ת"פ (באר שבע) 4314-08-21 – מדינת ישראל נ' יוסף אלקדירי
ת"פ (באר-שבע) 4314-08-21 - מדינת ישראל נ' יוסף אלקדירישלום באר-שבע ת"פ (באר-שבע) 4314-08-21 מדינת ישראל נ ג ד יוסף אלקדירי ע"י ב"כ עו"ד רמי שלבי בית משפט השלום בבאר-שבע [14.11.2024] כבוד השופט אריה דורני-דורון גזר דין
"כל שנעשה רחמן על האכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים" ( ר' אלעזר מדרש תנחומא לפרשת מצורע ) "
רקע 1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; עבירה של תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; עבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
2. עובר למועד המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, מר ט' ל' (להלן: "המתלונן 1") ומר ע' ש' (להלן: "המתלונן 2") פעלו למען זכויות בעלי החיים. 3. בתאריך 11.02.17, בשעה 18:00 או בסמוך לכך, עת היו המתלוננים בדרכם מדרום הארץ למרכז, כאשר המתלונן 2 נהג ברכב מסוג סיטרואן, מ.ר 2030974 (להלן: "הרכב") והמתלונן 2 ישב לצידו, הבחינו המתלוננים, במשאית ובה תרנגולי הודו, נסעו אחריה עד שזו נכנסה למשחטה באזור התעשייה רהט מגרש 140, (להלן: "המשחטה") 4. בסמוך לכך עצרו המתלוננים את רכבם בתוך שטח המשחטה, המתלונן 1 ירד מהרכב, והחל מצלם באמצעות מצלמה מסוג קנון D500 (להלן: "המצלמה") , את תרנגולי ההודו שהיו במשאית, או אז ניגש אליו הנאשם, עם שני אנשים שזהותם אינה ידוע למאשימה, וביקש ממנו למחוק את התמונות, המתלונן 1 הסביר, כי תיעד רק את התרנגולים, הציג בפניהם את התמונות והודיע כי לא ימחק אותם. 5. בהמשך ביקש הנאשם, מהמתלונן 1 את המצלמה, אחז בה, ונעמד בכניסה לרכב, תוך שהוא מונע מהמתלונן 1 מלהיכנס לרכב, המתלונן 1 סירב למסור את המצלמה, ואחז במצלמה, תוך שביקש מהנאשם, שישחרר מאחיזתו בה, והחל מאבק בין הנאשם, למתלונן1 על המצלמה. |
|
6. בהמשך למתואר, נפתח שער המשחטה, מהשער יצאו 10-15 אנשים, שזהותם אינה ידוע למאשימה, החל מאבק על המצלמה, המתלונן 1 נפל על הרצפה, הנאשם, החל לתקוף אותו שלא כדין בכך שבעט בגופו, המצלמה נלקחה ממנו, המתלונן 1 נגרר על הכביש, מכיסו נפל מכשיר נייד, מסוג גלקסי (להלן: "הנייד"). 7. בהמשך לכך, פנה המתלונן 1 אל האנשים במקום, וביקש שישיבו לו את המצלמת בחזרה, או אז נטל הנאשם את המצלמה, והשליכה לרצפה בחוזקה.
8. בהמשך לכך, הצליח המתלונן 1 להיכנס אל הרכב, המתלונן 2 התחנן בפני האנשים שיחוסו על חיו, ניסה להניע את הרכב אך ללא הועיל, אז ניגש אליו, הנאשם וריסס בפניו גז פלפל, המתלונן 2 חש בשריפה בעינו השמאלית, הניח את חולצתו על פניו, ויצא מהרכב. 9. בהמשך לכך התאספו סביב הרכב כ-20 אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה והמתלוננים 1-2
הצליחו להימלט רגלית מהמקום. 10. במעשיו האמורים לעיל, גרם הנאשם, להיזק לרכושו של התלונן בכך ששבר את המצלמה והנייד, של המתלונן 1 וגרם לנזק בשווי 6000 ₪, כמו כן נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות שריטות, אדמומיות ושטף דם, המתלונן 1 סבל מכאבים בגופו. הכול כאמור בכתב האישום המתוקן .
תסקיר שירות המבחן
11. על פי תסקיר שירות המבחן מיום .1.4.24 הנאשם כבן 30, נשוי, אשתו בחודשי היריון מתקדמים, מתגורר ברהט, ועובד בעסק המשפחתי, כמנהל עבודה. 12. מעיון ברישומו הפלילי העדכני עולה כי לנאשם, שתי הרשעות בין השנים 2016-2017 בגין עבירות אלימות, בגינן, נידון למאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנסות, עוד עולה כי לנאשם, תיק מב"ד פתוח בגין עבירת אלימות. הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בבאר שבע, ת"פ 36784-09-23, באשר לעבירה הנוכחית, הנאשם הודה, באופן חלקי בביצוע העבירה ולא קיבל על עצמו אחריות למעשיו, לדבריו, בשל האיסור של משרד הבריאות לצלם בתוך המפעל, התנהל וויכוח עם המתלוננים שצילמו במקום. 13. הוצע לנאשם להשתלב, בהליך טיפול במסגרתו, הנאשם סרב, וטען כי אינו רואה בעייתיות כל שהיא בהתנהגותו או צורך בהשתלבות בטיפול. 14. לאור האמור לעיל , שירות המבחן לא המליץ המלצה טיפולית בנוגע לנאשם. המלצת שירות המבחן מתמקדת בענישה מוחשית ומרתיעה, הכוללת מאסר בדרך של עבודות שירות, אשר תעביר לנאשם מסר ברור ומרתיע לגבי התנהגותו החורגת מהגבולות. 15. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות, שהתקבלה בעניינו של הנאשם ביום14.8.24 , עולה כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.
ראיות לעונש 16. המאשימה הגישה את המסמכים הבאים : |
|
17. רישומו הפלילי של הנאשם (ת/1), 18. תצהיר נפגע עבירה המתלונן עמית (ת/2). 19. תצהיר נפגע עבירה המתלונן טל (ת/3).
טיעוני הצדדים
20. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה. 21. לטענת ב"כ המאשימה, הערכים המוגנים, שנפגעו ממעשיו של הנאשם הינם, שלמות גופם של המתלוננים, ביטחונם האישי האוטונומיה על גופם, כבודם, חירותם ושלוות נפשם. 22. מדובר באירוע שהחל, בוויכוח מילולי בן הנאשם למתלוננים, הנאשם בחר ללכת בדרך אלימה ולתקוף פיזית את המתלוננים כפי שמתואר בעובדות, כתב האישום המתוקן, מעבר לנזק הגופני, נגרם למתלוננים נזק לרכוש בערך של כ 6000 ₪ . 23. ב"כ המאשימה טענה, כי מתחם העונש ההולם, הינו בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, וצרפה פסיקה לתמיכה טיעוניה. 24. לנאשם הרשעה קודמת, משנת 2017 בגין תקיפה שגורמת חבלה ממשית על-ידי שניים או יותר והרשעה משנת 2017 בגין, איומים, והיזק לרכוש, במזיד, הרשעות אלו מאוחרות לביצוע העבירה, דבר שמלמד כי הנאשם ממשיך להסתבך בפלילים, לא לומד ממעשיו וממשיך לבצע עבירות אלימות.
25. ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן שהוגד בעניינו של הנאשם ממנו עולה כי הנאשם לא זכר תחילה את נסיבות האירוע, לאחר מכן, הודה באופן חלקי, בביצוע עבירה, לא לקח אחריות למעשיו, וטען, כי מעשי המתלוננים הם אלו שהובילו לאירוע. 26. שירות המבחן מציין כי בשיחות שניהלו עם הנאשם, הוצע לו לעבור הליך טיפולי, אולם הנאשם סרב, בטענה כי איננו זקוק לטיפול, שרות המבחן המליץ על ענישה, מוחשית ומשמעותית. 27. לסיום טיעוניה עתרה המאשימה למקם את הנאשם, ברף הבינוני של מתחם העונש, ולהשית עליו עונשים נלווים של מאסר מותנה, קנס, פיצוי למתלוננים, והתחייבות.
תמצית טענות ההגנה :
28. בא כוח הנאשם התנגד להגשת תצהירי, נפגעי עבירה, אשר בהן נרשמו טענות, שאינן מתיישבות עם עובדות, כתב האישום, המתוקן בו הודה הנאשם. 29. הנאשם חשב כי מדובר בטיפול תרופתי ולכן סרב לטיפול ושיקום שכן יכול לעזור, אם בקשתו לשלוח את הנאשם לתסקיר משלים הייתה מתקבלת, המלצת שירות המבחן הייתה שונה. 30. מדובר באירוע לפני למעלה משבע שנים, הנאשם התחתן, אשתו בהריון מתקדם, הוא עובד באופן רציף, כל יום מבוקר עד ערב, בתקופה בה, עבר הנאשם, את העבירה הספציפית, הוא היה בחור צעיר וגם ולא נשוי . |
|
31. באירוע הספציפי, המתלוננים, הם אלו שנכנסו לשטח פרטי, ופעלו באופן אסור. 32. ב"כ הנאשם טען, כי מתחם העונש צריך להיות, בין עונש צופה פני עתיד, ועד שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ועתר לחודשיים עבודות שירות, ופיצוי.
33. הנאשם בדבריו לבית המשפט ביקש סליחה על מעשיו, טען כי באירועים מחוץ למפעל לא היה נוכח, הוסיף כי מכיר את כתב האישום המתוקן, ומודה בו, וציין כי היום הוא נשוי ומתנהג אחרת.
דיון- קביעת מתחם העונש ההולם 34. מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, ומידת האשם של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין). 35. על פי הוראת סעיף 40יג לחוק העונשין, בשעה שהורשע הנאשם בגין כמה עבירות, יש לבחון תחילה האם מדובר באירועים נפרדים, וככל שבית המשפט מגיע למסקנה שהאירועים נפרדים, יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אחד מהאשומים בנפרד. לעומת זאת, כאשר העבירות בגינן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד, יקבע בית המשפט מתחם ענישה הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו. 36. כתב האישום מתאר נאשם אשר הורשע בשלוש עבירות, שקיימת ביניהן זיקה, הן בזהות התוקף והן בנסיבות ביצוען סביב אירוע אחד , כלפי המתלוננים, כמו כן, קיימת גם חפיפה במהות הערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה ובנסיבות ביצוע העבירות. אשר על כן, בהתאם להוראת תיקון 113 ל-חוק העונשין, ל"מבחן הקשר ההדוק" שנקבע ב-ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14) (להלן: הלכת ג'אבר) והפסיקה המאזכרת את הלכת ג'אבר - אני קובע כי מדובר באירוע אחד. 37. לפיכך אני קובע מתחם ענישה אחד לשלושת העבירות בנסיבות מושא כתב האישום המתוקן. הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה:
38. אשר לערך המוגן, בעבירות התקיפה סתם, ותקיפה הגורמת לחבלה של ממש, אותן ביצע הנאשם, פוגעות, בערכים החברתיים המוגנים, והם זכותו של אדם לכבוד, להגנה על חייו ושלמות גופו, לשלוות נפש, ותחושת ביטחון, ועבירה של היזק לרכוש במזיד, נפגעו ערך הקניין, בזכות המתלונן ליהנות מרכושו, ללא הפרעה. 39. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה משמעותית, בנסיבות בהן מדובר באירוע יחיד שיש בו תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש , ברף אלימות גבוה, חבלה משמעותית מבלי לפגוע בעצם ההשפלה והתקיפה ונסיבותיה, גם בדרגות האלימות - הפסיקה יצרה הבחנה מבלי לפגוע בסלידת החברה מכל אלימות .
|
|
40. בית המשפט העליון שב וקבע כי יש להטיל ענישה הולמת על כל המעז להרים יד על זולתו, כאשר האלימות פשטה בחברתנו ונראה כי מכרסמת בה כל חלקה טובה. 41. יפים בעניין זה דבריו של כבוד השופט ג'ובראן מבית המשפט העליון במסגרת ע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני: "האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חירות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי משפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. חברתנו הפכה להיות חברה אלימה ותרומתו של בית המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים ... שישקפו ערכים של גמול והרתעה".
42. בחינת מדיניות הענישה הנהוגה מלמדת על קשת רחבה של ענישה, כאשר סוג העונש ומשכו תלוי באופי האלימות, תדירותה, תכיפותה, עוצמת הפגיעה ונסיבות ביצוע העבירות. כל מקרה לנסיבותיו. קיימת פסיקה ממנה ניתן לגזור אמת-מידה עונשית הולמת, כמפורט להלן:
43. ברע"פ 4968/14 פייבושנקו נ' מדינת ישראל (17.7.14), נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של מי שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק בזדון, בכך שהכה את חברתו באמצעות רצועת כלב ובאגרוף לעינה ולבית החזה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לה שטף דם סביב עין שמאל ונפיחות. בנוסף הכה באגרוף דלת הזכוכית של המעלית ושבר אותה. נקבע מתחם 3-12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. הושתו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופיצוי למתלוננת.
44.ברע"פ 7575/13 אינדלקאו נ' מדינת ישראל (7.11.13), נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של מי שהורשע בתקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, בכך שהכה את אשתו בפניה באמצעות ידיו. על מי שבעניינו התקבלו מספר תסקירים, אשר לא באו בהמלצה טיפולית, ואשר לחובתו שתי הרשעות בגין תקיפה בנסיבות מחמירות וגרימת חבלה של ממש - הושתו 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
45. ברע"פ 3420/11 חאג יחיא נ' מדינת ישראל (11.05.11), אליו הפנה ב"כ המאשימה - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של מי שהורשע בשתי עבירות תקיפה כלפי אחותו. באירוע הראשון היכה את האחות, הניח שמיכה על ראשה וריסס עליה מבקבוק קוטל חרקים. מספר חודשים לאחר מכן תקף אותה שוב בכך שאחז בשערות ראשה והיכה באמצעות ידיו בראשה. נידון ל-18 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה בן 5 חודשים, חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שסך הכל הושתו 20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
46. בת"פ (ראשל"צ) 27555-03-19 מדינת ישראל נ' דנילוב (22.7.20) הורשע הנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שלאחר שהמתלונן ירק בפניו, הכה הנאשם את המתלונן במכת אגרוף ובעט בו בעודו שרוע על הרצפה. למתלונן נגרמה חבלת ראש, שפשוף בפנים וחתך בשפתיים. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר, והשית על הנאשם 10 חודשי מאסר וענישה נלווית.
|
|
47. בת"פ 730-03-17 מדינת ישראל נ' ויסמן, הורשע הנאשם בכך שבמהלך ויכוח איים על אביו שיהרוג אותו אם יפנה למשטרה, אחז בגרונו ונתן לו שלוש מכות אגרוף באזור החזה וגרם לו לחבלות. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם צריך שינוע בין 8 עד 30 חודשי מאסר בפועל וגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
48. בת"פ 23930-12-17 מדינת ישראל נ' מירושניצ'נקו, הורשע הנאשם בשלוש עבירות של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש, איומים, היזק לרכוש במזיד והעלבת עובד ציבור. הנאשם נהג להגיע לבית הוריו ולדרוש מהם כסף באיומים, תקף את אביו ואמו בכך שהחל להכותם באמצעות ידיו ונגרמו להם כתוצאה מכך חבלות. עוד תקף את אמו באמצעות קופסת ברזל שפגעה מתחת לעיניה. לחובת הנאשם עבר הכולל 3 הרשעות כשהאחרונה בהן מתייחסת לתקיפת הוריו. בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם בין 14-30 חודשי מאסר וגזר על נאשם 18 חודשי מאסר בפועל.
49. ת"פ (שלום-ב"ש) 60328-05-22 מדינת ישראל נ' אבו מור (5.12.22) - בגין הרשעתו בתקיפה שגרמה חבלה של ממש לאביו (מכאוב בגבו, בראשו ובצווארו), נקבע מתחם 8-18 חודשי מאסר בפועל. על רקע סרוב האב לתת כסף לנאשם, דחף את האב באמצעות ידיו וכתוצאה מכך האב נפל ארצה, על גבו וראשו נחבט במדרגות שבבית. בשלב זה הנאשם עזב את הבית. על נאשם כבן 26, שהודה, נטל אחריות, חסך זמן שיפוטי והצורך להעיד את אביו ואשר לחובתו 10 הרשעות קודמות, לרבות עבירות אלימות וריצה עונשי מאסר קודמים - הושתו 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. 50. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כקבוע בסעיף 40ט.(א) לחוק, יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים: 51. לא קדם תכנון מוקדם לביצוע העבירה, העבירה בוצעה תוך כדי ויכוח שהתלהט בין הנאשם למתלוננים. 52. בנס ובאופן חריג האירוע הסתיים רק בפגיעות בגופם של המתלוננים, ולא היו נפגעים בנפש . 53. מעבר לפגיעה בגופם, ונפשם של המתלוננים, הייתה פגיעה גם ברכושם. 54. כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, המתלונן 2 ביקש מהנוכחים באירוע, והנאשם שיחוסו על חייו, חרף זאת נאלצו המתלוננים לברוח ולנוס על נפשם מהמקום. 55. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות, הינו גבוה, בהתאם לתיקון כתב האישום בו הודה הנאשם הוא התוקף היחידי. 56. המתלוננים הגיעו למקום המשחטה. 57. יש לזכור כי מסביב התאספו כ10-15 אנשים כאמור בכתב האישום דהיינו אם היה לינצ' אלים כדוגמת לא מעט שכאלו בארץ ובעולם מי ידע אחריתם של המתלוננים. זאת ועוד, העבירות בוצעו לעיני קבוצת אנשים . לעיני הציבור. אין מדובר בתגרה בין שניים, אלא באלימות כשחבורת אנשים מצויה במסגרתה כאמור בכתב האישום המתוקן והנאשם הוא המוביל המעשי בה, וכמצוות המחוקק אין אני נדרש לכתב אישום שאינו כתב האישום המתוקן . 58.בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג'), מתחם העונש ההולם הינו החל מ-8 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים ובכללם פיצוי למתלוננים בהתאם למידת הנזק הממוני הפיזי והנפשי . 59. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. כן קיימים שיקולים של הרתעת הרבים בתוך המתחם. הרתעת הרבים לעיניהם נפרצה הנורמה הותר הרסן ושם הכרחי כי יבוא התיקון העונשי בהלימה מקבילה. |
|
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :
60. בגזירת העונש ההולם לנאשם, יובאו בחשבון נסיבותיו האישיות, שאינן קשורות בביצוע העבירה. נסיבות אלו נלמדות מטיעוני הצדדים לעונש, עברו הפלילי של הנאשם, תסקירי שירות המבחן ודבריו לבית המשפט.
61. הנאשם בן 30, נשוי, אשתו בחודשי היריון מתקדמים, עובד בעסק המשפחתי כמנהל עבודה.
62. נלקח בחשבון שהמתלוננים הגיעו למשחטה אך גם שהנאשם טען כי כל האירוע היה מחוץ ונגרם על ידי אחרים . הנאשם היה דינמי מרכזי מוביל ומבצע עיקרי של האלימות הקשה וסביבו כל בחבורה .
63. הנאשם פעל כשחבורת אנשים של כ 15 לידו מול שני המתלוננים כאמור בכתב האישום , הנאשם השתמש בגז פלפל כדי למנוע מהם לצלם ולקחת את תוצרי הצילום באלימות כנגד גופם ונפשם של המתלוננים. רגעי האימה של מי שנתקל באלימות מסוג זה כשלעיניו הגרוע מכל מול החבורה בעובדות כתב האישום המתוקן, ייחרטו לשנים והשריטות בגוף הן צלקות בנפש.
64. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, וחסך בכך זמן שיפוטי יקר. עניין זה פועל לטובתו. מנגד אין מדובר בעבירות קלות .
65. לנאשם עבר פלילי הכולל 2 הרשעות קודמות בין השנים 2016-2017 בגין עבירות, תקיפה שגורמת חבלה ממשית, איומים, היזק לרכוש במזיד, רכוש, התנהגות פרועה במקום ציבורי, בגינן נדון למאסר על תנאי, קנסות, ועבודות שירות. הנאשם אלים. החבורה של כ 15 מסביבו באירוע רק ממחישה את ההתלקחות המסוכנת בהובלתו. השימוש בגז הפלפל עלול מחר להיות מוחלף לכלי אחר והעסק של אביו אותו הוא מנהל עלול להצמיח אלימות קשה שקיבלה חיזוק מקלות העונשים בעיניו וכל אימת שיקום איום מנקודת ראותו . איום עסקי או תיעוד או פרסום או ביקור פקח או דרישות שלא יעלו בקנה אחד עם ענייניו מנקודת ראותו. גם הסובבים אותו מחכים לראות האם ישנה נורמה ברורה מעשית ? ובלשון הרחוב " מה יקבל " .
66. תסקיר המבחן, ממליץ על ענישה מוחשית ומרתיעה, הכוללת מאסר בדרך של עבודות שירות. 67. חלוף הזמן- מהאירוע ביום 11.2.17 ועד היום חלפו מעל ל 7.5 שנים-עובדה זו מצדיקה התייחסות מקילה ברכיבי הענישה. גם התיק נפתח בשנת 2021 ואף לזאת משמעות עונשית .
|
|
דיון : 68. הענקתי משקל לחלוף הזמן כ 7.5 שנים מאז ביצוע העבירה , הודאת הנאשם ונסיבותיו המשפחתיות ולמכלול השיקולים .התיק נפתח ב2021 לאחר חקירת אירוע אלים כשהנאשם במענה המפורט מצביע על חבורת אחרים מחוץ למשחטה. בהעדר טיפול ושיקום במשך כל השנים הללו באופן יזום על ידי הנאשם, ובהיותו בעל הרשעות קודמות במסגרתן נשא בעונשים, אין מנוס בלתי אם לגזור על הנאשם עונש מרתיע הרתעה ליחיד ולרבים. לזאת הגיח לעולם תיקון 113 כדי שהרצון הטבעי של בית המשפט שלא לגזור עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח לאחר 7.5 שנים יידרש לעמוד מול הבניית שיקול הדעת העונשי להזדקק למכלול שיקול הדעת ובכללם לעקרון ההלימה, ולהיזכר כי "כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים" לתאר את הסיטואציה האלימה בחבורה שאך כפסע בינה לבין לינצ' שתוצאותיו חמורות פי כמה . הקלה בעונש במקרה זה כמוה כהתרת הרסן לקראת האלימות בחבורות לבאות, ובעת הזו ובאזור אלו אינן אלא עניין של זמן . יש השואבים כוחם מחבורה תומכת וכשאיש אינו מפסיק האירוע , נסיבות העבירה מחייבות הרתעת כל יחיד וכל חבורה במיוחד היום ולבאות כשכל ביקור מכל סוג של כתב או פעיל ציבור או גורם אכיפה מדינתי או מוניציפאלי עלול להיות הבא בתור ביחס לנאשם או למי מבני החבורה או לחברה כולה .
69. בית המשפט שקל היטב ויכול היה לפנות לרכיב הענישה בעבודות שירות אך "לא בא לציון גואל "בסוג זה של העבירות והנאשם, בלתי אם עונש המאסר מאחורי סורג ובריח גם בתפוסת בתי הכלא כיום.
70. בית המשפט שקל היטב נוכח תוצאות התקיפה ונסיבותיה, חלוף הזמן והודאת הנאשם , למקם העונש ברף נמוך של המתחם, אך מנגד בשל חומרת העבירות ונסיבותיהן ועברו של הנאשם בעבירות אלימות שלא לבצעו בדרך של עבודות שירות אלא במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח שנתפס בעיני הרחוב העברייני ו"החבורה" כבעל משמעות נורמטיבית מחמירה מרתיעה ובמקרה זה עיני החבורה צופות לתוצאות גזר הדין . עבודות שירות לא הרתיעו ולא תרתענה את הנאשם בעל העבר הפלילי בעבירות אלימות. בית המשפט הקפיד שלא לטעת ציפייה באמירה מפורשת בפרוטוקול, עת שלח את הנאשם לממונה על עבודות השירות, לפתוח בפניו מכלול האפשרויות לקראת שיקול דעתו, ובחן היטב העונש ההולם היום, תוך שהוא מאזן בין תקופת המאסר לאופן ריצוי העונש במסגרתו.
71. לאחר ששקלתי כלל השיקולים לעיל, לקולא ולחומרא, גוזר אני על הנאשם העונשים הבאים:
א. 8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה לפי רישומי שב"ס.
ב. 6 חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים מהיום והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע או כל עבירת רכוש מסוג פשע . |
|
ג. 4 חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים מהיום והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירות אלימות לרבות איומים או כל עבירת רכוש מסוג עוון מכל סוג שהוא .
ד. הנאשם ישלם פיצוי בסך של 10,000 ₪ למתלונן 1 סכום זה ישולם ב10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום: 10.7.25 ובכל 10 לחודש העוקב . אם לא ישולם אחד מתשלומי הפיצוי במועד, תעמוד יתרת תשלום הפיצוי לפירעון מידי.
ה. הנאשם ישלם פיצוי בסך של 4000 ₪ למתלונן 2 סכום זה ישולם ב10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום: 10.7.25 ובכל 10 לחודש העוקב . אם לא ישולם אחד מתשלומי הפיצוי במועד, תעמוד יתרת תשלום הפיצוי לפירעון מידי.
ו. קנס בסך 2,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 10/7/25 ובכל 10 לחודש שלאחריו. אי עמידה בתשלום תביא להעמדת יתרת הסכום כולו לפירעון מידי, מלבד שאר סנקציות .
ז. הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019, על התחייבות כספית שלא לעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות לרבות איומים או עבירת רכוש מכל סוג שהן. ההתחייבות תהא לתקופה של שלוש שנים מהיום ובסך של 5,000 ₪ ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.
ניתן לשלם הקנס או הפיצוי החל מעוד 3 ימים בדרכים הבאות :
i. בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il. ii. מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-******* iii. במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).
זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, י"ג חשוון תשפ"ה, 14 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
|
