גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת תקיפה סתם - בן זוג, עבירה לפי סעיף 382 (ב)(1) + 379 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

ביום 7.9.2024, בסמוך לחצות, התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת לאחר שזה ביקש ממנה כסף לרכישת סמים והתנהג כלפיה בצורה משפילה ומבזה. בהמשך לאמור, השליך הנאשם את שלט הטלוויזיה לכיוונה, של המתלוננת מבלי שפגע בה, סטר בפניה והכה אותה בידה.

טיעוני הצדדים

כראיות לעונש - הוגש גיליון רישום פלילי של הנאשם, ממנו עולה עברו הפלילי המכביד לרבות ריצוי מאסרים ממושכים בפועל - אם כי ראוי לציין שהרשעתו האחרונה הנה משנת 2007.

מטעם הנאשם העידה המתלוננת שסיפרה טובות אודותיו, כבעל עוזר ואב טוב לילדיו וביקשה חזרתו לבית המשפחה תוך שגוללה את קשייה להתמודד לבדה, נוכח מעצרו, עם גידול ילדיהם שהנם בעלי מוגבלות.

המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם והדגישה, כביתר מקרי האלימות במשפחה, את הציפייה הלגיטימית שבתוך כתלי הבית ישררו ערכים של אחווה, שלום וכבוד הדדי - שלא כנלמד מענייננו זה.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ביקשה להפנות לכך שברקע ביצוע המעשים, ניצבת התמכרות הנאשם לסמים ומכך ביקשה ללמוד על "הצבע והגוון" העולים מכתב האישום ואינם מסתכמים דווקא בנזק הפיזי שנגרם למתלוננת. ההתייחסות המשפילה והמבזה לבת זוגו, הכאתה בידיה ובפניה - כל אלו מעשים, שמעבר לחומרתם הפיזית, פוגעים בציפור נפשה ובעלי היבט משפיל. מדובר בנזק, שלגישת המאשימה, ילווה את המתלוננת שנים רבות ועולה עשרות מונים על זה הפיזי. עוד ביקשה לטעון כי אופן התקדמות והתעצמות האירוע, מהשלכת חפץ עד כדי אלימות פיזית מלמדת על הסלמה והלך רוח מסוכן.

המאשימה סבורה שיש לקבוע מתחם עונש בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל והפנתה לשורת פסקי דין שהעמידו מתחם דומה. כבר כעת אציין כי המקרים שנסקרו בפסיקה זו חמורים מענייננו.

בהעדר אופק שיקומי אין מקום לחרוג ממתחם העונש הראוי וודאי נוכח עברו המכביד חרף הזמן שחלף. על כן ביקשה למקם עונשו של הנאשם במרכזו של המתחם ולהטיל עליו 11 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה ופיצוי הולם למתלוננת.

אשר לדברי המתלוננת שביקשה דווקא ללמד סנגוריה על הנאשם, נטען כי מביעה עמדה מגוננת שנלקחה בחשבון בגיבוש העמדה העונשית שהציגה המאשימה, אך אינה מתיישבת עם הנלמד מכתב האישום. עוד הדגישה את התופעה המוכרת לדאבה, בה נשים מתייצבות לצד בני זוגן מתוך מצוקה ושבר כלכלי ומשפחתי.

לטענת ההגנה, יש לערוך אבחנה ומדרג בין עבירות האלימות במשפחה שענייננו זה, אינו מן החמורים שמנעד הדברים. לראיה ביקש להפנות לעמדת המאשימה אשר לכתחילה, עם הגשת כתב האשיום עתרה למעצר הנאשם בפיקוח אלקטרוני (אשר לא צלח בהעדר מפקח).

נטען כי הנאשם הבין את הפסול במעשיו והביע חרטה כבר בחקירתו הראשונה.

הסנגור המלומד ביקש לראות בהשתלשלות הדברים בתיק כמצריך סיוע סוציאלי ולאו דווקא פלילי -עונשי.

ביקש לבכר את דברי המתלוננת באשר לילדיה שזקוקים לאביהם, בייחוד בשל כך שיש לנאשם שני ילדים בעלי צרכים מיוחדים וכי המתלוננת נמצאת עימם לבד, ללא משפחה תומכת, ללא מי שידאג לפרנסתם - אשר נפגעת גם בשל מעצרו המונע ממנה להשתכר כבעבר. בסופו של יום עתר הסנגור, להסתפק בימי מעצרו של הנאשם ותמך את עתירתו זו באסופת פסיקה.

הנאשם - הודה לאשתו ולכך שהתברך בה. הנאשם אמנם ביקש סליחת המתלוננת אך צמצם את חומרת הדברים עת הגדירם כלגיטימיים וקורים בבית.

דיון והכרעה

כתב האישום עוסק באירוע אחד ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

במעשיו, פגע הנאשם בערכים המוגנים של זכות המתלוננת לשלמות גופה, בריאותה ובטחונה האישי, לא כל שכן בביתה מבצרה. מידת הפגיעה בערכים מתעצמת שעה שמדובר באלימות שבוצעה בתוך התא המשפחתי.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי הפגיעה הינה בינונית; הן בשל העובדה כי האירוע אירע בביתם פנימה של הנאשם והמתלוננת, מקום שאמור להבטיח תחושת מגן וביטחון, והן בשל רקע האירוע כשכל חטאה של המתלוננת שסרבה להענות לבקשת הנאשם לכסף לסמים.

למול עברו הפלילי של הנאשם, העובדה כי משנת 2007 לא נפתחו נגדו תיקים נוספים מלבד ענייננו זה ויש לקוות כי יישמש כמקור שינוי והסתייעות בטיפול.

מבלי להקל ראש אין מדובר במעשה המצוי בראש מדרג החומרה, יחד עם ההכרה הברורה בתחושת ההשפלה והמכאוב, לא זה החיצוני בלבד, הנלווה לאלימות שכזו.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, להלן סקירה חלקית:

רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016) - נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה כנגד העונש אשר הוטל על המבקש, בגין הרשעתו באירוע יחיד של תקיפת בת זוג. המבקש דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה, סובב את גופה, וכופף אותה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו על דרך של עבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר. נשקלו נסיבות לקולה, הנתק שבין הנאשם למתלוננת והעדר הרשעות קודמות, ולחומרה היעדר הבעת חרטה מצד המבקש. נגזר על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

רע"פ 303/16 טלקר נ' מדינת ישראל (13.1.16) - המבקש הורשע בהתאם להודאתו בתקיפת בת זוג בכך שדחף את רעייתו, אשר כתוצאה מכך מעדה ונפלה על הרצפה. מיד לאחר מכן בעט בה הנאשם בעודה מוטלת על הרצפה. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר בפועל וגזר על הנאשם חמישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון תוך שנקבע כי עונשו של המבקש נמצא בצד המקל ביחס לחומרת מעשיו.

ת"פ (ראשל"צ) 37287-01-16 מדינת ישראל נ' סרגיי נאומצ'וק (ניתן ביום 26.5.2016) - הורשע נאשם, על יסוד הודאתו, בעבירה של תקיפה סתם כלפי בן זוג, בכך שבמהלך ויכוח, ניסה הנאשם לאחוז בפניה של בת זוגו והשליך לעברה כיסא אשר פגע ברגלה. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 3 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית.

עפ"ג (באר שבע) 18376-12-13 פלוני נ' מדינת ישראל (19.3.14) - הורשע המערער בביצוע מעשי אלימות כלפי רעייתו ובביצוע עבירה של תקיפה על פי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין. המערער תקף את אשתו בכך שבעט בה ותוך כדי כך היא נפלה והמערער שכב עליה. כחודש לאחר מכן, תקף המערער שוב את אשתו בכך שסטר לה. ערעור שהגיש המערער על חומרת העונש התקבל, באופן שעונש המאסר בפועל קוצר לחודשיים בדרך של עבודות שירות, כאשר שאר הוראות גזר הדין נותרו על כנם.

ת"פ (ק"ג) 70496-06-20 מדינת ישראל נ' מאיר שטרית (10.7.22) - הורשע הנאשם בעבירת תקיפה סתם - בן זוג ובשלוש עבירות של איומים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 12 חודשים מאסר בפועל. על הנאשם הושתו חודשיים מאסר בפועל וענישה נלווית.

ת"פ (ק"ג) 17560-12-15 מדינת ישראל נ' ויאצ'סלב שויחט (ניתן ביום 19.5.2016) - הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפת בת זוג ותקיפה סתם, בכך שבמהלך ויכוח הנאשם סטר בחוזקה על פניה של בת זוגו, ובהמשך תקף את אב הבית שהעיר לו על התנהגותו. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הוטלו במסגרת הסדר, 5 חודשי מאסר על תנאי, קנס והתחייבות כספית. 

עפ"ג (מחוזי ירושלים) 48832-10-15 פלוני נ' מדינת ישראל פרקליטות ירושלים [פורסם בנבו] (9.8.16) - נדחה ערעורו של המערער אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפת בת זוג וצירף תיק נוסף בו הודה והורשע בעבירת איומים. על רקע ויכוח בין המערער לרעייתו הדף אותה המערער בכתפה באמצעות ידיו וכן שלח לה מסרון מאיים. הוא נדון לשלושה חודשי מאסר בעבודות שירות.

ת"פ (נת') 26033-12-15 מדינת ישראל נ' אהרון זייטלר (ניתן ביום 10.5.2016) - הורשע נאשם על יסוד הודאתו, בעבירה של תקיפה סתם כלפי בת זוג ותקיפה סתם, בכך שמשך את בת זוגו והביא לנפילתה מהכיסא עליו ישבה ולאחר מכן דחף את אמה והפילה לרצפה. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו במסגרת הסדר, 4 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית.

ת"פ (אי') 3648-10-12 מדינת ישראל נ' ויטלי מלינקוב (ניתן ביום 30.10.2012) - הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפת בת זוג ותקיפה סתם, בכך שבמהלך נסיעה ברכב פרץ בין השניים ויכוח עד אשר הנאשם גירש את בת זוגו מהרכב, אך כשזו החלה לצאת אחז בשערותיה. לאחר מכן, היא ניסתה להימלט מפניו, אך זה הגיע אליה, סטר לה בחוזקה והפילה לרצפה. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הוטלו במסגרת הסדר, 3 חודשי מאסר ויום לריצוי בפועל, מאסרים מותנים והתחייבות כספית.

נראה כי מנעד הענישה הינו כאמור רחב ומכל המקובץ, סבורני כי מתחם העונש ההולם לעבירה שביצע הנאשם בנסיבות המפורטות נע  בין מאסר צופה פני עתיד ועד 9 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו נתתי דעתי להודאתו של הנאשם, לקיחת האחריות וחיסכון בזמן שיפוטי. אך אלה יונחו לצד עברו הפלילי המכביד על אף חלוף הזמן מביצוע העבירה האחרונה, נתון אשר גם הוא לא נעלם מעיני. כמו כן לא ניתן להתעלם מן הגישה המצמצמת שהעלו דבריו.

נתתי דעתי לדברי המתלוננת, אם כי, יש להימנע מטעמים ברורים, מלתת לעמדה זו משקל גדול במיוחד בנסיבות העניין.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול הנדרש וכל שהובא בפניי, אני גוזרת דינו של הנאשם כדלקמן:

1.  מטילה על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

2.  5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור הנאשם העבירה בה הורשע.

3.  הנאשם יתחייב היום כי היה ובתוך שלוש שנים יבצע שוב העבירה בה הורשע או כל עבירה בעל רכיב של אלימות במשפחה, ישלם לטובת אוצר המדינה סך של 4,000 ₪.

הנאשם התחייב להתחייבות הכספית בפניי במעמד הדיון.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשפ"ה, 29 אוקטובר 2024.