כתב אישום ורקע

1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.  כפי העולה מעובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת בני זוג והתגוררו יחדיו בשבט אעצם.

בתאריך 26.06.24 בשעה 12:00 תקף הנאשם את המתלוננת בכל חלקי גופה בכך שהכה אותה באמצעות ידיו, הכה בראשה באמצעות סיר וחנק אותה. בנסיבות האמורות, התיישבה המתלוננת על הריצפה, אז בעט בה הנאשם ומשניסתה לקום דחף אותה והיא נפלה ארצה. במעמד זה איים הנאשם על המתלוננת באומרו: "אני רוצה להרוג אותך", כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת חבלות בדמות סימני שפשוף בכל חלקי גופה.

3.  ביום 07.10.24 הציגו הצדדים הסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו. נוכח פרקי הזמן הארוכים הנדרשים לקבלת תסקיר, ויתר הנאשם על הבקשה להפנייתו לקבלת תסקיר שירות מבחן.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

4.  המאשימה הגישה טיעונים בכתב (ת/1) וכן השלימה טיעונים בעל-פה. המאשימה עמדה על נסיבות כתב האישום, הערכים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם. המאשימה הדגישה החומרה הטמונה בעבירות אלימות בתוך המשפחה תוך שציינה כי הנאשם נקט באלימות כלפי בת זוגו המתלוננת, הנאשם הכה המתלוננת בכל חלקי גופה, הכה ראשה באמצעות סיר, חנק אותה וכאשר התיישבה על הריצפה המשיך להכות בה ומשניסתה לקום דחף אותה והיא נפלה ארצה, בנוסף איים עליה שיהרוג אותה. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת חבלות. המאשימה הדגישה כי מדובר באירוע אלימות מתמשך שבכל שלב יכול היה הנאשם לחדול אך הוא המשיך לנקוט באלימות כלפי המתלוננת. המאשימה ציינה הנזק שנגרם למתלוננת והנזק הפוטנציאלי שעשוי היה להיגרם בשים לב לכך שהנאשם הכה בראשה של המתלוננת באמצעות סיר. נוכח האמור עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 16 ל 36 חודשי מאסר בפועל והציגה פסיקה כתימוכין לכך.

המאשימה ציינה כי הנאשם נעדר עבר פלילי הודה במיוחס לו, חסך בזמן שיפוטי ויש לשקול זאת לזכותו אך יחד עם זאת הדגישה כי הנאשם לא עבר הליך טיפולי כלשהו, לא הוגש בעניינו תסקיר שירות מבחן ועל כן אין בעניינו שיקולי שיקום המצדיקים סטייה ממתחם הענישה. בנוסף ציינה שבמקרי אלימות במשפחה יש לתת הבכורה לאינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם וזאת יש לעשות באמצעות הטלת ענישה מוחשית ומרתיעה בדמות של מאסר בפועל, ובסופו של טיעון עתרה למקם עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם לו עתרה וכן הטלת ענישה נלווית.

5.  ב"כ הנאשם הגיש טיעונים בכתב (נ/1) וכן טען בעל-פה, בתחילת טיעוניו עמד על כך שהנאשם והמתלוננת יישרו ההדורים בניהם, לטענתו מדובר באירוע "בודד" שאינו מאפיין אורחות חייו של הנאשם והינו חריג להתנהלות הזוגית, הוא נשען על עדויות המתלוננת. בנוסף הדגיש שזו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בפלילים, הנאשם אדם נורמטיבי, מנהל אורח חיים יצרני בעל עסק להתקנת לוחות סולאריים, בני משפחתו נעדרי עבר פלילי, האירוע טלטל עולמם. בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירה ציין ב"כ הנאשם, כי מדובר באירוע שלא קדם לו כל תכנון, הוא ציין שבעקבות המלחמה הנאשם נקלע לקשיים כלכליים, המתלוננת ביקשה ממנו משהו אך לא היה ביכולתו לספק רצונה ובעקבות זאת קרה האירוע נשוא כתב האישום, הנאשם מביע חרטה עמוקה על התנהלותו באירוע, עוד ציין כי המתלוננת לא נחבלה באופן קשה, לא נזקקה לטיפול רפואי. ב"כ הנאשם עתר לקביעת מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד ל 12 חודשי מאסר תוך שהפנה לפסיקה.

ב"כ הנאשם מיקד טיעוניו בפגיעה שנגרמה לנאשם ולפרנסתו עקב מעצרו וכן הפגיעה בבני משפחתו. בנוסף הדגיש כי הנאשם אדם נורמטיבי, במשך 7 חודשים בהם עצור לא פגש בילדיו, נערך סולחה בין בני הזוג. נוכח האמור ביקש למקם עונשו ברף התחתון של המתחם לו עתר ולהסתפק בתקופת מעצרו.

6.  דברי הנאשם בטרם גזירת עונשו, הביע צער על מעשיו ואמר שטעה.

דיון והכרעה

7.  בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי עבירה אותם ביצע הנאשם יש להתחשב בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בערך ובמדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

הערכים החברתיים שנפגעו

8.  במקרה דנן, הערכים החברתיים שנפגעו בביצוע עבירת התקיפה הם הגנה על שלמות גופו של האדם, חייו, וביטחונו. יש לציין שמעשיאלימותבתוךמערכת יחסים זוגית נתפסיםכבעליחומרהמיוחדתהואיל ומדובר במעשים בתוך מערכת המבוססת על אמון הדדי, הקושי בחשיפה ומצבה של המתלוננת כאשר היא קרועה בין מצב של אלימות לבין רצון לגונן ולשמור על הקשר, לצד הנזקים הקונקרטיים והפוטנציאליים, בעיקר מתחום הרגשי והנפשי הנלווים לעבירות מסוג זה. ראה הנאמר ברע"פ 4875/11 מדינת ישראל נ' פלוני (26.1.12) והפסיקה הרבה המאוזכרת שם.

בנקודה זו יש לציין התייחסות הפסיקה לגישה המחמירה שיש לנקוט כלפי אלו הנוקטים באלימות כלפי בנות זוגם: "חדשות לבקרים אנו שומעים על אישה נוספת אשר התווספה למעגל האלימות, ולעיתים ההתנהלות האלימה המתחילה באופן מתון, מסלימה לאלימות חמורה ביותר המסתיימת בתוצאות טראגיות של ממש. על בית המשפט לומר באופן חד וברור כי התנהלות שכזו דינה אחד - עונש מאסר מאחורי סורג ובריח ולתקופה משמעותית. מתגבר הצורך בענישה הולמת, מרתיעה ומשמעותית שמעבירה מסר חברתי תקיף נגד תופעות אלו ואף מגלמת בתוכה הכרה במצוקתן של נפגעות העבירה ובנזק שנגרם להן" (ע"פ 51/23 מדינת ישראל נ' פלוני, (13.06.23)).

בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מעלה כי מדובר בפגיעה ממשית. אומנם המתלוננת לא נחבלה באופן חמור אך העובדה שהנאשם הכה ראש באמצעות סיר, חנק אותה, והכה אותה בכל חלקי גופה תוך שגרם לה למכאוב וסימנים על גופה מעידה על עוצמת האלימות. התנהלותו של הנאשם מעידה על סממני התנהגות כוחנית ואלימה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

9.  על פי נסיבות כתב האישום, הנאשם ביצע עבירות אלימות כלפי המתלוננת שהיא בת זוגו. הנאשם תקף המתלוננת בכך שהכה בה בכל חלקי גופה באמצעות ידיו, הכה בראשה באמצעות סיר וכן חנק אותה, כאשר התיישבה על הרצפה בעט בה וכאשר ניסתה לקום דחף אותה והיא נפלה ארצה, באותו מעמד איים עליה בכך שאמר "אני רוצה להרוג אותך". יש לתת הדעת כי אומנם מדובר באירוע ספונטני וקצר אך רף האלימות שנגלה מהאירוע הינו חמור. אומנם המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי אך יחד עם זאת יש לציין הנזק הנפשי שנגרם למתלוננת ולנסיבות פוטנציאל הנזק.

  מדיניות הענישה

11. בחינת מדיניות הענישה במקרים דומים מעלה כי ניתנה ענישה במגוון רחב, תוך התחשבות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה:

א.  רע"פ 643/24 חודוס נ' מדינת ישראל (29.01.24) - הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירות של תקיפת בת זוג, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים בגין 2 אירועים שונים במסגרתם נקט באלימות כלפי בת זוגו, באחד הכה במכת אגרוף על פניה של בת זוגו ובשני משך בשיער ראשה והכה אותה במכת אגרוף, בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 10 ל 24 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעל עבר פלילי בעבירות אלימות החל בהליך שיקומי נדון ל 11 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש נדחו.

ב.  ברע"פ 303/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.01.16), הורשע נאשם בתקיפת בת זוג לאחר שדחף אותה ובעט בה בעודה על הרצפה, בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר בפועל והנאשם נדון לחמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ומאסר מותנה ממושך, לאחר שלא ניצל הזדמנויות טיפוליות שניתנו לו.

ג. רע"פ 2750/22 ליולקו נ' מדינת ישראל (09.05.22) - הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ובעבירת איומים, בכך שבמהלך ויכוח בין הנאשם למתלוננת, ועל רקע חשדו של הנאשם שהמתלוננת מקליטה אותו, לקח ממנה בכוח את מכשיר הטלפון הכה אותה באמצעות הטלפון בראשה וכן הכה בה במכות אגרוף. לאחר מכן השליך את מכשיר הטלפון ומשרצתה המתלוננת לקחתו, בעט בה, בהמשך הלך לחדר השינה המתלוננת אחריו תפס אותה בחוזקה הפילה על הריצפה עמד מעליה התיישב עליה וחנק אותה בעודו מאיים עליה עד שהצליחה להשתחרר. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל 20 חודשי מאסר בפועל, הנאשם נעדר עבר פלילי קודם, רופא במקצועו נדון ל 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

ד.  עפ"ג 26397-07-21 מדינת ישראל נ' עואד (14.12.21) - המערער הורשע בעבירות של הפרת צו בית משפט, איומים ותקיפה בת זוג בכך שאיים על המתלוננת ובמועד אחר אחז בכתפיה, דחף אותה לקיר ובעט בה, והכל לעיני בנם בן ה-7. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המדינה והמיר עונש המאסר המותנה ל 5 חודשי מאסר בעבודת שירות, תוך שציין שבנסיבות האמורות העונש הראוי הוא מאסר בפועל אך היות ובית המשפט אינו יכול להחמיר מעבר לעתירת התביעה הוטל עונש מאסר בעבודת שירות.

12.  לאור כל האמור לעיל, נוכח עובדות כתב האישום המתוקן, אופי העבירות אותן ביצע הנאשם ולאור עקרון ההלימה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

גזירת העונש המתאים לנאשם

13.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 י"א). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות: הנאשם בשנות השלושים לחייו, נשוי למתלוננת, כפי שנטען בטיעוני ההגנה נערכה ביניהם "סולחה" , לא ברור האם בני הזוג מעוניינים בשיקום הקשר הזוגי, יש לציין המשקל המוגבל שיש לייחס לעמדתה הסלחנית של המתלוננת (ראה הנאמר ע"פ 2455-09-11 פלוראה נ' מדינת ישראל (07.12.11)). לזכותו של הנאשם, יש לזקוף, היעדר עברו הפלילי, עצם לקיחת האחריות על מעשיו והחרטה שהביע, התקופה בה שוהה הנאשם במעצר.

לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים בעניינו של הנאשם, אני סבור כי נכון להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה משמעותית וזאת לנוכח חומרת העבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש וכן משיקולי הרתעת היחיד והרבים. אך נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם, היעדר עבר פלילי קודם והעובדה שנטען כי נערכה סולחה בין בני הזוג אני סבור שיש למקם עונשו ברף התחתון של המתחם שקבעתי.

14.  אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

ב.  7 חודשי מאסר על תנאי, הנאשם יישא עונש זה אם יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ג. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, ככל ויעבור עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים.

ד.  הנאשם יתחייב להימנע מביצוע כל עבירת אלימות מסוג עוון או פשע, למעט איומים לתקופה של שנתיים מיום שחרורו ובסך של 3,000 ₪. [ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול].

ה. הנאשם יפצה את המתלוננת, עדת תביעה מספר 2, הגב' רודיינה אבו סבילה, ת.ז 318748001, בסך של 2,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 1.5.25.

את הפיצוי ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·  בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

·  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·  במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ככל וקיימים מוצגים בתיק, מורה על השמדתם.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ז' שבט תשפ"ה, 05 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.