ת"פ (באר שבע) 67376-08-24 – מדינת ישראל נ' אמין אלחואמדה (עציר) תושבי איו"ש – בעצמו
פלילי - עבירות תעבורה
מנהלי - שוהים בלתי חוקיים/שהייה בישראל
פלילי - שיקולי ענישה
פלילי - חוק העונשין - עבירות ביטחון המדינה
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
ת"פ 67376-08-24 מדינת ישראל נ' אלחואמדה(עציר)
|
|
|
לפני כבוד השופט אריה דורני-דורון |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אינרה פרז |
||
נגד
|
|||
הנאשם |
אמין אלחואמדה (עציר) תושבי איו"ש - בעצמו ע"י ב"כ עו"ד יריב נועם |
||
גזר דין |
אירועי הטבח ב"שבעה באוקטובר" חג "שמחת תורה" היכו בתודעה הישראלית כולה. עדיין קול דמי אחינו צועקים.. מן האדמה. המלחמה בעיצומה. האירוע הנורא מחייב את הכול. האינטרס הציבורי גדל פי כמה מקודמו. בעת הזו מטה הוא הכף בכל הנוגע לעבירות בתחום הכניסה לישראל שלא כדין, שאותיותיהן נכתבו בדם . לפנינו היום החובה להרתעת הרבים בדיוק מקום שלא הייתה כזו. " הגדר" לגדריה - אם לא תוצב כדין, תיחצה באירועי דמים.
רקע
הנאשם הורשע על-פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן בעבירות של: כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1)+12(4) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952. נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוצא - עבירה לפי סעיף 10 (א) לצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מ/ 1805), תשע"ט - 2018.
מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם עולה כי ביום 22.8.24 סמוך לשעה 21:00 הגיעה הנאשם שהינו תושב הרשות הפלסטינאית אל סמוך למעבר מיתר, שם פגש באחר בשם מוחמד אבו עדרה (להלן:"מוחמד") במעמד זה שוחחו הנאש ומוחמד, ורקמו יחד תוכנית שאינה ידועה למאשימה, בהמשך ,נטל הנאשם את רכבו של מוחמד, מסוג טויוטה קורלה מ.ר 143-12-003(להלן: "הרכב"), נהג בו אל מעבר למחסום מיתר בכוונה להעביר את הרכב לשטחי הרשות הפלסטינאית ,מיד בהמשך לכך נעצר הנאשם ברכב על ידי מאבטחי מחסום מיתר.
במעשיו שהה הנאשם בישראל מבלי שיש ברשותו אישור שהייה, כניסה או עבודה בישראל כדין, כמו כן במעשיו לעיל , נהג הנאשם ברכב, מבלי שהיה ברשותו רישיון נהיגה.
הנאשם נכנס לשטח מדינת ישראל, עובר למועד המתואר לעיל, באמצעות היתר עבודה, ושהה בה מאז, כאשר לעיתים קיימים עבורו היתרי עבודה ולעיתים לא, תוקף היתר העבודה האחרון שהיה לנאשם הסתיים ביום 8.12.23 ומאז המשיך ושהה הנאשם בישראל ברצף שלא כדין.
תמצית טענות המאשימה :
לטענת המאשימה, הנאשם שהה בישראל שלא כדין כ 9- חודשים עד לעת מעצרו, שהינה תקופה ממושכת.
המאשימה עתרה למתחם עונש הולם העומד על 6-12 חודשי מאסר בפועל, וביחס למיקום הנאשם במתחם, טענה כי לנוכח העובדה כי לנאשם שתי עבירות קודמות יש למקמו בחלק הבינוני של המתחם ביחד עם עונשים נלווים, בדמות מע"ת, התחייבות, קנס ופסילה בפועל ועל תנאי היות ויש עבירת תעבורה.
תמצית טענות ההגנה :
ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה (נ/1,נ/2) ביחס לנאשמים תושבי השטחים שנתפסו במסגרת הסעת תושבי שטחים שלא כבמקרה דנן ושנגזרו עליהם עונשים קלים יותר.
ב"כ הנאשם הפנה למסמכים מחומרי החקירה (נ/3, נ/4) וטען כי מסמכים אלו עוסקים בהסדרת מעמדו של הנאשם, שהינו אחיו של מי שסייע למדינת ישראל ולגופי הביטחון, והם מאוימים בשל כך בשטחי הרש"פ וסכנה ממשית מרחפת על ראשו ועל ראשי משפחתו, כאשר הוא נזקק להגנת מדינת ישראל עוד הוסיף כי היו תקופות שהנאשם החזיק באישור שהיה כדין.
לסיום טיעוניו ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בנסיבות אותן פירט, ולהסתפק בימי מעצרו של הנאשם שעצור מיום 22.8.24, וביחס לסוגיית הקנס, ביקש את התחשבות בית המשפט .
הנאשם ציין בפני בית המשפט כי בא לעבוד בישראל .
מתחם העונש ההולם
בחינת מתחם העונש ההולם על רקע המצב הביטחוני נדון בעפ"ג (ב"ש) 31211-10-23 מדינת ישראל נ' אלנגאר [פורסם בנבו] (22.10.23) (להלן: "פסק דין אלנאגר") בעניינם של שמונה תושבי הרשות הפלשתינאית ששהו בישראל ללא היתר כדין או שלא בהתאם להיתר שניתן להם, בזמנים בהם מדינת ישראל נמצאת במלחמה. בפסק הדין נקבע כי הפגיעה בערכים המוגנים של ביטחון המדינה ותושביה, כמו גם הצורך להגן על גבולות המדינה מפני אלו הנכנסים שלא כדין, מקבלים משנה תוקף לאחר שביום 7.10.23 אלפי מחבלים חדרו את גבולות המדינה וביצעו מעשי טבח וזוועה באזרחים תמימים בדרום הארץ. נקבע כי המלחמה אשר נכפתה על מדינת ישראל מהווה שינוי נסיבות קיצוני המקיים את הנסיבות אליהן התייחס בית המשפט בהלכת אלהרוש, ביחס למצב הביטחוני השורר במדינת ישראל בכלל ולאירועי הזוועה שהתרחשו באזור הדרום בפרט.
מידת הפגיעה של הנאשם בערכים אלו גבוהה בשל פרק הזמן בו שהה כ 9 חודשים שלא כדין, נהיגה ללא רישיון הפוגעת ומסכנת את הנוהג ואת משתמשי הדרך ואת שמירת שלום הציבור והחוק .
המתחם אחד כי האירוע הכולל אחד ובו שתי עבירות של הנאשם האחד .
מתחם של עבירת שב"ח עם עבירת נהיגה ללא רישיון - מעולם לא הוציא :
א. בעפ"ג (מחוזי מרכז) 1268-11-18 חפש נ' מדינת ישראל (מיום 25.11.18) הושתו 6 חודשי מאסר בפועל (מהם חודש במצטבר), על הנאשם, בגין עבירות שב"ח, הפרעה לשוטר, התחזות לאחר וזיוף מסמך. בית המשפט קיבל את הטיעון לפיו המדובר בעבירות נלוות לעבירת השהייה- קרי, נעברו על מנת להקל את ביצוע עבירת השהייה.
ב. בעפ"ג (מחוזי מרכז) 15279-10-14 וואוי נ' מדינת ישראל (מיום 19.5.15) נדון עניינו של נאשם בביצוע עבירות שב"ח ונהיגה ללא רישיון, בעל הרשעה קודמת ישנה. בית משפט השלום קבע מתחם 3 עד 8 חודשי מאסר בפועל והשית עונש מאסר בן 3 חודשים ויום. ערכאת הערעור הקלה עם הנאשם-המערער. תחילה הומר עונשו לחודש, לריצוי בעבודות שירות. לאחר שהתקבלה חוות דעת הממונה לפיה הוא מנוע מלבצען בשל העדר אישור שהייה, הומר העונש בקנס. יצוין כי במקרה זה הסכימה המאשימה עקרונית להקלה בעונש בשל נסיבות חריגות, בהינתן כי הנאשם אב ל- 12 ילדים ובינהם בן נכה קשה.
ג. בפסקי הדין שנתנו בעת האחרונה בבית המשפט המחוזי בכלל וביתר שאת במחוז דרום בעניינם של שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל, נקבע כי מתחם העונש העקרוני ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין בתקופת הלחימה נע בין חודשיים עד שבעה חודשי מאסר בפועל. ראה בעניין זה עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.
ד.
ה. בת"פ (שלום רחובות) 63826-07-17 מדינת ישראל נ' אבו גאמוס (מיום 29.11.17) נדון נאשם בגין עבירות שב"ח והתחזות כאחר. נקבע מתחם עונש הנע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר והושת עונש של 6 חודשי מאסר (מהם חודשיים במצטבר).
ו. בת"פ (שלום רמלה) 30492-01-19 מדינת ישראל נ' אבו גחישה (מיום 21.1.19) נדון נאשם בגין שב"ח, הפרעה לשוטר, התחזות ושיבוש מהלכי חקירה. הנאשם אף ריצה עונש מאסר תחת שם האחר אליו התחזה. נקבע כי בכך סיכן את האחר ברישום פלילי שגוי ובאפשרות הפעלת מאסר מותנה עתידי. בית המשפט ציין כי אלמלא עתירת המאשימה, קובע מתחם גדול יותר מזה שנטען- 3 עד 9 חודשי מאסר בפועל.
נסיבות הקשורות בביצוע העבירות :
1. נקבע בהלכת אלהרוש כי: "מתן משקל לשיקול הרתעת היחיד ראוי רק למקרים של נאשמים רצידיוויסטים או נאשמים שבנוסף לעבירת השב"ח ביצעו עבירות נלוות", ואילו ביחס להרתעת הרבים נקבע באותו עניין כי: "יש ליתן משקל מוגבר לשיקולי ההרתעה בשל מידת האפקטיביות המוגבלת שלה בעבירת השב"ח לצרכי פרנסה".
2. יש לזכור כי הנאשם נכנס ושהה בישראל לאחר אירוע " השבעה באוקטובר " הדברים מקבלים משנה חומרה ומסוכנות גם על רקע פיגוע טרור בתוך המדינה.
3. הנאשם ביצע עבירה נלווית של נהיגת רכב ללא רישיון לא ברור תכלית הנהיגה בו אך די בכך להוסיף חטא על פשע .
4. פרק הזמן בו שהה הנאשם בישראל שלא כדין הינו כ 9 חודשים. מדובר במי שביקש להתעלם מכל הוראות החוק וסדרי מדינה . משך העבירה משליך על חומרתה ועל המתחם .
5. העובדה שעבירות השב"ח לא נפסקו גם לאחר " השבעה באוקטובר" מלמדת שאין מורא ואין הרתעה -המסקנה המתחייבת החמרה בענישה ואכיפה נחושה -מדובר בעבירה שיש בה פוטנציאל של סיכון חיי אדם פשוטו כמשמעו , כך שאינו דומה גזר דין היום לזה שבעוד יומיים ומפיגוע לפיגוע יעלה מחיר הרתעה, ההדרגתיות המתחייבת בעקרונות הענישה בדין הפלילי איננה מאפשרת קפיצות מדרגה תודעתית קיצוניות אך אין לדדות אחרי תודעה זו וודאי לא אחרי אירועי "השבעה באוקטובר " והמלחמה שמדינת ישראל בעיצומה.
6. הנסיבות שלטענת הנאשם קשורות בביצוע העבירה אינן מבוססות דיו, ומכתב עו"ד ולא מסמך רשמי שספק אם יכול להינתן , מלמד על איומים על רקע ביטחוני לאומני . האם הדבר מצדיק אי קיומו של מסמך אשרה היתר משך 9 חודשים ? האם יש בכך כדי לפטור מעונש , דומה כי התשובה היא שאין מדובר בבריחה נקודתית אלא שהייה שלא כדין ללא מורא הדין וללא נקיטת הליכים וקבלת אישורים .
7. גם עבירת הנהיגה ללא רישיון אינה בשל כך שהיה ואינו תקף אלא שמעולם לא הוציא לא במקומו במסגרת הרשות ולא בהמרה.
8. לאור כל האמור, המתחם שנדרש להיות גבוה מהמתחם של מי שנעדר עבר פלילי ללא עבירות נלוות ולכן הנני מעמידו בין 3 חודשי מאסר ועד 8 חודשי מאסר .
9. אין כל עילה או כל הצדק לסטות ממתחם העונש, לא מטעמי שיקום ולא מטעמי שמירה על שלום הציבור.
העונש בגדרי המתחם :
10. באשר לקביעת העונש המתאים בגדרי המתחם - כאן רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.
11. לחומרא שקלתי את כל הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירה.
12. נתתי דעתי אף לעצם עברו הפלילי של הנאשם- לחובת הנאשם עבר פלילי, הכל כמפורט במרשם הפלילי ואין מדובר במי שזו לו ההסתבכות הראשונה עם החוק .
13. כל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה פועלות לרעת הנאשם , ביצע שתי עבירות חמורות לאחר השעה באוקטובר ושהה בישראל כ 9 חודשים. גם אם היו לו בשנים שחלפו היתרים הרי שעדיין מכתב האישום עולה שהנאשם נוהג כבתוך שלו .
לקולא שקלתי את כל אלה:
הודאתו וחרטתו של הנאשם, אשר חסך בזמן שיפוטי ולא ניהל הליך סרק של שמיעת ראיות.
בשים לב לשילוב שבין הודאת הנאשם, אני מוצא להשית עליו עונש המצוי בקרבה לרף התחתון של המתחם.
הנסיבה המיוחדת של היות הנאשם מאוים על רקע ביטחוני לאומי. נסיבה זו מצדיקה התייחסות, ולו היה ניתן לבססה כראוי ניתן היה ליתן לה משקל משמעותי, אלא שעל סמך מכתב עו"ד שאינו רשות מרשויות הביטחון , הדבר נחזה להיות ההיפך. למרות האמור, משקל בית המשפט ניתן במשורה, דווקא בשל מורכבות זו .
לאור האמור ובהצטרף המתחם הנוגע לעבירת הכניסה והשהייה בישראל שלא כדין שהיא לבדה מצדיקה כ 4 חודשי מאסר בפועל לפחות ועמה גם עבירת הנהיגה ללא רישיון בנסיבות המתוארות בכתב התביעה, ראיתי לנכון להעמיד את העונש ברף הגבוה של המתחם, אך לא המקסימאלי בגזירת העונש ל6 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נלווית מאסר על תנאי, התחייבות וקנס פסילת רישיון בפועל ועל תנאי בשל השימוש ברכב כחלק מנסיבות ביצוע העבירה.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל בן 6 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס .
ב. 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום , שלא יעבור הנאשם כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
ג. 2 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום , שלא יעבור על עבירה שעניינה נהיגה ללא רישיון .
ד. 12 חודשי פסילת רישיון בפועל, מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה, מיום שחרורו ממאסר.
ה. 12 חודשי פסילה על תנאי, מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם.
ו. חתימה על התחייבות בסך 4,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.
ז. קנס בסך 3,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב10 תשלומים חודשיים שווים ותכופים החל מ15.4.25 ובכל 15 לחודש העוקב . אי פירעון של תשלום במועדו יעמיד יתרת סכום הקנס לפירעון מידי לצד סנקציות לפי דין .
את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.
המזכירות תבטל את הדיונים הבאים הקבועים בתיק.
ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ה, 15 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
