החלטה

נגד הנאשמות הוגש כתב אישום המייחס להן עבירה של השארת ילד בלא השגחה.

הנאשמות נתנו תשובה לאישום אך לא נקבע מועד להוכחות.

בין לבין התקיים הליך של גישור שלא בפני מותב זה ולמעשה בשלב זה הגיעה המאשימה להבנות עם נאשמות 2 ו- 3 שבמסגרתן הועבר עניינן לסיום בדרך של הסדר מותנה.

לאחר שנחתם הסדר מותנה הגישה המאשימה בקשה להפרדת משפטים ובקשה לתיקון כתב האישום.

ב"כ הנאשמות 2 ו -3 אינן מתנגדות לבקשה אך מתנגדות לשמש כעדות תביעה במסגרת הגשת כתב האישום המתוקן בעניינה של הנאשמת 1.

ב"כ הנאשמת 1 מתנגד אף הוא לבקשה , בין היתר משום שהדבר פוגע בהגנת הנאשמת.

הוראות סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982 (להלן:" חסד"פ") מאפשרות הפרדת הדיונים. עם זאת, יש לתת גם את הדעת לעמדת נאשמות 2 ו -3 ביחס להסכמה לשמש כעדות תביעה וכן לעמדת נאשמת 1 ביחס לפגיעה האפשרית בהגנתה נוכח תשובתה לכתב האישום.

סבורני כי בהתחשב בכך שהנאשמות 2 ו - 3 חתמו ועמדו בהסדר מותנה, הרי שהדרך הנכונה היא מחיקתן מכתב האישום על דרך חזרה מאישום בהסכמה בהתאם להוראות סעיף 94 (ב) לחסד"פ. חזרה שכזו תהווה ביטול האישום נגדן ותאפשר הגשת כתב אישום ככל ולא יעמדו בהסדר.