הגדרת העבירה בחוק - "תקיפה סתם ". היש לך תקיפה "סתם" ? מה סתמיות יש פה ? אין זו בלתי אם "אלימות". אלימות לא סתם. אין לה גבול גם לא גדר. מתלקחת בחרון אף, לבלי הכר.

 

תמצית כתב האישום :

 

1.  הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 בחוק העונשין, תשל"ז-1977,(להלן :" חוק העונשין ").

 

2.  בהתאם לחלק הכללי בכתב האישום המתוקן, בתאריך 27.5.22 בשעה 06:49 או בסמוך לכך, הגיע מר ויקטור שבצנקו (להלן: "המתלונן") לביתו של הנאשם, בכתובת השיל"ה 13 בעיר באר שבע(להלן: "הבית") וזאת על מנת להשיב לו כסף אשר לווה ממנו מבעוד מועד.

 

 

3.  במעמד המתואר לעיל, נתגלע ויכוח בין הנאשם למתלונן, על רקע סכום הכסף אשר היה על המתלונן להשיב לנאשם, אז נעל הנאשם את דלת ביתו ומנע מהמתלונן לצאת מהבית, ואמר לו כי לא יצא מביתו עד שישיב לו את סכום הכסף המלא, הנאשם והמתלונן החלו לקלל אחד את השני, אז הכה הנאשם את המתלונן, בראשו באמצעות ידו, והלה בתגובה, תקף המתלונן את הנאשם בכך שהכה בו במכת אגרוף.

 

4.  מיד ובהמשך, נטל המתלונן סכין אשר הייתה מונחת על שולחן הסלון שבבית (להלן: "הסכין"), ופצע את הנאשם בכך שדקר אותו דקירה עמוקה, באמצעות הסכין במפשעה, בצד ימין ובגפיים העליונות (להלן:"פצעי הדקירה"), החתך במפשעה נסגר בסיכות.

 

 

5.  לאחר המתואר לעיל, פתח המתלונן את דלת ביתו של הנאשם, באמצעות מפתח ונמלט מהבית.

 

ראיות לעונש:

6.  המאשימה הגישה: פרוטוקול מע"ת (ת/1); רישומו הפלילי של הנאשם (ת/2);

7.  ההגנה הגישה: מסמך רפואי (נ/1); פסיקה (נ/2)

 

תמצית טיעוני הצדדים:

תמצית טענות המאשימה :

 

8.  המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה.

9.  ב"כ המאשימה, הפנתה למיוחס לנאשם בכתב האישום ולערכים המוגנים אשר נפגעו מעצם ביצוע העבירה קרי; שלמות גופו בטחונו, כבודו ורכושו של אדם.

10.  בטיעוניה הכתובים, עתרה המאשימה למתחם עונש שינוע בין מספר חודשי עבודות שירות ל 10 חודשי מאסר בפועל, והפנתה לפסיקה התומכת במתחם זה.

11.  הנאשם, בעל עבר פלילי, הכולל כ-27 הרשעות קודמות בעבירות סמים, איומים, סכינאות, אלימות, רכוש, ברישומו הפלילי תעבורתי, 5 הרשעות קודמות, כאשר בשלוש מהן הוא נדון למאסרים בפועל.

12.  הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

13.  הנאשם נפצע אף הוא באירוע נושא כתב האישום.

14.  לסיום עתרה המאשימה, למקם את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של המתחם לצד הטלת עונשים נלווים בדמות מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופיצוי למתלונן.

 

תמצית טענות ההגנה:

 

15.  ב"כ הנאשם, טען כי, יש לקחת בחשבון כי הנאשם, נפגע בעצמו כתוצאה מהדקירה שקיבל המפשעה (נ/1) אושפז לארבע ימים, ועבר סדרת טיפולים.

16.  ב"כ הנאשם ציין את הרקע לביצוע העבירה, והעובדה כי כתב האישום תוקן, כך שיוחסה לנאשם עבירה של תקיפה סתם, וכן צויינה העובדה שלא נגרם למתלונן כל נזק.

17.  בהתייחס למתחם עונש, הפנה ב"כ הנאשם ל ת"פ 7414-09-20 (נ/2), עובדות דומות ואף חמורות יותר, שם נקבע מתחם שמתחיל ממאסר מותנה ועד חצי שנת מאסר, וכן כי באותו גזר דין, אוזכרו פסקי דין של בית המשפט העליון, שבהם נקבע רף ענישה למקרים דומים: רע"פ 3894/18 בעניין קפלן; רע"פ 1529/18 חיים לבני ורע"פ 5555/17 עופר כהן, כשלצד אותו רף בנסיבות מסוימות ניתן להצביע על ענישה של מאסר בעבודות שירות.

18.  לסיכום, טען ב"כ הנאשם כי בהתחשב בטיב המעשה והעושה במקרה הקונקרטי, בתוך המתחם שעניינו מאסר מותנה ועד חצי שנת מאסר בפועל, נוכח העובדה כי צפוי קושי של הנאשם לעבור את המשוכה של ריאיון הממונה במצבו ובהתמכרויותיו, ובהתחשב בנזק שהנאשם ספג מדקירת המתלונן כאשר אותו מתלונן קיבל 9 חודשי מאסר בפועל, יש להסתפק בענישה צופה פני עתיד, בדמות מאסר מותנה מרתיע ככל שיהיה, והתחייבות כספית מכבידה.

19.  בכל הנוגע לקנס או פיצוי למתלונן, טענה ההגנה כי אם יושת קנס, ראוי שיהיה הרף ריאלי לביצוע בנסיבות מצבו של הנאשם. מדובר בנאשם שלא נמצא במעגל התעסוקה וכל קנס גבוה מידי משמעותו עשויה להיות פגיעה בחירותו. כמו כן יש להימנע מהשתת פיצוי למתלונן, נוכח נסיבות האירוע בו, הנאשם הוא היה הנפגע העיקרי, ועובדה כי אף בגזר דינו של המתלונן, לא הוטל עליו לשלם פיצוי לנפגע, (הנאשם מושא התיק דנן).

 

20.  הנאשם בדבריו האחרונים לבית המשפט אמר: "בסיטואציה שקרתה הפגיעה שאני נפגעתי והאשפוז שהייתי בבית החולים ארבעה ימים, הפגיעה שנפגעתי זה עונש חמור מכל עונש שאני אקבל. אני אמור לעבור ניתוח בכף יד בגלל שנדקרתי מהדקירות. אני מקבל שירותים מיוחדים כי אני לא יכול להתקלח בגלל יד ימין, כל הגידים ביד ימין נפגעו לי בגלל הדקירה. אני חושב שמה שקרה לי זה מספיק עונש על דחיפה שדחפתי את המתלונן, את המכת אגרוף הזה. הפגיעה שלי זה עונש בפני עצמו יותר מכל עונש אחר"

 

קביעת מתחם העונש ההולם:

21.  מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, ומידת האשם של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

22.  בהתאם לסעיף 40ב' בחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא ההלימה. היינו יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, ונסיבותיו ומידת אשם הנאשם לסוג ומידת העונש המוטל.

23.  מדובר בעבירה אחת של תקיפה, ולפיכך משמדובר באירוע אחד, ייקבע מתחם אחד.

 

הערכים המוגנים:

 

24.  הערכים המוגנים בעבירה בהן הורשע הנאשם , כוללים השמירה על שלמות גופו, ביטחונו ושלוות נפשו של המתלונן.

25.  לעניין עבירות אלימות בכלל, קבע בית המשפט לא אחת, כי מדובר במגפה, ועל כן על בית המשפט להחמיר בעונשם של מבצעי עבירות אלה. לעניין זה ראו דברי כב' השופט א' א' לוי בע"פ 6112/04 מוטי עבודי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.1.2005).

 

מדיניות הענישה הנוהגת

 

26.  ברע"פ 4265/15 דדון נ' מדינת ישראל (22.06.2015): המבקש הורשע בתקיפה ואיומים על בעלים של פאב, לאחר שנתבקש לעזוב את המקום בשל התנהגות אלימה. המבקש אחז בצווארון חולצתו של המתלונן ודחף אותו. נקבע מתחם המתחיל משלושה חודשי מאסר, שיכול וירוצו על דרך של עבודות שירות, ל-14 חודשי מאסר בפועל.

 

27.  ברע"פ 4815/16 כרמית כחלון נגד מדינת ישראל (26.06.16), המבקשת הודתה והורשעה בעבירות תקיפה סתם ואיומים. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד למאסר לתקופה שיכול ותרוצה בעבודות שירות. בית משפט השלום הטיל על המבקשת חודשיים מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי. ערעורה לבית המשפט המחוזי לביטול המאסר על תנאי נדחה ובקשתה לרשות ערעור נדחתה אף היא.

 

28.  בע"פ 47731-04-14 שתוי נ' מדינת ישראל (18.6.2014): בית המשפט המחוזי דחה ערעור על חומרת עונשו של נאשם, ללא הרשעות קודמות, שהורשע על פי הודאתו בעבירות תקיפה ואיומים, נפסק, כי מתחם העונש שקבע בית משפט השלום - חודשיים מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד שמונה חודשי מאסר .

 

29.  ברע"פ 4815/16 כרמית כחלון נגד מדינת ישראל (26.06.16), המבקשת הודתה והורשעה בעבירות תקיפה סתם ואיומים. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד למאסר לתקופה שיכול ותרוצה בעבודות שירות. בית משפט השלום הטיל על המבקשת חודשיים מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי. ערעורה לבית המשפט המחוזי לביטול המאסר על תנאי נדחה ובקשתה לרשות ערעור נדחתה אף היא.

 

 

30.  בע"פ 9433-03-14 אסתר ביתם נגד מדינת ישראל (07.07.14), המערערת הורשעה בכך שתקפה את המתלוננת בפניה במכת אגרוף. בית המשפט הרשיע אותה והשית עליה חודש מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי הותיר את ההרשעה על כנה, ביטל את עונש המאסר על תנאי והטיל עליה צו מבחן לתקופה של 12 חודשים.

 

31.  בת"פ 2931-05-18 מדינת ישראל נ' דהן ואח' (4.5.18) הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה סתם. נקבע מתחם עונש הולם שנע בין מאסר על תנאי ועד לשנת מאסר. על הנאשם הוטל מאסר על תנאי, פיצוי והתחייבות.

 

 

32.  ת"פ (ב"ש) 46004-02-14 מדינת ישראל נ' פלוני (3.5.15), הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה סתם, בכך שסטר לאחיינו, כשהיה בן 13, על רקע סברתו של הנאשם שהמתלונן פתח שיבר של מים. בית המשפט גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר מותנה ופיצוי בסך של 1,000 ₪ למתלונן.

33.  ת"פ (שלום ב"ש) 13450-02-23 מדינת ישראל נ' אימאן קיעאן (נבו 30.1.2024) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות תקיפה סתם ואיומים, בכך שדחף בצווארו של מאבטח מרכול, הכה עם ידו בפניו ואיים עליו. המתחם שנקבע נע בין ענישה צופה פני עתיד ועד 9 חודשי מאסר. בשל שלל נסיבות מקלות, נדון הנאשם למאסר מותנה.

34.  ת"פ 46351-07-19 מדינת ישראל נ' ברו (31.01.22), הנאשם דחף את המתלונן והפיל אותו מהאופנוע כשהוא תחת השפעת אלכוהול, הכה באגרופו בבטנו, הפיל את הקטנוע ובעט בו כך שהפנס והמראות ניזוקו. בנוסף גרם נזק לידית דלת רכב שחנה סמוך. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל-9 חודשי מאסר ונגזר על הנאשם, בעל עבר פלילי שלא שיתף פעולה עם שירות המבחן ובהתחשב בנסיבותיו האישיות, 6 חודשי מאסר על תנאי בעבירות פשע, 3 חודשי מאסר על תנאי בעבירות עוון ועונשים נלווים.

 

35.  ת"פ 37928-01-18 מדינת ישראל נ' מנצור (11.11.21), הנאשם תקף נהג אוטובוס על רקע סכסוך בזמן נהיגה בכך שקילל את הנהג ולאחר שהנהג קילל אותו בחזרה ירד מרכבו ועלה לאוטובוס, אחז במקל והרים אותו באוויר תוך שהוא מחזיק בידו של המתלונן ובהמשך היכה בראשו באמצעות טלפון נייד. נדחתה בקשת הנאשם לאי הרשעה, נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ועד מאסר קצר ונגזרו על הנאשם, בן 24 הסובל מנכות ויתר נסיבותיו האישיות, 3 חודשי מאסר על תנאי לצד עונשים נלווים.

 

 

36.  ת"פ 5317-11-18 מדינת ישראל נ' לאו מרסייר (21.01.20): הנאשם הורשע בביצוע עבירת תקיפה סתם לאחר שבמסגרת עבודתו כסגן יושב ראש בקלפי החל לצעוק במהלך ספירת הקולות ותקף את המתלונן ששימש כמשקיף בכך שדחף לעברו שולחן והעיף לכל עבר את כל הניירות שהיו פזורים על השולחן, זרק לעברו מספריים אשר פגעו בו וכן זרק לעברו בקבוק. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם, בעל עבר פלילי בעבירות שהתיישנו ובשים לב למצבו הנפשי, מאסר מותנה למשך 4 חודשים, צו מבחן ועונשים נלווים.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

37.  העבירה שבוצעה על ידי הנאשם, בוצעה על רקע ויכוח בנושא חוב כספי, שנתגלע בין הנאשם, למתלונן.

38.  הנאשם עצמו נפצע קשה באירוע נושא כתב האישום.

39.  מעשה התקיפה מצדו של הנאשם כלפי המתלונן בוצע ללא כלי תקיפה, הוא מינורי בעוצמתו, ולא ידוע על חבלות שנגרמו למתלונן, כתוצאה מהמעשה.

40.  לאור האמור, אני קובע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא נמוכה יחסית.

 

41.  מכל המפורט לעיל, סבורני מבלי לגרוע ממתחמים בעבירות תקיפה חמורות יותר, ובהתייחס לעבירה דנן כפי שהיא ביחס למעשה העבירה כפי שהוא בנסיבותיו כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות המתוארות נע בין מאסר מותנה ברף התחתון ל 9 חודשי מאסר בפועל שניתנים לביצוע בעבודות שירות , לצד עונשים נלווים.

 

42.  גם ולו היה מתחם הענישה בעבירה זו בנסיבותיה, שונה וחמור יותר, ותחילתו במאסר קצר שיכול להיות מבוצע בעבודות שירות, במקרה זה קיימת נסיבה לסטייה מטעמי צדק בשל הפציעה הקשה שנגרמה לנאשם עצמו מהאירוע, שהיא לבדה בהגדרתו עונשו הגדול.

 

בחינת נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה

 

43.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק),יובאו בחשבון נסיבותיו האישיות, שאינן קשורות בביצוע העבירה. נסיבות אלו נלמדות מטיעוני הצדדים לעונש, עברו הפלילי של הנאשם ומדברי הנאשם לבית המשפט.

 

44.  בהתאם לכך נתתי את דעתי לנסיבות הבאות:

 

45.  לנאשם עבר פלילי, הכולל כ-27 הרשעות קודמות בעבירות סמים, איומים, סכינאות, אלימות, רכוש, ברישומו הפלילי תעבורתי, 5 הרשעות קודמות, כאשר בשלוש מהן הוא נדון למאסרים בפועל.

46.  נטילת אחריות של הנאשם על מעשיו-הנאשם הודה בביצוע העבירה, הביע חרטה על ביצועה ולקח עליה אחריות.

 

פגיעה קשה של הנאשם מצד המתלונן באופן חמור :

 

47.  הנאשם עצמו נפגע משמעותית וקשה מדקירת הסכין של המתלונן. תוצאה זו של תקיפתו בדרגתה הנמוכה, היא עונש בפני עצמו, ואף הרבה יותר ממידתו של מעשהו.

 

נסיבות פגיעתו של הנאשם עצמו מהמתלונן אף מתוארת בגזר דינו של המתלונן מושא תיק זה בת"פ 17610-06-22 עמוד 7 שורה 32-33

 

" כאשר הגיעו השוטרים ואנשי מד"א לדירה, הייתה כולה מוכתמת בדם, נפגע העבירה היה עירום בפלג גופו התחתון ומעורפל הכרה"

 

נפגע העבירה -הינו הנאשם בתיק דנן .

 

48.  הנאשם אינו מתאים לעבודות שירות וגם לא לשל"ץ בשל בעיית התמכרות לסמים, הנאשם לא יעמוד בכך כפי שלא הצליח לשמור על ערנות בדיונים במצבו, ובין ריצוי עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לעונש צופה פני עתיד, כאשר המתלונן עצמו מצוי בעבודות שירות, התוצאה העונשית היחידה אותה רואה בית המשפט בנסיבות מתאימה היא עונש צופה פני עתיד. עונש הגוף ששילם הנאשם בגין תקיפתו הוא, הינו תוצאה קשה -תולדה של אירוע האלימות בו החל, התוצאה בה נפצע קשה מדקירה של המתלונן במיקום הגופני הוספה למשקל העונשי ממילא כך שכל תוספת מאסר שניתנת ובין אם מראש או כתוצאה של העדר צפי ליכולת ביצוע וריצוי בעבודות שירות דהיינו ריצוי בפועל בבית הכלא, לא תהא פרופורציונית לתוצאה הקשה אותה חווה גם אם הוא זה שהחל בתגרה.

 

49.  בעת הזו, מטעמים מובנים, בתי הסוהר משחררים בשחרור מנהלי אסירים בעבירות חמורות ומקום שהמרחק בין העונשים האפשריים אינו רב, ובמכלול השיקולים, הסתפקתי בעונש צופה פני עתיד של מאסרים מותנים המספיקים עם תוצאת האירוע הקשה לגופו של הנאשם עצמו, לצד עונשים נילווים כדי לסיים פרשה זו.

 

50.  לאור האמור ראיתי לנכון למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם. לצד רכיבי ענישה נלווים באיזון ובסבירות בכל הקשור לרכיבים כספיים בנסיבות מצבו הסוציאלי כלכלי.

 

משכך, לאחר ששקלתי כלל השיקולים לעיל, לחומרה ולקולא, גוזר אני על הנאשם העונשים הבאים:

 

א.  6 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים, והתנאי שלא יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג פשע.

 

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים.

 

ג.  קנס בסך 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב10 שיעורים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 10.3.25 ובכל 10 בחודש לאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועד, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

 

את הקנס והפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

 

·  בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

·  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·  במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

ד.  התחייבות בסך של 5,000 ש"ח, שתעמוד בתוקף למשך שלוש שנים מהיום, ותופעל אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות מכל סוג שהוא לרבות איומים. ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

 

ניתן היום, כ"ב טבת תשפ"ה, 22 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.