ת”פ (באר שבע) 12463-12-24 – מדינת ישראל נ’ דיאא אלזהור (עציר) תושבי איו”ש לא בעניינו
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
ת"פ 12463-12-24 מדינת ישראל נ' אלזהור(עציר) ואח'
|
|
|
לפני כבוד השופט אריה דורני-דורון |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד כרמית כהן ועו"ד ליאנה גליק |
||
נגד
|
|||
הנאשמים |
דיאא אלזהור (עציר) תושבי איו"ש לא בעניינו
מוחמד עטאונה (עציר) תושבי איו"ש לא בעניינו מוחמד אלעטאונה (עציר) תושבי איו"ש בעצמו הובא באמצעות שב"ס ע"י ב"כ עו"ד אשרף אבו סיאם |
||
גזר דין - בעניינו של נאשם 3 |
"המלחמה בעיצומה. האירוע הנורא בשבעה באוקטובר מחייב את הכול. האינטרס הציבורי גדל פי כמה מקודמו. מאמצי ארגוני הטרור לייצר פיגועים בתוככי המדינה מוגברים. בעת הזו האינטרס הציבורי מטה הכף בכל הנוגע לעבירות בתחום הכניסה והשהייה בישראל שלא כדין שאותיותיהן נכתבו בדם . לפנינו היום החובה להרתעת הרבים בדיוק מקום שלא הייתה כזו. " הגדר" לגדריה - אם לא תוצב כדין, תיחצה באירועי דמים.
המדינה רשאית לקבוע זהות הנכנסים לתוכה שאינם אזרחיה והמתפרנסים ממנה, ללא ידיעתה וזאת כאשר אזרחיה שלה, מבקשים אף הם "להוציא לחם מן הארץ" במיוחד בעת המלחמה על נגזרותיה. פשיטת היד של תושבי הרשות בכניסה לישראל ללא היתר, היא פשיטת הרגל של כלכלת אזורי המוצא, הטרור מכה גם בחיים וגם בכלכלה. אדישות כלפיו היא זרע כיליונה של כל חברה וכלכלה "
רקע
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום, בשתי עבירות של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1)+12(4) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).
אישום מספר 1
2. על פי עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע ב-4/12/24, עת נעצר הנאשם על ידי כוחות משטרה, נכנס הנאשם, בהיותו תושב זר, לתחומי מדינת ישראל ושהה בה, מבלי שהיה בידיו אישור כניסה או שהיה בישראל כדין.
3. הנאשם נכנס לשטח מדינת ישראל, שלושה ימים עובר למועד בו נעצר.
אישום מספר 2
4. על-פי עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע, בתאריך 27.4.21 בשעה 16:15 או בסמוך לכך, לפני מחסום תרקומיא, על כביש 35, שהה הנאשם בשטח מדינת ישראל, מבלי שהיו בידיו אישורי כניסה או שהייה כדין.
תמצית טענות המאשימה:
5. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .
6. המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.
7. מדובר בשתי עבירות, במועדים שונים, כניסה אחת לפני המלחמה, ואחת לאחר תחילת המלחמה, בהתאם לכך המתחמים שונים:
8. לאישום הראשון, מתחם הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.
9. לאישום השני, מתחם הנע בין חודש מאסר בפועל ועד 6 חודשי מאסר בפועל.
10. יש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון ולהשית התחייבות, קנס, ומאסר מותנה ארוך ומרתיע.
תמצית טענות ההגנה :
11. מדובר בנאשם שזהו מעצרו הראשון, הייתה לו כניסה אחת בעבר והיא הובאה בכתב האישום הנוכחי, והיא מתאריך אפריל 2021, קרי לפני שלוש שנים וחצי.
12. באשר למתחם הענישה, טען מתחם הענישה באותם ימים שלפני המלחמה היה גירוש ללא יום מאסר אחד, ויש להחיל בעניין זה בעניין זה את המתחם שמלפני המלחמה.
13. הכניסה בדצמבר האחרון נועדה אך רק לפרנס את משפחתו.
14. לנאשם שתי בנות שגילן שלוש וחמש, והן סובלות מרגישות לחלבון, יש להן ניתוח, והנאשם צריך להיות נוכח בו , אין לנו אסמכתאות רפואיות, לעניין הרכיב בכלכלי, נבקש להסתפק בהתחייבות צופה פני עתיד.
15. לסיום טען ב"כ הנאשם תוספת של חמישה ימים על העונש המקובל בתיקים מסוג זה עשויה בהחלט להיות מספיקה ולשמש גורם מרתיע המונע חזרה על עבירות אלו.
16. הנאשם בדבריו:
" אני מצטער שבאתי לפה. יש לי שתי בנות חולות. אסור להן לאכול דבר עם חלבון כי זה גורם להן מומים בהמשך. ב-10/1/2025 יש לי הפריה חוץ-גופית כדי לא להביא תינוק החולה באותה מחלה. יש לי בבית אישורים אבל אין לי כאן ".
מתחם העונש ההולם
17. את מתחם העונש ההולם, בהתאם להוראות תיקון 113 התשל"ז -1977, יש לקבוע בהתאם לערכים המוגנים בחוק, במידת הפגיעה בהם ולאור נסיבות ביצוע העבירה.
18. בית המשפט סבור כי מדובר במתחם אחד כולל בשל טיב העבירה החוזרת הצדדים לה טיבה ותכליתה.
19. הנאשם הורשע, בעבירה של כניסה לישראל, ופגע בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, ועבירת הכניסה והשהיה בישראל, שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.
20. פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתו אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.
21. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגע גם, מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין, והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.
22. הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.
23. על חומרת הפגיעה הערכים המוגנים עמד כבוד השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):
"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בביטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין [...] אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה. "
24. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות הטבח וניגזרותיו.
25. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צויינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :
"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום".
26. לעניין מתחם ענישה נקבע זה בהתאם לפרמטרים אך תחילתו בין חודשיים ל7 חודשים . ראו עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.
נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :
27. באישום הראשון, הנאשם נכנס לישראל לאחר ה "07/10/23", ושהה, שלושה ימים עובר למועד בו נעצר.
28. באישום השני הנאשם נכנס לישראל לפני ה "07/10/23".
29. מדובר בעבירה אחת בזמנים שונים אך טיבה מהותה ותכליתה אחת היא כניסה לישראל שלא כדין.
30. הנאשם נכנס לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהה בלתי חוקי או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם, פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.
31. תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק.
32. בענייננו אין מדובר בשהייה ארוכה בשני האירועים. זה מלפני 3.5 שנים וזה האחרון במסגרתו נתפס.
33. לפנינו שתי עבירות של כניסה שלא כדין, לתכלית כלכלית, שעניינה חמור בראייתו של האינטרס הציבורי בעת הזו וגם בכל הנוגע לעבירות מלפני 7/10 , ככל שהן מובאות היום לדין בית המשפט מעניק להן בית המשפט את משקלן הראוי בקביעת מתחם של חודש עד 6 חודשים, וכאשר מדובר גם בעבירה שלאחר 7/10 שחומרתה בתודעת האזור גדולה המתחם לבדו עומד על 2-7 חודשים כולם לצד רכיבי ענישה נילווים. הסכנה אותה סכנה . יצוין לסבר אוזן כי בתי המשפט הצבאיים החמירו בעבירה זו גם לפני 7/10 . אכן יש שוני במתחם בראייה נכונה היום אך העבירה אותה עבירה וסכנותיה רק הוכחו יותר ונצרבו בתודעה .
34. לאור האמור, מתחם העונש ההולם במכלול הינו לשיטתי מתחם כולל אחד הכולל את העבירות שהן עבירה חוזרת אחת במהותן וטיבן, והינו מתחם הנע כאשר מדובר בשתי עבירות בין 3 חודשי מאסר בפועל ועד 8 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. גם ולו הייתי מפריד המתחמים חודש - 6 חודשים- בעבירה מלפני 7/10 ו2-7 חודשי מאסר בעבירה היום, ומיקום כל עבירה ברף התחתון במצטבר, כי אז הייתי מגיע לתוצאה דומה.
35. לעניין הקנס הכספי נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי מצבו הכלכלי ונסיבותיו המשפחתיות של כל נאשם, ושמעתי אף אותו כמצוות המחוקק המבקש לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :
36. במשפחת הנאשם מצב בריאותי קשה של שתי בנותיו וכן מצוי הוא בהליך הקשור באשתו ובהריונה.
37. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי.
38. העבירה הראשונה הינה מלפני 3.5 שנים.
39. לא הובאו מסמכים אך ניכר בעדות הנאשם כי אכן נסיבותיו המשפחתיות ראויות לשיקול דעת ומחייבות מתן משקל באיזון ביחס לחומרת העבירות כיום, במיוחד כשריחוקו ממרכז חייו מגביל התנהלותו הדיונית כשימי המעצר נוקפים לדחיות לצורך מסמכים. עונשו היה אמור להיות מחמיר יותר אך בנסיבות ובאיזון כולל האינטרס הציבורי אף הוא מצריך שיקול דעת בנסיבות מעין אלה.
דיון :
40. נתתי משקל לאינטרס הציבורי בעת הזו ומנגד ביקשתי לאזן בנסיבות החריגות הבריאותיות והאישיות משפחתיות של הנאשם, גם לשיטת התביעה המבקשת לקבוע שני מתחמים הייתי קובע מיקומו של העונש בשני המתחמים ברף התחתון במצטבר, שכן מצד אחד מדובר בשתי עבירות ומנגד בצורך לשקול שיקולי צדק ונסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה , למיקום הענישה ברף התחתון לא לסטייה אלא למיקום בתוך המתחמים.
41. לדידי סברתי כי מאפייני שתי העבירות מתאימים לפי הילכת ג'אבר למתחם אחד של 3-8 חודשים בשל הגורם והמוטיב המשותף בשתיהן, המהות והתכלית מעין סוג של רצידיבזם, ולמיקומו של העונש ברף התחתון של המתחם ככל שמדובר במתחם אחד לשיטתי באין מקום לסטייה נוכח חומרת העבירות במיוחד בעת הזו, והאינטרס הציבורי בהרתעת הרבים והיחיד .
42. לא הכבדתי העול בכל הנוגע לרכיבים הכספיים של מי שהוצאותיו לצורכי מצבן הבריאותי של בנותיו והטיפולים הרפואיים מטבעם של דברים מצריכים הוצאות ופשיטת היד בכניסה לישראל שלא כדין היא פשיטת הרגל באזורי המוצא . יובהר כי אלמלא הנסיבות החריגות והמיוחדות היה עונשו של הנאשם חמור יותר מהאמור בזה .
לפיכך הריני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :
א. 90 ימי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה לפי רישומי שב"ס.
ב. 3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
ג. חתימה על התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.
ד. קנס בסך 1500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.4.25 .
ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
ניתן היום, ט' טבת תשפ"ה, 09 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.