1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו בהכרעת דין מיום 7.9.23 בעובדות כתב האישום, בעבירת תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן מיום 7.9.23, במועד הרלוונטי לכתב האישום הנאשם שירות כשוטר סיור בתחנת אופקים.

ביום 8.6.18 התפתחה תגרה בין מספר בליינים בפאב "ביליארד בר" באופקים. בעקבות התגרה, נעצרו חלק מחבריו של דניאל רובינוב (להלן: "המתלונן"), והם הובאו לתחנה המשטרה שבאופקים. נוכח מעצר חבריו, הגיע המתלונן לתחנת המשטרה כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול.

המתלונן עמד מחוץ לגדר התחנה, קרא לנאשם וקילל אותו.

בתגובה, הנאשם ניגש אל המתלונן, שמע את דבריו, וחזר פנימה אל התחנה. לאחר שהמתלונן המשיך לקלל את הנאשם ואף השמיע איומים כלפיו, הנאשם יצא שוב מהתחנה והודיע למתלונן על מעצרו.

בשלב זה המתלונן התרחק מהנאשם, נטל שתי אבנים משתלבות וקרא לעבר הנאשם "שיפוצץ אותו" או דברים דומים לכך. למראה האבנים בידיו של המתלונן, שלף הנאשם את אקדחו האישי וכיוון אותו אל המתלונן. בתגובה, המתלונן הניח את האבנים מידו.

אז הנאשם ניגש אל המתלונן וסטר על עורפו. לאחר מכן, הפיל את המתלונן לרצפה, הכה אותו במכת אגרוף ובעט בו. בעוד המתלונן ישוב על הקרקע, הנאשם הכה אותו במכת אגרוף נוספת.

2.  בתאריך 29.2.24 הוגש תסקיר מפורט שירות המבחן בעניינו של הנאשם במסגרתו נתבקשה דחייה להגשת תסקיר משלים לצורך העמקת הקשר הטיפולי וגיבוש המלצה. בתסקיר המשלים מתאריך 8.7.24 שירות המבחן המליץ על ביטול הרשעת הנאשם והטלת צו של"צ בהיקף של 250 שעות וצו מבחן למשך שנה.

3.  בדיון שהתקיים בתאריך 17.7.24 נמסר, כי הצדדים מסכימים לביטול ההרשעה אך חלוקים בנוגע לרכיבי גזר הדין.

המאשימה הביעה את הסכמתה לביטול הרשעת הנאשם נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן, הן בנוגע לנתוני הנאשם שברקע, הן בנוגע לנסיבות שנוצרו לאחר מועד ביצוע העבירה והן נוכח הירתמות הנאשם להליך הטיפולי ונימוקי ההמלצה.

בתחילה המאשימה הודיעה, כי היא עומדת על כך שיוטל על הנאשם מאסר מותנה. לאור הערות בית המשפט לגבי המשגה המשפטי בעמדת המאשימה, ולאחר שנציגת המאשימה ביקשה להתייעץ עם הממונה עליה וכן נתבקשה לעיין בלשון החוק, הודיעה המאשימה כי היא חוזרת בה מעתירה זו, שאינה אפשרית במקרה של ביטול הרשעה.

המאשימה הודיעה, כי עמדתה העונשית היא שיש להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף נרחב יותר מזה ששירות המבחן המליץ עליו - 400 שעות ולא 250 שעות וכן פסיקת פיצוי למתלונן.

המאשימה סבורה, כי נוכח עמדתה החריגה המסכימה לביטול ההרשעה, הפגיעה בערכים המוגנים וחומרת האירוע יש להחמיר עם הנאשם בהיקף צו השל"צ.

4.  ההגנה עותרת לקבל את המלצת שירות המבחן כלשונה בהיותה מאוזנת.

הודגש חלוף הזמן הרב בין מועד ביצוע העבירה בשנת 2018 והשיהוי הרב במועד הגשת כתב האישום, אשר אף כלל טעות משמעותית בציון כי האירוע התרחש בשנת 2021.

לדעת ההגנה המלצת שירות המבחן תואמת את נסיבות המקרה.

ההגנה סבורה, כי בנסיבות המקרה לא מוצדק לזכות את המתלונן בפיצוי ולא בכדי שירות המבחן לא המליץ על כך.

הנאשם מסר בדבריו האחרונים, שהיום הוא בעולם אחר. הנאשם פירט את מצבו הנוכחי בעקבות המלחמה ושירות מילואים וביקש שלא להחמיר בצו השל"צ על מנת לאפשר לו במקביל לטפל בעצמו, כמפורט בתסקיר.

5.  כאמור, הצדדים מסכימים לביטול ההרשעה במקרה זה. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת היקף צו השל"צ והטלת רכיב הפיצוי למתלונן.

במחלוקת שבין הצדדים מצאתי כי יש לקבל את המלצת שירות המבחן בעניין היקף צו השל"צ ואין מקום להחמיר ברכיב זה. כמו כן יש לפסוק פיצוי לזכות נפגע העבירה.

יובהר, כי המאשימה סבורה שעצם הסכמתה החריגה לביטול ההרשעה מצדיקה החמרה עם הנאשם ברכיבים הנוספים. בבחינת הנסיבות המפורטות בהרחבה בתסקירים, בפרט אלה הקשורות למצבו הנוכחי של הנאשם בעקבות אירועי המלחמה, ושלא מצאתי לנכון לפרטן עוד מחמת צנעת הפרט, לא מצאתי כי ההסכמה לביטול המאשימה במקרה זה סוטה ממדיניות אכיפה מאוזנת וראויה. ביטול ההרשעה במקרה שבפניי תואם בכל הפרמטרים את המדיניות הרצויה והנכונה לביטול הרשעה בהתאם להלכת כתב ולפסיקה הענפה שניתנה בבתי המשפט לאחריה.

6.  משום כך, עצם הסכמת המאשימה אינה בבחינת 'פרס' או 'טובה' שיש לאזנה בהחמרה ברכיבי ענישה אחרים. אלא שהשאלה שיש להכריע בה היא, האם המלצת שירות המבחן להטלת צו של"צ בהיקף 250 שעות היא המלצה מתאימה, נוכח נסיבות האירוע ונתוני הנאשם וצרכיו הטיפוליים. בעניין זה בית המשפט נעזר גם בגזרי דין שניתנו במקרים אחרים. יצוין, כי המאשימה לא תמכה את עמדתה העונשית לעניין היקף צו השל"צ באסמכתאות.

היקף הצו עליו המליץ שירות המבחן תואם את צרכי הטיפול של הנאשם המפורטים בתסקיר. בנוסף, עיון בפסיקה מלמד, כי המלצת שירות המבחן מאוזנת ואינה חורגת לקולא ממקרים אחרים. ראו לדוגמא מקרים אחרים בהם הורשעו שוטרים או סוהרים בעברות כלפי אזרחים והוטלו צווי של"צ בהיקף נמוך יותר: ת"פ 22680-12-21 מדינת ישראל נ' אמר; ת"פ 9048-01-21 מדינת ישראל נ' בן אדרי; ת"פ 46898-09-17 מדינת ישראל נ' חליל.

7.  לעניין רכיב הפיצוי: הנאשם ביצע עבירת אלימות כלפי אזרח. חרף אשמו התורם הנכבד של המתלונן, אשר הצדיק הפעלת כח, מעשי הנאשם חרגו מהמידה הראויה והנדרשת. מצבים אלה מצדיקים הטלת פיצוי לזכות נפגע העבירה, ולו פיצוי סמלי המגלם את הפגיעה בו במידה העולה מכתב האישום. גם במצבים אחרים, בהם בבסיס התנהגות המתלונן מעשה עבירה, תוקפות ואף במצבים בהם המתלונן הוא מחולל האירוע, הפסיקה הנוהגת כוללת רכיב של פיצוי.

יודגש, כי אין בתסקיר שירות המבחן התייחסות כלשהי לרכיב זה, ודאי שלא נימוק מדוע אין לפצות את נפגע העבירה.

8.  לאור כל המפורט לעיל, אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם.

ניתן בזאת צו של"צ בהיקף של 250 שעות לציבור. הנאשם יבצע את צו השל"צ בהתאם לתוכנית שיגיש שירות המבחן לתיק בית המשפט בתוך30 יום.

המזכירות תעקוב.

ניתן בזאת צו מבחן למשך שנה מהיום.

מובהר לנאשם, כי אם לא ישתף פעולה עם שירות המבחן, או לא יתמיד בביצוע עבודות השל"צ, ניתן יהיה להפקיע את צו השל"צ וכן את צו המבחן, ולהטיל עליו עונש אחר תחתיו.

פיצוי לנפגע העבירה בסך 500 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט בתוך 90 יום ויועבר לנפגע העבירה בהתאם לפרטים אותם תמסור המאשימה בתוך 30 יום. המזכירות תעקוב.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולשירות המבחן.

ניתן היום, י"ז אב תשפ"ד, 21 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.