3. להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 19.6.22 נגזר גם דינו של נאשם 3 (ע"י מותב אחר - יב"ד) אשר הורשע רק באישום הראשון, ובעניינו נקבע מתחם ענישה הנע בין 10 ל-20 חודשי מאסר. נוכח חריגה ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום, נגזר דינו ל-8 חודשי עבודות שירות.

תמצית תסקירי שירות המבחן

4. בעניינו של הנאשם הוגש ביום 11.3.21 תסקיר מטעם שירות המבחן (להלן: "התסקיר הראשון"), ולאחריו הוגשו עוד 6 תסקירים משלימים.

בהתאם לנתוני התסקיר הראשון, הנאשם רווק בן 23 (דאז), המתגורר ביחד עם אחיו בפזורת אבו רקייק. הנאשם נשר מלימודיו בגיל 14, לאחר שסיים 8 שנות לימוד, ויצא לשוק העבודה על מנת לסייע בפרנסת משפחתו. לאחר שעבד במספר עבודות מזדמנות, התגייס הנאשם לגדוד הסיור בצה"ל אך בשל קשיים במסגרת הצבאית, ערק פעמים רבות ואף ריצה מאסר בכלא צבאי. הנאשם עזב את הצבא לאחר פטירת אחיו הגדול, הוציא רישיון נהיגה ועבד בעבודות מזדמנות.

הנאשם הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו אך צוין כי ניכר שהתקשה לקחת אחריות על מעשיו. לדבריו, תקופה זו של חייו אופיינה בביצוע של עבירות רכוש. אשר לסיבת ביצוע העבירות, מסר הנאשם כי לווה כספים מאנשים פרטיים אשר החלו לדרוש השבת כספם. הנאשם תלה סיבת מעורבותו בביצוע העבירות בגורמים אחרים המעורבים בפלילים, אשר לדבריו השפיעו עליו. עוד ציין שירות המבחן כי הבעת החרטה של הנאשם נובעת בעיקרה מתוך המחירים האישיים שהוא משלם עקב ביצוע העבירות.

גורמי סיכוי לשיקום: לנאשם כוחות חיוביים המתבטאים במחויבות כלפי משפחתו ורצונו לפרנס אותה. ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע עבור הנאשם נעדר העבר פלילי (זאת במועד הגשת התסקיר הראשון - יב"ד).

גורמי סיכון: עקב נסיבות חייו, לפיהם נראה כי הנאשם נמצא במלחמת הישרדות תמידית, אימץ הנאשם ערכי חברה שולית, עמדה מקלה כלפי עבירות רכוש והעדר אמפתיה כלפי קורבנותיו; הנאשם נוטה לבחירות אימפולסיביות ללא מחשבה על השלכות מעשיו;

הנאשם הביע הסכמה ונכונות להשתלב בהליך שיקומי, ובהתאם הומלץ לדחות את הדיון בעניינו ולבחון התערבות טיפולית מתאימה.

5. ביום 28.6.21 הגיש שירות המבחן עדכון לפיו הנאשם ניתק קשר עם שירות המבחן במהלך תקופת הדחייה.

6. ביום 10.10.21 הגיש שירות המבחן עדכון ובו נמסר כי הנאשם חידש הקשר עם שירות המבחן ושולב בקבוצה טיפולית ביום 1.8.21. הומלץ לדחות הדיון בעניינו בחודשיים.

7. ביום 15.12.21 הגיש שירות המבחן עדכון ובו ציין כי הנאשם נכח עד כה ב-8 מתוך 10 המפגשים הקבוצתיים וכי הוא קשוב לשיח ומשתתף. צוין כי הנאשם מסר שסגר במעמד זה חובותיו, פתח "עוסק מורשה" ומתמודד על חוזה, תוך שעובד מזה 3 חודשים בבית קפה בבאר שבע. שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף של 220 שעות.

8. ביום 1.5.22 הגיש שירות המבחן עדכון נוסף ובו צוין כי מייד לאחר העדכון הקודם, הנאשם הפסיק להגיע למפגשים הקבוצתיים, ומתוך 8 שהתקיימו בתקופה זו, הגיע הנאשם אך למפגש יחיד ואף לא הודיע מבעוד מועד על היעדרותו. נוכח התנהלות זאת, , חזר בו שירות המבחן מהמלצתו העונשית השיקומית.

9. ביום 22.5.22 הגיש שירות המבחן עדכון ובו נמסר כי הנאשם חידש הקשר עם שירות המבחן והומלץ על החזרתו לאפיק הטיפולי, תוך עתירה לדחיית הדיון בעניינו.

10. ביום 28.9.22 הוגש עדכון סופי במסגרתו נמסר כי הנאשם נעדר מ-4 מפגשים מתוך 9 שהתקיימו, וכי התקשה לגלות מחויבות להליך הטיפולי. שירות המבחן ציין כי הנאשם שינה מספר גרסאות באשר לסיבות אי התייצבותו לרבות החלפת מספרי טלפון בעקבות חובותיו הכספיים (לגביהם הגיע לכאורה להסדר, על פי דבריו -יב"ד). בהמשך, הנאשם ניתק שוב הקשר עם שירות המבחן וכשהצליחו לשוחח עמו לבסוף, הביע הנאשם חוסר רצון להמשיך בהליך הטיפולי בשל הזמן הרב שעבר מאז השתלבותו. נוכח אלו, הסיר שירות המבחן ההמלצה השיקומית מהפרק והומלץ על ענישה מוחשית בדמות מאסר בדרך של עבודות שירות.

טיעונים לעונש

11. בדיון שנערך ביום 30.1.22, הגישה המאשימה רישום פלילי (ת/2).

12. בדיון השלמה, הגישה המאשימה רישום פלילי מעודכן (ת/4) ופרוטוקול פסק הדין בערעורו של הנאשם 2 (ת/5).

13. ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו: הגנה על בטחונו וקניינו של הפרט והציבור. נטען למידת פגיעה ברף גבוה, ונוכח מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו של הנאשם 2 במסגרת גזר דינו, עתרה ב"כ המאשימה למתחם עונשי זהה הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות עצמן, הפנתה ב"כ המאשימה לתסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם, ועמדה על הפסקת ההליך הטיפולי נוכח היעדר שיתוף פעולה וניתוק קשר מצד הנאשם.

ב"כ המאשימה ציינה כי מראשיתו של תיק זה, עבר הנאשם עבירה של זיוף סימני רכב, בה הורשע אך לאחרונה.

ב"כ המאשימה עתרה לענישה ברף הבינוני הגבוה של מתחם העונש ההולם ולהטלת רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה ארוך, התחייבות, קנס ופיצוי משמעותי למתלוננים.

14. ב"כ הנאשם טען כי יש להקל עם הנאשם מעבר להקלה לה זכה נאשם 3, לחובתו הרשעות קודמות רלוונטיות.

ב"כ הנאשם טען להיעדר עבר פלילי רלוונטי לנאשם, והפנה להיותו רווק צעיר אשר עתיד להינשא לקראת סוף השנה.

נטען כי מדובר במעידה חד פעמית של צעיר נורמטיבי אשר לקח אחריות על מעשיו והפנים את טעותו, ומשכך ראוי יהיה להסתפק בהטלת עונש של 3 חודשי עבודות שירות.

15. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה התומכת לשיטתה בעתירתה העונשית.

16. בדבריו האחרונים, מסר הנאשם:

"אני מאוד מאוד מצטער, אני לא אחזור על זה, התחלתי חיים חדשים."

מתחם העונש ההולם

17. מתחם העונש ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

עיקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין).

18. הערכים החברתיים המוגנים המרכזיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הם שמירה על קניינו של הציבור, זכותו לפרטיות והגנה על תחושת ביטחונו של הציבור.

19. מסקירת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של התפרצות וגניבה מרכבים, מתקבלת תמונת הפסיקה הנוהגת הבאה:

א. רע"פ 1200/11 מואיז יעקובוב נ' מדינת ישראל (נבו 14.02.2011)

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב והחזקת נכס החשוד כגנוב. הנאשם נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת מאסר מותנה. ערעורו של הנאשם התקבל אך לעניין רכיבי מאסר מותנה נוספים ובקשת רשות הערעור נדחתה.

ב. רע"פ 4338/15 פראג'י כהן נ' מדינת ישראל (נבו 23.06.2015)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מתוכו, בכך שניפץ שמשה וגנב תיק עם כרטיס אשראי, מסמכים ו-400 ₪ במזומן. המתחם שנקבע נע בין 4 ל-12 חודשי מאסר {על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל, והופעלו בנוסף 6 חודשי מע"ת במצטבר. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו}.

ג. רע"פ 2837/10 דוד אוחיון נ' מדינת ישראל (נבו 21.04.2010)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב והחזקת סכין. נוכח תסקיר ממליץ שיקום, נגזר על הנאשם צו פיקוח בשילוב של"צ ומאסרו המותנה הוארך. ערעור המאשימה התקבל ועל הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת מאסר מותנה (סה"כ 18 חודשי מאסר).

ד. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 12964-03-21 אבו עסה נ' מדינת ישראל (נבו 07.04.2021)

הנאשם (1) הורשע לאחר הודאתו, ביחד עם שלושה נאשמים נוספים בעבירה של קשירת קשר, 4 עבירות של התפרצויות לכלי רכב בכוונה לגנוב, 2 עבירות גניבה מרכב, 3 עבירות של חבלה במזיד ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נקבע מתחם עונשי שנע בין 10 ל-27 חודשי מאסר {הנאשם נדון ל-16 חודשי מאסר והפעלת מאסרים מותנים. ערעור הנאשם נדחה}.

ה. עפ"ג (מח' ב"ש) 62911-10-21 שבתייב נ' מדינת ישראל (12.1.2022)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב, עבירת גניבה מרכב ושתי עבירות חבלה במזיד ברכב. המתחם שנקבע לכלל העבירות נע בין 9 ל-24 חודשי מאסר {הנאשם נדון ל-16 חודשי מאסר והפעלת מאסרים מותנים}.

ו. עפ"ג (מח' ב"ש) 13395-04-20 אבו כף נ' מדינת ישראל (27.4.2020)

הנאשם הורשע במסגרת התיק העיקרי, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות פריצה לרכב וגניבה מרכב בכך שפתח את דלתות הרכב וגנב תיק גב עם ציוד אישי. הנאשם צירף תיק נוסף במסגרתו הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, עבירת גניבה "רגילה" תוך הפרת תנאי שחרורו (במסגרת התיק העיקרי) והפרעה לשוטר בכך שנמלט תוך השלכת הרכוש הגנוב (תיק אישי). המתחם שנקבע לתיק העיקרי נע בין 4 ל-12 חודשי מאסר ואילו המתחם שנקבע לתיק המצורף נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר {הנאשם נדון ל-20 חודשי מאסר ולרבות הפעלת מאסרים מותנים. ערעורו לבית-המשפט המחוזי נדחה}.

ז. ת"פ (שלום ב"ש) 2531-11-18 מדינת ישראל נ' אבו רקייק (נבו 14.2.2021)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלושה תיקים. באחד מהם (ת"פ 15191-06-20) יוחסו לנאשם שלושה אירועים שעניינם ביצוע שתי התפרצויות לרכבים, שתי גניבות מרכבים וכן גניבת אופניים. המתחם שנקבע לתיק זה נע בין 10 ל-20 חודשי מאסר.

ח. ת"פ (שלום ב"ש) 39889-08-20 מדינת ישראל נ' אבו עדרה (14.2.21)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת פריצה לרכב והפרת הוראה חוקית, בכך שבמהלך שהייתו בתנאים מגבילים של מעצר בית, יצא ובמהלך "טיול" בדק ידיות של רכבים עד שהצליח להיכנס לאחד הרכבים, שאז נעצר על ידי בלשים. המתחם שנקבע נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר ונדון במסגרת התיק ל-10 חודשי מאסר והפעלת מאסר מותנה.

20. אשר למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של פירוק חלקים מתוך רכבים, מתקבלת התמונה הבאה:

א. רע"פ 7787/13 מסארוה ראמי נ' מדינת ישראל (02.02.2014)

נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בפירוק שני גלגלים של רכב תוך שימוש במגבהים באישון לילה, וכן עבירת הפרעה לשוטר, עת בה הנאשם ושותפו נמלטו באמצעות רכב מפני שוטרים שהגיעו לאזור. לאחר מרדף רכוב, הנאשם נמלט רגלית עד שלבסוף נעצר. הערכאה הדיונית קבעה מתחם נפרד לעבירת פירוק חלקי רכב בנסיבות אלה של מאסר בעבודות שירות עד 12 חודשי מאסר בפועל, ומתחם נפרד לעבירת הפרעה לשוטר- בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון ל-10 חודשי מאסר בפועל בגין תיק זה, וביחד עם הפעלת מאסרים מותנים הוטל עליו עונש מאסר בן 21 חודשים לצד עונשים נלווים. בית-המשפט המחוזי קבע שמדובר במתחם ענישה ראוי והולם, בית-המשפט העליון לא מצא להתערב במתחם שנקבע ובענישה, ודחה הבקשה.

ב. רע"פ 6374/14 גבי מושייב נ' מדינת ישראל (נבו 02.10.2014)

המבקש הורשע במסגרת ארבעה תיקים. אחד מהם, [ת"פ (שלום רמלה) 10151-06-12] עניינו בעבירות פירוק חלקי רכב וגניבה מרכב, בכך שפירק בצוותא עם שותף שני גלגלי רכב. בשלב מסוים ניגש אליהם שוטר אשר ביקש לעכבם, אולם השניים נכנסו לרכבם ונמלטו מהזירה. המתחם שנקבע לתיק זה: בין 6 ל-12 חודשי מאסר. הן הערעור לבית-המשפט המחוזי והן בקשת רשות הערעור לבית-המשפט העליון נדחו.

ג. עפ"ג (מחוזי חי') 65841-03-16 מקסים שצרבן נ' מדינת ישראל (נבו 19.05.2016)

העורר הורשע בשני תיקים. הראשון בגין פירוק חלקים מרכב בצוותא, במקרה זה המדובר בפירוק של ארבעה צמיגים באמצעות מגבה בשעה 3:00 בלילה. המתחם שקבעה הערכאה הדיונית הוא בין 3 חודשי עבודות שירות לבין 8 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לשיקולי שיקום, נגזרו בגין תיק זה (צורף תיק נוסף עם ענישה שנקבעה בנפרד) חודשיים מאסר בעבודות שירות. בית-המשפט המחוזי קבע כי "גזר הדין נוטה במובהק לקולא אף בהתחשב בכל הנסיבות האישיות הלא פשוטות של המערער".

ד. ת"פ 6466-12-10 (שלום ראשל"צ) מדינת ישראל נ' רדאי ואח' (פורסם חלקית בנבו)

ארבעה נאשמים שהורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירת פירוק חלקי רכב, בכך שהחלו בפירוק הגלגלים תוך שימוש במגבה אולם נתפסו בכף על ידי המשטרה. לגבי שניים מהנאשמים הייתה הסכמה עונשית: נאשם 1 נדון ל-6 חודשי עבודות שירות; נאשם 2 צירף תיק החזקת סמים לצריכה עצמית ונדון ל-4 חודשי מאסר בפועל. לגבי נאשם 3 לא הייתה הסכמה עונשית בשל גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי. בית-המשפט קבע כי "לא יהיה זה ראוי ואין זה נכון לסיים הליך פלילי של עבירה חמורה כל כך במאסר על תנאי בלבד" וגזר עליו חודש מאסר בעבודות שירות.

21. יש לזכור כי מדיניות הענישה הנהוגה הינה אך חלק ממכלול השיקולים הנשקלים בבואו של בית-המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, זאת לצד מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

22. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים:

הנזק שנגרם מביצוע העבירה: עסקינן בביצוע שתי התפרצויות למשאיות, האחת באישון ליל והשנייה בשעות אחר הצהריים בערים שונות. כל אחת מההתפרצויות בוצעה תוך גרימת נזק לחלון המשאית, פירוק וגניבת ציוד המחובר למשאיות. ברי כי היה במעשי הנאשם, במיוחד באישום החמישי עת בה פורקו מערכות עבודה חיוניות, כדי לפגוע בעבודת המשאית והשבתת עבודתה עד תיקון המערכות. מדובר בנזק לא מבוטל למתלוננים הכולל לא רק את הנזק הרכושי עצמו אלא גם את העלות העקיפה הנלווית לסוג נזקים דומה במשאיות, לצד הקצאת זמן ומשאבים לצורך ביצוע התיקונים. לצד אלו נלווה כמובן הנזק הישיר של גניבת כלי עבודה חיוניים באישון ליל.

פוטנציאל נזק משמעותי יותר קיים בהינתן כי מדובר בשני המקרים במשאיות, אשר משמשות ככלל לעבודה ולפרנסת בעליהן, כך שכל השבתה של משאית עלולה לגרום לנזקים כלכליים משמעותיים מאוד. לצד זאת, כבכל אירוע של עבירות רכוש כלפי רכבים במרחב הציבורי, קיים פוטנציאל נזק נוכח אפשרות מפגש הגנב עם בעל רכב/עוברי אורח המגיעים לרכב בעת ההתפרצויות או מתכנסים במקום נוכח ניפוץ החלונות המאסיבי, אשר לצדו פוטנציאל הסלמת האירוע לכדי אלימות.

תכנון שקדם לביצוע העבירה: המעשים תוכננו מראש ובוצעו על ידי הנאשם ושותפיו במסגרת התארגנות עבריינית מקדימה (באישום הראשון אף הורשע הנאשם בעבירה של קשירת קשר לעשות פשע). הנאשם, כמו שותפיו, מתגורר בפזורה הבדואית בדרום הארץ, ובמסגרת הקשר ביניהם הגיעו במיוחד לערים רחוקות (ראשון לציון וחדרה) על מנת להוציא לפועל את זממם לפרק ולגנוב ציוד חיוני ויקר ערך ממשאיות חונות. בשני האישומים פורק ונגנב מהמשאיות ציוד ייעודי אשר פירוקו וגניבתו מלמדים על תכנון ויעד משימה מוגדר היטב, כמו גם על בקיאות ומיומנות טכנית.

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות: הנאשם מסר לשירות המבחן כי העבירות בוצעו בתקופה בה נהג לבצע עבירות רכוש בשל חובות כספיים. ברי כי מדובר בסוג עבירות המתבצעות למטרות הפקת רווח כספי קל מידי ומשמעותי, על חשבון הציבור ורכושו.

23. בטרם אקבע את מתחם העונש ההולם הראוי לנאשם, יש לעמוד על עיקרון אחידות הענישה, שהוא מיסודותיו של ההליך הפלילי. כך למשל נקבע בע"פ 2580/14 אבו ליל חסן נ' מדינת ישראל (נבו 23.09.2014):

"עקרון אחידות הענישה הוא עקרון יסוד במשפט הפלילי אשר נועד להבטיח שוויון בפני החוק ולמנוע שרירות בענישה. עקרון זה מורה כי יש להחיל שיקולי ענישה דומים על מי שביצעו עבירות דומות במהותן, בנסיבות דומות ובעלי נסיבות אישיות דומות. עקרון זה מקבל משנה חשיבות כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה. במצב דברים זה מצדד עקרון אחידות הענישה בהטלת עונשים דומים על מי שביצעו מעשים דומים וכן בשמירה על יחס של שקילות בין מבצעיהם של מעשים הנבדלים זה מזה במניינם, חומרתם או בנסיבותיו האישיות של המבצע"

וכן בע"פ 11699/05 סרפו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו):

"מטבע הדברים, זהו אינו מדע מדויק, שהרי אין מקרה אחד זהה למשנהו, אין נאשם דומה לחברו וגם אם ניתן לעיתים להצביע על דמיון או קרבת-מה בין נסיבותיו של מקרה פלוני למקרה אלמוני, הרי שתמיד יימצא ייחוד ושוני בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובאופן שבו ראוי ליישם את השיקולים השונים על עניינו של אותו נאשם העומד בפני בית המשפט. בסופו של יום, וזאת אין לשכוח, גזירת העונש נעשית למידותיו של הנאשם הספציפי"

בענייננו, הורשע הנאשם 2, שותפו של הנאשם למעשים, באותן העבירות והנסיבות בהן הורשע הנאשם שבפניי. מתחם העונש שנקבע בעניינו נע בין 12 ל-30 חודשי מאסר. על הנאשם 2, בעל העבר הפלילי, הוטלו עליו 16 חודשי מאסר בפועל; מאסרים מותנים; קנס בסך 3,000 ₪; ופיצוי בסך 3,000 ₪ לכל אחד מנפגעי העבירה.

בשל זהות העבירות ונסיבות ביצוע המעשים בהם הורשעו הנאשם שבפניי (נאשם 1) והנאשם 2, ובהתאם לרעיון שביסוד עקרון אחידות הענישה (עסקינן בקביעת מתחם בשלב זה - יב"ד) סבורני כי יש לקבוע בעניינו של הנאשם, מתחם עונש זהה למתחם העונש אשר נקבע בעניינו של הנאשם 2.

בהתאם לאמור, סבורני הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף גבוה וכי יש לקבוע מתחם עונש כולל הנע בין 12 ל-­­30 חודשי מאסר בפועל.

שיקולי הענישה בתוך מתחם העונש

24. בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש, נשקלו הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

עבר פלילי: לחובת הנאשם שתי הרשעות: הקודמת בזמן משנת 2021 בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית. ההרשעה הרלוונטית יותר היא הרשעתו האחרונה של הנאשם משנת 2024 בגין זיוף סימני זיהוי של רכב. עבירה זו בוצעה ביום 6.12.21, למעלה משנה לאחר שהורשע הנאשם במסגרת תיק זה, 9 ימים בלבד עובר להגשת התסקיר החיובי של הנאשם (מיום 15.12.21).

נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו וניסיונות חזרה למוטב: הודאת נאשם מגלמת (בדרך כלל) קבלת אחריות על ביצוע המעשים, יש בה משום הקלה לנפגעי העבירות אשר נחסך מהם מעמד העדות בבית-המשפט, נלווה לה חסכון משמעותי מזמנם של עדי התביעה ובזמן שיפוטי יקר.

שיתוף הפעולה של הנאשם מול גורמי הטיפול בשירות המבחן, על ציר זמן ארוך, היה לקוי ובסופו של יום נותק הקשר ושירות המבחן חזר בו מהמלצתו השיקומית. ברי כי עצם העובדה שהנאשם המשיך וביצע עבירה רלוונטית לתיק זה במהלך התקופה שבה הוא שולב בהליך הטיפולי, מלמדת כי הנאשם לא גילה רצינות בתהליך הטיפולי ודומה כי במישור זה בוזבזו משאבי ציבור יקרים.

ודוק, עוד במסגרת התסקיר הראשון ציין שירות המבחן כי ניכר שהנאשם התקשה בנטילת האחריות על מעשיו והפנה אצבע מאשימה לגרומים אחרים מהם הושפע תוך התמקדות במחירים האישיים אותם הוא נאלץ לשלם.

חלוף הזמן: בסופו של יום נותן הנאשם את הדין על מעשיו בחלוף למעלה מארבע שנים לאחר מועד ביצועם, וברי כי מדובר בפרק זמן שאינו מבוטל. יחד עם זאת, במקרה זה אינני סבור כי יש לתת לכך כל משקל לקולא - מאז הרשעת הנאשם בסמוך למועד ביצוע המעשים, וקבלת התסקיר הראשון בעניינו עוד בחודש מרץ 2021, התקיימו בתיק דיונים רבים וניתנו דחיות חוזרות לצורך אפשרות מיצוי האפיק הטיפולי על ידי הנאשם, אפשרות אשר בסופו של יום ולאחר פרק זמן ממושך נדחתה על ידו. לא רק שבהתנהלותו גרם הנאשם לבזבוז משאב ציבורי יקר המוצע על ידי שירות המבחן, אלא גם הביא לבזבוז זמן שיפוטי והתמשכות הליכים מיותרת. ולצד אלו, לא יהיה מיותר לציין כי במהלך ניהול ההליך נדחו דיונים אף בשל בקשות דחיה מטעם ההגנה ואי התייצבות נאשם/סניגור מטעמים שונים.

25. בשקלול מכלול הנסיבות, סבורני כי ראוי להטיל על הנאשם עונש בחלקו העליון של השליש הראשון במתחם שנקבע. אף ענישת הנאשם 2 ועקרון אחידות הענישה תומכים בקביעה זאת (ודוק, לנאשם 2 עבר מעט מכביד יותר מחד, אך מדובר בעבר ישן ושלא בתוך תקופת ניהול המשפט בשונה מהנאשם שבפניי).

סוף דבר

26. נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 16 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה.

א. 9 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבֵרת רכוש מסוג פשע.

ב. 5 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבֵרת רכוש מסוג עוון, למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

ג. קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.12.24.

ד. הנאשם יפצה כל אחד משני המתלוננים בסך של 3,000 ₪ (6000 ₪ ביחד). הפיצוי ישולם עד יום 1.11.24. המאשימה תעביר פרטי מפוצים למזכירות בימ"ש בתוך 21 ימים.

אני מבהיר לנאשם כי כל סכום שישולם על ידו ייזקף תחילה לטובת הפיצוי ורק לאחר השלמת מלוא הפיצוי ייזקפו התשלומים לזכות הקנס.

את הקנס/הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

· תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת: www.eca.gov.il.

· תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

· תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום)

המוצג יושמד.

המזכירות תסגור את התיק.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ח' תמוז תשפ"ד, 14 יולי 2024, בנוכחות הצדדים.