הנאשם נעדר עבר פלילי, שיתף את השירות כי החל לעשן קנאביס באופן מזדמן ולסירוגין מגיל 23. לדבריו, מזה תקופה לא מעשן קנביס, אם כי חלק מבדיקות איתור סמים העלו כי הנאשם עשה שימוש בסם קנביס.

בהתייחס לעבירה בה הורשע, ציין השירות כי הנאשם התקשה לקחת אחריות על ביצועה, הקטין מחומרתה, ולא ניתן היה לברר מניעיו למעשה מקום בו התמקד בעיקר בחלקם של גורמי אכיפת החוק באירוע והתעסקותם המשנית במקרים קטנים ולא משמעותיים כאירוע העבירה נשוא הדיון.

שירות המבחן התרשם מהנאשם כאדם בעל אורח חיים הישרדותי ושולי, בעל קשיי תקשורת בביטוי, מתקשה בדיבור רציף וסדיר, אינו מאורגן מילולית, מתקשה לתת את הדעת בשיחותיו, מתקשה להתייחס באופן ענייני לאירוע העבירה ואורחות חייו, אינו מכיר בדפוסיו הבעייתיים ואינו נכון להליך שיקומי בשירות המבחן.

אשר לגורמי הסיכון, צוין בקשיי הנאשם להפעיל שיקול דעת מעמיק ולבחון אלטרנטיבות אדפטיביות לפעולה, מבטא מודעות נמוכה מאוד בכל הקשור לדפוסי השימוש בקנאביס, מקטין את חומרת העבירה וניכר שמתנהל באופן אימפולסיבי ולא שקול. עוד התרשם מהעדר כוחות פנימיים ומוטיבציה לשיקום, זאת ל רקע תחלואה פיזית ונפשית והעדר דמויות משמעותיות חשובות בחייו היכולות להוות עבורו תמיכה ועזרה בהצלחת הטיפול.

אשר לגורמי הסיכוי לשיקום, ציין השירות בהתרשמותו כי אין מדובר באדם בעל דפוסי התנהגות עברייניים, אלא אף בעל סולם ערכים חיובי אשר מעוניין לקחת חלק כאב בחיי ילדיו ולהמשיך בשגרת חייו כמיטב יכולתו, כי חלה התמתנות משמעותית במעורבותו הפלילית.

השירות העריך סיכון מסוים להישנות העבירה, על כן, סבר כי נכון לנאשם להשתלב בהליך טיפולי, אולם נוכח מוטיבציה הנמוכה שמבטא הנאשם לשינוי על רקע נכותו כמתואר, לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

ראיות ותמצית טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה, עו"ד רמה קלימי, הגישה כראיות לעונש את רישומו התעבורתי של הנאשם (ת/1). המאשימה בטיעוניה עמדה על הערכים המוגנים שבסיס האיסור על עבירות סמים ובטיעוניה בכתב עתרה לקבוע את מתחם העונש ההולם כך שינוע מאסר קצר ועד מספר חודשי מאסר שיוכלו וירוצו בעבודות שירות. אשר לעונשו של הנאשם, ציינה בהיעדר עבר פלילי קודם לצד העדר הפנמה של חומרת העבירה והעדר מוטיבציה לטיפול כעולה מהתסקיר, לרבות העובדה כי במספר בדיקות שתן נמצאו שרדי סם קנבוס, ועתרה להעמיד עונשו בחלק התחתון של מתחם העונש לו עתרה. בטיעוניה על פה ולאחר שנתנה דעתה לאי כשירות הנאשם לרצות עונש בעבודות שירות, טענה למתחם שינוע בין מספר חודשים קצר ועד 8 חודשי מאסר בפועל ואת עונשו של הנאשם לגזור ברף הנמוך של המתחם, פסילת רישיון הנהיגה בפועל ועל תנאי, קנס והתחייבות. אנחנו עותרים למקם עונשו של הנאשם ברף הנמוך של המתחם לו עתרנו.

ב"כ הנאשם, הגישו אסופת מסמכים רפואיים מהשנים 2001 ו- 2015 בנוגע למצבו הנפשי של הנשם. בטיעוני ההגנה נטען למתחם עונש שראשיתו במאסר על תנאי, זאת בהינתן סוג הסם וכמות החזקתו על ידי הנאשם, לרבות הענישה הנוהגת אף במקרים חמורים יותר.

אשר לעונשו טענה לנסיבות חייו הקשות, מצבו הנפשי והקוגניטיבי הפנתה כעולה מהתרשמות שירות המבחן, חוות דעת הממונה על עבודות השירות המלמדת על אי כשירות טוטאלית, לרבות גילו והעובדה שהוא אב ל-4 ילדים קטינים, עברו הנקי והודאתו בביצוע העבירה. בנוסף לאמור, טענה ההגנה כי ככל שביהמ"ש ימצא לקבוע מתחם עונש שמתחיל במאסר בפועל, הרי זה הוא המקרה הנכון והצודק לסטות מהמתחם מטעמי צדק, ובשים לב כי הנאשם אינו כשיר לרצות עונש בדרך של עבודות שירות בנסיבות שאינן תלויות בו. בהקשר זה הפנתה לע"פ 4456/14 אביגדור קלנד נ' מדינת ישראל (29.12.15) ולת"פ (שלום באר שבע) 14201-10-18 מדינת ישראל נ' אבו סמור (13.09.23).

הנאשם בדבריו, הודה לגורמים המטפלים בתיק.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

בהתאם לעיקרון ההלימה, בקביעת מתחם העונש על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

האיסור על עבירות סמים נועד להגן על שלומו ובריאותו של הציבור.

בתי המשפט בערכאות השונות חזרו והדגישו בצורך והחשיבות שבמיגור נגע הסמים בחברה, בין שמדובר בסחר בסמים ובין בהחזקתם שלא לצריכה עצמית, שכן זו האחרונה נתפסת כמעט למקבילה לעבירת הסחר נוכח מיקומה המשמעותי בשרשרת הפצת הסם.

כמו בעבירת הסחר, גם בעבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, יינתן משקל נכבד לשיקולי ההרתעה והגמול במכלול השיקולים לעונש (ראו למשל בע"פ 9482/09 ביטון נגד מדינת ישראל (2011) ובע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010).

בענייננו הנאשם אמנם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. עם זאת, משקל נכבד יש לתת לעובדה כי מדובר בסם קנבוס שהוא סם מסוכן אם כי לא מהקשים שבפקודת הסמים, והעיקר, כי מדובר בהחזקה של 13.63 גרם אשר אינה עולה על הכמות הקבועה לצריכה עצמית על פי התוספת השנייה בפקודת הסמים המסוכנים (15 גרם נטו).

בנסיבות האמורות, יש לקבוע כי פגיעת הנאשם בערכים מוגנים הינה נמוכה.

ענישה נוהגת - בטיעוניה בכתב למתחם העונש הפנתה התביעה למקרים בפסיקה, אם כי ברי כי באלה אין להוות אמת מידה למקרה הנדון. כך בהתייחס לרע"פ 32215 חן ג'אנח נ' מדינת ישראל (22.1.15), שם נקבע מתחם שבין 7 ל- 18 חודשי מאסר בפועל במקרה בו החזיק המערער בביתו סם מסוג חשיש במשקל כולל של 400 גרם ( 214 גרם מחולק למספר פלטות ופלטה נוספת במשקל של כ-193 גרם), וכך בהתייחס לת"פ 44373-01-17 מדינת ישראל נ' אשורוב (06.04.17), שם נקבע מתחם בין מספר חודשים לריצוי בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן החזיק הנאשם בעלית גג מעל דירתו 88 גרם סם מסוג חשיש שהיה מחולק לאצבעות.

בהינתן כמות הסם שאף אינה חורגת מכדי הכמות לצריכה עצמית, לא ניתן, מטבע הדברים למצוא בפסיקה הנוהגת מקרים שנסיבותיהם קרובות למקרה הנדון, אם כי מהמקרים הבאים ניתן לגזור אמת מידה לעניין הנדון, ראו למשל:

בת"פ (שלום ת"א) 8510-08-20 מדינת ישראל נ' דמסאש (20.06.24), נקבע מתחם עונש הולם בין ענישה צופה עתיד ל-12 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן החזיק הנאשם 55 גרם סם קנבוס שחולקו בין 27 שקיות שלא לצריכה עצמית, ובנוסף החזיק כלים. בתיק שצירף גם נקבע מתחם עונש בין ענישה צופה עתיד ל-6 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן החזיק הנאשם 29.6 גרם סם קנבוס. עונשו הכולל של הנאשם (בשני התיקים) נגזר ל- 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס.

בת"פ (שלום ת"א) 38341-10-20 מדינת ישראל נ' ירוזלסקי (27.03.23), נקבע מתחם הולם בין ענישה צופה עתיד ל 9 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן הנאשם החזיק במספר מקומות 283.29 גרם סם קנבוס מחולקים בשקיות שלא לצריכה עצמית. עונשו של הנאשם נגזר ל- 6 חודשי מאסר על תנאי.

בת"פ (שלום ת"א)21678-03-18 מדינת ישראל נ' גוסיינוב (24.06.20), נקבע מתחם הולם בין ענישה צופה עתיד ל-9 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן החזיק הנאשם 500 גרם סם קנבוס במספר מקומות בדירתו, שלא לצריכתו העצמית, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי.

בת"פ (שלום ת"א) 56668-06-17 מדינת ישראל נ' טורס (07.12.20), שם נקבע מתחם הולם בין מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר בפועל. בנסיבות בהן החזיק הנאשם 100 גרם סם קנבוס בשתי קופסאות בחדר השינה, ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר על תנאי.

סיכום כלל הדברים האמורים, בהינתן העבירה בנסיבות ביצועה, מידת פגיעת הנאשם בערכים המוגנים לצד הענישה הנוהגת, אני קובעת את מתחם העונש כך שינוע בין מאסר על תנאי ועד מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

עונשו של הנאשם

בהתאם לסעיף 40יא לחוק העונשין בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם על בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה .

הנאשם הנותן את הדין, בן 46, גרוש ואב ל-4 ילדים.

בגדרי השיקולים לקולא אביא בחשבון את עברו הנקי של הנאשם אשר לו זו ההסתבכות הראשונה עם החוק. עברו התעבורתי כולל עבירות של ברירת קנס בלבד, ובשים לב לגילו ועברו כנהג משאית. לצד אלה, יובאו בחשבון נסיבותיו האישיות המורכבות, לרבות מצבו הנפשי והקוגניטיבי כנלמד מהמסמכים שהגישה ההגנה לעיוני וכפי שבא לידי ביטוי באי כשירות טוטאלית עליה עמד הממונה על עבודות השירות בהרחבה בחוות דעתו מיום 17.10.2023.

לצד טענת התביעה בנוגע להתרשמות שירות המבחן מהעדר הפנמה של הנאשם את חומרת העבירה והעדר מוטיבציה מצדו לטיפול, יש להביא בחשבון גם התרשמות שירות המבחן מכך שקשיי הנאשם בהקשרים אלה נובעים ממצבו הנפשי והקוגניטיבי. בכל מקרה, סבורני כי נסיבות חייו המורכבות של הנאשם והתמודדותו עם קשיים נפשיים וקוגניטיביים - לצד עובדת גילו והעדר עבר פלילי קודם - מצביעים במובהק כי לפנינו אדם נעדר דפוסי התנהגות עברייניים, כפי הערכת שירות המבחן אשר גם הוסיף בהתרשמותו מהנאשם כבעל סולם ערכים חיובי. מהאמור, ובהינתן העבירה בנסיבות ביצועה, סבורני שאין מקום לתת משקל משמעותי להעדר מוטיבציה ורצון מצד הנאשם להשתלב בהליך טיפולי אצל שירות המבחן.

הנאשם לא עשה כל שימוש ברכב בעת ביצוע העבירה, ומשנתתי דעתי לכך שהוא נדרש להסדרי ראיה עם ארבעת ילדיו הקטינים המתגוררים במרחק ניכר ממקום מגוריו כיום, בדימונה, סבורני שאין מקום להחמיר עמו כעתירת התביעה בהקשר זה. השתת עיצום כלכלי בדמות קנס נדרשת אם כי זו תביא בחשבון את נסיבות ביצוע העבירה וחילוט כספים שנתפסו אצל הנאשם. מכלל הדברים האמורים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 5 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

ב. קנס בסך 1,000 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס שולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 28.11.2024 ובכל 28 לחודש שלאחריו.

ג. פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע, משך שנתיים מהיום.

ד. התחייבות כספית בסך של 1,500 ₪ להימנע מלעבור בה הורשע, משך שנתיים מהיום.

מורה על חילוט סכום של 1,130 ש"ח התפוס אצל היחידה החוקרת לטובת קרן החילוט.

צו להשמדת מוצג הסמים

הודעה זכות ערעור.

ניתן היום, ג' חשוון תשפ"ה, 04 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.