בחודש ינואר, במסגרת תזכורת נוספת, הודיע הנאשם כי הוא עומד על כפירתו הכללית. עם זאת הודיע, כי מוותר על חקירה נגדית של כלל עדי התביעה, מסכים להגשת כלל ראיות התביעה ומבקש לקבוע את התיק לפרשת הגנה.

למועד שנקבע לשמיעת פרשת ההגנה ב"כ הנאשם לא התייצב. לאחר המתנה ממושכת התייצב עורך דין אחר ממשרד ב"כ הנאשם, הודיע בשמו כי לא תישמע פרשת הגנה וביקש להתיר לנאשם לחזור בו מכפירה. במעמד זה ניתנה הכרעת הדין והתיק נקבע לטיעון לעונש לאחר הגשת תסקיר שירות המבחן שנועד לסקור את ההליך השיקומי שעבר הנאשם במסגרת רש"א.

הנאשם לא התייצב לפגישה אליה זומן בשירות המבחן ומועד הגשת התסקיר נדחה בשל כך לתקופה משמעותית, כך שחלפה שנת משפט נוספת מבלי שעלה בידי בית המשפט להביא את הליך לסיומו. גם לאחר מכן, נרשמו בתיק מספר מועדים אליהם לא התייצבו, לסירוגין, הנאשם או בא כוחו, כך שטיעון לעונש נשמע בסופו של דבר רק בתאריך 27.11.22 - בחלוף 17 דיונים מיום פתיחת ההליך וחמישה דיונים מיום מתן הכרעת הדין. בתום הטיעון לעונש החלטתי להפנות את הנאשם לקבלת חוו"ד הממונה על עבודות השירות.

3. במסגרת גזר הדין שנמסר לצדדים בתאריך 15.3.23 הנאשם נדון לחמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה על תנאי, קנס בסך 5,000 ש״ח, והתחייבות כספית בסך 5,000 ₪.

נקבע כי הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו בתאריך 26.3.23.

לבקשת הנאשם, תשלום הקנס נפרס לחמישה תשלומים החל מאפריל 2023.

יצוין, כי עתירתה העונשית של המאשימה לא התקבלה במסגרת גזר הדין ובית המשפט זקף לזכות הנאשם שיקולי שיקום מסוימים שפורטו בתסקיר וכן נסיבות שונות ובהן אותו עונש מאסר בפועל שהנאשם ריצה בגין עבירה שנעברה לאחר מועד ביצוע העבירה בתיק זה, וחלוף זמן רב ממועד ביצוע העבירה ועד להגשת כתב האישום.

4. בתאריך 20.11.23 הוגשה בקשת הממונה להפקעה שיפוטית של מאסר בעבודות שירות, על פי סעיף 51י(א׳). זאת, בשל הגשת כתב אישום נגד הנאשם בגין עבירות של תקיפה חבלנית של בת זוג והפרת צו הגנה, עבירות שנעברו בתוך תקופת ריצוי עונשו ובגינן הנאשם נעצר.

הבקשה הועברה לתגובת הצדדים בזמן קצוב ונקבע, כי בחלוף המועד אי הגשת תגובה או התנגדות תביא לקבלת הבקשה.

המאשימה הודיעה בתאריך 26.11.23 כי היא מצטרפת לבקשת הממונה.

לא הוגשה תגובה או התנגדות מצד הנאשם.

לאחר שבית המשפט עיין בתרשומת ההמצאה לב"כ הנאשם הועברה לממונה ההחלטה ולפיה הופקעו עבודות השירות ואשר נכנסה לתוקפה בתאריך 30.11.23.

5. בתאריך 10.10.24 (בחלוף כעשרה חודשים! וערב יום הכיפורים) הוגשה בקשה דחופה ביותר לעיון חוזר בהחלטה. במסגרת הבקשה נטען, כי ככל הנראה בשל ניתוק הקשר בין הנאשם ובין עורך דינו הקודם, ככל הנראה בשל מעצרו של הנאשם, לא הוגשה תגובה מטעמו ולא התאפשר לו להעלות את טענותיו בפני בית המשפט בעניין הבקשה לעיון להפקעה שיפוטית.

נמסר, כי בתיק החדש (שבו נעצר) יוצג על ידי עורך דין אחר, שהוא מגיש הבקשה.

נטען, כי רק במועד שחרור של הנאשם מעונש המאסר שנגזר עליו בתיק החדש נודע לו כי עליו לרצות את יתרת המאסר בגין עבודות השירות אשר הופקעו, במצטבר לעונש המאסר אותו ריצה, ומכאן הוגשה הבקשה בדחיפות.

6. בשל היעדרות מותב זה, בתקופת חגי תשרי, הבקשה הועברה למתן החלטה על ידי שופט תורן. השופט התורן קבע, כי כל החלטה המפקיעה את עונש המאסר בעבודות שירות תוקפא, וכי על הממונה להגיש חוות דעתו העדכנית באשר לאפשרות ריצוי יתרת העונש שהושת על הנאשם בתיק שבפניי בעבודות שירות. כן נקבע מועד לדיון במעמד הצדדים בפניי בתאריך 30.10.24.

יובהר כבר כעת, כי בהתאם להחלטת ביניים של המותב התורן, המבקש שוחרר ממאסרו בתיק ה"חדש", ולא החל בריצוי יתרת מאסרו בהתאם להוראות החוק "בזו אחר זו".

7. בתאריך 29.10.24 הוגשה תגובת הממונה. לדעת הממונה, על פי הוראות החוק והחלטת בית המשפט היה על הנאשם לרצות את יתרת תקופת מאסרו במצטבר והחל מתאריך 11.10.24. לדעת הממונה, בית המשפט קם מכסאו וחלף המועד להגשת ערעור על ההחלטה מחודש נובמבר 2023. כמו כן, לדעת הממונה, גם לגופו של עניין אין מקום להורות על המשך ריצוי המאסר בעבודות שירות שכן משבוצעה עבירה בתוך תקופת ריצוי המאסר בעבודות שירות, הופרו שיקולי השיקום העומדים בבסיס ריצוי מאסר בעבודות שירות ודי בכך להצדיק הפקעתם. על כן, עתר הממונה שלא לקבל את הבקשה לעיון חוזר.

פירוט עמדות הצדדים בבקשה לעיון חוזר:

8. ביום 30.10.24 נטען בדיון שהתקיים בפניי על ידי המבקש, כי המבקש סיים לרצות את עונשו בכלל תיקיו. נטען, כי הממונה לא קיים את החלטת המותב התורן ולא נתן חוות דעת לגבי אפשרות ריצוי העונש בעבודות שירות. נטען, כי המבקש לא הגיב במועד שנקצב בתיק ולא ידע על החלטת בית המשפט ולא הבין את משמעותה שכן ייצוגו הוחלף ונותק הקשר בינו ובין עורך דינו דאז. כן נטען, כי המבקש קיבל טופס "אישור שהייה" משב"ס שבו היתה מעודכנת פקודת המאסר לאחר שהופקעו עבודות השירות כנגדו והוא הסתמך על מועד השחרור הצפוי הרשום בו, שהוא 10.10.23. רק במועד שחרורו נודע לו כי על פי הוראות שב"ס עליו לרצות תקופה נוספת.

בשל הסתמכות זו, לא פעל בזמן אמת להסדיר את כלל ענייניו.

בסופו של דבר ניתנה לנאשם האפשרות לתמוך את טענותיו העובדתיות במסמך והדיון נדחה לתאריך 25.12.24.

9. ביום 25.12.25 הוגש מסמך הנושא תאריך 22.8.24 משב"ס (סומן נ/1) ונטען, כי המבקש הסתמך בהתנהלותו על מסמך זה.

המדינה ביקשה לדחות את הבקשה ולהורות על ריצוי יתרת התקופה במאסר מאחורי סורג ובריח.

במעמד זה, המדינה הציגה, כי בתקופה הרלוונטית ניהל הנאשם שלושה הליכים פליליים בנפרד וכי אופן התנהלותו הכולל לא מצדיק לקבל כעת את בקשתו.

נטען, כי בנוסף לתיק זה שבו הנאשם נדון לעונש של עבודות שירות, הנאשם ניהל הליך בגין עבירה של ריבוי נישואין שבו נדון לעונש מאסר בפועל שהועמד בערעור על עשרה חודשים (עפ"ג 34673-04-23). הנאשם הגיש בקשות חוזרות במסגרת תיק זה לדחיית מועד התייצבותו למאסר, על מנת לאפשר לו לסיים את עבודות השירות ובקשות אלה נענו.

בנוסף, הנאשם נדון במסגרת התיק ה"חדש" בגין עבירות הפרת הוראה חוקית ותקיפת בת זוג ל- 11.5 חודשים במסגרת הסדר טיעון בדצמבר 2023. בהיעדר התייחסות במסגרת גזר הדין לעונש המאסר הנוסף, המאסרים חושבו בחופף. כמו כן, בהיות הנאשם עצור באותה עת, גם נוכו ימי מעצרו.

כך נוצר מצב, שבו הנאשם ריצה תקופת מאסר קצרה בהרבה מזו שהיה צריך לרצות בכלל תיקיו והמדינה סבורה שאין מקום להעניק לנאשם הקלה נוספת.

דיון והכרעה:

10. כפי שכבר צוין לעיל, לאחר בחינת טענות הצדדים לא מצאתי כי יש לקבל את בקשת הנאשם לעיון חוזר בהחלטה החלוטה בדבר הפקעת עבודות השירות בתיק שבפניי.

למען הסדר הטוב ועל מנת להסביר את ההחלטה יש להביא את כלל העובדות כהווייתן, בשני התיקים הנוספים אותם ניהל הנאשם במקביל בתקופה הרלוונטית:

עפ"ג 34673-04-23 (ת"פ 25047-04-18)

11. בתאריך 25.7.22 הורשע המבקש, לאחר ניהול משפט שהתנהל בפני כב' השופטת הבכירה שוש שטרית, בעבירה של ריבוי נישואין. לאחר קבלת תסקיר לעונש בהתאם לבקשתו, נגזר דינו של המבקש בתאריך 5.3.23, והוטלו עליו, בין היתר, 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל וקנס בסך 20,000 ש"ח. מועד תחילת ריצוי העונש עוכב לבקשת הנאשם על מנת לשקול הגשת ערעור.

הערעור לא הוגש במועד והנאשם, באמצעות בא כוחו דאז, ביקש כי יותר לו להגישו באיחור. בקשה זו התקבלה ובצדה התקבלה גם בקשה להמשך עיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור.

בהמשך לכך נדחה הדיון בערעור פעמיים בשל אי התייצבות הסניגור, ובסופו של דבר הערעור נשמע בתאריך 24.7.23 בפני הרכב סגה"נ ביתן. בין היתר, עלה בדיון כי בתאריך 15.3.23 המבקש נדון למאסר בעבודות שירות בתיק שבפניי (כלומר, עוד בטרם הוגש הערעור) וכן התייחס בית המשפט המחוזי להתנהלות המבקש במהלך משפטו שהתאפיינה ב"סחבת וגרירת רגליים מכוונת של הנאשם להתיש את התביעה ואת בית המשפט".

בסופו של דבר, מנימוקים המפורטים בפסק הדין, החליט בית המשפט המחוזי להקל בעונשו של המבקש ולהעמידו על 10 חודשי מאסר בפועל, ללא התערבות ביתר רכיבי גזר הדין.

מועד התייצבות המבקש לריצוי עונש זה נדחה מעת לעת, לבקשת הנאשם, כי יותר לו להשלים את עונש המאסר בעבודות שירות שהוטל עליו בתיק שבפניי, ונקבע בסופו של דבר לינואר 2024, לאור הערכת המבקש כי הוא צפוי להשלים את ריצוי עבודות השירות בדצמבר.

חרף האמור לעיל, על פי אישור שב"ס שנסרק לתיק בתאריך 5.12.24, מועד תחילת ריצוי העונש לנאשם נרשם כ- 5.11.23, והסיבה לכך, תבואר מיד.

ת"פ 19572-11-23

12. בתאריך 9.11.23 הוגש נגד הנאשם כתב אישום בעבירות תקיפת בת זוג והפרת הגנה (עבירות שבוצעו כלפי המתלוננת, היא "אשתו השניה" של הנאשם בתיק ריבוי נישואין).

יחד עם כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר הנאשם עד תום ההליכים נגדו.

הנאשם יוצג בהליך זה על ידי בא כוחו דהיום, אשר הגיש גם את הבקשה שבפניי.

עוד בטרם התקיים דיון מקדמי בתיק, בתאריך 20.11.23 נסרקה לאותו תיק בקשת הממונה על עבודות השירות להפסקה שיפוטית של עבודות השירות בתיק שבפניי, אשר נסרקה במקביל גם לתיק שבפניי.

המותב המטפל שם (כב' סגה"נ השופט אבישי כהן) קבע, כי בבקשה תידון במסגרת הדיון המקדמי.

על פי הרישום בתיק, ב"כ הנאשם הנוכחי צפה בבקשת הממונה וכן בהחלטת בית המשפט באותו מועד (ועוד בטרם חלף המועד להגשת תגובות בתיק שבפניי).

בהמשך לכך, הגיש הנאשם בקשה להקדמת הדיון המקדמי בעניינו, וזה אכן הוקדם לתאריך 17.12.23 והתקיים בו דיון מחוץ לפרוטוקול.

בתאריך 25.12.24 הציגו הצדדים הסדר טיעון בפני מותב אחר (מותב המעצרים במסגרת הליך המעצר) ולפיו הוטלו על הנאשם 11.5 חודשי מאסר בפועל, הכוללים הפעלת מאסר על תנאי מתיק קודם בן 6 חודשים לריצוי בחופף וכן ניכוי של ימי מעצרו בתיק זה.

עד כאן הפירוט העובדתי ומכאן ההשלכות הנובעות ממנו על ההכרעה בבקשה:

13. ראשית, צודקת המאשימה בטיעוניה, שהעונש שהוטל על הנאשם בתיק ריבוי נישואין, בין היתר בשל העיכובים והדחיות בתחילת ריצויו, 'נבלע' לחלוטין ורוצה בחופף לעונש שהוטל על הנאשם בגין התיק החדש. זאת, בהתאם לדין ובהיעדר החלטה שיפוטית אחרת במסגרת גזר הדין.

אך למען הדיוק יש לציין, כי לא מדובר במצב שבו היתה הכרעה שיפוטית מושכלת - של איזה מבין המותבים - בדבר נשיאת העונשים בחופף. למעשה, אין התייחסות כלשהי של בית המשפט לשאלה זו. בתיק ה"חדש" לא עולה כלל מפרוטוקול הדיון שבית המשפט ידע על קיומו של עונש מאסר נוסף בתיק ריבוי הנישואין, שמועד ריצויו הנדחה מעת לעת החל להימנות מיום מעצר הנאשם בתיק החדש. עובדה זו לא נמסרה לבית המשפט על ידי הצדדים - לא על ידי המאשימה (וכאן יצוין כי מדובר בשני גורמי תביעה שונים), ולא על ידי הנאשם (וכאן יצוין כי מדובר בשני סניגורים שונים).

גם בתיק הערעור בגין ריבוי נישואין לא דווח לבית המשפט, כי הנאשם נעצר בתיק אחר ולמעשה אף הורשע ונידון עוד בטרם המועד שבו נקבע שם, לבקשת הנאשם, כי עליו להתייב לריצוי עונשו.

14. יוזכר עוד, כי החלטת מותב זה בבקשה להפקעה שיפוטית של עבודות השירות ניתנה כבר בתאריך 23.11.23. אמנם גם בתיק שבפניי (בדומה לתיק ריבוי נישואין) מדובר בגורם תביעה שונה (פרקליטות בתיק שבפניי ובתיק ריבוי הנישואין ויחידת התביעות בתיק החדש) וגם בסניגורים שונים ואולם כפי שצוין לעיל, בקשת הממונה נסרקה לתיק החדש, אף ניתנה החלטה על הבקשה במסגרת התיק החדש והיא נצפתה על ידי הסניגור.

אך מעבר לכך, וחשוב מכל, הנאשם עצמו - בגיר, כשיר, אחראי ומנוסה מאד בניהול הליכים - ידע את מצבו לאשורו. הנאשם ידע, בעת ביצוע העבירה בתיק החדש כי הוא מבצעה במהלך ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות; הנאשם ידע, כשנעצר בתיק החדש, כי לא השלים את ריצוי עונשו בעבודות שירות; הנאשם ידע, כי מועד התייצבותו למאסר נדחה על פי בקשתו בבית המשפט המחוזי עד לחודש ינואר.

די בכלל העובדות אשר פורטו לעיל כדי לחייב את דחיית טענת המבקש, כי לא ידע על הבקשה במועד ולכן לא הגיב לה ולא פעל להסדרת מצבו בתיק שבפניי עד ליום שחרור בתאריך 10.10.24.

15. המבקש העלה טענת הסתמכות על רישום בשב"ס (ודומה כי אין חולק כי מדובר ברישום שגוי). ביום 22.8.24 הופק מסמך על ידי שב"ס (נ/1) ולפיו מועד שחרורו הצפוי בגין כלל תיקיו (לרבות פקודת המאסר בתיק שבפניי) הוא בתאריך 11.10.24 - יום השחרור המקורי המופיע גם במסמך שהגיש שב"ס לתיק ריבוי הנישואין, כפי שצוין לעיל.

המבקש טוען, כי הוא הסתמך בהתנהלותו בתיק החדש וכן בתיק שבפניי על מסמך זה.

בשים לב ללוחות הזמנים שהובאו לעיל בפירוט, טענת ההסתמכות אינה שלמה: המסמך הופק בחודש אוגוסט 2024 - הרבה אחרי המועדים שפורטו לעיל הן ביחס לצפייה בבקשת הממונה (על ידי בא כוחו הקודם בתיק שבפניי והן על ידי בא כוחו הנוכחי בתיק החדש) והרבה אחרי המועד שבו לטענתו שינה את מצבו לרעה בעת שהגיע להסדר טיעון בתיק החדש.

כפי שהוסבר לעיל, למעשה, באותו מעמד הנאשם לא שינה את מצבו לרעה כלל, אלא שינה את מצבו לטובה והבטיח בדרך זו חפיפה משולשת של עונשי מאסר (בתיק ריבוי הנישואין, בתיק החדש, ובתיק שהופעל במסגרת הסדר הטיעון ובנוסף ניכוי של ימי מעצר).

משום עוצמתה של טענת ההסתמכות, הסתמכות על רישום רשמי שכמוהו כמעין הבטחה שלטונית, נדחתה הבקשה לעיון ולבחינה בדקדוק ובכובד ראש. אך בסופו של דבר, המידע שהוגש שהוצג מחודש אוגוסט 2024 אינו יכול להסביר מדוע הנאשם לא פעל במסגרת הזמן שניתנה לו בחודש נובמבר 2023 ובכל התקופה שלאחריו. המבקש לא הראה, כי בנובמבר 2023 הסתמך על הבטחה שלטונית או על מצג שהוצג כלפיו. נהפוך הוא, העובדות מלמדות, כי באותה תקופה ממש, שלא לומר בכל תקופת ניהול ההליכים שפורטו לעיל, הנאשם הוא אשר הציג מצגים שונים, בהליכים שונים ובפני מותבים שונים, ואין מקום להקל עמו הקלה נוספת.

בסופו של דבר, התנהלותו הכוללת של הנאשם בכלל הליכיו - מתחילתם ועד סופם - אינם מאפשרים להניח לזכות הנאשם כי הוא תם לב ונקי כפיים באופן המצדיק להעניק לו את הסעד החריג המבוקש.

16. כך, נותרת בעינה, ההלכה וההנחיה כפי שמובאים גם בעמדת הממונה מחודש אוקטובר, כי הנאשם חוזר ומבצע עבירות, מסוגים שונים ואינו מורתע מהליכים קודמים. משרעת הערכים החברתיים המוגנים שהנאשם מוכן לפגוע בהם בהתנהגותו פורצת הגבולות מרחיבה והולכת. הנאשם לימד על עצמו בהתנהגותו, כי שיקולי שיקום שנשקלו לזכותו ובגינם בית המשפט נאות לאפשר לו מלכתחילה לרצות מאסר בעבודות שירות, אינם עוד בתוקף. לא זו בלבד שהנאשם לא אימץ בשתי ידיו את הליך השיקום שעבר ברש"א, ואת ההזדמנות הנוספת שניתנה לו בהליך שבפניי, אלא שעבר עבירה חמורה נוספת בתוך תקופת ריצוי עונשו.

הנאשם הפיק תועלת מקסימלית מהתנהלות טקטית שתוארה לעיל, ואינו יכול לטעון כי יש לו זכות להקלה נוספת.

כך, בסופו של יום, לאחר בחינת כלל הנסיבות, לא מצאתי, כי היה מקום לקבל החלטה שונה מזו שהתקבלה בחודש נובמבר 2023, עת הוגשה הבקשה להפקעת עבודות השירות ולא מצאתי כי הוצגו נסיבות המשנות את תמונת המצב ומצדיקים עיון חוזר בהחלטתי המקורית.

17. על כל אלה יש להוסיף עוד את העובדה המצערת, כי עד למועד זה הנאשם לא טרח לשלם עד תום את הקנסות שהוטלו עליו בתיק שבפניי ובתיק ריבוי הנישואין, כך שבעת שהוא מגיש את בקשתו החריגה בפניי, אפילו אין בידיו להתהדר בכך שאכן סיים לרצות את עונשיו. למעשה, בשני התיקים הללו עומדים לחובתו מאסרים חלף קנס.

18. לאור כל המפורט לעיל, על השאלה האם יש מקום לעיין מחדש בהחלטתי מחודש נובמבר 2023, אני משיבה על שאלה זו בשלילה.

הנאשם יתייצב לריצוי יתרת עונשו, על פי רישומי שב"ס, בתאריך 10.2.25.

הדיון הקבוע לתאריך 27.2.25 מבוטל.

המזכירות תעדכן יומן ותסגור את התיק.

המזכירות תודיע לצדדים, לשב"ס ולממונה על עבודות השירות.

מאחר שהחלטה זו נוגעת גם ליחידת תביעות נגב - המזכירות תביא החלטה זו לעיון ראש לשכת התביעות.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ה, 16 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.