6. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נגרמה לסער חבלה בדמות שריטה בגב כף היד. הכל כאמור בכתב האישום המתוקן.

ראיות לעונש:

הוגשו גיליון רישום פלילי, תמונות, ושני גזרי הדין בהם מאסר מותנה כנגד הנאשם 1.

תמצית תסקיר שירות מבחן:

מטעם שירות המבחן התקבל תסקיר לעניין העונש, ביום 31/07/24. ממנו עולה כי הנאשם נשוי, אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות זמנית בשיעור 50%, עקב כך שנורה ברגלו עקב סכסוך משפחות (שעדיין פעיל) והוא מתנייד בעזרת קביים. הנאשם מאובחן עם שבר בשוק ועם בעיות רפואיות נוספות, כמתואר בתסקיר. עקב מצבו הרפואי, אשת הנאשם אינה עובדת, והיא מסייעת לנאשם במצבו.

לנאשם 3 הרשעות קודמות בין השנים 2013-2017 בגין עבירות אלימות, רכוש, התנהגות פרועה במקום ציבורי, בגינן נדון למאסר על תנאי, קנסות, ועבודות שירות.

לדברי הנאשם בפני ק. המבחן, הנאשם החל להשתמש בסמים מסוג קנבינואידים בגיל 21 כשימוש חברתי ולאחר מכן, הפך לתדירות יום יומית, ומזה כשנתיים הפסיק השימוש בסם באופן עצמאי.

הנאשם אינו נוטל אחריות, ומסר בפני שירות המבחן, כי הודה בעבירה בעצת בא כוחו, וכי אינו זוכר את האירוע היות וצרך אלכוהול והיה במצב של שכרות, אינו רואה עצמו כאדם אלים, ומשליך התנהגותו האלימה על שתיית האלכוהול.

הנאשם מתקשה לקבל סמכויות וגבולות, פיתח דפוסי חשיבה והתנהגות נוקשים ביחס לסביבתו בכלל ולגורמי סמכות וחוק, בעל עמדה "קורבנית" , בעל קושי בוויסות דחפים, בעל נטייה להתנהגות אלימה במצבים בהם חש תסכול על פגיעה בכבודו- לתפיסתו.

הוצע לנאשם להשתלב בהליך טיפולי, אך הנאשם היה עסוק במחירים אשר הוא משלם בגין ביצוע העבירה ופחות היה עסוק בהפנמת חומרת העבירה, שביצע והנזק אשר נגרם לנפגעי העבירה, לשיטתו אינו בעל דפוסי התנהגות אלימים המצריכים טיפול, ומכחיש כי הוא משתמש בסמים ואלכוהול, ולכן מסר כי אינו זקוק לטיפול אף בנושא זה.

שירות המבחן העריך, כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה ממשית, לא רק במצבי שכרות. אין המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, לאור העובדה, כי הנאשם דחה כל הצעה לטיפול ושיקום, על אף הערכת השירות כי הוא נדרש לכך. לפיכך, המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית והרתעתית, בדרך של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, אשר תעביר מסר באשר להתנהגותו פורצת הגבולות.

טענות המאשימה :

א. הוגשו גזרי הדין לראיות לעונש במסגרתם מאסר מותנה בר הפעלה, מת.פ. 53597-12-16, מאסר בן 3 חודשים וכן, חודשיים מע"ת מת.פ. 1288-02-18, וכן תמונות החבלה ת/2-4.

ב. הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב אישום מתוקן.

ג. מדובר ב 3 עבירות באירוע אחד : עבירות איומים, תקיפה של חבלה של ממש ותקיפה סתם.

ד. התקיפה של המאבטחים במועדון הייתה יחד עם אחר, השאירה חבלות בגופם של המתלוננים. לנאשם לא היתה היכרות מוקדמת עם מי מהם, אשר כל חטאם-תפקידם, למנוע מהנאשם להיכנס למועדון כשהוא תחת השפעת אלכוהול. הנאשם פגע בערכים המוגנים של כבוד האדם, שלוות נפשו וזכותו לאוטונומיה ובטחון אישי.

ה. הפגיעה ברף חומרה גבוה, שכן לא קדמה התגרות מצד מי מהמתלוננים באירוע הנ"ל.

ו. מתחם העונש ההולם הינו בין 10-20 חודשי מאסר בפועל. הפסיקה התומכת עפ"ג 1774-05-20 ספיבק נ' מדינת ישראל, שם דובר על צעיר בן 30 ללא עבר פלילי, אשר הורשע בעבירה אחת הגורמת חבלה של ממש, בכך שבתוך מועדון לאחר שצעירה ביקשה ממנו שיתרחק ממנה, נתן לה מכת אגרוף בפניה וגרם לחבלה בגשר האף בו נקבע מתחם של מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות עד 15 חודשים בפועל. לאור נסיבות חייו המאמץ השיקומי, הודאה מהירה ולקיחת אחריות עוד בתחנת המשטרה, בית המשפט גזר על הנאשם שם 6 חודשי מאסר בפועל, ופיצוי למתלוננת.

ז. עוד תמכה המאשימה טענותיה בת.פ. 22922-01-22, מדינת ישראל נ' פנחסוב. הנאשם שם היה בעל עבר פלילי, הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בלבד, בכך שהיכה מתלונן במכת אגרוף גרם לו לחתכים ושבר באף. בית המשפט קבע, כי המתחם יהיה קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ובסופו של יום נגזרו 13 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

ח. לטענת המאשימה - התיק דנן חמור יותר, בשל כך, שהנאשם ביצע 3 עבירות ושם יש מיעוט עבירות ובכל זאת נגזרו עונשים משמעותיים.

ט. הנאשם הודה במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. מנגד - לחובתו עבר פלילי בעבירות אלימות, איומים, התנהגות פרועה במקום ציבור, עבירות רכוש ואת העבירות בתיק דנן, מבצע ביודעו כי מרחפים מעל ראשו שני מאסרים מותנים, בעבירות עליהן נותן הדין היום מה שמצביע כי אינו ירא מרשויות האכיפה ועושה דין לעצמו.

י. מתסקיר שירות המבחן, ניתן ללמוד כי ההודאה והאחריות שלקח בבית המשפט אינם משקפים חרטה כנה, אלא ניהול סיכונים. עוד משליך הנאשם התנהגותו הקיצונית על אמצעים חיצוניים כגון אלכוהול. הנאשם ממזער אחריותו על האלימות בה נהג ושלל כל נזקקות טיפולית. שירות המבחן קובע כי אם לא ישולב בטיפול, רמת הסיכון להישנות וחזרה של עבירות, גבוהה וממשית.

יא. המאשימה מיקמה את עונשו של הנאשם בשליש התחתון שהוצע אך לא בתחתיתו. עתירתה הינה ל 12 חודשים נוסף למע"ת כך שירוצו במצטבר לכל עונש אחר שיוטל עליו בתיק זה. כל זאת לצד מאסרים מותנים ארוכים ומרתיעים בתחום האלימות לרבות איומים. פיצוי הולם למתלוננים, קנס והתחייבות שגובהם לשיקול דעת בית המשפט.

תמצית טענות ההגנה :

א. העבירות בוצעו על רקע שימוש באלכוהול, כשבאים למועדון ומתחילים להשתולל אנשי הביטחון נוהגים באלימות. הסירוב להכניס הנאשם הינו גם על רקע מוצאו ומבטאו.

ב. התנהלות הנאשם אינה תקינה. יש מקום לשלוח אותו שוב לשירות המבחן. הנאשם רחוק מאירוע ומנסיבותיו.

ג. בשל סכסוך בין משפחות הנאשם נורה ברגלו ועובר ניתוחים אינסופיים וכיום הולך עם קביים. יש לשקול חלוף הזמן. פתיחת התיק לפני כ - 4 שנים. יש תיק נוסף על סמים וסכין משנת 2022.

ד. הפסיקה שהובאה על ידי המאשימה עוסקת בתקיפת אישה במועדון, חזק מול חלשה ואגרסיביות מול אישה וגם התיק השני שהובא אינו דומה בנסיבותיו.

ה. אם המתחם היה נכון למספר חודשי מאסר ברף הנמוך הבקשה הייתה לסטייה ממנו .

ו. מתחם הענישה הוא נמוך מהנטען על ידי המאשימה. ברגע שהנאשם ילך לטיפול, המתחם יהיה נמוך יותר.

ז. אין זה צודק שהנאשם ייאסר מאחורי סורג ובריח. הנאשם זקוק לשיקום וטיפול דרך שירות המבחן. הנאשם בתקופה האחרונה עבר ניתוח נוסף ברגל, והוא נזקק לקביים. בנסיבות הבריאותיות יקשה עליו לבצע עבודות שירות .

הנאשם בדברו הצטער על מה שעשה.

מתחם הענישה:

אשר למתחם הענישה בעניינו של הנאשם, לאור ביצוע העבירות בסמיכות זמנים על ידו כלפי אותם מאבטחים ונסיבות ביצוען, יקבע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות כאירוע אחד.

מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה הקונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלשת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערכים המוגנים ומידת הפגיעה : הערכים המוגנים שנפגעו : שלמות הגוף והנפש, האוטונומיה בשל תפקיד העומדים בשער המועדון על כל הכרוך בכך. פגיעה בסדר הציבורי ופגיעה בחירות וביטחון הנפגעים וסביבתם- ביטחון הציבור ושלומו במתחמי קהל.

נגע האלימות בחברה פוגע בשלום הציבור ובערכים יסודיים של החברה בישראל, ועל בית-המשפט מוטלת החובה להוקיע מעשים אלו בדרך של ענישה משמעותית, אשר תעביר מסר שיפוטי חד וברור לעברייני האלימות.

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

1. הנאשם פעל בצוותא חדא עם אחר אם כי בהתלקחות אירוע ולא בתכנון מראש .

2. מדובר במצבור של 3 עבירות באירוע מתגלגל במקום: א. איומים ב. תקיפה סתם. ג. תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

3. תוצאות התקיפה אינן בדרגת הפגיעה הקשה ביותר בגוף, אך עדיין ההתנפלות במאוחד ומכלול העבירות פוגע בערכים באחת ובקורבנות בפועל, ואין מדובר באיום בעלמא אלא באיום ותקיפות שיכלו להסתיים בנזק גוף חמור פי כמה.

מיד עם האיום הגיעה גם התקיפה פיזית בצוותא חדא עם הנאשם 2 הגם שלא תכננו זאת מראש והמלל הפך לאלימות פיזית.

3. הייתה אלימות כלפי המתלוננים כשאלו מילאו את תפקידם.

4. הנזק כתוצאה מהעבירה הוא ממשי, היות ולאחר תקיפת השומר סער, המאבטח לאוניד ניסה להשתלט על הנאשם 1, אז תקף הנאשם 1 גם את לאוניד בכך ששרט אותו בפניו, היכה אותו ונשך אותו בידיו ובחזה. דהיינו מדובר בשני קורבנות של אירוע כולל אחד.

5. כתוצאה מהפגיעה בלאוניד נגרמו לו חבלות בדמות סימני נשיכה בידו ובבית החזה וכן שריטה מדממת בפניו.

6. מדובר באנשי מקצוע נותני שירותים בתחום האבטחה בבואם להגן על הציבור בתפקידם, וחשופים לוויכוחי התגרות סתמיים כשהם נדרשים לפקוח עיניים בכל רגע ורגע בהקשרים רחבים ביטחוניים ואחרים.

7. הסיבות שהביאו את הנאשם 1 לבצע את העבירות כלפי המתלוננים היא סירוב לגיטימי וחובה על פי דין, שלא ליתן לנאשם 1 להיכנס למקום כי הוא נמצא תחת השפעת אלכוהול.

8. השילוב בין אלכוהול לחיכוך עם שומר, כל שומר של כל מוסד או מקום בו ציבור, זהו מתכון לאלימות וסיכון לגוף ונפש. מנגד יש לזכור כי שיכרות ניתנת להשתלטות ושיכור שונה מקבוצת אלימים הבאה לפגוע בשומרים או מאבטחים בכוונת מכוון או לפגוע עם מכשירי פגיעה לסוגיהם.

11. יש לקחת בחשבון העובדה, כי התקיפה והאיומים בוצעו במקום שנועד לציבור. כשהנפגעים בתפקידם אמורים להגן על ציבור זה.

ענישה נוהגת :

יש להבדיל בין אלימות בין בני זוג או ביחס לחלש, לבין אלימות בין שני חזקים בנסיבות, גם אם אלימות היא אלימות ויש להוקיעה ולמגר מאפייניה באשר הם. עוד יובהר שמצווים אנו לקבוע מתחם הענישה הראוי ולא הנוהג בלבד. זאת ועוד , גם הענישה הנוהגת היא רק אחד משלושה שיקולים מרכזיים שאין לאחד יתרון על משנהו. יש לשקול הפסיקות בזהירות ובאבחנות הנדרשות, הן לעניין המתחם והן לעניין התוצאה האינדיווידואלית .

א. בע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל :

"...יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות... אף אם נניח כי המתלונן נהג שלא כשורה במהלך האירוע, אין בכך בשום אופן כדי להצדיק את התגובה האלימה והבריונית מצד המערער. המסר החד-משמעי שעל בתי המשפט להעביר הוא כי לא ניתן להשלים, בשום מקרה, עם פתרון סכסוכים באלימות ובכוח הזרוע..." (ע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 27.10.2011)). ראו גם: ע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן (פורסם במאגרים, 10.11.2009); ע"פ 1463/09 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם במאגרים, 15.6.2009)).

ב. ברע"פ 2114/13 עבד אל האדי נ' מדינת ישראל (20.3.2013), הנאשם הורשע בביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שהכה מתדלק בתחנת דלק, יחד עם אחרים, עת משך המתדלק מעורפו וכופף ראשו ארצה, בעוד האחרים מכים המתדלק בראשו. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתדלק. ערעור הנאשם לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחה.

ג. ברע"פ 7645/20 כהן נ' מדינת ישראל (18.12.20), הנאשם הורשע בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שאיים על נהג אוטובוס, דחף אותו חנק אותו, בעט בו וגרם לו לחבלות בפניו. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ל-10 חודשי מאסר ובפועל וגזר על הנאשם מאסר בפועל בן 27 חודשים הכוללים הפעלת מאסר מותנה.

ד. בת"פ (רחובות) 35118-09-20 מדינת ישראל נ' BAHTA TEHLEBERHAN(20.7.23) הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ושל איומים בכך שנשך את האצבע של המתלונן, ואיים עליו, גרם למתלונן חבלות של ממש בדמות חתך מדמם באצבע וסימני שפשוף בפרקי אצבעות יד שמאל. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

ה. בת"פ (ראשל"צ) 5586-01-22 מדינת ישראל נ' אוחיון (13.7.23) הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ושל איומים, בכך שהכה הנאשם באגרופים בפניו של המתלונן, בעט בו ואיים עליו. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלונן חבלות בדמות דימום מהאף ונפיחות משמעותית בכף ידו השמאלית. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.

ו. בת"פ (קריות) 51326-08-20 מדינת ישראל נ' דהן (10.01.23) הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות ב2 עבירות איומים ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שאיים על המתלוננת שהעירה לו על שימוש בפלאפון סלולרי בזמן נהיגה. הנאשם תקפה בהכותו בפניה באמצעות ידו אשר הייתה מאוגרפת ואיים עליה. למתלוננת נגרמה חבלה של ממש בדמות חתך בשפה העליונה אשר נתפר והמטומה בידה השמאלית. בית המשפט קבע מתחם שינוע בין מספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בדרך של עבודות שירות במקרים מסוימים ועד לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל ברף העליון לצד ענישה נלווית. נגזרו על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי כספי למתלוננת.

ז. בת"פ (ת"א) 32469-08-17 מדינת ישראל נ' סויסה (7.2.22) הנאשם הורשע לאחר הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירת איומים ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שחבט באמצעות אגרופו בשפתיו של המתלונן וגרם לו לחבלה של ממש -נפיחות ודימום בשפתו, ואיים עליו. בית המשפט קבע מתחם עונשי אחד הולם וכולל לשתי העבירות, שנע בין 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית. נגזרו על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסרים מותנים מהעבר, מאסר מותנה ופיצוי כספי למתלונן.

ח. ברע"פ 558/17 בן עמי נ' מדינת ישראל (18.1.17), הודה הנאשם בביצוע איומים, תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, משתקף באמצעות חפץ את המתלונן וכן את אביו ושכנו של המתלונן שנחלצו לעזרתו. הנאשם נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בקשתו כי המאסר יומר למאסר בעבודות שירות נדחתה.

ט. בת"פ (ראשל"צ) 27555-03-19 מדינת ישראל נ' דנילוב (22.7.20), הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שלאחר שירק המתלונן בפניו של הנאשם, הכה המתלונן במכת אגרוף והוסיף ובעט בו בעודו שרוע על הרצפה. למתלונן נגרמה חבלת ראש, שפשוף בפנים וחתך בשפתיים. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר, והשית על הנאשם 10 חודשי מאסר וענישה נלווית.

י. בת"פ 50828-03-18 (י-ם) מדינת ישראל נ' שוויקי (4.3.20), הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שתקף המתלונן, יחד עם אחרים ובעט בו. על הנאשם נגזרו 2 חודשי מאסר שירותו בדרך של עבודות שירות ומאסר מותנה.

יא. בת"פ (קר') 32587-12-19 מדינת ישראל נ' פלוני (25.3.20), הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה באופן של עבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

יב. בת"פ (בי"ש) 42393-02-18 מדינת ישראל נ' קרינאוי ואח' (28.6.21), הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, ופציעה על ידי שניים או יותר, תקיפה סתם ואיומים, בכך שנאשם 1 תקף עמיתו לעבודה בכך שדחפו והכה אותו ולאחר מכן הגיע הנאשם 3 והכה עובדים נוספים באמצעות אבנים וכלי תקיפה.

בית המשפט גזר על נאשם 1 - 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי, קנס והתחייבות ועל הנאשם 3 - 50 ימי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי, קנס והתחייבות. על נאשם 4 נגזרו 9 חודשי עבודות שירות, פיצוי וקנס.

יג. בת"פ (ר"ל) 59321-05-15 מדינת ישראל נ' לולאי (12.7.16), הנאשם הורשע בביצוע עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, היזק לרכוש והחזקת סכין בכך שתקף המתלונן באופן שהצריך פינוי המתלונן לקבלת טיפול רפואי. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי, קנס, צו מבחן למשך שנה.

יד. בת"פ (ר"ל) 36189-04-11 מדינת ישראל נ' קוסנקו (15.8.11), הנאשם הורשע בביצוע עבירות של פציעה, תקיפה, איומים והיזק לרכוש, בכך שתקף ואיים על המתלוננת כשהוא תחת השפעת אלכוהול. בית המשפט גזר על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל ושני מאסרים מותנים.

טו. בתקיפה סתם לצד איומים הענישה הינה סביב מספר מינורי של חודשי מאסר בעבודות שירות. בהינתן שבמקרה דנן היתוספה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לאותו אירוע, אך כזו שתוצאותיה בפועל או נסיבותיה אינן מהחמורות יגדל משמעותית הרף התחתון של המתחם לכל הפחות ל 6 חודשי מאסר בפועל או בעבודות שירות, אך עדיין לא בהכרח יגיע הרף התחתון כדי 10 -12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח ההולמים חבלה משמעותית יותר שליטה בקורבן ואכזריות מכוונת כלפיו, פערי חוזקה וסיכון הקורבן ממש.

טז. בת"פ (רמלה) 47261-03-16 מדינת ישראל נ' אלירז פריאנטי (29.1.19) - הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה סתם ואיומים. בכך שתקף עובדת בקרה של בית חולים, אשר הורתה לו לשלם בגין החניה. בית המשפט הטיל על הנאשם עונש של 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה, פיצוי למתלוננת וקנס.

יז. בת"פ (ק"ש) 21913-11-17 מדינת ישראל נ' קדוש (10.9.19), הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפה סתם והיזק לרכוש בכך שעיקם יד המתלונן וסובב אותה, הוציא מידיו ניידו, השליכו ארצה וגרם לשבר במסך. בית המשפט גזר עליו 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה והתחייבות.

יח. בת"פ (י-ם) 319-11-14 מדינת ישראל נ' קורייט (5.3.17), הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפה סתם והיזק לרכוש. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות וגזר על הנאשם חודשיים מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי והתחייבות.

ישנם גם מקרים בהם כשמדובר בעבירה אחת של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות שונות ( או היות הנאשם נעדר עבר פלילי או הליכי שיקום שהם נימוקים לבר מתחמי ענישה) נקבעים מתחמים נמוכים ותוצאה עונשית שאינה יכולה לבסס המתחם הראוי ההולם בהקשר דנן, ואף הם קיימים במרחב הפסיקתי.

יט. בת"פ 50828-03-18 (י-ם) מדינת ישראל נ' שוויקי (4.3.20), הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שתקף את המתלונן, יחד עם אחרים באמצעות שרשרת העשויה מברזל ובעט בו. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן שריטות. על הנאשם נגזרו 2 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ומאסר מותנה.

כ. ברע"פ 3681/19 שבתאי נ' מדינת ישראל (13.6.19)- הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שתקף את המתלונן, הכה בחוזקה בראשו של המתלונן, הפיל אותו על הרצפה והכה בו באגרופים ובעיטות בפלג גופו העליון. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן כאבים בראש ובצוואר, סימנים אדומים וסחרחורות על הנאשם נגזרו חודש מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי כספי למתלונן. הערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

כא. בעפ"ג (תל-אביב) 7873-09-19 אלבז נ' מדינת ישראל (20.11.19)- הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בכך שחתך הנאשם את המתלונן באמצעות חפץ חד שהיה בין אצבעותיו וגרם לו חתך מצווארו ועד חזהו. בניסיונו להימלט מהמקום, נפל המתלונן על גבו ונגרמו לו המטומות בחלק השמאלי של הגב. בית המשפט השלום לא מצא מקום לסטות ממתחם העונש ההולם וגזר על הנאשם עונש של 4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד מע"ת, פיצוי למתלונן בסך 1,500 ₪ וצו מבחן. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

לאור האמור מתחם העונש ההולם לשלוש העבירות באירוע אחד זה , לרבות בהתייחס לתוצאת הפציעה, הינו בין לא פחות מ 6 חודשי מאסר שניתן לבצעם בעבודות שירות ברף התחתון לבין 18 חודשי מאסר ברף העליון, לצד עונשים נלווים ובכלל זה פיצויים לנפגעי התקיפה.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

1. חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות והאירוע משנת 2020, דהיינו כ 4 שנים, הקים משפחה, ולטענתו גם הפסיק לשתות לשוכרה.

2. יש לקחת בחשבון העובדה שהנאשם 1 לקח אחריות על מעשיו, והודה בכתב האישום המתוקן, תוך חיסכון שיפוטי ניכר וחיסכון העדת המאבטחים, על כל המשתמע מכך.

3. לנאשם 1, עבר פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות בין השנים 2013-2017 בגין עבירות אלימות, רכוש, התנהגות פרועה במקום ציבורי, בגינן נדון למאסר על תנאי, קנסות, ועבודות שירות. נסיבה לחומרה.

4. הנאשם כבן 30, נשוי ונכה בשיעור 50%, עקב ירי ברגלו עבר ניתוח לאחרונה ומשתמש בקביים ועקב כך אשתו אינה עובדת היום ומטפלת בו. נסיבה לקולא.

5. בפני שירות המבחן הנאשם 1 לא נטל אחריות, אינו רואה עצמו כאדם אלים ומשליך התנהגותו האלימה על שתיית האלכוהול. הנסיבה פועלת לשני הכיוונים.

6. הנאשם מתקשה לקבל סמכויות וגבולות ופיתח דפוסי חשיבה והתנהגות נוקשים ביחס לסביבתו בכלל ולגורמי סמכות וחוק, הינו בעל עמדה קורבנית, בעל קושי בוויסות דחפים בעל נטייה להתנהגות אלימה במצבים בהם חש תסכול על פגיעה בכבודו- לתפיסתו. נסיבה לחומרה.

7. יש לשקול באופן מסויג גם הפער בין העונש שנגזר על האחר הנוסף, אם כי האחר נעדר עבר פלילי ובדרגת ביצוע עבירה פחותה של "תקיפה סתם" בלבד, לגביו בית המשפט בתיק זה כיבד את ההסדר הסגור, ובמסגרתו נגזרו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס 300 ₪ ופיצוי בסך 2,000 ₪. הפער קיים ואין להחריף את קיצוניותו בגזירת עונש מאחורי סורג ובריח לנאשם 1 בחלוף 4 שנים ומאסר צופה פני עתיד לנאשם 2.

8. להערכת שירות המבחן קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה ממשית מצד הנאשם 1, לא רק במצבי שכרות. לפיכך, לא ניתן להשית עונשים לא מוחשיים ביחס לנאשם 1, כי אלו - הם אלו - שאינם צופי פני עתיד.

9. שירות המבחן שמשנתו הינה טיפולית בעיקרה, אינו ממליץ על הליך טיפולי לנאשם 1, לאור העובדה כי הנאשם דחה כל הצעה לטיפול ושיקום, על אף הצבעת השירות על נזקקותו לטיפול.

10. המלצת שירות המבחן ביחס לנאשם הינה ענישה מוחשית והרתעתית, של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, וכהגדרת תכליתו "עונש שיעביר מסר באשר להתנהגותו פורצת הגבולות".

אין עילה בחומרת האירוע לסטייה מהמתחם :

11. אין כל עילות מוצדקות לסטייה מן המתחם. אין סטייה מטעמי שיקום כי הטיפול סורב על ידי הנאשם, ואין גם לתור אחריו. כמצוות המחוקק טעמי שיקום אינם נסוגים מקום שהעבירות בהצטברותן חמורות מכדי סטייה זו. מצבו הבריאותי בנכותו 50% יכול להיכלל בשיקולים בתוך המתחם, ואכן בית המשפט העניק משקל גם להיבט זה בתוך המתחם וקבעו ברף הנמוך יחסית של המתחם .

12. עת מלחמה היא כיום. האירוע דנן שלפני 4 שנים מחוויר לעומת אלו הביטחוניים היום, מולם ניצבות רשויות האכיפה בתפוסת הכלא ובהשלכות המאסר. אין אלו משיקולי הענישה שנשקלו ולא נדרשנו להם, אך בגבוליות האירוע והנסיבות הבריאותיות האישיות, גם האיזון המתבקש במסגרת האינטרס הציבורי הכולל.

13. בשל ההבדל בין סוגי הפגיעות בגוף המתלוננים בית המשפט הבחין בגובה הפיצוי לתכליתו.

14. הנאשם נשלח לממונה על עבודות השירות נמצא מתאים, וזאת כאשר בית המשפט מזהירו שאין בשליחתו כדי לטעת ציפייה וגם מאסר מאחורי סורג ובריח יכול לבוא בחשבון רכיבי הענישה .

15. זמנו של הציבור יקר. לא ניתן לרדוף אחר נאשם, כי יאות להבין את אשר עומד לפניו בחלוף כ 4 שנים מאז 2020 של ניהול הליך בפני מותבים שונים. ל"זמן " יש "משקל" - בהליך הפלילי.

קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם

בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות העבירה. במקרה שבפניי מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות: האיום וטיבו, הפגיעה במתלוננים פיזית, עברו של הנאשם, התפתחות האירוע למימוש בפועל, חלוף הזמן והפסיקה באיזון ביחס למקרים החמורים בריבוי עבירות.

שיקולי הרתעת הרבים, מחייבים עליה ברף הענישה דווקא בשל הקלות הבלתי נסבלת של ההתלקחות בכל עת ובכל מקום. יש להרתיע המתגרים בזחיחות הדעת בשומרים מאבטחים, לאפשר ביטחון מלא לנושאים בעול, ולהרתיע גם הנאשם שלא זכה אף לא לאמון שירות המבחן, בהערכת הישנות העבירה.

במקרה דנן, ישנו משקל לאינטרס הציבורי חובת ההרתעה מפני הישנות התופעה הקשה המצויה בשיח של אנשי אבטחה ושמירה וכל גורם המעניק שירות, בפרט בימים אלו.

הנאשם אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות זמנית בשיעור 50%, עקב כך שנורה ברגלו עקב סכסוך משפחות שעדיין פעיל, והוא מתנייד בעזרת קביים. הנאשם מאובחן עם שבר בשוק ועם בעיות רפואיות נוספות, כמתואר בתסקיר. עקב מצבו הרפואי, אשת הנאשם אינה עובדת, והיא מסייעת לנאשם במצבו.

לאור האמור יש למקם העונש המתאים במקרה זה ברף הנמוך הקרוב לתחתית המתחם 6 וחצי חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ושאר עונשים נלווים ובכללם פיצוי כספי לנפגעים. ענישה מוחשית היא הצופה פני עתיד...ולהפעיל המאסרים המותנים באופן חלקי במצטבר, בשל השיקולים לקולא. זאת מבלי לפגוע באינטרס הציבור ובהרתעת הרבים בתקופת המאסר הכוללת המקסימאלית בדרך של עבודות שירות -9 חודשים.

סוף דבר:

16. לאחר ששקלתי כלל השיקולים לעיל, לחומרה ולקולא, גוזר אני על הנאשם 1 העונשים הבאים:

א. 9 חודשי מאסר בפועל שיבוצעו בדרך של עבודות שירות ופירוטם כדלקמן:

6 וחצי - חודשי מאסר בפועל שירוצו כאמור בדרך של עבודות שירות בגין תיק זה .

הפעלת 5 חודשי המאסרים על תנאי מ: ת.פ. 53597-12-16-מאסר בן 3 חודשים) וכן, חודשיים מע"ת מת.פ. 1288-02-18- חציים בחופף וחציים במצטבר.

כאמור סה"כ : 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות .

ב. עבודות השירות דלעיל , תהיינה בהתאם לחוות דעת הממונה, הנאשם יבצע העבודות בפארק המשחקים באר שבע - רחוב ההסתדרות 82 באר שבע רמות. הנאשם ירצה עונש זה החל מיום 28/11/2024 . על הנאשם להתייצב ביום זה עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות.

ג. הובהר לנאשם כי אם לא ימלא אחר הנחיות הממונה על עבודות השירות או מי מטעמו, ותוגש בקשה להפקעת מאסרו זה, הרי שיוכל בית המשפט לקבוע כי יתרת המאסר תרוצה מאחורי סורג ובריח זאת מלבד גזירות עונשו מחדש לכל דבר ועניין.

ד. יובהר כי גם במקרה של אי התאמה, שאינה תלויה בנאשם, בריאותית או אחרת, בסמכות בית המשפט לקבוע, כי יתרתה של תקופת המאסר תבוצע מאחורי סורג ובריח כפוף לכל דין ונוהל ובהתאם לשיקול דעתו המחודש של בית המשפט .

ה. 6 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור הנאשם 3 שנים מהיום, כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ו. 4 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור הנאשם 3 שנים מהיום, כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים.

ז. קנס בסך של 1,500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו, שישולם ב5 תשלומים החל מ10.11.25 ובכל עשירי לחודש העוקב. אי תשלום במועדו יעמיד מלוא יתרת הקנס לפירעון מידי מלבד שאר סנקציות לפי כל דין .

ח. הנאשם ישלם פיצוי בסך של 1,000 ש״ח למתלונן עד תביעה מס' 7. סכום זה ישולם ב10 תשלומים שווים ורצופים החל ביום 10.11.25 ובכל עשירי בחודש לאחריו. לא ישולם אחד מתשלומי הפיצוי במועד, תעמוד יתרת תשלום הפיצוי לפירעון מידי.

ט. הנאשם ישלם פיצוי בסך של 6,000 ש״ח למתלונן עד תביעה מס' 10 . סכום זה ישולם ב10 תשלומים שווים ורצופים החל ביום 10.11.25 ובכל עשירי בחודש לאחריו. לא ישולם אחד מתשלומי הפיצוי במועד, תעמוד יתרת תשלום הפיצוי לפירעון מידי.

י. הקנס והפיצוי ניתנים לתשלום בחלוף 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).

יא. התחייבות בסך של 5,000 ש״ח, שתעמוד בתוקף למשך שלוש שנים מהיום ותופעל אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות מכל סוג שהוא לרבות איומים . ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לממונה על עבודות השירות, ומצופה שיעשה כך גם ב"כ הנאשם.

זכות ערעור כחוק בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ח' תשרי תשפ"ה, 10 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.