1

 

 

 

 

רקע

1.      הנאשם 7 (להלן: "הנאשם") והנאשמת 19, חברת קשרץ בע"מ (להלן: "חברת קשרץ"), הורשעו על פי הודאתם בעבירות כדלקמן:

בפרק הראשון (אישומי המס), באישומים השני, השלישי והרביעי:

א.  מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח אחר הכוללים ידיעה כאמור (ריבוי עבירות), לפי סעיף 117(ב)(1) ביחד עם סעיף 117 (ב2)(3) בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").

ב.   הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או המסמך (ריבוי עבירות), לפי סעיף 117(ב)(3) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) בחוק מע"מ.

ג.    הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים בקשר למע"מ (ריבוי עבירות), לפי סעיף 117(ב)(6) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) בחוק מע"מ.

ד.   שימוש בכל מרמה או תחבולה (ריבוי עבירות), לפי סעיף 117(ב)(8) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) בחוק מע"מ.

2

ה.  מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח שנערך על פי פקודת מס הכנסה (ריבוי עבירות), לפי סעיף 220(2) בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").

ו.     הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים (ריבוי עבירות), לפי סעיף 220(4) בפקודה.

ז.    שימוש במרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס (ריבוי עבירות), לפי סעיף 220(5) בפקודה.

ח.  פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו (ריבוי עבירות), לפי סעיף 117(ב1) בחוק מע"מ.

באישום החמישי, הורשעו בעבירות האמורות לעיל, וכן בעבירה הבאה:

ט.  ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 בחוק מע"מ (ריבוי עבירות), לפי סעיף 117(ב)(5) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) בחוק מע"מ.

באישום השישי:

י.     מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), לפי סעיף 117(ב1) ביחד עם 117(ב2)(3) בחוק מע"מ.

יא.              אדם שבמזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, הכין או קיים או הרשה לאדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, לפי סעיף 220(4) בפקודה.

יב.               אדם שבמזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, השתמש בכל מרמה, עורמה או תחבולה או הרשה להשתמש בהן, לפי סעיף 220(5) בפקודה.

בפרק השלישי - הלבנת הון - חשבוניות המס הכוזבות, באישום השביעי:

יג.עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו (ריבוי עבירות), לפי סעיף 3(א) בחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.

יד.               עשיית פעולה ברכוש אסור (ריבוי עבירות), לפי סעיף 4 בחוק הלבנת הון.

3

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, החל מחודש ינואר 15' ועד לפתיחת החקירה הגלויה ביום 16.1.18, חברו הנאשמים 3-1 יחד עם הנאשמים 5-4, 11-7 ואחרים לצורך ביצועה של תוכנית עבריינית רחבת היקף, במסגרתה ביצעו עבירות שונות כל אחד על פי חלקו, ביניהן מכירת חשבוניות מס כוזבות לכל דורש בהיקף של מאות מיליוני ₪ בתמורה לקבלת תשלומי עמלה שונים, ניכוי תשומות על סמך מסמכים כוזבים בהיקף של מאות מיליוני ₪ והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני ₪. לצורך מימוש התוכנית העבריינית התקשרו הנאשמים עם לקוחות להם מכרו מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס שהוצאו כדין, מבלי שבוצעה עסקה או מבלי שהתכוונו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים כאמור (להלן: "חשבוניות המס הכוזבות") וזאת בין היתר כדי שיתאפשר ללקוחות להגדיל באמצעותן באופן פיקטיבי את הוצאותיהם לצרכי מס הכנסה ולנכות את החשבוניות הכוזבות בדיווחים למע"מ.

הנאשם נרשם בהנחייתו של הנאשם 1 וכחלק מתפקידו בתכנית העבריינית כבעליה של חברת הכיסוי קשרץ. במסגרת חלקו בתכנית העבריינית חתם הנאשם על מסמכי ההתקשרות מול הלקוחות ומול חברות ההפצה, בהתאם להוראות הנאשמים והנאשם 1, הוציא חשבוניות מס כוזבות על שם חברת קשרץ הרשומה בבעלותו, בהתאם להנחיית הנאשמים 3-1 ואחרים וכן פעל מול נותני שירותי המטבע.

על פי עובדות הפרק הראשון - באישום 2 - בתקופה שבין חודש אוגוסט 15' ועד לחודש אוקטובר 17' הוציא הנאשם 3 באמצעות חברת קינג דיוויד תעשיות חשבוניות מס כוזבות ללקוחות שונים באמצעות הנאשם ונאשמים אחרים זאת מבלי שנעשתה כל עסקה או סופק כל שירות כנגד החשבוניות והכל בתמורה לעמלה.

הנאשם היה הבעלים הרשום של חברת קשרץ שנמנתה על מערך חברות הכסות, כאשר הנאשם 1 היה מי שבפועל התווה את פעילות החברה בדרך של הוצאת חשבוניות מס כוזבות עבור חברות ההפצה. כחלק מהתוכנית העבריינית, הוציאו הנאשם 1 ומי מהנאשמים האחרים באמצעות הנאשם וחברת קשרץ חשבוניות מס כוזבות אותן כללו בספרי הנהלת חשבונות של חברת קינג דיוויד תעשיות. בדרך זו כללו מי מהנאשמים והנאשם 1 באמצעות הנאשם חשבוניות מס כוזבות בספרי חב' קינג דיוויד תעשיות סכום שאינו פחות מסך של 155.9 מיליון ₪ שהמס הגלום בהם מגיע לכדי 22.6 מיליון ₪.

בתמורה לחשבוניות המס הכוזבות שהוציא הנאשם על שם חברת קשרץ, הנפיק הנאשם 3, בהתאם להוראות הנאשם 1, המחאות המשוכות מחשבון חברת קינג דיוויד תעשיות כנגד חשבוניות המס הכוזבות אולם לא העביר את התמורה לידי חברת קשרץ, אלא פָרט את ההמחאות בחברות למתן שירותי מטבע.

3.      על פי האישום השלישי, בתקופה שבין 2015 עד 2017 הוציא הנאשם 3 חשבוניות מס כוזבות ללקוחות שונים באמצעות מי מהנאשמים מבלי שנעשתה כל עסקה או סופק כל שירות כנגד החשבוניות וזאת בתמורה לעמלה.

4

חברת הכיסוי קשרץ, נמנתה על מערך חברות הכסות, שהנאשם 1 התווה את פעילותה. הנאשם 1 ומי מהנאשמים האחרים הוציאו באמצעות הנאשם וחברת קשרץ חשבוניות מס כוזבות שאותן כללו בספרי הנהלת החשבונות של חברת אופיר התזה הרשומה על שם הנאשם 3. בדרך זו כללו חשבוניות מס כוזבות בספרי חב' אופיר התזה סכום שאינו פוחת מסך של 100 מיליון ₪ שהמס הגלום מגיע לכדי 14.5 מיליון ₪. בתמורה לחשבוניות המס הכוזבות שהוצאו באמצעות הנאשם ביחד עם מי מהנאשמים הנפיק הנאשם 3 המחאות המשוכות מחשבון חב' אופיר התזה, אולם לא העביר תמורה לידי חברת קשרץ אלא פָרט את ההמחאות בחברות למתן שירותי מטבע.

4.      על פי האישום הרביעי, בתקופה שבין 2015 עד 2017 הוציא הנאשם 3 באמצעות חב' קינג דיוויד ניהול, חשבוניות מס כוזבות ללקוחות שונים מבלי שנעשתה עסקה או סופק שירות כנגד החשבוניות בתמורה לעמלה.

הנאשם אשר היה הבעלים הרשום בחב' קשרץ, אשר נמנתה על מערך חברות הכסות, כשבפועל הנאשם 1 הוא שהתווה את פעילות החברה בדרך של הוצאת חשבוניות מס כוזבות עבור חברות ההפצה. הנאשם 1 ומי מהנאשמים אחרים הוציאו באמצעות הנאשם וחברת קשרץ חשבוניות מס כוזבות וכללו אותן בספרי החשבונות של חברת קינג דיוויד ניהול בסך שאינו פוחת מ-1.7 מיליון ₪ שהמס הגלום בהן מגיע לכדי 256 אלף ₪. בתמורה לחשבוניות הכוזבות שהוציא הנאשם ואחרים לחב' קינג דיוויד ניהול, הוציא הנאשם 3 המחאות משוכות מחשבון חב' קינג דיוויד לחברת קשרץ אולם לא העביר את התמורה לחברת קשרץ אלא פרט את ההמחאות, לפי הוראותיו של הנאשם 1, בחברות למתן שירותי מטבע.

5.      על פי האישום החמישי, בהנחיית הנאשם 1, חבר הנאשם 6 למי מהנאשמים ועשה שימוש בחברות הכסות בכללן חברת קשרץ ובנאשם, וכן בנאשם 8 ובשתי חברות הכסות שבהן היה רשום כבעלים, כדי שהן יוציאו עבורו חשבוניות מס כוזבות בהתאם לצרכיו. הנאשם 6 כלל את חשבוניות המס הכוזבות על שם חברת קשרץ וחברה נוספת בספרי הנהלת החשבונות של חברת קינג פלדות, ואילו הנאשם והנאשם 8 כללו את חשבוניות המס הכוזבות בספריהן של חברות הכסות - חברת קשרץ והחברות האחרות. בדרך זו כללו הנאשמים חשבוניות מס כוזבות בספרי חברת קינג פלדות בסכום שאינו פוחת מסך של 63 מיליון ₪ שהמס הגלום בהן מגיע לכדי 9 מיליון ₪. בתמורה לחשבוניות הכוזבות הנפיק הנאשם 6 המחאות נגד חשבוניות המס הכוזבות אולם לא העביר את התמורה לחברת קשרץ, אלא פרט אותן בחברות למתן שירותי מטבע.

6.      על פי האישום השישי, הוציא הנאשם בהנחיית הנאשם 1 באמצעות חברת קשרץ חשבוניות מס כוזבות ללקוחות בסך שאינו פוחת מ- 94 מיליון ₪ שהמס הגלום בהן מגיע לכדי 13.6 מיליון ₪. הלקוחות כללו את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי החשבונות שלהם.

7.      על פי האישום השביעי (בפרק השלישי) העוסק בהלבנת הון, הנאשם והנאשמים האחרים הוציאו חשבוניות מס כוזבות על שם חברות הכסות אותן ניכו חברות ההפצה ועבירות אלה הן עבירות המקור כהגדרתן בחוק איסור הלבנת הון. בהוראת הנאשם 1, הנאשם והנאשמים האחרים הפקידו המחאות בחברות למתן שירותי מטבע, המירו אותן למזומן, והטמיעו אותם חזרה בפעילות הפלילית במסגרת התוכנית העבריינית.

הנאשם ונאשמים אחרים מסרו את ההמחאות המשוכות מחשבונה של חב' קינג דיוויד תעשיות לפריטה ובדרך זו המירו את הרכוש האסור והסתירו את בעליו האמתיים.

5

סך היקף כלל עבירות הלבנת ההון מיוחסת לנאשם הינו 73.9 מיליון ₪.

8.      הצדדים הגיעו להסדר דיוני, במסגרת הליך גישור, ועל פיו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן. לא הייתה בין הצדדים הסכמה לעניין העונש בעניינו של הנאשם, אך הוסכם כי על הנאשמת 19 (חברת קשרץ) יוטל קנס סמלי בסך 100 ₪. הצדדים הסכימו כי לאחר מתן גזר הדין בעניינו של הנאשם 8, בורוכוב, ישובו הצדדים וישוחחו לגבי האפשרות שיעתרו לעונש מוסכם.

9.      לשם השלמת התמונה, יתר הנאשמים בפרשה הורשעו כל אחד בהתאם לחלקו ונגזר דינם. ראשי הארגון, הנאשמים 2-1, הורשעו בעבירות על חוק המאבק בארגוני הפשיעה ועל חוק איסור הלבנת הון והנאשם 3 הורשע בעבירות סיוע לארגון פשיעה. הנאשמים 3-1 לא הורשעו בעבירות המס, וזאת בשל מגבלות שנקבעו בהסדרי ההסגרה שלהם. הנאשם 1 נדון לעונש של 62 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית; הנאשם 2 נדון לעונש של 44 חודשי מאסר וענישה נלווית; הנאשם 3 נדון לעונש של 24.5 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. הנאשמים 8,6,5,4 ו-9 הורשעו בעבירות על חוק מע"מ, על פקודת מס הכנסה ועל חוק איסור הלבנת הון. עונשם נקבע בהתאם לחלקם ביחסי בפרשה ונע בין 22 חודשי מאסר בפועל לבין 35 חודשי מאסר בפועל. הנאשמים 11-10 הורשעו בעבירות על חוק איסור הלבנת הון ונדונו במסגרת הסדר טיעון לעונשים של 10 חודשי מאסר בפועל ו-9 חודשי מאסר לנשיאה בעבודות שירות בהתאמה.

ראיות לעונש

10.  אסופת מסמכים (ע.ק/5) - אשר מפרטת את חובותיו של הנאשם, דרישות תשלום ועיקולים, לביטוח הלאומי, לרשות המיסים, לרשות האכיפה והגבייה ועוד. בין היתר, נכלל מכתב מרשות המסים מיום 10.2.22 ובו דרישה לתשלום חובות מס הכנסה בסך של 324,276 ₪.

11.  מכתב מהמרכז לטיפול בהתמכרויות בתל אביב מיום 24.4.22 ממנו עולה שהנאשם החל טיפול גמילה באשפוזית "מלכישוע" ביום 24.2.22 ושהה במקום עד ליום 6.3.22, אז פונה לבית החולים העמק בגין זיהום מחיידק, ביום 11.3.22 הועבר לבית החולים תל השומר בעקבות החמרה במצבו. אושפז למשך יומיים-שלושה ושוחרר לביתו לאחר שיפור במצבו. כיום נמצא בקשר אינטנסיבי עם המרכז לטיפול בהתמכרויות, מוסר בקביעות בדיקות שתן שנמצאו נקיות משרידי סם. להתרשמותם הנאשם מתמיד בהליך טיפולי ומתקדם היטב.

6

12.  גב' אולגה קרבצ'יק - העידה כי היא בת זוגו של הנאשם במשך עשור ולהם בת משותפת בת שש והמשפחה מתגוררת בבית אמו של הנאשם. מצבם הכלכלי קשה. הנאשם "נפל" לצריכת סמים קשים, והיא פנתה בשמו למרכז לסיוע למכורים בתל אביב. הנאשם פנה לטיפול גמילה בקהילת "הדרך" וחזר הביתה לאחר מספר ימים ושב לצרוך סמים. חוששת שהוא יחזור לצרוך סמים במאסר. מקווה שימשיך את הטיפול שאותו החל. התיק הזה הרס להם את החיים, מבקשת שבית המשפט יתחשב במצבו.

טיעוני הצדדים

13.  לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד הילה גבאי ועידו נולמן, יש לראות בכל האישומים כאירוע אחד וזאת בהתאם למבחן "הקשר ההדוק", ויש לקבוע מתחם עונש אחד לכל העבירות. הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות המס הן שמירה על הקופה הציבורית ועל יכולתה של המדינה לספק שירותים לציבור בכללותו. עבירות המס פוגעות בערך השוויון ובחלוקת נטל שוויונית וצודקת בחברה וגורמות לפגיעה בכלכלה. בתי המשפט עמדו על חומרתה הרבה של העבריינות הכלכלית ופגיעתה במשק ובכלל הציבור. עבירות הלבנת הון פוגעות בערך החברתי של שמירה על תקינותה של המערכת הפיננסית ויש צורך ביצירת תמריץ שלילי לביצוע עבירות בעלות היבט כלכלי באמצעות נטרול הרווח שמפיקים עבריינים מפעילותם. נוכח היקף הסכומים בכל אחת מהעבירות שביצע הנאשם ביחד עם אחרים, תוך שימוש במערך חברות מתחכם, באופן תדיר ולאורך זמן, הרי שמידת הפגיעה בערכים המוגנים היא רבה. הנאשם הפיץ חשבוניות מס כוזבות בהיקף עצום של כ-311 מיליון ₪ מחברת קשרץ לחברות ההפצה שהמס הגלום בהן מסתכם בסך של כ-44 מיליון ₪ ובנוסף הפיץ חשבוניות מס כוזבות ללקוחות הארגון באמצעות חברת קשרץ בסך כולל של כ-94 מיליון ₪ שהמס הגלום מסתכם בסך של כ-13.6 מיליון ₪. בנוסף הלבין הנאשם כספים באופן שיטתי בסך של כ-73.9 מיליון ₪.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה - הנאשם פעל במשך שלוש שנים במסגרת תוכנית עבריינית רחבת היקף, שיטתית ומתוחכמת הכוללת מערכת של חברות הפצה וחברות כסות לביצוע עבירות מס והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני ₪. הנאשם נטל חלק משמעותי בתוכנית העבריינית, כאשר כלל מרכיבי התוכנית הם פרי של תכנון מוקפד וממושך. הנאשם ביצע עבירות מורכבות שהצריכו אותו לפעול בשיטתיות, תוך תכנון מוקדם, והוא פעל בצורה מתוחכמת המקשה על גילוי העבירות. במסגרת התוכנית העבריינית בוצעו עבירות מס והלבנת הון בהיקף עצום של קרוב למיליארד ₪, חלקו בעבירות הוא גדול מאוד, ובמסגרת חלקו הפיץ וקיזז חשבוניות בסכום של 405 מיליון ₪. הסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירות הן בצע כסף ורצון להתעשר בזמן קצר. הנזק שנגרם לקופת המדינה הוא עצום ועומד על מאות מיליוני ₪. בנוסף לנזק הישיר לקופה הציבורית ישנה פגיעה ממשית במנגנוני הדיווח כתוצאה משיבוש מערך הדיווח התקין לרשויות.

7

במסגרת סוגיית האחידות בענישה התייחסה המאשימה לגזרי הדין שניתנו בעניינם של הנאשמים 1 ו-2. נאשמים אלה לא הועמדו לדין בעבירות מס בשל תנאי הסגרתם, חרף העובדה שהם הנחו את יתר הנאשמים, ולפיכך אין להחיל שיקולי ענישה דומים שכן העבירות אינן דומות במהותן. כמו כן ענישתם, במסגרת הסדר טיעון, שיקפה את הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות בהן הורשעו וענישתו של הנאשם צריכה לשקף את פגיעתו בערכים המוגנים הרלוונטיים.

בכל הנוגע לסוגיית האחידות בענישה אל מול הנאשם 8, אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות דומות, ונדון על-ידי כב' סגן הנשיא בני שגיא לעונש של 22 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים, הבהירה המאשימה כי ניתן לאבחן ביניהם בעיקר בסכום החשבוניות שהפיץ הנאשם שהוא גבוה ב-70 מיליון ₪ מזה שהפיץ הנאשם 8. עוד טענה המאשימה כי החליטה שלא להגיש ערעור על קולת עונשו של הנאשם 8.

המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש בעניינו של הנאשם הנע החל מ-42 ועד ל-84 חודשי מאסר בפועל, ומתחם קנס הולם החל מ-200,000 ₪ ועד ל-700,000 ₪.

בנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה - הנאשם נטל אחריות והודה בביצוע העבירות ובכך חסך זמן שיפוטי. הנאשם לא שיתף פעולה עם רשויות החקירה, והוא פעל בהתאם לדרך הפעולה שנקבעה לחברי ההתארגנות תוך שהוא שמר על זכות השתיקה ונמנע משיתוף פעולה. עד למועד זה הנאשם לא הסיר את המחדל כלפי רשויות המס ונראה כי אין בכוונתו להסירו. לנאשם עבר פלילי. על אף שהנאשם אינו נמנה על הוגי התוכנית העבריינית, הוא שימש כבורג מרכזי ותפקידו לא הסתכם ברישומו כבעליה של חברת קשרץ. אין חולק כי הנאשם לא היה מהמרווחים העיקריים מהתוכנית. ההלכה קובעת כי בעבירות מס הנסיבות האישיות ושיקולי השיקום נדחים מפני שיקולי ההרתעה.

14.  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד משה שמיר, בין הצדדים הוסכם כי לאחר מתן גזר הדין בעניינו של הנאשם 8, הם יבואו בדברים בנוגע לענישה מוסכמת. הדיונים בעניינו של הנאשם נדחו פעם אחר פעם לשם המתנה למתן גזר הדין בעניינו של הנאשם 8 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואולם לאחר שניתן גזר הדין, המאשימה החליטה שלא להגיע להסכמה לעונש עם הנאשם, מכיוון שהעונש שהוטל על הנאשם 8 לא תאם את ציפיותיה לעונש, על אף שלא הגישה ערעור על קולת עונשו.

8

בתי המשפט ברגיל מחמירים בעבירות המס ומטילים עונשי מאסר בפועל. עם זאת בנסיבות מיוחדות גובר הצורך בענישה אינדיבידואלית על פני שיקולי הענישה האחרים. העבירות בוצעו בין השנים 2015 ועד ל-2018, הנאשם היה בדרג הרביעי בתוך ההתארגנות. במסגרת תפקידו ביצע שליחויות עבור ההתארגנות, נרשם כבעלי חברת קשרץ שהיא חברת כיסוי בארגון והנפיק חשבוניות לחברות ההפצה בהתאם להוראות שקיבל מהדרג הניהולי בארגון. הנאשם שימש כאיש קש בחברת קשרץ. הנאשם לא נהנה מרווחיה של הפעילות העבריינית, אלא הוא פעל בעבור משכורת חודשית בסך של 10,000 ₪ - סכום שולי ביחס לסכומים שהארגון הפיק בדרך של גזל הקופה הציבורית. מדובר בנאשם שנוצל מתוך מצוקה אישית וכלכלית, היה בן פחות מ-30 באותן השנים, לקח על עצמו תפקידים שלא תאמו את יכולותיו ובין היתר אפשר לאחרים לרשום את החברה על שמו. הוא לא הבין את המשמעויות המלאות של מעשיו. הנאשם נותר עם חובות עצומים לרשויות המס, חובות שלעולם לא יוכל לשלם. לאחר שירצה את עונשו הוא ייכנס להליך של פשיטת רגל.

בהתייחס למדרג - מי שהיה ראש ההתארגנות שהוא בעל עבר פלילי מכביד בעבירות דומות שהוסגר לישראל לאחר שנמלט. בסופו של יום נדון בהסכמת המאשימה לעונש מוסכם של 62 חודשי מאסר בפועל, אחיו הנאשם 2 נדון לעונש של 44 חודשי מאסר בפועל והאח השלישי נאשם 3 נדון לעונש של 24.5 חודשי מאסר בפועל. מובן שלנאשמים 3-1 מיוחסים סכומים גבוהים באופן משמעותי.

לאחרונה ניתן גזר דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על-ידי כב' סגן הנשיא בני שגיא, בעניינם של מספר נאשמים, כאשר נקודת ההשוואה הרלוונטית היא לגזר הדין של הנאשם 8 שמצוי באותו מדרג עם הנאשם. הנאשם 8 נדון לעונש של 22 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 50,000 ₪. הנאשם 8 היה רשום כבעלים של שתי חברות ולכן יוחסו לו אישומים רבים יותר מאשר לנאשם. אמנם סכום המס הגולמי שבו הורשע הנאשם 8 נמוך יותר בכ-10 מיליון ₪ אך בעבירות הלבנת ההון הנאשם הורשע בסכום של כ-73 מיליון ₪ ואילו הנאשם 8 הורשע בסכום גבוה בהרבה של 182 מיליון ₪. כב' השופט שגיא קבע מתחם עונש הנע בין 20 ל-44 חודשי מאסר בפועל בעניינו של הנאשם 8. מי שגייס את הנאשם והציע לו להצטרף לארגון הוא הנאשם 8. לפיכך, ההגנה עתרה לאמץ את בעניינו של הנאשם את מתחם העונש שנקבע בעניינו של הנאשם 8.

9

הנאשם בן 33, חי עם בת זוגו ואב לילדה בת 7. הוא גדל בתנאים קשים, בן למשפחה קשת יום ונאלץ בגיל צעיר לסייע בפרנסת משפחתו. אביו היה מכור לסמים ומגיל צעיר ראה אותו נכנס ויוצא מבתי כלא. אמו ניסתה לפרנס את המשפחה בדוחק. הנאשם לא סיים 12 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות, לא שרת בצבא. מכאן קל להבין כיצד הנאשם פותה להיכנס לעסק של הוצאת חשבוניות פיקטיביות, שבו לא היה שותף לרווחים. הנאשם נפל לסמים בגיל 20. הנאשם נגמל אך שב לצרוך סמים וממש לאחרונה נקלע שוב להתמכרות קשה לסמים. הוא החל לטפל בעצמו באמצעות המרכז לטיפול בהתמכרויות. הוא מוסר בדיקות שתן נקיות מסמים וחשוב שימשיך בדרך זו. הוא עובד כיום כשליח פיצה ומשתכר כ-3,000 ₪ לחודש. בשל התיק הנוכחי, רשות המיסים חייבה את הנאשם באופן אישי בשומות בסך עשרות מיליוני ₪, דבר שעשוי לרדוף אותו במשך שנים. לנאשם אין רכוש או נכסים מכל סוג, יש לו חובות להוצל"פ וכן לשוק האפור. הנאשם, בת זוגו ובתם מתגוררים בבית אמו של הנאשם והמשפחה צפויה להתפנות מהבית בקרוב. אין סיכון להישנות ביצוע העבירות וזאת מאחר שהדרג הבכיר בהתארגנות נמצא במאסר, החברות אינן פעילות והנאשם עצמו לא נמצא בקשר עם אחרים בכתב האישום. הנאשם נעדר עבר פלילי רלוונטי.

לאור הנסיבות המיוחדות של הנאשם לרבות התמכרותו לסמים ונסיבותיו המשפחתיות, יש מקום לחרוג ממתחם העונש ובפרט לאור המאמצים שערך הנאשם לפתוח דף חדש בחייו. ההגנה עתרה לקבוע את עונשו לכל היותר כעונשו של הנאשם 8, ואף לשקול עונש נמוך מזה, וכן לכך שהקנס שיושת עליו יהיה המתאים ליכולותיו הכלכליות המוגבלות.

15.  הנאשם טען שעבר חיים קשים מגיל צעיר, אביו צרך סמים והיכה את אמו. הוא החל לצרוך סמים ואלכוהול בגיל 15, גדל בשכונה קשה. כשהיה בן 19 חברו נרצח ומת בזרועותיו, והוא נפל לסמים קשים. ניסיונותיו להיגמל לא צלחו. הכניסו אותו לתיק. הציעו לו 10,000 ₪ והוא חשב שזו מציאה. היום מבין שעשה טעות ומצטער עליה. רוצה להתחיל חיים חדשים, להיות אב טוב לבתו. מנסה להסתכל קדימה ולהישאר נקי. היה נרקומן באותו הזמן.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

16.  כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

הערכים החברתיים שנפגעו מעבירות המס הם הפגיעה בקופת המדינה ופגיעה בערך השוויון בתשלום מס. בתי המשפט חזרו והדגישו את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית בכלל ולעבריינות מס בפרט. זאת נוכח התוצאות ההרסניות שלהן למשק, לכלכלה ולחברה, ונוכח הפגיעה הקשה של עבירות אלה בערך השוויון בנשיאת נטל המס שנדרש לצורך מימון צרכי החברה. המשמעות של העלמת מס על-ידי אדם אחד, היא שיתר החברים בחברה נדרשים לשלם מס נוסף, ולחילופין שכל חברי החברה יקבלו מהמדינה שירותים פחותים. מדובר בעבירות שהן קלות לביצוע וקשות לאכיפה ומשכך יש לנקוט ביד קשה כנגד עברייני המס ולהשית ענישה המבכרת את אינטרס ההלימה. עבירות המס אשר מבוצעות באמצעות חשבוניות כוזבות הן מהחמורות שבעבירות המס, ולא אחת הוגדרו בפסיקה כ"אבי אבות הטומאה". בעבירות מסוג זה יש להעניק את הבכורה לשיקול ההלימה, תוך שמירה על יחס הולם בין היקף סכום השמטת המס שביצע הנאשם, לבין העונש שיוטל עליו. ככלל, בעבירות מסוג זה השיקולים האינדיבידואליים הנוגעים לנאשם נסוגים מפני השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי. בעניין זה ראו ברע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13); רע"פ 5308/18 ג'בארין נ' מדינת ישראל (18.7.18); רע"פ 2259/16 חנוכייב נ' מדינת ישראל (2.5.16); רע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.13); רע"פ 1383/22 גאבר נ' מדינת ישראל (8.3.22).

10

באשר לעבירת איסור הלבנת הון, הערך המוגן שנפגע כולל גם פגיעה בתקינותה ובחוסנה של המערכת הפיננסית, נוכח הטמעת רכוש שמקורו בפעילות עבריינית לתוך המערכת הפיננסית כדי להסתיר את הכספים ולהסוות את זהות בעליהם (ראו דברי ההסבר של הצעת חוק הלבנת הון, תשנ"ט-1999). הלבנת הון היא בעלת פוטנציאל ליצירת הרס חברתי וכלכלי, בהיותה מאפשרת לעבריינים לבצע את עבירות המקור. המאבק בעבירות של הלבנת הון היא דרך למאבק בעבריינות ובפשיעה הכלכלית. בעניין הנזק הכרוך בעבירות על איסור הלבנת הון ראו בע"פ 2333/07 תענך נ' ממדינת ישראל (12.7.10).

17.  בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף משמעותי וזאת נוכח ריבוי המעשים וסכומי הכסף הניכרים של מאות מיליוני ₪ של החשבוניות הכוזבות שבהפצתן ובקיזוזן היה מעורב הנאשם, ולנוכח היקף הלבנת ההון.

18.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שמדובר בריבוי עבירות שבוצעו במסגרת התארגנות עבריינית רחבת היקף ומשתתפים, שמאופיינות בתחכום ותכנון משמעותיים. ההתארגנות העבריינית, שבראשה עמד הנאשם 1, הפעילה באמצעות יתר הנאשמים בפרשה ובהם הנאשם, מערך של הפצת חשבוניות מס כוזבות בעיקר באמצעות חברות הפצה ולעיתים גם באמצעות חברות הכסות. חברות ההפצה מכרו חשבוניות מס כוזבות באופן שיאפשר ללקוחותיהם להגדיל באופן פיקטיבי את הוצאותיהם לצרכי מס הכנסה ולנכות את החשבוניות הפיקטיביות בדיווחים למע"מ. כדי להפחית את חבות המס של חברות ההפצה בשל ההכנסות העצומות שהצמיחה הפצת החשבוניות הכוזבות בספרי החברות, וכדי לשוות כסות חוקית לפעילותן הפלילית, השתמשו הנאשמים 3-1 והיתר בחברות הכסות שסיפקו להן חשבוניות מס תשומות כוזבות. הנאשמים 3-1 ויתר הנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ניכו את חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו מחברות הכסות בספריהן של חברות ההפצה, וכך הגדילו את הוצאותיהן וניכו את חשבוניות המס הכוזבות בדיווחיהן למע"מ.

הנאשם נרשם, בהנחייתו של הנאשם 1, כבעליה של חברת הכיסוי קשרץ, בעוד שבפועל הנאשם 1 הוא שהתווה את פעילותה בדרך של הוצאת חשבוניות מס כוזבות בין היתר עבור חברות ההפצה. הנאשם חתם על מסמכי התקשרות מול לקוחות ומול חברות ההפצה והוציא חשבוניות מס כוזבות על שם חברת קשרץ, וזאת בהתאם להנחיות והוראות הנאשמים 3-1.

הנאשם הפיץ חשבוניות מס כוזבות בהיקף של כ-311 מיליון ₪ מחברת קשרץ לחברות ההפצה שהמס הגלום בהן מסתכם בסך של כ-44 מיליון ₪ ובנוסף הפיץ חשבוניות מס כוזבות ללקוחות הארגון באמצעות חברת קשרץ בסך כולל של כ-94 מיליון ₪ שהמס הגלום מסתכם בסך שך כ-13.6 מיליון ₪. בנוסף הלבין הנאשם כספים באופן שיטתי בסך של כ-73.9 מיליון ₪.

11

מובן שמדובר בעבירות מורכבות ומתוחכמות שלהן קדם תכנון מדוקדק ומוקפד, ואולם הנאשם 1 הוא שהתווה את פעילות חברת קשרץ ואת מהלכיו של הנאשם, וכן הנאשם 3 (אף שכתב האישום בעניינו תוקן, ומעשים אלה לא יוחסו לו) הוא זה שבפועל הלבין את ההון שמקורו בפעילות העבריינית. הנאשם עצמו, נוכח מאפייניו האישיים ובכללם התמכרותו לסמים, הוא חסר כישורים ויכולת לקחת תפקיד ממשי בתכנון העבירות. מכאן שלא ניתן לייחס לנאשם תכנון העבירות, דומיננטיות במעשים או רווח בגינם.

הנזק הישיר שנגרם מביצוע העבירות לקופת המדינה הוא עצום ועומד על מאות מיליוני ₪.

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות הן בצע כסף ורצון להשגת רווח קל ומהיר, זאת על אף שהסכומים שקיבל לידיו היו נמוכים יחסית, והוא לא נהנה מרווחי ההתארגנות והעומדים בראשה.

19.  בכל הנוגע למדיניות הענישה הנוהגת, הרי שעל פי רוב בעבירות מסוג זה מדיניות הענישה מחייבת הטלת עונשי מאסר ממושכים מאוד על ראשי ההתארגנות הפלילית, ובהתאם לכך עונשי מאסר אשר נגזרים מהעונשים אשר מוטלים על ראשי ההתארגנות, איש איש על פי חלקו היחסי במעשים ובעבירות (לסקירת פסיקה במקרים דומים ראו בדברי כב' סגן הנשיא בני שגיא בתפ"ח 24905-02-18 מדינת ישראל נ' בן דוד (27.3.22), פיסקה 40).

אחידות בענישה

20.  עקרון האחידות בענישה הוא עקרון יסוד במשפט הפלילי שנועד להבטיח שוויון בפני החוק. עקרון זה מחייב התחשבות בשמירה על מדרג הולם בין העונשים שמוטלים על מי שהיו מעורבים באותה פרשה פלילית, בהתאם למעמדם, לתפקידם ולחלקם היחסי של הנאשמים באותה פרשה (ראו דברי כב' השופטת ד' ברק-ארז בע"פ 3745/17 אלבז נ' מדינת ישראל [10.3.19], פיסקה 85 ודברי כב' השופט י' דנציגר בע"פ 4597/13 פיצו נ' מדינת ישראל [22.9.14], פיסקה 22).

12

21.  במקרה הנוכחי, מבחינה כרונולוגית תחילה הורשעו ונגזר דינם של הנאשמים 2-1 ראשי ההתארגנות, אשר בשל סיבות הנוגעות להליך הסגרתם, לא הורשעו בעבירות המס, אך הורשעו בעבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה והלבנת הון. במסגרת הסדר טיעון "סגור" הוטל על הנאשם 1 עונש של 62 חודשי מאסר בפועל (לרבות הפעלת מאסר על תנאי בן 18 חודשים בחופף), ועל הנאשם 2 נגזרו 44 חודשי מאסר בפועל. בהמשך לכך, נגזר דינו של הנאשם 3 לעונש של 24.5 חודשי מאסר בפועל. לאחר מכן, נגזר עונשם של מעורבים אחרים בפרשה, וביניהם נאשם 8, אשר עניינו דומה עד מאוד לעניינו של הנאשם. עונשם של האחרים נגזר במידה רבה בהתייחס לנאשמים 2-1, אשר היו ראשי התארגנות העבריינית והרוח החיה בה. בשל הענישה המקלה באופן יחסי שנגזרה על הנאשמים 2-1 בעקבות הסכם ההסגרה, נגזרו עונשים מקלים גם על מעורבים אחרים בפרשה, וזאת כך שיישמר יחס ענישה הולם בין הנאשמים השונים - איש איש על פי חלקו היחסי במעשים. בהקשר זה יובהר כי העונש שהוטל על הנאשם 8 הפך לחלוט, הואיל ולא הוגש ערעור על גזר הדין, והמאשימה השלימה עם גזר הדין בעניינו, הגם שסברה שהוטל עליו עונש מקל. לפיכך, יש לבחון בפרט את היחס הראוי בין מתחם העונש שנקבע בעניינו של הנאשם 8 לבין הנאשם.

אף הצדדים ראו את הדמיון הרב שבין חלקם היחסי של הנאשם והנאשם 8, כאשר בעת הצגת ההסדר הדיוני בין הצדדים בעניינו של הנאשם, עתרו להמתין עד לאחר מתן גזר הדין בעניינו של הנאשם 8 על-ידי כב' השופט שגיא, בטרם יטענו לעונש בעניינו של הנאשם והוסכם ביניהם כי לאחר גזר הדין בעניינו של הנאשם 8 ישובו הצדדים וידברו לגבי האפשרות לעתור לעונש מוסכם.

על פי כתב האישום חלקם של הנאשם 8 ושל הנאשם בפרשה דומה מאוד, פרט לכך שהנאשם 8 היה רשום כבעליהן של שתי חברות כיסוי בעוד הנאשם היה רשום כבעליה של חברת כיסוי אחת.

סבורני כי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה דומות באופן ממשי בין הנאשם לבין הנאשם 8 כמפורט להלן: שניהם תוארו בכתב האישום כמי שנרשמו בהנחייתו של הנאשם 1 כבעליהם של חברות כסות (הנאשם כבעלי חברת קשרץ והנאשם 8 כבעלי החברות די דניאל וגולד ליבר), כאשר הנאשם 1 התווה בפועל את פעילות החברות בדרך של הוצאת חשבוניות מס כוזבות. במסגרת חלקם בהתארגנות העבריינית, הנאשם והנאשם 8 חתמו על מסמכי התקשרות מול הלקוחות ומול חברות ההפצה, והוציאו חשבוניות מס כוזבות על שם החברות שנרשמו בבעלותם, וזאת בהתאם להנחיות של הנאשמים 3-1. בנוסף פעלו מול נותני שירותי מטבע ובכרטסות שנפתחו על שם החברות.

הנאשם 8 כאמור נרשם כבעלים של שתי חברות ומכאן שמיוחסות לו יותר עבירות בכתב האישום. הסכום הכולל של חשבוניות המס הכוזבות שהפיץ הנאשם גבוה בכ-70 מיליון ₪ מהסך הכולל של חשבוניות המס הכוזבות שהפיץ הנאשם 8, ומנגד הלבנת ההון שביצע הנאשם 8 גבוהה ביותר מ-100 מיליון ₪ מסך הלבנת ההון שביצע הנאשם. מכאן, שכפות המאזניים בין השניים נותרות מעויינות.

שני הנאשמים - הנאשם והנאשם 8 לא היו בין הוגי התוכנית העבריינית ולא גרפו לכיסם את רווחיה. לגבי שניהם, המעשים בוצעו על רקע ניצול של מצוקה אישית וכלכלית שלהם, ולא על רקע עברייני מובהק.

13

נוכח האמור, סבורני כי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות שביצעו הנאשם והנאשם 8 דומות עד מאוד ולאור עקרון האחידות בענישה יש לקבוע מתחם עונש הולם בעניינו של הנאשם, כך שיהיה זהה לזה שנקבע בעניינו של הנאשם 8.

בהקשר זה יודגש כי אלמלא עקרון האחידות בענישה, היה מקום לקבוע מתחם עונש הולם גבוה בהרבה מזה שנקבע, וזאת לאור מידת הפגיעה הרבה בערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת, בהתאם לנתיב שבו פסעה המאשימה בטיעוניה לעונש. ואולם, קביעת מתחם כאמור, תוביל בהכרח לתוצאה שאינה צודקת, ויש בה משום אפליה פסולה של הנאשם, הן לעומת הנאשם 8, והן ביחס ליתר הנאשמים בפרשה - כל אחד על פי חלקו היחסי. לפיכך, מתחם העונש ההולם שנקבע במקרה הנוכחי אינו משקף את מדינות הענישה הראויה או הנוהגת, אלא את הסיטואציה הייחודית שנוצרה (וראו גם דברי כב' השופט שגיא, בתפ"ח 24905-02-18 מדינת ישראל נ' בן דוד (27.3.22), פיסקה 42).

לפיכך, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-20 ועד ל-44 חודשי מאסר בפועל.

בכל הנוגע למתחם הקנס ההולם, נתתי דעתי, נוסף על האמור לעיל, גם לכך שהנאשם קיבל עבור מעשיו משכורת בסך של 10,000 ₪ לחודש בין השנים 2015 עד 2018. אמנם, אין המדובר בסכומים גבוהים מאוד, ביחס להיקף עבריינות המס והלבנת ההון, ואולם הנאשם ביצע את העבירה בעבור בצע כסף, ואף זכה לתגמול עבור מעשיו. מנגד, בקביעת מתחם הקנס ההולם, יש להתחשב אף במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם (סעיף 40ח' בחוק העונשין). לפיכך, מתחם הקנס ההולם הוא החל מ-50,000 ₪ ועד 150,000 ₪.

22.  במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

גזירת העונש המתאים לנאשם

23.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם בן 34, מקיים קשר זוגי מזה כעשור ואב לבת כבת שש. הוא גדל במשפחה בה היה חשוף למצוקה כלכלית, להתמכרות ולעבריינות. מגיל צעיר עבד וסייע בפרנסת משפחתו, לא הצליח לסיים 12 שנות לימוד ולא התגייס לשירות צבאי. בגיל 15 החל לצרוך סמים ואלכוהול ולאורך השנים התמכרותו העמיקה וניסיונותיו להשתקם לא צלחו לאורך זמן. ניתן להניח שלנסיבות חייו השפעה מסוימת ביצוע העבירות.

מובן שעונש מאסר ממושך יקשה על הנאשם בהיותו מאסר ראשון עבורו וכן נוכח הריחוק מבת זוגו ובתו.

14

נתתי דעתי למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם והחובות הכבדים הקשורים ברובם לחובותיו לרשויות המס נוכח העבירות בהן הורשע במסגרת תיק זה.

הנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו, השתלב בטיפול גמילה באשפוזית ובהמשך ביחידה לטיפול בהתמכרויות בעיר מגוריו, הוא משתף פעולה בטיפול ותוצאות הבדיקות שנערכות לו נמצאו ללא שרידי סם.

עברו הפלילי של הנאשם אינו משמעותי, וכולל הרשעה יחידה משנת 2017 בגין עבירה של איסור הפצה לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג-2013, בגינה נדון לעונש מאסר מותנה וקנס.

כמו כן נתתי דעתי לחלוף הזמן בן כארבע שנים מעת ביצוע העבירה ולתקופה המעצר משך כ-9 חודשים שבה שהה הנאשם.

בחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בעניינו של הנאשם, לעומת נסיבותיו האישיות של הנאשם 8, לרבות אי הסרת המחדלים, מעלה אף היא כי יש לגזור על הנאשם עונש זהה לזה שנגזר על הנאשם 8, וזאת על אף ההקלה המשמעותית שיש בכך.

24.  באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו הנמוך של מתחם העונש, לצד עונש מאסר על תנאי וקנס כספי.

סוף דבר

25.  אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.       22 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו החל מיום 16.1.18 ועד ליום 6.9.18.

ב.        9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה מהעבירות שבהן הורשע.

ג.         קנס כספי בסך של 50,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.9.22. אם לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 15.8.22 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון וגזר הדין. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: 074-7831077, 074-7831078.

26.  אני גוזר על הנאשמת 19 קנס כספי בסך של 100 ₪.

 

 

זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

 

 

 

ניתן היום, כ"א סיוון תשפ"ב, 20 יוני 2022, בנוכחות הצדדים.