לדבריו גדלה בתא משפחתי מורכב עוד בטרם כניסת הנאשם לחייה ולא ניתן להשליך עליו את כל בעיותיה הרגשיות. בהקשר זה הפנה לעובדות האישום השביעי, לפיו הגיעה המתלוננת לבית הנאשם בגפה, ללא חשש במטרה לחלץ מפיו הודאה. עוד טען כי יש ליתן משקל לגילו המתקדם, כיום בן 67, מצבו הרפואי מורכב מאוד ומתמודד בין היתר עם סכרת, מחלת לב כרונית, בעיות עיניים ובמערכת העיכול. בנוסף נטען שצפוי לתנאי מאסר קשים נוכח עברו כשוטר. הנאשם עצור למעלה משנה, מוגדר כטעון הגנה, חשוף לאיומים וחושש לחייו. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להסתפק בענישה מתונה ומאוזנת, נמוכה משמעותית מהעונש לו עתרה המאשימה.

הנאשם בדברו האחרון טען כי בניגוד לאמור בתסקיר, לוקח אחריות על מעשיו, הצר על התנהגותו וההשלכות הנלוות של פירוק משפחתו המלוכדת. טען כי משלם מחירים כבדים על מעשיו ומוחזק בתנאי מעצר לא פשוטים.

דיון והכרעה

10.הנאשם הורשע בשישה אישומים שונים המתארים ריבוי עבירות מין בקטינה בת משפחה במשך כחמש שנים, עוד בטרם מלאו לה 14 ועד שמלאו לה 18. האישום השביעי מתאר ניסיון למעשה מגונה כלפי המתלוננת בהיותה בת 23, במהלך פגישה שיזמה במטרה לחלץ מהנאשם הודאה. על פי מדיניות הפסיקה הנוהגת, ריבוי העבירות שביצע הנאשם כלפי מתלוננת אחת, המאופיינות במחשבה פלילית אחת, בתכנון פלילי אחד ובהינתן הקשר ההדוק בין המעשים, מצדיקים קביעת מתחם ענישה אחד כולל (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); ע"פ 1288/17 מדינת ישראל נ' שנהר, פסקה 22 (3.10.17)).

11.כתב האישום חמור ביותר ומגולל מסכת שיטתית של עבירות מין קשות שביצע הנאשם בבתה הקטינה של אשתו דאז שהתגוררה בביתו, בליווי איומים ומניפולציות רגשיות. הנאשם ניצל את נגישותה של המתלוננת, אהבתה אליו והאמון שנתנה בו, תמימותה ותלותה בו. מעשיו פגעו בשורה ארוכה של ערכים מוגנים, בהם כבודה ופרטיותה של המתלוננת, זכותה לאוטונומיה על גופה, שלמות משפחתה, ביטחונה בתא המשפחתי ובמבוגרים האמונים על שלומה.

בית משפט העליון עמד פעמים רבות על החומרה הגלומה בביצוע עבירות מין בקטינים, על אחת כמה וכמה על ידי בן משפחה, תוך ניצול יחסי האמון והקרבה בין הפוגע לנפגע:

"על הצורך לנקוט במדיניות ענישה מחמירה כאשר עסקינן בעבירות מין במשפחה, אין צורך להכביר מילים. בית משפט זה עמד פעמים רבות על מאפייניהן של עבירות אלה, ובתוך כך על הניצול לרעה של פערי הכוחות האינהרנטיים בין הצדדים, הרס הקרבה והאמון הבסיסיים ביותר בחייהם של קרבנות העבירה, לא אחת בגיל צעיר במיוחד, ובהתאם לכך עמד על החשיבות הנודעת לענישה כבדה ומרתיעה... עבירות מין בכלל, ואלה שמתבצעות בחוג המשפחה בפרט, פוגעות לא רק בגוף אלא גם בנפש - ברסקן את האמון הבסיסי במקום שאמור להיות יותר מכל מוגן ובטוח" (דברי כב' השופטת ד' ברק-ארז בע"פ 3615/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 71 (26.3.2020)).

כן נקבע, כי במקרים אלה יש לתת את הבכורה לשיקולי גמול והרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הפוגע (ראו למשל: ע"פ 8153/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 45 (20.10.2020); ע"פ 8687/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12  (29.8.2021)), וכי על הענישה "לבטא סלידה עמוקה והוקעה חברתית, לזעוק את זעקת הקורבנות, לייצר תיקון מוסרי - ובעיקר לבודד ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים, בפרט אלה הפוגעים בקטינים בתוך המשפחה" (ע"פ 5617/19 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 26  (26.8.2021)).

12. עוד נזכיר בהקשר זה את הוראת סעיף 355 לחוק המורה על הטלת עונש מזערי בעבירות מין בהן הורשע הנאשם ש"לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו". בענייננו, העונש המזערי עבור כל עבירה של אינוס ומעשה סדום במשפחה הוא מאסר בן 5 שנים ובגין עבירה של מעשה מגונה הוא מאסר בן 3.75 שנים.

13.נסיבות מעשיו של הנאשם קשות ולהן פנים רבים של חומרה:

א.  ריבוי העבירות - מעשי הנאשם כלפי המתלוננת נמשכו לאורך תקופה של 5 שנים, מאז שהייתה בגיל 13.8 ועד גיל 18 והנאשם בשנות ה-50 לחייו. המעשים בוצעו בתדירות גבוהה, עשרות רבות של עבירות מין שבוצעו בשיטתיות תוך ניצול קרבתה של המתלוננת ותלותה הפיזית והרגשית בו. המעשים בוצעו בתחכום כשהיו לבד בבית או במכונית, הוצגו תחילה בפני המתלוננת כחלק מ"הליך לימוד", כשהאחרונה, בתמימותה רצתה באמת ובתמים להאמין שהמעשים נעשו לטובתה.

ב.  המעשים המיניים ברף חומרה גבוה - הנאשם ביצע במתלוננת ריבוי מעשים מיניים הכוללים החדרת אצבעותיו לאיבר מינה וליקוקו, החדרת אצבעותיו לפי הטבעת שלה, וכפייה לבצע בו מין אוראלי - בביתם ותוך כדי שנהג ברכב ונכנס לחדר האמבטיה בזמן שהתקלחה ונגע בה ואף ניצל את העובדה שנזקקה למלווה בנהיגה על מנת לבצע בה מעשים מיניים ברף חומרה גבוה. מעשי הנאשם לוו באלימות מילולית-רגשית, אמרות בעלות אופי מיני בוטה שאינו מותאם גיל, גידופים מיניים, מניפולציות ואיומים. מדובר בעבירות מין קשות ומשפילות שנעשו תוך ביזוי המתלוננת והחפצתה לצורך מימוש תאוותיו המיניות. בנסיבות שתוארו יש לתת משקל מוגבל בלבד לעובדה שהעבירות לא לוו באלימות פיזית או בכוח או לכך שלא כללו החדרת איבר מין לאיבר מינה. גם לאחר שהתוודה בפניה שמעשיו אסורים והיא סירבה להמשיך לשתף פעולה, הוא לא הרפה מ-א.א ולא חדל ממעשיו. אדרבא,כמפורט באישום השלישי, לאחר שהסביר למתלוננת שהמעשים אסורים ולכן יחדל לבצעם, לא חלפו אלא מספר ימים והנאשם לא הצליח לשלוט ביצריו והמשיך לבצע במתלוננת מעשים מיניים במשך כשנתיים ובמספר רב של פעמים. הנאשם הפעיל כלפי המתלוננת מניפולציות רגשיות ואיומים מרומזים כשזו עמדה בסירובה להמשיך במעשים. הוא התנהל כלפיה בעוינות, בין היתר סירב שתשב לידו, התעלם ממנה ונידה אותה עד שבלית ברירה נכנעה לדרישותיו ועשתה כדבריו. כפי שהסבירה א.א. בתסקיר נפגעת העבירה, "שנאתי את מה שעשה לי אבל לא יכולתי לוותר עליו" (שם, בעמ' 3).

ג. הנאשם ניצל את תפקידו ההורי ופער הגילאים ביניהם - הנאשם, בן זוגה של האם, ניצל את מצבה השברירי של המתלוננת, ובייחוד את אופייה החלש של אמה וחוסר מסוגלותה לדאוג לצרכיה של בתה-המתלוננת שאותה גידלה לבדה. המתלוננת שכמהה לדמות הורית יציבה, אכפתית ומגוננת קיבלה באהבה רבה את הנאשם לאחר שנישא לאמה. כפי שתואר בתסקיר הנפגעת, עם נישואי הנאשם לאמה כשהייתה בת 10 הפכה מילדה מוזנחת, בודדה ושקופה לילדה סקרנית, תלמידה מצוינת, הנאשם סייע לה בלימודיה והקדיש לה זמן ותשומת לב, בדרך זו רכש את אמונה, אהבתה והערכתה כלפיו שהובילו לפיתוח יחסי תלות של המתלוננת בו ורצון לרצותו. המתלוננת ראתה בנאשם דמות אב, הוא מילא תפקיד אב בבית ודאג לצרכי מחייתה ולימודיה, וניצל זאת כדי לבצע את מעשיו החמורים.

ד.  הנזק שנגרם למתלוננת כבד ובחלקו בלתי הפיך - מעשי הנאשם גרמו למתלוננת פגיעה קשה וטראומטית, היא מתמודדת עם השלכות הפגיעות הנותנות אותותיהן בכל מישורי חייה. המתלוננת התבגרה וגדלה בצל הפגיעות שהשפיעו על בריאותה, אישיותה, אופייה ודרך התנהלותה הכלכלית, הזוגית והחברתית כמפורט בהרחבה בתסקיר נפגעת העבירה. שמירת הפגיעות בסוד כל אותן שנים בשל חששה לאבד את משפחתה שאבו ממנה אנרגיות ותעצומות נפש רבות, ויצרו בקרבה תחושות של זילות בחייה, משאלת מוות תוך כניסה במודע ובמכוון למצבי סיכון. מבחינת מצבה הרפואי, א.א מתמודדת עם מיגרנות קשות ונימול מתמשך בידיים וכן סובלת מתופעות פוסט טראומטיות כמו התקפי חרדה וסיוטי לילה הפוגמות באורח חייה. עוד סיפרה א.א כי בתקופת ההתבגרות, במהלכה בוצעו הפגיעות, סבלה מתופעות פסיכוסומטיות ואושפזה במשך שבוע בטיפול נמרץ לאחר שמערכות גופה קרסו מסיבה שלא התבררה. המתלוננת נעדרת מעגל תמיכה והתקדמותה בחיים חרף הפגיעות אינה מלמדת, כטענת ההגנה, שמצבה שפיר. על יסוד כל אלו מצאנו לקבוע כי מידת פגיעת מעשי הנאשם בערכים המוגנים היא ברף גבוה ביותר.

מדיניות הענישה הנוהגת

14.נאשמים שהורשעו בריבוי עבירות מין נגד קטינים נדונו לרוב לעונשי מאסר ממושכים. בית המשפט הדגיש בפסיקותיו את החומרה היתרה בביצוע עבירות מין בבת משפחה, במקרים רבים לא מדובר בילד ביולוגי, ניצול אמון הקטינים ופער הגילאים והסמכות: "ממד נוסף של חומרה, והוא שהעבירה בוצעה בתוך המשפחה, בידי דמות סמכותית-בעלה של אם הקטינה. נתון זה מחריף את ניצולה של הנפגעת, שכן לא מדובר רק בפער גילים ולא רק בגילה הצעיר שאינו מאפשר לה להסכים, אלא מדובר בדמות מרכזית שמצויה בביתה וב-ד' אמותיה" (ע"פ 8643/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 2(11.4.21).

בע"פ 3675/23 פלוני נ' מדינת ישראל (20.5.24), הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות מין בבתה של בת זוגו, מאז הייתה בת 8, למשך 5 שנים. במהלך התקופה ולמשך שנה וחצי חלה הפסקה במעשי הנאשם בשל מצבה הרפואי של המתלוננת. העבירות כללו ריבוי מעשי סדום ומעשים מגונים אך לא עבירות אינוס. נקבע מתחם ענישה הנע בין 18-12 שנות מאסר. בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות ובהן מות בתו ממחלה קשה, העדר עבר פלילי ומצבו הרפואי נדון למאסר בן 15 שנים לצד ענישה נלווית הכוללת פיצוי בסך 258,000 ₪. בית המשפט העליון התחשב בקבלת האחריות המאוחרת לאחר הכרעת הדין, התנצלותו כלפי המתלוננת, גילו ונסיבותיו, הקל קמעא בעונשו והעמידו על 14 שנות מאסר; (לגזר הדין של בית המשפט המחוזי, שנדון לפנינו, ראו תפ"ח (מחוזי מר') 69274-06-20 מדינת ישראל נ' פלוני (4.4.2023)).

בע"פ 4707/20 פלוני נ' מדינת ישראל (7.2.22) שנסיבותיו מזכירות את ענייננו, הורשע נאשם לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות מין רבות בבתה של בת זוגו, מאז היותה בת 13 ולמשך תקופה של כ- 11 חודשים. העבירות כללו אינוס באמצעות החדרת אצבעות ואיבר המין, מעשים מגונים וניסיונות למעשי סדום. נקבע מתחם ענישה כולל הנע בין 19-12 שנות מאסר. בהתחשב בעברו הנקי, נסיבותיו האישיות שאינן קלות ותקופת מעצרו, נדון למאסר בן 16.5 שנים לצד ענישה נלווית הכוללת פיצוי בסך 200,000 ₪.

בית המשפט העליון דחה את הערעור באומרו את הדברים הבאים היפים גם לענייננו:

"אכן, עונשו של המערער אינו קל. עם זאת, מדובר בעונש ההולם את מעשיו החמורים ואת נסיבות ביצועם. כאמור, במשך קרוב לשנה פגע המערער פגיעה קשה בגופה ובנפשה של המתלוננת-נערה צעירה אשר ראתה בו "אב שני". בתוך כך, ניצל המערער את קרבתה הפיזית והרגשית שהתקיימה בינו לבין המתלוננת ומעל באמון שזו נתנה בו. כן ניצל המערער, כקביעת בית משפט קמא, את כך שהמתלוננת "הקריבה למעשה את עצמה כדי למנוע נזקים לאמה ולאחיה".... כפי שעולה מתסקיר נפגעת העבירה, פגיעתו הקשה של המערער במתלוננת ממשיכה עדיין ללוותה בהיבטים רבים של חייה".

בע"פ 6490/20 מדינת ישראל נ' פלוני (10.1.22) התקבל ערעור המדינה על קולת עונשו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בריבוי עבירות מין בבתה של אשתו מאז היותה בת 12 ולמשך 6 שנים. המתלוננת לוקה באוטיזם בתפקוד גבוה. העבירות כללו אינוס באמצעות אצבעות ומעשים מגונים. בהתחשב בעברו הפלילי נדון למאסר בן 13 שנים. בית המשפט העליון הפנה לחומרת העבירות והחמיר עונשו כך שיעמוד על 15 שנים;

בע"פ 9288/20 פלוני נ' מדינת ישראל (26.5.22) (הוגש על ידי ההגנה), נדחה ערעור נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות מין בבתה הקטינה של בת זוגו, בעת שהייתה בת 14-15 ובמשך תשעה חודשים. העבירות כללו מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים ואף איים עליה שאם תספר על כך הוא ייפרד מאמה ויפסיק את תמיכתו הרגשית והכלכלית בהן עד שיוותרו ללא קורת גג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 17-12 שנות מאסר. בהתחשב בעברו הנקי, מצבו הנפשי והכלכלי, נסיבותיו המשפחתיות ושהייתו הממושכת באיזוק אלקטרוני, נדון למאסר בן 15 שנים לצד ענישה נלווית הכוללת פיצוי בסך 160,000 ₪;

בע"פ 8643/19 פלוני נ' מדינת ישראל (11.4.21) (הוגש על ידי ההגנה), נדחה ערעור נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות רבות של אינוס וארבע עבירות של מעשה סדום בבתה הקטינה בת ה-13 של אשתו. המעשים בוצעו במשך כ-11 חודשים, הנאשם נדון למאסר בן 14 שנים.

בע"פ 781/19 פלוני נ' מדינת ישראל (13.1.21), נדחה ערעור נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות מין בבתו, מאז היותה בת 15, במשך למעלה משנתיים. העבירות כללו אינוס בדרך של החדרת אצבעות לאיבר מינה, מעשי סדום שבהם כפה עליה לבצע בו מין אוראלי, ניסיונות למעשי סדום - ניסה להכניס את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת ומעשים מגונים, חלק מהמעשים בוצעו תוך שימוש בכוח ובאיומים. הנאשם נדון למאסר בן 17.5 לצד ענישה נלווית הכוללת פיצוי בסך 200,000 ₪. בית המשפט העליון קבע כי "העונש שהושת על המערער הוא כבד, אך אינו חורג באופן קיצוני מרף הענישה הנוהג" (פסקה 13);

בע"פ 5816/19 פלוני נ' מדינת ישראל (26.4.20), נדחה ערעור נאשם שהורשע על פי הודאתו בביצוע עשרות עבירות מין בתקופה של כארבע שנים במתלוננת, בתה של בת זוגו דאז, שהייתה בין הגילים 14-18. המעשים המיניים כללו אינוס - החדרת איבר מינו לאיבר מינה, מעשי סדום - החדרת איבר מינו לפיה ולפי הטבעת ומעשים מגונים. עוד הורשע בעבירת מעשה מגונה בקטינה אחרת בת 12 כשנגע בחזהּ. בגין עבירות המין בבת בת הזוג נקבע מתחם ענישה הנע בין 22-14 שנות מאסר. הנאשם, שלפי תסקירו סבל מעיוותי חשיבה וטען לניהול מערכת יחסים הדדית עם הקטינה, נדון למאסר בן 15 שנות מאסר לצד ענישה נלווית הכוללת פיצוי בסך 250,000 ₪.

בע"פ 2032/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.6.20) נדחה ערעור נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בריבוי עבירות מין בבתה הקטינה של אשתו, כשהייתה בת 9 ולמשך כשנה וחצי, ובעבירת תקיפה שבוצעה כלפי בת אחרת. מעשי הנאשם כללו שתי עבירות של אינוס, מעשה סדום, ריבוי עבירות של מעשה מגונה ותקיפת קטין בנסיבות מחמירות. באשר לעבירות המין נקבע מתחם ענישה נפרד הנע בין 16-10 שנות מאסר. בהתחשב בגילו (52), ברמת מסוכנות הנאשם שהוערכה כבינונית גבוהה, ועבר פלילי חלקו רלוונטי נדון למאסר בן 14 שנים לצד ענישה נלווית הכוללת פיצוי בסך 90,000 ₪;

15.לאחר שבחנו את כלל השיקולים, בהינתן נסיבות מעשי הנאשם בדגש על ריבוי המעשים, תדירותם ומשכם, הפגיעה הקשה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אנו קובעים מתחם ענישה כולל הנע בין 22-14 שנות מאסר.

גזירת העונש המתאים לנאשם

16.הנאשם כיום בן 67, עברו נקי, ניהל במשך שנים רבות אורח חיים תקין, שימש כ-20 שנים כשוטר במשטרת ישראל בתפקיד [הושמט]. כעולה מדברי עדי ההגנה זכה להערכת מפקדיו ותרם לקהילה ברוחב לב. הנאשם עצור לראשונה בחייו מזה כשנה וחצי, מוגדר כטעון הגנה ותנאי מעצרו קשים. תפקודו במעצר תקין ללא בעיות משמעת, אינו משולב בטיפול בתחום המין, בחינוך או בתעסוקה. אכן, העובדה שהנאשם היה שוטר בעברו תקשה עליו בנשיאת עונשו. עם זאת, העובדה ששימש שנים רבות שוטר וקצין משטרה, מי שאמור להיות אמון על שמירה על החוק והמודע היטב לחומרת מעשיו, מעצימה את השפלות המוסרית במעשיו הרעים (ראו והשוו: ע"פ 8420/19 בורגקאר נ' מדינת ישראל, פס' 13, (18.2.20)). במשך שנים רבות שבהם שימש נציג אכיפת חוק ועשה כביכול עבודתו כקצין משטרה נאמנה, התנהל בחדרי חדרים ובאין מפריע באופן משפיל, שפל, מחפיץ ומגונה.

17.ממסמכים רפואיים שהוגשו ע" ההגנה (נ/1) עולה כי מתמודד בין היתר עם מחלת סכרת ואנמיה, פנה מספר פעמים לחדר המיון מיוזמתו אך סירב לקבל את טיפול הרפואי ולהתאשפז להמשך בירור רפואי.

18.הנאשם הודה במיוחס לו בתחילת ההליך וחסך את שמיעת העדים, ובעיקר את עדות המתלוננת. הווי ידוע כי בעבירות מין במשפחה ניתן משקל נכבד, יותר מהרגיל, להכרה באחריות לנזק שנגרם הנושאת עימה חשיבות רבה גם לתהליך שיקומם של נפגעי העבירה (ע"פ 4095/18 פלוני נ' מדינת ישראל, (6.1.21)). עם זאת, במקרה הנוכחי, אין המדובר בהודאה מלאה וכנה ולצדה הכאה על חטא. תסקירו של הנאשם אינו חיובי, הנאשם נטל אחריות חלקית על מעשיו, לטענתו המעשים המיניים בוצעו בהסכמה ומתוך הדדיות. הוא נעדר הבנה לחומרת מעשיו, אינו מבטא רגשות אמפתיה כלפי המתלוננת ואינו מכיר בנזק החמור שגרם לה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם סובל מעיוותי חשיבה משמעותיים והמסוכנות המינית הנשקפת ממנו גבוהה אך הנאשם אינו סבור כי זקוק לטיפול. חרף מעצרו הממושך, אין אינדיקציה לשינוי בעמדותיו ולנכונותו להשתלב בטיפול כלשהו. מרבית העבירות בוצעו בין השנים 2013-2008, אך בניגוד לטענת ההגנה אין ליתן משקל רב לחלוף הזמן. יעידו על כך מעשיו במסגרת האישום השביעי, שארע בשנת 2018 כשהמתלוננת אז בת 23 הגיעה לפגוש בו אחרי שנים רבות של נתק. גם אז התנהל הנאשם מולה באופן מגונה ומשפיל, ניסה לגעת בחזה ולא הרפה גם לאחר שהיא התנגדה. ללמדנו כי הוא עדיין נותן דרור ליצריו המיניים והסיכון כי ימשיך לבצע מעשים מיניים עודנו גבוה. לכך נוסיף כי ממילא לשיקול חלוף הזמן אין משקל משמעותי בגזירת עונשם של עברייני מין (ע"פ 6092/10 פלוני נ' מדינת ישראל (18.7.12).

19.לסיכום, שקלנו לחומרה את מעשי הנאשם, האינטרס הציבורי לגמול הולם, שיקולי הרתעת היחיד והרבים, קשייו בהכרה בנזק שגרם ובנזקקות טיפולית והערכת שירות המבחן לסיכוי להישנות התנהגות מינית פוגענית מצדו בעתיד. מנגד התחשבנו לקולה בהודאת הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן, בגילו, בהעדר עבר פלילי, במעצרו הממושך, במצבו הבריאותי ובתנאי המאסר הקשים הצפויים לו. אם מצאנו למקם את עונשו קרוב לתחתית המתחם הרי זה רק מהטעם שנתנו משקל נכבד להודאתו בטרם החלה שמיעת העדויות בתיק, אשר ייתרה את עדות המתלוננת, וכן לחשיבות הרבה שיש בהודאתו למתלוננת.

20.  אשר לפיצוי המתלוננת - כידוע, הפיצוי הקבוע בסעיף 77 לחוק הוא פיצוי אזרחי במהותו ותכליתו שיפוי הנפגע על הנזק והסבל שנגרמו לו. מדובר בפיצוי ראשוני בלבד הנפסק בהתאם להתרשמותו והערכתו של בית המשפט, על-פי נתונים המובאים בפניו בלא הוכחת נזק מדויקת. עוד נקבע כי בקביעת גובה הפיצוי אין להתחשב ביכולתו הכלכלית של הנאשם (ראו, למשל, ע"פ 1287/14 פלוני נ' מדינת ישראל (5.8.15); ע"פ 6882/14 פלוני נ' מדינת ישראל (11.11.15)). הנזק שנגרם למתלוננת בכל תחומי חייה רב והשלכות מעשי הנאשם עליה הרסניות. היא זקוקה לטיפול ארוך וממושך ויש לקוות כי בפיצוי שיושת על הנאשם יהיה כדי לסייע לה בשיקומה. אשר על כן, מצאנו להשית על הנאשם פיצוי משמעותי.

21.אשר על כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  15 שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו 6.12.22.

ב.  12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת מין מסוג פשע.

ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת מין מסוג עוון.

ד.  פיצוי בסך 180,000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.9.24, ויועבר למתלוננת על פי פרטים שתמסור המאשימה.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ז סיוון תשפ"ד, 23 יוני 2024, בנוכחות הצדדים.