1

בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

לפני כבוד השופט ירון לוי, אב"ד

כבוד השופט יוסי טופף

כבוד השופטת מעין בן ארי

המבקשת: מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ת"א (פלילי)

באמצעות עו"ד יוסי קורצברג ועו"ד איהב נופל

המשיבים: 1. יחיאל בן ישראל יוספוב

באמצעות עו"ד ליאור שביט ואח'

2. טיימרוז בן אקקי גיאורגדזה

באמצעות עו"ד רענן עמוסי ו/או מורן סעדון

3. ודים בן יאניס לפלר

4. דמיטרי בן בוריס פיודרוב

באמצעות עו"ד נס בן-נתן

5. אונור בן דורסון קלש

באמצעות עו"ד אלי כהן

6. ריצ'רד בן צ'אבה טוט

באמצעות עו"ד נס בן-נתן

החלטה

הבקשה

1.         בקשת המאשימה לאיחוד משפטים ותיקון כתב האישום בתפ"ח 35851-11-21 (המיוחס למשיבים 1-5) ביחד עם תפ"ח 28607-01-22 (המיוחס למשיבים 5 ו-6), לפי סעיפים 90 ו-92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").

המשיבים 5 ו-6 - אליהם הצטרפו המשיבים 1,2 ו- 4 - התנגדו לבקשה. ב"כ הצדדים הגישו תמצית נימוקי עמדתם בכתב.

מסגרת הדיון

2

2.         סעיף 90 לחוק, שכותרתו "איחוד משפטים", קובע כי: "בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד כתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין".

3.         סעיף 86 לחוק, הדן בצירוף אישומים, קובע כי:

"מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע."

עינינו רואות כי לצורך צירוף אישומים נדרשים שלושה תנאים חלופיים:

האישומים צריכים להיות מבוססים על: (1) "אותן עובדות", כלומר, האם מדובר בגזרות שונות של אותה פרשה; או על (2) "עובדות דומות", כלומר, מכנה משותף עובדתי של האישומים או על (3) "סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת", כלומר, סדרה של מעשים נפרדים בזמן ובמקום אשר קיים ביניהם חוט מקשר, ההפוך אותם לפרשה אחת כוללת (יעקב קדמי על סדר הדין הפלילי חלק שני (כרך א) 938-939 (2009)).

מקובל לנהוג בעניין זה בגמישות רבה, אם מטעמים של יעילות ואם על מנת להציג את הפרשה באופן מלא. אולם, לנאשם יש אפשרות להתנגד לצירוף האישומים מכוח הטענה כי צירוף האישומים יביא לפגיעה בהגנתו (שם).

4.         סעיף 87 לחוק, שעניינו צירוף נאשמים, קובע ש"מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר".

עובדות

5.         בתאריך 15.11.21 הוגש לבית משפט זה כתב אישום, במסגרת תפ"ח 35851-11-21, נגד חמישה נאשמים במסגרתו מיוחסות למשיב 5, אונור קלש (להלן: "קלש") ביחד עם אחרים, בין היתר, שתי עבירות של ניסיון רצח, בבת-ים, על רקע סכסוך של משיב 4 עם אחד הנפגעים. עוד מיוחסת לקלש עבירה של החזקת נשק שלא כדין (להלן: "תיק בת-ים").

3

בתאריך 13.1.22 הוגש לבית המשפט כתב אישום במסגרת תפ"ח 28607-01-22, נגד שניים: קלש ונאשם נוסף - ריצ'רד טוט, המשיב 6 בבקשה זו (להלן: "טוט") המייחס להם עבירות של קשירת קשר לרצח ונסיון רצח ברמת גן, על רקע רומנטי. בנוסף, מיוחסת לקלש לבדו עבירה של החזקת נשק לצד עבירות נוספות (להלן: "תיק רמת גן").

נימוקי הבקשה

6.         המבקשת ביססה את בקשתה על כך שאילו מלכתחילה היה מוגש כתב אישום אחד, בגין שני התיקים, או לו צורפו שניהם בהודעה בטרם הקראה, לא הייתה בפי המשיבים כל טענה הראויה להישמע.

7.         על פי הטענה, עניינו של קלש היה מוסדר על פי סעיף 86 לחוק הקובע כי מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על עובדות דומות או על "סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת". על פי הנטען, בשני התיקים מיוחסות לקלש עבירות של ניסיון רצח המהוות "אישומים המבוססים על עובדות דומות". בנוסף, בעקבות הירי בתיק רמת גן, בוצע החיפוש ברכבו של קלש ונמצא הנשק ששימש, לפי הנטען, לירי בתיק בת-ים, באופן שמדובר "בסדרת מעשים הקשורים זה לזה".

המאשימה תמכה את עמדתה בהלכה שנקבעה בבג"ץ 5283-98 ג'ומעה חדר נ' הרכב השופטים י' צמח מ' נאור מ' ארד שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים (פ"ד נה(3) 721) (להלן: "הלכת חדר") לפיה "עובדות דומות" משמען "דמיון" מבחינת העובדות, להבדיל מדמיון מבחינת טיב המעשה ואופיו".

8.         בעניינו של טוט ביססה המבקשת את בקשתה על הוראת סעיף 87 לחוק, לפיו "מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת".

9.         המבקשת תמכה בקשתה בהחלטת בית המשפט העליון לפיה:

4

"נראה שהמחוקק בחר את מילותיו בקפידה. סעיף 86 מדבר על "כתב אישום אחד", ולא על נאשם אחד. התנאים לצירוף אישומים מתייחסים למסכת העובדתית שעליה מבוססים האישומים. אין לקרוא לתוך הסעיף את הדרישה שהעבירות השונות יהיו מיוחסות לאותו נאשם. הסעיף בא להבטיח את יעילות הדיון, בכך שמערכת עובדתית אחת תידון לפני בית משפט אחד. אכן, אפשר שמערכת עובדתית אחת תעמיד בסיס לאישומים שונים נגד נאשמים שונים. אפשר גם שחלק מהנאשמים יהיו שותפים עיקריים והאחרים יהיו שותפים זוטרים. אפשר שנגד חלק מהנאשמים יהיו הן אישומים המצויים בסמכות בית המשפט המחוזי והן אישומים המצויים בסמכות בית משפט השלום, ואילו נגד חלקם יהיו רק אישומים המצויים בסמכות בית משפט השלום. גם במצבים כאלה קיים צורך מוצדק שהמערכת העובדתית האחת תתברר במסגרתו של כתב-אישום אחד, לפני בית המשפט המחוזי" (ע"פ 95/866 סוסן נ' מדינת ישראל פ"ד נ(1) 793, 813 (סעיף 5)).

10.       לטענת המבקשת, מאחר שבנסיבות העניין אין מנוס מאיחוד כתבי האישום ביחס לקלש, שכן הגנתו היא אחת, הרי שמכוח סעיף 87 לחוק, מותר לצרף אף את טוט לכתב האישום.

המבקשת אינה חולקת על כך שצירוף טוט לתיק בת-ים עלול להכביד עליו את ניהול ההליך, אך לטענתה, מאחר שהצירוף מותר בחינת יעילות ההליך היא בחינת ההליך הכולל ולא רק של אחד הנאשמים.

עוד טענה המבקשת, כי העובדה שחלק מהנאשמים בתיק בת-ים, הביעו עניין לחקור את עדת התביעה בתיק רמת גן - שבעניינה נתבקשה גביית עדות מוקדמת - יש כדי לתמוך בבקשה. שכן, אם הם לא יהיו נאשמים, ולו פורמלית, גם בתיק רמת גן, לא יוכלו לעשות כך, מאחר והיא אינה עדת תביעה בתיק בת-ים.

על פי הטענה, הוא הדין ביחס לכל אחד מעדי התביעה המנויים רק באחד מכתבי האישום.

11.       לטענת המבקשת ניתן לשמוע במאוחד את העדים המשותפים לשני התיקים, באופן שתיק רמת גן יוותר נגד טוט בלבד, אלא שדרך זו תסרבל מאוד את ההליך ועשויה לפגוע בהגנת הנאשמים.

טענות המשיבים

12.       לטענת המשיבים, איחוד המשפטים המבוקש עלול, ברמה גבוהה של וודאות לפגוע בהגנתם ולגרום לעיוות דין. לטענת המשיבים 4 ו- 6, אף אילו מלכתחילה היה מוגש כתב אישום אחד, בגין שני התיקים, היה מקום לטעון כי הצירוף אינו כדין.

13.       המשיבים חלקו נחרצות על טענת המבקשת לפיה כביכול מדובר ב"סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת". טענה זו מבוססת, בין היתר, על כך שבשני אירועי ניסיון הרצח נעשה שימוש באותו נשק. לטענת המשיבים, מסקנה זו אינה עולה מהאישומים הרלוונטיים בכתבי האישום. אף הטענה שהאישומים מבוססים על ראיות משותפות אינה מספקת להכשרת צירוף האישומים, שכן, על פי הלכת חדר, החלטת בית המשפט בשאלת צירוף האישומים אינה מבוססת על בחינת הראיות אלא על בחינת העובדות הנטענות בכתב האישום בלבד.

14.       אמנם בשני התיקים מיוחסת לקלש עבירה של ניסיון רצח, אלא שהעובדות בשני התיקים שונות בתכלית השינוי זו מזו. זאת להבדיל מהעובדות בהלכת חדר, לפיהן המעשים שיוחסו לנאשם בשני האישומים היו זהים.

5

15.       בעניינו של טוט מדובר הן בצירוף נאשמים והן בצירוף אישומים. לכן, יש לעמוד בכל התנאים הנדרשים בסעיפים 86 ו- 87 לחוק. לטענת המשיבים, המסכת העובדתית בשני כתבי האישום אינה מתגבשת ל"פרשה אחת". כפי שעולה מעובדות כתבי האישום, בתיק בת-ים נסובו האירועים סביב סכסוך בין המשיב 4 לאחרים, ואילו בתיק רמת גן מדובר בעבירות, שבוצעו על פי הטענה ממניע רומנטי של קלש.

כמו כן, הדיון המאוחד מחייב הליך סבוך ומרובה נאשמים שאינו פרופורציונלי לחומרת העבירה המיוחסת לו.

16.       בנסיבות העניין, איחוד המשפטים לא יתרום ליעילות הדיון מאחר שאין עדים שאינם שוטרים שיאלצו להעיד יותר מפעם אחת. בנוסף, טוט ייאלץ לשמוע 170 עדים בתיק בת-ים, שלא מיוחס לו. ואילו משיבים 1-4 ייאלצו לשמוע כ-70 עדים נוספים, בתיק רמת גן, שאינם קשורים אליהם.

17.       המשיב 5, קלש, נימק התנגדותו לבקשה בראש ובראשונה, בכך שהוא המכנה המשותף היחיד לשני התיקים.

18.       לטענת כל המשיבים, מלבד זאת, מדובר בשני תיקים שונים בתכלית: מסכת מעשים שונה, רקע ומניע שונים, נאשמים מעורבים שונים, כלי רכב שונים וכלי נשק שונים. על כן, ייחוס עבירה זהה של ניסיון רצח, אינו מהווה "עבירות דומות", כמובנן בסעיף 86 לחסד"פ.

דיון והכרעה

19.       לאחר שבחנתי את טעמי הבקשה, את עמדת המשיבים, את עובדות כתבי האישום, ופסיקה רלוונטית הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

20.       בחינת העובדות בשני כתבי האישום, על פניהן לפחות, מובילה למסקנה שהם אינם מבוססים על אותן עובדות, או על עובדות דומות, ואף לא על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת. יש טעם רב בטענות המשיבים כי המכנה העובדתי המשותף היחיד לשני כתבי האישום, כפי שהוא משתקף בעובדות הנטענות בשניהם הוא, מעורבות קלש בשני כתבי האישום. הא ותו-לא. אין מדובר בסדרת מעשים הקשורים זה בזה, עד שהם מהווים פרשה אחת כוללת. על פני הדברים נראה שמדובר בשתי פרשיות שונות, שבהן אמנם מעורב קלש, אך הרקע להן שונה. בתיק בת-ים, הרקע לניסיון הרצח הנטען הוא סכסוך של המשיב 4 עם אחרים, ואילו בתיק רמת גן הרקע לניסיון הרצח הנטען הוא מניע רומנטי של קלש עצמו.

6

21.       אף מבחינת רשימת עדי התביעה בכל אחד מכתבי האישום עולה שיש טעם בטענת המשיבים לפיה דווקא איחוד האישומים יגרום לסרבול הדיון ועלול אף לפגוע בהגנת חלק מהמשיבים. כך למשל, היענות לבקשה, תגרור את טוט לצורך בשמיעת עדויות של כ-170 עדי תביעה המפורטים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום בתיק בת-ים, שאינו מיוחס לו, ואת המשיבים 1-4 לצורך בשמיעת עדויות למעלה מ-70 עדים, ובהתמודדות עם בקשת המאשימה לגביית עדות מוקדמת בתיק רמת גן, שאינו מיוחס להם.

בית המשפט מעריך את דאגת המאשימה לסייע לנאשמים בתיק בת-ים, המעוניינים לחקור את עדת התביעה בתיק רמת גן, אך לאור העובדה שהנאשמים מיוצגים על ידי סניגורים מיומנים, יש להניח שבהתנגדותם לצירוף האישומים, לקחו בחשבון את מכלול ההשלכות של עמדתם.

22.       צודקת המבקשת שבבחינת יעילות ההליך על בית המשפט לשקול את ההליך הכולל ולא את עניינו של נאשם בודד.

23.       בחינת ההליך בכללותו, כפי שפורט לעיל, מובילה למסקנה, שהן מטעמי יעילות והן מטעמי חשש לפגיעה בהגנת המשיבים, יש לדחות את הבקשה וכך אמליץ לחבריי.

השופט טופף

24.       אני מצטרף לחוות דעתו של האב"ד.

השופטת בן ארי

25.       אני מצטרפת לחוות דעתו של האב"ד.

סוף דבר

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ל' שבט תשפ"ב, 01 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.