שירות המבחן התרשם שהנאשם אינו מבטא מוטיבציה להליכי שיקום כלשהם ואינו מגלה נכונות לשאת בהשלכות מעשיו ושקיים סיכון בינוני לביצוע עבירות אלימות בעתיד. בנסיבות אלה, נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם והמליץ על ענישה מוחשית, שתציב עבורו גבול ברור.

לאחר קבלת התסקיר ולאור עמדתה העונשית של המאשימה, הנאשם הופנה אל הממונה על עבודות השירות לקבלת חוות דעת שתבדוק את כשירותו לשאת עונש מאסר בעבודות שירות ככל שכך ייגזר.

בתאריך 30.04.24 התקבלה חוות דעת חיובית לפיה הנאשם נמצא כשיר לבצע עבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

בתאריך 01.07.24 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

בטיעוניה, הפנתה המאשימה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו - שלוות נפשו ובטחונו של המתלונן ושל ציבור בוחריו בהיותו של המתלונן חבר כנסת - סמל שלטון החוק במדינה, נבחר ציבור המייצג את ציבור בוחריו. כשלעמדתה, נסיבות העבירה בהן הנאשם שלח את ההודעה באופן פרטי ואישי לחשבון האינסטגרם האישי של המתלונן מצדיקה מתחם ענישה הולם שנע בין מאסר קצר בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר וזאת תוך הפניה לפסיקה רלוונטית.

המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל הרשעה בתקיפה סתם והרשעה בסיוע להחזקת סמים וכן לתסקיר שירות המבחן שלא בא בהמלצה טיפולית והמליץ על הטלת ענישה מציבת גבול. הנאשם הודה בכתב האישום בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר. סופו של דבר, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

בא כוח הנאשם טען שמבלי להמעיט מחומרת המעשה המכוער, הנאשם הביע חרטה על מעשיו ושלח מכתב התנצלות למתלונן (נ/1) העבירה בוצעה על רקע סערת רגשות, בעת שהנאשם היה צעיר מאוד, נאמרו ברשת החברתית פעם אחת בלבד ולא פנים מול פנים. בנסיבות אלה, מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי עבודות שירות, תוך הפניה לפסיקה רלוונטית.

ממועד האירוע חלפו כמעט 3 שנים, לא נפתחו תיקים חדשים כנגד הנאשם, הנאשם הבין את חומרת מעשיו והביע חרטה על מעשיו ומזה כשנה עובד במשרדו של בא כוחו כעובד כללי לשביעות רצונו. בנסיבות אלה מתבקש בית המשפט למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם.

הנאשם בדבריו סיפר שבמהלך ההליך, הכווינו אותו לעמותת 12 צעדים, ולאחר שהחל ללכת לטיפול שם, הבין למה עשה את שעשה ואיך הוא יכול למנוע את זה.

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

קביעת מתחם העונש ההולם - נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

בעצם ביצוע המעשים המיוחסים לו, פגע הנאשם בערכים מוגנים שעניינם זכות האדם לכבוד, לשלמות הגוף, לתחושת ביטחון ושלוות הנפש. על הצורך להגן על עובדי ציבור, עמד כב' השופט רובינשטיין ברע"פ 2019/11 אלי מיארה נ' מדינת ישראל שם נקבע בין היתר כדלהלן: "המטיל אימה על הזולת אין הזולת צריך לפשפש ביכולותיו העתידיות של המאיים כדי לברר אם יש ממש באיומים ועובדי הציבור אינם צריכים להיחשף לחריצת לשון קללות, חרופים וגידופים מכל בר בי רב, שיקנה לו חסינות בשל חופש הביטוי. לבית המשפט תפקיד גם בהגנה על כבודם".

בת"פ 33360-07-17 מדינת ישראל נ' מאיר (03.11.19) היטיב לתאר כב' השופט הרמלין את הפגיעה בערכים המוגנים עת חברי כנסת מאוימים בשל תפקידם "כאשר אדם מאיים על חבר כנסת שהוא נבחר ציבור בפגיעה פיזית, לא רק שהוא פוגע בשלוות הנפש של המאוים, בתחושת הביטחון שלו ובחירות הפעולה שלו כאדם, אלא שהוא עלול באמצעות האיום להרחיק את חבר הכנסת מן הציבור ולפגוע ביכולתו לייצג את הציבור שבחר בו - בין אם בשל יצירת ריחוק פיזי ובין משום הטלת האימה שתרתיע את חבר הכנסת מלייצג נאמנה את שולחיו. כלומר, מי שנפגע מאיום על חבר כנסת הוא לא רק המאוים עצמו, אלא גם ציבור בוחריו והדמוקרטיה עצמה. אין ספק אם כן שאיום על חבר כנסת הוא בעל השלכות פוטנציאליות קשות יותר מאשר איום על אדם מן השורה. כלומר, בתיק זה מתקיימת נסיבה מחמירה משמעותית".

אמנם איום על עובד ציבור ככלל, ונבחר ציבור בפרט, מהווה נסיבה מחמירה מאשר איום על אזרח מן השורה, הרי שבנסיבות ענייננו ומבלי להקל ראש מעצם חומרת העבירה בה הורשע הנאשם אני סבור שמידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף התחתון שכן הנאשם לא איים על המתלונן פנים מול פנים והאיום בו נקט לא היה ספציפי ומפורט, הגם שמן הסתם הדאיג את המתלונן.

ברור שאין באמור כדי לקבוע שמעשים אלו הם מעשים קלי ערך בלבד, אולם במנעד של חומרתם ניתן למקם אותם בחלק התחתון של רף החומרה וזאת כמובן לצורך הקביעה העונשית.

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירת איומים שעיקרה מילולי בלבד, ללא אמצעי מדגים, באמצעות הודעת טקסט מתחיל ממאסר מותנה. ראו לדוגמה:

ת"פ 38388-07-20 מדינת ישראל נ' קמינר (02.01.22) - הנאשם הורשע בעבירת איומים כלפי חבר כנסת בפגיעה בו ובמשפחתו. האיומים נשלחו למתלונן באמצעות אפליקציית הפייסבוק. בית המשפט דחה את בקשת הנאשם לביטול הרשעתו וקבע מתחם ענישה שמתחיל ממאסר על תנאי ונע עד מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות. בית המשפט הטיל על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 ₪ והתחייבות בסך 5,000 ₪.

ת"פ 28808-10-15 מדינת ישראל נ' שבאייב (07.07.21) - הנאשם הורשע בעבירה של איומים ברצח כלפי חבר הכנסת פריג' לאחר ששלח לו 3 הודעות פרטיות, בפייסבוק, במשך כחודש ימים. בית המשפט ביטל את הרשעת הנאשם וגזר על הנאשם, בן 25, שביצע את העבירה 6 שנים קודם לכן ולא ביצע עבירות מאז, 180 שעות של"צ והתחייבות.

עפ"ג 25296-10-22 מדינת ישראל נ' כוהן (11.06.23) - בית משפט קמא הרשיע את הנאשם בעבירת איומים כלפי שרת החינוך, אותה ביצע במסגרת מסרון שהפיץ בקבוצת וואסטאפ. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 10 חודשי מאסר וגזר על הנאשם מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של המשיב והטיל עליו צו של"צ בנוסף לעונש שניתן על ידי בית משפט קמא.

ת"פ 61553-09-20 מדינת ישראל נ' אדרי (29.09.21) - הנאשם הורשע בעבירות של איומים וניסיון איומים כלפי חבר הכנסת אבידר, אותן ביצע במסגרת הודעות בפייסבוק בהן כתב שהוא "צריך כדור בראש דחוף". על אף החומרה שבאיומים כלפי עובדי ציבור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, המצדיקות קביעת מתחם מקל ומדויק יותר, בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ושל"צ ועד 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. על הנאשם נגזר עונש של צו מבחן, צו של"צ וענישה נלווית.

ת"פ 33360-07-17 מדינת ישראל נ' מאיר (03.11.19) - הנאשם הורשע בעבירה של איומים ברצח כלפי חבר הכנסת טיבי, כבענייננו, שהועברו באמצעות הפייסבוק. בית משפט קבע מתחם ענישה שמתחיל ממאסר מותנה ונע עד מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות. הוטלו על הנאשם 3 חודשי מאסר מותנה, קנס בסך 1,000 ₪ והתחייבות.

עפ"ג (ת"א) 67067-02-23 שלאם נ' מדינת ישראל (03.07.23) - המערער הורשע בעבירה של איומים כלפי השר לביטחון הפנים, האיומים חמורים מענייננו, שם נקב הנאשם בשמות משפחתו של השר, האיום נמשך כשמונה ימים בדרך של הודעות דוא"ל. בית משפט קמא קבע מתחם ענישה שמתחיל משישה חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית. ערעור שהגיש נדחה.

עפ"ג (ת"א) 58640-08-21 שושן נ' מדינת ישראל (03.11.21) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות איומים כנגד המתלונן שהיה ממלא מקום ראש עיריית בת ים ועמו הייתה לו היכרות ארוכה של שנים על רקע קשרי חברות ופעילות פוליטית. במסגרת הליך בחירות עירוניות שלח הנאשם למתלונן הודעה בעלת תוכן מאיים שתוכנו: "שלום לך איש ציבור כידוע לך יש לי בעיר כמה דברים ששומרים עליי בבית הסוהר גם כלכלית וגם חברים טובים כאחים לכן בקשתי אליך רק לשמור לי עליהם זה הכל אלה יקרים לליבי וחברי ילדות בקשתי אליך על תנסה כלום לא בריא כמו הרשויות?". בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם, 3 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך של 1,000 ₪. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

ת"פ 53203-05-20 מדינת ישראל נ' לוי (08.09.22) - הנאשם הורשע בעבירת איומים על ראש עיריית טבריה, במהלך שידור לייב בפייסבוק שערך ראש העירייה, בכך שאמר לו שיחפשו בכל טבריה חלקים של גופתו ושיפגעו בו אם ייבחר. המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה בין מאסר מותנה לבין מאסר בעבודות שירות. בית המשפט גזר על הנאשם, בן 22, שהודה בביצוע העבירה ושבחלוף 3 שנים לא ביצע עבירה נוספת, 3 חודשי מאסר על תנאי.

בנסיבות אלה, אני קובע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר שניתן לבצע בעבודות שירות.

קביעת העונש בתוך המתחם - נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

עסקינן בנאשם בן 25 לחובתו הרשעה קודמת בעבירת תקיפה סתם בגינה נדון למאסר מותנה כך שניתן לומר שאין לחובתו עבר מכביד. מביצוע העבירה בתיק זה לא ביצע עבירות נוספות.

הנאשם כאמור נשפט בגין הרשעתו הקודמת למאסר מותנה ולא נשא בעונש מאסר בפועל כך שלמעשה, אין זה אינטרס החברה שהנאשם ייחשף לגורמים עבריינים.

שירות המבחן התרשם שהנאשם לוקח אחריות ומבין את הפסול שבמעשיו ולמרות שלא הביע עניין בטיפול במסגרת שירות המבחן, הרי שבכל זאת הנאשם החל בטיפול פרטי. אמנם ככל הנראה, הדבר נעשה לשם הקלה בעונש ואולם אני מקווה שתהיה גם השפעה מיטיבה על הנאשם. ככל שהנאשם יפנים שהתנהלותו איננה מקובלת על החברה ושעליו לטפל בעצמו, כן ייטב לו.

הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות מלאה על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר.

לאור האמור אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר על תנאי של 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירת איומים ויורשע בה.

2. התחייבות בסך 2,000 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ב אב תשפ"ד, 26 אוגוסט 2024, במעמד הצדדים.