נמסר במסגרת התסקיר כי בהמשך להליך המעצר, שולב הנאשם ביום 4.9.23 במכינה קדם צבאית "ניצוץ" - מכינה ייעודית, חינוכית ושיקומית המכינה צעירים במצבי סיכון לשירות צבאי. נמסר כי בשל אירועי משמעת, התקיימו בעניינו של הנאשם מספר ועדות, שבאחרונה בהן ביום 19.11.23, הודיע הנאשם כי הוא מבקש לעזוב את המכינה והוחלט בשל כך על הפסקת שהותו בה. הנאשם מסר כי עזב את המכינה מרצונו החופשי בשל דרישות תובעניות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה ליטול אחריות על התנהלותו והתנהגותו.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה, מסר הנאשם כי הוא התלווה לחבר בכדי לאסוף את בן דודו, והיה זה המתלונן אשר הגיח לעברם, הקניטם ונקט כלפיהם באלימות מילולית. הנאשם מסר כי בתגובה לכך יצא מהרכב, הרים לבנה וזרקה לעבר המתלונן, ולאחר שנפל ארצה בעט והכה בו במכת אגרוף בפניו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הביע חרטה כנה על מעשיו, אשר נגרמו ללא מחשבה תחילה וללא הפעלת שיקול דעת.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתמקד בהתמשכות ההליך המשפטי ובמחירים אותם עלול לשלם בעקבות ההליך. עוד צוין כי על אף התקופה הארוכה במהלכה שולב בשירות המבחן בטיפול פרטני, בטיפול קבוצתי ולבסוף במכינה, לא הצליח הנאשם להיתרם מהמסגרות הטיפוליות. עוד התרשם שירות המבחן כי המוטיבציה של הנאשם היא חיצונית ונובעת מרצונו של הנאשם להשפיע על ההליך המשפטי.

כתוצאה מהאמור, התרשם שירות המבחן מקיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום האלימות.

עם זאת, שירות המבחן מצא לנכון למצות אפשרות שילובו של הנאשם בטיפול פרטני, והומלץ לדחות הדיון בעניינו ב-3 חודשים נוספים.

3. ביום 26.3.24 הוגש תסקיר משלים מטעם שירות המבחן.

על פי נתוני התסקיר הנאשם שולב ביום 24.1.24 בקבוצה טיפולית לצעירים במסגרת שירות המבחן, הגיע ל -4 מתוך 6 מפגשים שהתקיימו, ולהתרשמות השירות לא הצליח להתמסר ולהתמיד אף באפיק טיפולי זה. צוין כי הנאשם עצמו מסר כי איננו סבור שיוכל להיתרם מהליך טיפולי בשלב זה. נוכח האמור, נמנע שירות המבחן מהמלצה שיקומית והמליץ על ענישה מוחשית בדמות של מאסר בעבודות שירות.

4. ביום 30.7.24 הוגש תסקיר עדכון בדבר המשך ההליך הטיפולי בו נוטל הנאשם חלק, זאת על פי החלטת ביהמ"ש לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש ביום 20.6.24.

במסגרת תסקיר זה, עדכן שירות המבחן כי הנאשם החל לשתף פעולה בצורה טובה יותר עם המסגרת הטיפולית, תוך שמקפיד להגיע לכל המפגשים ומביע אכפתיות כלפי חברי הקבוצה. עוד צוין כי הנאשם החל בלימודי קורס מיזוג אוויר במסגרת האוניברסיטה הפתוחה בהיקף של שנה וחצי (הוצגו אישורים). נמסר כי הנאשם מעוניין להמשיך את השתלבותו בקבוצה.

בשל השינויים כאמור, והבעת מוטיבציה גבוהה יותר ונכונות לעריכת שינוי מעמיק באורחות חייו, שינה שירות המבחן את המלצתו הקודמת והמליץ ענישה שיקומית בדמות צו מבחן למשך שנה לצד צו של"צ בהיקף של 350 שעות.

טיעונים לעונש

5. בדיון שנערך ביום 20.6.24, הגישה ב"כ המאשימה תיעוד רפואי (ת/1); תמונות של פציעת המתלונן (ת/2); וטיעונים בכתב (ת/3). ב"כ הנאשם העיד את אבי הנאשם, מר אורן אוחנה (להלן: "האב").

האב מסר בעדותו לעונש כי הינו איש משטרה ובת זוגו אשת חינוך. האב מסר כי הוא מתבייש בעקבות הסיטואציה וציין כי כלל המשפחה שילמה מחיר כבד בגין מעשי הנאשם - החל בעזיבת בת זוגו את מקום עבודתה וכלה בשבירת שגרת החיים ומעבר האב לפקח על הנאשם בערבה. האב הביע אמונה בהשפעת המשפחה על הנאשם, הוצאתו ממעגל חבריו הקודם והעלאתו על דרך הישר.

6. ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירות - זכות האדם להגנה על שלומו ועל שלמות גופו וזכותו לתחושת בטחון. נטען כי מידת הפגיעה בערכים אלה היא משמעותית ביותר.

נטען לפגיעה ממשית במתלונן ללא היכרות מוקדמת בין השניים.

ב"כ המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ציינה ב"כ המאשימה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה בכתב האישום המתוקן וחסך זמן שיפוטי.

ב"כ המאשימה עתרה למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש לו עתרה, תוך הטלת עונשים נלווים בדמות מאסר מותנה ארוך ומרתיע, פיצוי למתלונן, קנס והתחייבות.

לשאלת בית-המשפט, מסרה ב"כ המאשימה כי חרף ניסיונותיה, המתלונן לא שיתף פעולה עם המאשימה, אף לא בדרך של תצהיר נפגע עבירה.

7. ב"כ הנאשם הפנה לעדותו של האב בדבר הנזקים הכבדים שנגרמו לנאשם ומשפחתו.

ב"כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם צעיר בן 18 וחצי בעת ביצוע העבירה, וכי עלו קשיי תקשורת בין קצינת המבחן אשר הגישה את התסקירים הראשונים, לבין הנאשם.

ב"כ הנאשם הפנה לכך שמדובר בעבירה יחידה בחייו של הנאשם, אותה ביצע כאמור בסמיכות לגיל הקטינות, בהיותו "בגיר-צעיר".

ב"כ הנאשם מסר כי הנאשם נרשם ללימודים במכללה הטכנולוגית בבאר-שבע, כי מדובר במי שמנסה להשתלב בחברה וכי הינו בעל משפחה נורמטיבית תומכת.

ב"כ הצדדים הגישו פסיקה התומכת לשיטתם בעתירתם העונשית.

מטעם המאשימה הוגשו רק גזרי דין במסגרתם הורשעו הנאשמים בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות (כפל עונש), וברובם אף לצד עבירות נוספות.

8. בדבריו האחרונים, מסר הנאשם הדברים הבאים:

" אני מאוד מצטער ויש בי המון חרטה על המקרה שקרה. אני חושב שאם היה ניתן להחזיר את הגלגל אחורה לא הייתי עושה את זה. זה גרם צער עמוק למשפחתי והרסתי כמעט חיים שלמים ואת העתיד שלי במסגרת הצבא.

למתלונן אני רוצה להתנצל על מה שקרה וכשראיתי אותו ברחוב אמרתי לו שלום והיום אנחנו חברים. אמרתי לו שהמקרה שעשיתי מאוד חמור ואני מצטער עליו וזה לא אופייני לי ואני לא בן אדם אלים. שילמתי מחיר מאוד כבד על מה שעשיתי ואני מצטער על זה ברמה הכי גבוהה שאפשר וזה משהו מאוד חמור גם בעיני ואפשר לראות ששילמתי מחיר כבר על זה שאני עומד פה.

בשירות המבחן אנחנו בקבוצות וכל אחד משתף מה עשה בתיק שלו ומה מרגיש. זה פגישה בשבוע לשעה וחצי וכל אחד מספר על המקרה שלו ועל התיק ואיך מתנהל ביום יום. אני מגיע לכל מפגש ומשתתף. המפגש האחרון היה ביום שלישי אבל רק אני הגעתי כי היה חג למוסלמים."

מתחם העונש ההולם

9. מתחם העונש יקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

עיקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין).

10. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הם ריבונות אדם על גופו, זכותו לכבוד, לשלווה ולביטחון אישי, וכן הגנה על שלומו ושלמות גופו.

11. בית המשפט העליון התייחס לא אחת לתופעת האלימות בחברה הישראלית, אשר חוצה את כל סוגי האוכלוסיות והמגדרים. ר' למשל האמור בע"פ 8991/10 יעקב מכבי נ' מדינת ישראל (נבו 27.10.2011):

"בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות."

וכאשר מתבצע שימוש בנשק קר, ר' למשל האמור בע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' נאסר חסן (נבו 10.11.2009):

"קיים אינטרס ציבורי מובהק וחד משמעי בהרתעת היחיד והרתעת הרבים מפני נקיטה בדרך של כוח ואלימות ליישוב מחלוקות וסכסוכים תוך שימוש בנשק קר. המסר שצריך לצאת מבית משפט זה הוא שחברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם שימוש בסכין לשם פתרון מחלוקות וסכסוכים. יש לשוב ולהדגיש כי זכותו של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף היא זכות יסוד מקודשת ואין להתיר לאיש לפגוע בזכות זו. יש להלחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. זהו נגע רע שיש לבערו מן היסוד. לפיכך, שעה שנגע האלימות והפרת החוק פושה בחברתנו מן הראוי שידע כל איש ותדע כל אישה כי אם יבחרו בדרך האלימות ייטו בתי המשפט להשית עליהם עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח."

12. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות, המערבות פציעות הנגרמות תוך שימוש בחפצים/כלי נשק קרים מלמדת על טווח רחב יחסית של מאסרים בפועל, הנתון לנסיבות קונקרטיות הקשורות בביצוע התקיפות. יצוין כי ככלל בנסיבות דומות, אשר מערבות שימוש באמצעי אחר דוגמת אבן/בקבוק/מוט, מורשעים נאשמים בעבירה חמורה יותר (פשע) של פציעה מזוינת, ומשכך מצאתי לנכון להביא דוגמאות בנסיבות קרובות מתוך עבירת עוון אשר מקבילה לעבירת הפציעה - עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

א. רע"פ 4454/18 אלעד בוחבוט נ' מדינת ישראל (נבו 12.06.2018)

הנאשם הורשע על פי הודאתו (לאחר שמיעת המתלונן) בעבירת פציעה, בכך שתקף את המתלונן בכך שחבט בו בידיו, כשביד אחת אחז פטיש, וגרם לו לחתך בקרקפת ושבר באף. בית-המשפט קבע מתחם שנע בין 6 ל-24 חודשי מאסר. בהעדר עבר פלילי ונסיבות אישיות, נגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל. הן הערעור והן בקשת הרשות לערעור נדחו.

ב. רע"פ 4473/24 גגנידזה נ' מדינת ישראל (נבו 30.5.24)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בפני מותב זה בשתי עבירות של תקיפה חבלנית, בכך שתקף שני מתלוננים במסעדה, ולאחר שאחד מהם נפל על הרצפה, המשיך הנאשם לתקוף אותו בכך שחבט בעינו בעודו שרוי על הרצפה. המתחם שנקבע נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר. במסגרת הערעור, הדגיש בית-המשפט המחוזי את חומרת האירוע וקבע כי מדובר בענישה "הולמת, מידתית וראויה". בקשת הערעור נדחתה אף כן.

ג. רע"פ 4883/12 שלום דוד הררי נ' מדינת ישראל (נבו 28.06.2012)

הנאשם הורשע בעבירת תקיפה חבלנית ושתי עבירות הפרת הוראה חוקית לאחר שתקף ביחד עם חבריו נהג מונית. הנאשם השליך על נהג המונית אבן אשר פגעה ברגלו. נהג המונית נחבל במספר מקומות בגופו. הערכאה הדיונית גזרה על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, ציין את עברו הפלילי של הנאשם והשית עליו 12 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט העליון דחה רשות הערעור.

ד. עפ"ג (מח' ב"ש) 10382-01-22 ברחיה נ' מדינת ישראל (18.5.2022)

הנאשם הודה בביצוע עבירת תקיפה חבלנית, בכך שתקף אישה מבוגרת בשעת לילה מאוחרת בלובי בניין מגוריה - משך את מתלוננת אשר נפלה, רכן מעליה הטיח ראשה ברצפה וחנקה. כתוצאה מאלו נגרמו למתלוננת שפשופים בידיה וראשה. הערכאה הדיונית קבעה מתחם שנע בין 12 חודשי מאסר לבין 24 חודשים ובשל עבר פלילי מכביד, נגזרו על הנאשם 20 חודשי מאסר והופעלו 6 חודשים נוספים במצטבר. הערעור לבית-המשפט המחוזי נמחק לבקשת הנאשם.

ה. ת"פ (שלום ב"ש) 67179-10-18 מדינת ישראל נ' אזולאי (נבו 27.02.2023)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת פציעה, בכך שפצע המתלונן באמצעות חפץ חד במצחו, בזרועו, ובכף ידו והכה בו במכת אגרוף. למתלונן נגרם שטף דם בזרוע ובכף יד וכן דימום מהאף. המתחם שנקבע נע בין 12 ל-28 חודשי מאסר. בשל שיקולי שיקום, חרג בית-המשפט מהמתחם וגזר 180 שעות של"צ.

ו. ת"פ (שלום ב"ש) 21281-04-21 מדינת ישראל נ' אל דדה (נבו 30.11.2022)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת פציעה, בכך שעל רקע הקנטתו בידי המתלונן, הוא פצע אותו בירך וגרם לו לחתך באורך 4 ס"מ. המתחם שנקבע נע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות, לבין 18 חודשי מאסר בפועל. בשל קיומה של אי הרשעה אחת למול נסיבות מקלות, נדון הנאשם ל-6 חודשי עבודות שירות.

13. יש לזכור כי מדיניות הענישה הנהוגה הינה אך חלק ממכלול השיקולים הנשקלים בבואו של בית-המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, זאת לצד מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

14. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים:

הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות: אירוע האלימות הביא לפציעתו של המתלונן - פצע באוזנו אשר טופל באמצעות תפירה (ר' ת/1) ושפשופים. עיון בתצלום הראשון שהוגש ב-ת/2 מתעד חתך אשר מתפרס על פני מחצית האוזן (בחלקה האחורי). המתלונן לא שיתף פעולה עם המאשימה ערב הטיעונים לעונש, בענין נזקיו.

הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה (פוטנציאל הנזק): לצד מעשי הנאשם פוטנציאל נזק משמעותי נוכח אופיו וטיבו של מעשה האלימות בו נקט כלפי המתלונן. הטחת אבן לכיוון ראשו של אדם, עלולה להביא לנזקים חמורים הרבה יותר מאלו שנגרמו בפועל במקרה זה, והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר לאחר מכן המשיך הנאשם להכות במתלונן השרוע על הקרקע.

תכנון שקדם לביצוע העבירה: על פי עובדות כתב האישום הנאשם פעל בספונטניות ללא תכנון מוקדם.

מידת אכזריות ואלימות: הטחת אבן בראשו של אדם היא אכזרית כשלעצמה, קל וחומר משגורמת התקיפה לפציעה ממשית, כפי שאירע בענייננו, ומשנלוות לה מכות נוספות, עת בה קורבן התקיפה שרוע על הרצפה.

15. בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה בנסיבות ביצועה הינה משמעותית למדי, וכי על מתחם העונש הראוי נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

שיקולי הענישה בתוך מתחם העונש

16. בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש, נשקלו הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

עבר פלילי: הנאשם נעדר עבר פלילי.

נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו: הודאת נאשם כשלעצמה מגלמת בדרך כלל קבלת אחריות על המעשים בהם הודה ויש בה משום הקלה לקורבן העבירה, אשר נחסך ממנו מעמד העדות בבית-המשפט. ודוק, המתלונן אף לא היה מעוניין לשתף פעולה עם המאשימה, גם לא בשלב פחות פוגעני של מסירת תצהיר נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש.

מאמצי הנאשם לחזור למוטב: הנאשם עבר תהליך מול שירות המבחן אשר תחילתו מקרטעת ומהוססת, והמשכו בהירתמות להליך טיפולי חיובי ומעודד בכל הקשור להיבטי חזרה למוטב והשתלבות חברתית עתידית.

גיל הנאשם: הנאשם יליד שנת 2004, היה בן 18.5 בעת ביצוע העבירה.

חריגה ממתחם הענישה

17. על פי סעיף 40 ג(ב) לחוק העונשין רשאי בית המשפט לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם אשר נקבע בשל שיקולי שיקום על פי הוראות סעיף 40ד לחוק.

סעיף 40ד(א) לחוק מורה כי בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם הענישה ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקום ככל שמצא כי הנאשם השתקם או יש סיכוי של ממש שישתקם.

פסיקת בית המשפט העליון אשר לחריגה ממתחם העונש בשל שיקולי שיקום מלמדת על חריגה במשורה, וזאת רק כאשר ניכרים בפועל שיקום או סיכויי שיקום מובהקים (ר' ע"פ 671/22, אחמד אבו תנהא נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (20.10.2022)) (ההדגשות גם בהחלטת בית המשפט העליון הנ"ל - יב"ד).

18. בענייננו, דומה כי הטיפול אותו עובר הנאשם במסגרת שירות המבחן, ותפיסתו הנוכחית את מעשיו, מלמדים על הליך השיקום החיובי אותו החל ועל סיכויי שיקום מעודדים לעתיד. הנאשם היה בעת ביצוע העבירה בן 18.5, על גבול הקטינות, וברי כי גם לכך נודעת חשיבות בכל הקשור לבגרות נפשית ואישית, וליכולת של טיפול חיובי לעצב דרך חשיבה והתנהלות עתידית נורמטיבית אצל הנאשם. יחד עם זאת, אין מדובר במי שביצע את מעשיו על רקע התמכרות קשה ממנה נגמל לאחר הליך שיקום יסודי, ומנגד שריר וקיים אינטרס ציבורי בענישה ממשית בגין אירועים מסוג זה.

בהינתן אלו, סבורני כי יש במקרה זה לסטות ממתחם הענישה סטיה מתונה בלבד, שלא כהמלצת שירות המבחן.

במסגרת חישוב הסטיה המתונה ממתחם העונש יביא בית המשפט בחשבון את גם תקופת מעצרו של הנאשם בתיק זה, של כשלושה שבועות, אשר לא תנוכה מהעונש אשר יגזר עליו.

כן יצוין בהקשר זה, ובעיקר ביחס לסיכויי שיקום עתידיים, כי במסגרת צו מבחן יהיה על הנאשם להמשיך בקשר הטיפולי עם שירות המבחן בבחינת שטר ושוברו בצדו - ככל ולא יתמיד ויגלה רצינות בהליך הטיפולי יש ויוחזר הגלגל לאחור והנאשם ישפט לחומרא.

19. אשר להמלצת שירות המבחן, ידוע כי מדובר בגורם מקצועי ממליץ אשר המלצתו חשובה ובעלת משקל רב. ברם, שירות המבחן לא שוקל בהמלצתו את כלל הנסיבות שעל בית-המשפט לשקול. ר' בענין זה למשל רע"פ 3058/07 דרור פז נ' מדינת ישראל (נבו 03.05.2007):

"מתפקידו של בית המשפט להעריך ולשקול נסיבות רבות ומגוונות, כמו למשל, חומרת העבירה ונפיצותה בציבור, הגנה על שלום הציבור וביטחונו, הרתעת העבריין ועבריינים בכוח, התגמול שבענישה וכיוצא באלה. שיקולים אלה אינם מתחום שיקוליו של קצין המבחן, ואין הוא

אף מוסמך להמליץ לגביהם. השופט, הוא אשר ישים במאזני שיקוליו, כאחד השיקולים החשובים, גם את המלצתו של קצין המבחן. אך בכך לא סגי"

ובעבירות אלימות בפרט ר' ע"פ 431/22 סולימאן ג'בארין נ' מדינת ישראל (20.11.2022):

"ראשית בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן ואף שאין להקל ראש בחשיבותן, יש לשקלל למולן טעמים אחרים אותם נדרש בית המשפט לשקול בעת גזירת הדין ובכלל זה שיקולים של גמול והרתעה מפני פתרון סכסוכים בדרכי אלימות"

סוף דבר

20. נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 9 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בעיריית דימונה במרכז מסחרי, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 8.1.2025 בשעה 08:30 בבוקר במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע.

אני מזהיר את הנאשם שעליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות ושאם לא יעשה כן יכול ויופסקו עבודות השירות והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

ב. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים שלא יעבור כל עבֵרת אלימות.

ג. הנאשם יפצה את המתלונן בסך של 12,000 ₪. הפיצוי ישולם עד יום 1.1.25 - ניתן לשלם את סך הפיצוי מתוך ההפקדה על סך 15,000 ₪ שבתיק המעצר (בהעדר מניעה).

המאשימה תמסור פרטי מפוצה בתוך 14 ימים.

ד. קנס כספי בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.2.25 - ניתן לשלם את הקנס מיתרת ההפקדה בתיק המעצר לאחר קיזוז הפיצוי (בהעדר מניעה).

ה. צו מבחן למשך 12 חודשים.

אני מבהיר לנאשם כי כל סכום שישולם על ידו ייזקף תחילה לטובת הפיצוי ורק לאחר השלמת מלוא הפיצוי ייזקפו התשלומים לזכות הקנס.

את הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

· תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת: www.eca.gov.il.

· תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

· תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום)

המזכירות תסגור את התיק ותעביר את פרוטוקול גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"ה, 19 נובמבר 2024, בנוכחות הצדדים.