2. בדיון שנערך ביום 15.5.24, הגישה המאשימה רישום פלילי (ת/1); רישום תעבורתי (ת/2); וטיעונים לעונש בכתב (ת/3).

ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, ובראשם הגנה על שלומו ובריאותו של הציבור מפני נגע הסם ומניעת נזקים כלכליים וחברתיים עקיפים.

לשיטת המאשימה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית בהינתן סוג הסם, מספר העסקאות וזמינות למלאי.

המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש הולם לכלל האירועים, אשר נע בין 16 ל-40 חודשי מאסר בפועל.

נוכח קיומו של עבר פלילי במגוון עבירות, לרבות בתחום הסמים, עתרה המאשימה לענישה בשליש העליון של המתחם. בנוסף, עתרה להטלת מאסר מותנה ארוך ומרתיע, קנס גבוה, פסילת רישיון נהיגה והתחייבות כספית.

3. ב"כ הנאשם טען כי דווקא העבירה באישום השלישי מלמדת כי לנאשם אין כל גישה לסמים "קשים", אלא רק סמים שבהם השתמש הנאשם בעצמו - קנביס.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה במעשים עוד בחקירתו במשטרה, ובהתאם לכך תוקן כתב האישום במסגרת ההסדר.

ב"כ הנאשם טען כי המתחם העונשי לו עותרת המאשימה מופרז לחומרא ואף אינו נסמך על הפסיקה אשר אליה הפנתה המאשימה עצמה.

ב"כ הנאשם עתר לקביעת מתחם ענישה שנע בין מספר חודשים ל-18 חודשי מאסר וטען כי יש למקם הנאשם בשליש התחתון של המתחם.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם איננו סוחר סמים, אלא אדם אשר ניסה לעזור לסוכן.

עוד נטען כי הנאשם לא הסתייע ברכב בשום שלב, ומשכך אין מקום להטלת פסילת רישיון.

4. ב"כ הצדדים הפנו לפסיקה אשר תומכת לשיטתם בעתירתם העונשית.

5. בדבריו האחרונים, מסר הנאשם:

"אני פשוט מאוד הסמוי הזה, אני רוצה לדבר הכי גלוי, הוא התכוון לבוא אליי כדי להרוס לי ולא לקחת ממני סמים למה אני לא מתעסק בסמים. הוא הביא אותי למצב שהוא נכנס לרגש הפנימי שלי ולא יודע מי שלח אותו אליי כדי להרוס לי את המשפחה אולי להרוס את הדרך שלי. אני פשוט מאוד לא סוחר סמים וכל החבורה יודעת מסביבי שאני לא סוחר סמים ואני עובד יום יום. איך הוא הגיע אליי ושיחק לי ברגש הפנימי שלי ויודע שאני משתמש בזה, בחברה מי שמשתמש מכבד את המשתמש האחר וזה גרם לי למסור לו את הסמים."

מתחם העונש ההולם

6. מתחם העונש ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין) תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7. הערכים החברתיים אשר נפגעו ממעשי הנאשם הם שמירה על בריאות הציבור ובטחונו מפני נגע הסמים ונזקים חברתיים, כלכליים וגופניים אשר נגרמים בעטיו. זאת, גם בבחינת נזקים ישירים למשתמשים עצמם וגם נזקים עקיפים אשר נגרמים לציבור בכללותו, למשל בדמות עבירות רכוש אותן עוברים חלק לא מבוטל מהמכורים לסמים.

ר' לעניין זה את דברי כב' השופט נ' סולברג בע"פ 6990/13 מוסא ח'טיב נ' מדינת ישראל (נבו 24.02.2014)

"קשה להגזים בהערכת הנזק הנגרם מייצור, הפצה, סחר ושימוש בסמים. נזק ממוני, גופני ונפשי, המקיף את החברה בכללותה, ואיננו נעצר במשתמש או במעורבים הישירים בביצוע העבירות: "לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי-החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע-כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד-תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם. המערערים מוכרים סם-מוות למי שמכרו את גופם לסם, ועל עסקאות-מכר אלו זוכים הם בתמורה כספית. למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרשת מעסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם, והכול כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם. המערערים אינם חבים, כמובן, מבחינה משפטית בעבירות שעוברים אחרים, אך לעת גזירת העונש נביא כל אלה במניין" (ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' קרדוסו, פ"ד נא(3) 769, 787 (1997)"

שתיים מהעבירות בהן הורשע הנאשם הן מהסוג החמור שבפקודת הסמים - עבירות הסחר בסמים.

סוג זה של עבירות מרחיב באופן ניכר את מידת הפגיעה בערכים המוגנים נוכח מרכזיותם של הסוחרים והמייבאים בתוך המערך הלוגיסטי ממנו ניזונים צרכני הסם. באשר לסוג זה של עבירות, יפים גם דבריו הבאים של כב' השופט נ' סולברג:

"יבואני סמים וסוחריו המרכזיים הם אלו שיוזמים ומניעים את התהליך, אולם תפקיד חשוב וממשי בפגיעה בערכים המוגנים מסור גם לכל יתר חברי החוליות המרכיבות את השרשרת, מגדול ועד קטן: "וידענו מכבר כי בלא חוליות-הביניים המרכיבות את השרשרת יתקשו עברייני הסמים העיקריים לבצע את זממם. כנדרש מכאן, חובה היא המוטלת עלינו להיאבק בכל חוליה וחוליה ולנתק את השרשרת" (ע"פ 7757/04 בורשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 218, 232 (2005)"

העבירה הנוספת בה הורשע הנאשם, קבלת דבר במרמה, קשורה בטבורה לעבירות הסחר הקודמות, שכן אלמלא יכולתו של הנאשם "לספק את הסחורה" באירועים קודמים, ספק אם הייתה נקרית בדרכו ההזדמנות לבצעה. מוניטין הנאשם כסוחר בסמים אפשר לו לבצע עבירה זאת בקלות.

8. האישום הראשון והשני בוצעו בסמיכות זמנים, בהפרש של 8 ימים. מדובר בשתי עסקאות באותו סוג סם (קנביס) ובכמות די דומה. בשתיהן הורשע הנאשם בעבירת סחר בסמים מושלמת. האישום השלישי בעל מאפיינים שונים: ראשית, הוא בוצע למעלה מ-3 חודשים לאחר ביצוע שתי העסקאות הראשונות; שנית, סוג הסם הנדון הוא סם "קשה" מסוג קוקאין; שלישית, הסוכן לא קיבל לידיו כל סם, אלא אך חומר אשר נחזה לסם והנאשם הורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה בגין אישום זה. משכך, סבורני כי לעניין קביעת מתחם העונש יש לראות בשני האישומים הראשונים אירוע אחד ובאישום השלישי אירוע נפרד שלצידו מתחם ענישה נפרד (על אף עתירת הצדדים לקביעת מתחם ענישה אחיד לכלל האישומים) - ר' סעיף 40יג(א) לחוק העונשין והמבחן הצורני עובדתי שנקבע בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו).

9. להלן דוגמאות לעבירות סחר בסמים במספר מופעים ולעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות דומות לענייננו:

א. רע"פ 6401/18 אביעד ספיר נ' מדינת ישראל (נבו 17.09.2018)

המבקש הורשע בביצוע 5 עבירות סחר בסמים מסוכנים מסוג קנבוס במשקלים הנעים בין 5 ל-23 גרם, תמורת סכום מוערך של 1,000 ₪ בעבור כל 10 גרם. בנוסף, הורשע בעבירת ניסיון לסחר, עבירת תיווך בסם והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית-משפט השלום קבע מתחם כולל שנע בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל. בשל שיקולים מיוחדים, וביניהם שיקום, סטה בית-המשפט מהמתחם וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר. ערעור לבית-המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת הרשות לערעור בבית-המשפט העליון.

ב. רע"פ 3059/21 בר ימין נ' מדינת ישראל (נבו 5.5.2021)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע 5 עבירות סחר בצוותא חדא עם אחר. ה"אחר" היה מתאם העסקות והנאשם היה "משלים" את העסקה על ידי אספקתה למזמינים ובגין פעולות אלה, קיבל שכר יומי של 500 ₪. כמו כן, הנאשם החזיק ברכבו סם מסוג קנביס במשקל של 50 גרם, שקיות חלוקה ומשקל. מתחם העונש ההולם לעסקות הסחר בלבד שנקבע בבית-משפט השלום הוא: בין 10 ל-20 חודשי מאסר ואילו לעניין החזקת הסמים ברכב, נקבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לגילו הצעיר ותסקיר חיובי הממליץ של"צ, חרג בית-המשפט ממתחם הענישה וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בעבודות שירות. הן הערעור והן בקשת הרשות לערעור נדחו.

ג. רע"פ 5712/16 יצחק אייזנבאך נ' מדינת ישראל (נבו 17.08.2016)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע 4 עבירות סחר בסם קנביס בכמויות קטנות. מתחם העונש שנקבע נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל. הן הערעור והן בקשת הרשות לערעור נדחו.

ד. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 31724-10-13 ליאור מלכם נ' מדינת ישראל (נבו 08.01.2014)

המערער הורשע על פי הודאתו ביחד עם שותפים נוספים ב-4 עבירות סחר בסם מסוג חשיש בכמויות קטנות. בית-משפט השלום קבע מתחם לכל עבירה נפרדת: בין 6 ל-18 חודשים, בהתאם לנסיבות, נקבע עונש של 8 חודשים בתוך המתחם לעבירה ועונש כולל של 32 חודשי מאסר. בית-המשפט המחוזי הפחית את עונשו של המערער לכדי 22 חודשי מאסר בפועל.

ה. ת"פ (שלום ב"ש) 18389-04-14 מדינת ישראל נ' אבו אעמר (נבו 8.2.2015)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות סחר, עבירת קבלת דבר במרמה, שלוש עבירות קשירת קשר ועבירת הסתייעות ברכב. באישום הראשון, מכר הנאשם לסוכן משטרתי פלטת חשיש במשקל 100 גרם בתמורה ל-4,000 ₪ (המתחם לאישום זה נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר). באישום השני, מכר הנאשם לסוכן חומר אשר נחזה לסם קוקאין תמורת 4,200 ₪ (המתחם לאישום זה נע בין 4 ל-9 חודשי מאסר בפועל). באישום השלישי, מכר הנאשם לסוכן פלטת חשיש במשקל 50 גרם תמורת 3,700 ₪ (המתחם לאישום זה נע בין 10 ל-20 חודשי מאסר בפועל). בשל היותו צעיר ונעדר עבר פלילי, נדון הנאשם ל-20 חודשי מאסר בפועל.

ו. ת"פ (שלום ב"ש) 56159-09-14 מדינת ישראל נ' אבו בלאל (נבו 18.03.2015)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ניסיון קבלת דבר במרמה וקשירת קשר; שתי עבירות סיוע לסחר בסם; ואספקת סמים וקשירת קשר. באישום הראשון, סיפק הנאשם לסוכן משטרתי 1.5 גרם סם חשיש תמורת 150 ₪ (המתחם לאישום זה נע בין 6 ל-14 חודשי מאסר בפועל). באישומים השני והשלישי, סייע הנאשם למכור לסוכן בשתי פעמים סם חשיש במשקל של כ-2 גרם תמורת 200 ₪ (המתחם לכל אחד מהאישומים הללו נע בין 5 ל-10 חודשי מאסר בפועל). באישום הרביעי, קשר הנאשם עם אחר למכור לסוכן שוקולד במקום חצי פלטת חשיש תמורת 1,500 ₪ (המתחם לאישום זה נע בין 2 ל-8 חודשי מאסר בפועל). במעמד העסקה, אשר לא יצאה לפועל, החזיק הנאשם בשקית עם שוקולד. בהיעדר עבר פלילי ובשל גילו הצעיר, נדון הנאשם ל-14 חודשי מאסר בפועל.

ז. ת"פ (שלום ב"ש) 35056-12-18 מדינת ישראל נ' שלוף (9.9.2019)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע 2 עבירות סחר: סמים מסוג קנביס במשקל 90 גרם והידרו במשקל 30 גרם לסוכן משטרתי. כמו כן, הורשע הנאשם בעבירת סיוע לסחר סם קנביס במשקל 48 גרם. נקבע כי ראוי להחמיר (במתינות) בענישה בעבירות סחר אשר מבוצעות באופן המנגיש הסמים לקטינים (בהקשר של מסחר באפליקציית "טלגראס" - יב"ד) ונקבע מתחם ענישה בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל ומתחם קנס בין 5,000 ₪ ל-10,000 ₪. בשל גילו הצעיר, למול שיקולי הרתעה, נגזרו על הנאשם 21 חודשים מאסר ולרבות קנס בסך 5,000 ₪.

10. יש לזכור כי מדיניות הענישה הנהוגה הינה אך חלק ממכלול השיקולים הנשקלים בבואו של בית-המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, זאת לצד מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

11. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים:

התכנון והתחכום הקשורים בביצוע העבירות: בענייננו, עובדות כתב האישום מלמדות על נאשם אשר מתמצא ונטוע היטב בעולם הסמים. ראיה לכך היא גישתו המיידית של הנאשם למלאי סמים בכפוף לביקוש. עובדות כתב האישום מלמדות על חלוף פרק זמן קצר בלבד מהרגע בו התקשר הסוכן אל הנאשם, ועד שסיפק את מבוקשו - כ-30 דקות באישום הראשון וכ-45 דקות באישום השני. לצד זמינות הנאשם ללקוחות אקראיים, יש לקחת בחשבון גם את גישתו המיידית לכמות סם לא מבוטלת - 30.73 גרם באישום הראשון ועוד 22.95 גרם באישום השני.

ברי כי גם העבירה של קבלת דבר במרמה בוצעה תוך תכנון. הפעם היה לנאשם זמן של מעט למעלה משעה כדי "לדאוג" לחומר אשר נחזה לסם הקוקאין, על מנת שהעסקה תצא לפועל. במעמד זה, הביא הנאשם אף "תגבורת" בדמות אדם נוסף אשר בקיא (כך נראה) במחירי השוק של סמים, לצורך שכנועו של הסוכן בדבר מחירה של עסקה פיקטיבית זו.

הנזק ופוטנציאל הנזק מביצוע העבירות: רכיבים אלו נגזרים מסוג וכמות הסם בהם סחר הנאשם, ומהיקף עסקאות הסחר.

עסקינן בשתי עסקאות סחר בסמים בכמויות בינוניות בסך כולל של למעלה מ-53 גרם [הנאשם אף מסר במסגרת האישום הראשון כי יוכל לספק לסוכן כמות של 100 (גרם - יב"ד) בתמורה ל-600 ₪].

סוג הסם הוא קנביס, אשר קיבל מחד מוניטין של סם "קל", ומאידך, ר' ברע"פ 3059/21 בר ימין נ' מדינת ישראל (נבו 5.5.2021):

"אין יסוד לטענת המבקש כאילו העובדה שסחר בסם מסוג קנאביס, מצדיקה כשלעצמה להקל בעונשו. זאת, שכן הפקודה "קובעת במפורש כי קנאביס הריהו "סם מסוכן" ... כך קבע המחוקק. קביעתו זו - היא הדין הנוהג והמחייב""

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות: הנאשם מסר בדבריו האחרונים בבית-המשפט כי כל מבוקשו היה לעזור לסוכן. סבורני כי אין לקבל הסבר זה. בין הנאשם לבין הסוכן (סוכן שוטר - יב"ד) לא מתקיימת מערכת יחסית חברית קודמת, הספקת הסמים התבצעה בכפוף לקבלת כספים, והדברים אף לא עולים בקנה אחד עם פועלו של הנאשם באישום השלישי במסגרתו מסר לסוכן חומר שאיננו הסם עליו הסכימו השניים כלל בתמורה לתשלום והפקת רווח כספי.

סבורני אם כך כי הסיבה לביצוע כלל העבירות היא הסיבה ה"רגילה" - בצע כסף ורצון להפקת רווח מהיר וקל על חשבון בריאות הציבור והמכורים לסמים.

חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה: הנאשם נותן את הדין לבדו, מבלי שידוע טיב הקשר "העסקי" בינו לבין שותפיו לעבירות, על אף שברור מהנתונים הכתובים כי במסגרת האישום השני והשלישי, לא פעל לבד. יחד עם זאת, הנאשם נמצא במוקד עסקת הסם, ולא בכדי, הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות מוגמרות של סחר בסמים (ולא בעבירות סיוע לסחר בסמים למשל).

בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברמה בינונית ומצאתי לקבוע מתחם ענישה אשר נע בין 9 ל-18 חודשי מאסר בפועל לאישומים הראשון והשני (יחדיו), ומתחם ענישה אשר נע בין 3 ל-8 חודשי מאסר לאישום השלישי.

שיקולי הענישה בתוך מתחם העונש

12. בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש, נשקלו הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

עבר פלילי: לחובת הנאשם 11 הרשעות קודמות מתוכן 7 בעבירות סמים (לרבות החזקת סמים שלא לצריכה עצמית). הנאשם ריצה בעברו 6 עונשי מאסר, חלקם לתקופה ממושכת. הרשעתו האחרונה של הנאשם אף היא מתחום הסמים ניתנה 3 שנים ויום אחד עובר לביצוע העבירה באישום הראשון דנן, כך ש"החמיץ" ביום אחד בלבד תחולתו של מאסר מותנה.

נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב: הודאת נאשם מגלמת (בדרך כלל) קבלת אחריות על ביצוע המעשים, נלווה לה חסכון משמעותי מזמנם של עדי התביעה ובהם שוטרים, ובזמן שיפוטי יקר. יחד עם זאת, במקרה דנן, הנאשם לא הביע כל צער על מעשיו. בדבריו האחרונים, בחר הנאשם להאשים את הסוכן המשטרתי, אשר פעל כדי להרוס (לשיטתו) את משפחתו של הנאשם ואת "דרכו" וטען כי אינו עוסק בסחר בסמים. מעבר לכך, אין כל אינדיקציה לכך שהנאשם הפנים את הפסול שבמעשיו, ממנה ניתן היה אולי ללמוד כי לא יחזור על ביצע עבירות דומות בעתיד. עברו הפלילי של הנאשם עליו עמדתי לעיל והשכל הישר מביאים למסקנה ההפוכה לפיה עולם כמנהגו נוהג וכי הנאשם שב פעם אחר פעם לביצוע עבירות סמים.

13. בשים לב לאמור, ותוך מתן משקל ממשי להודאת הנאשם, מצאתיכי יש למקם את עונשו של הנאשם באמצע מתחמי הענישה.

14. בטרם יוכרע העונש הסופי של הנאשם, יש להדגיש כי אין המדובר בחישוב אריתמטי (ר' בעניין זה ע"פ 5768/10 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 08.06.2015). דברים אלה מוצאים ביטוי גם במסגרת סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין, אשר משאיר שיקול דעת לבית-המשפט בין אם "להרכיב" את העונש הכולל לכלל האירועים הנדונים, בנפרד מכל מתחם, תוך ציון מידת חפיפה והצטברות, או שמא לגזור עונש אחיד לכל האירועים, מבלי לבצע פעולה אריתמטית אחרונה זו. סבורני כי הדרך השנייה היא הדרך המתאימה יותר לגזר דין זה.

סוף דבר

15. נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 16 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

א. 9 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבֵרת פשע בפקודת הסמים.

ב. קנס כספי בסך 5000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.10.24 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

ג. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה על תנאי למשך 12 חודשים.

הפסילה תופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מיום השחרור מהמאסר, יעבור הנאשם על כל עבירת סמים מסוג פשע או עבירה של נהיגה בפסילה או נהיגה ללא רישיון בתוקף.

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

· תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת: www.eca.gov.il.

· תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

· תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום)

מוצגי הסם יושמדו.

המזכירות תסגור את התיק.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשפ"ד, 30 יוני 2024, בנוכחות הצדדים.