1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים").

2.         הנאשם עצור מיום 25.12.23 במסגרת מעצר עד תום ההליכים.

3.         מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, בתמצית, כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום פעל סוכן בשליחות משטרת ישראל ורכש בהוראתה, באישורה ובכספה סמים, כלי נשק ותחמושת (להלן: "הסוכן"). בין הנאשם לבין הסוכן הייתה הכרות מוקדמת עובר למתואר בכתב האישום.

בתאריך 28.2.23 נפגשו הנאשם והסוכן באקראי במסעדה בחדרה, אז, הציע הנאשם לסוכן לקנות סם מסוכן מסוג "דוסה"; MDMA ו-KETAMINE (להלן: "דוסה"), במשקל של מעל ל-50 גרם, זאת תמורת סך של 235 ש"ח לגרם.

בתאריך 13.3.23 שוחחו הסוכן והנאשם בטלפון והסוכן אמר לנאשם שיש מי שרוצה 50 גרם של "דוסה". בהמשך, לאחר תיאום ומשא ומתן, הסכים הנאשם להוריד את מחיר הסם המסוכן ל-230 ₪ לגרם. הנאשם מסר שקית שהכילה סם מסוכן MDMA ו-KETAMINE במשקל כולל של 49.86 גרם נטו (להלן: "הסם") לסוכן ובתמורה, הסוכן מסר לנאשם סך של 11,500 ₪.

בהמשך לכך, הסוכן רצה לוודא את כמות הסם, והנאשם הביא משקל אלקטרוני. השניים שקלו את הסם ולאחר השקילה, הנאשם נתן לסוכן את המשקל כמתנה.

4.         בדיון שהתקיים ביום 19.9.24, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע, כאשר אין הסכמות לעניין העונש.

5.         ב"כ המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב והוסיפה טיעונים בעל פה. טענה כי הנאשם פגע בערכים החברתיים של שלום הציבור בהיות תופעת הסמים מחוללת פשיעה וסיכון חיי אדם. טענה כי מדובר בכמות גדולה של סמים מסוכנים. טענה כי בית המשפט העליון עמד לא אחת על החומרה שבעבירות הסמים ועל הצורך במדיניות ענישה מרתיעה כלפי אלה הלוקחים חלק בהפצתם של סמים מסוכנים. טענה כי מדובר בעבירה מתוכננת וכי הנאשם סחר בסם כך שמדובר בגורם משמעותי בשרשרת הפצת הסם, וכי ביצע את המעשים מתוך בצע כסף. הפנתה לפסיקה לעניין מדיניות הענישה ועתרה למתחם ענישה הנע בין 18 חודשי מאסר לבין 36 חודשי מאסר, לצד עונשים נילווים. הגישה גיליון הרשעות פלילי של הנאשם וטענה כי עברו הפלילי מכביד. ביקשה למקם את עונשו באמצע מתחם הענישה לצד מאסר מותנה משמעותי וקנס, וכן פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

6.         ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש לפניי טען כי המאשימה חטאה בעתירתה למתחם הענישה וכי יש לפעול בהתאם לעקרון האחידות בענישה. טען כי הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן וכי הוא הנאשם היחיד בפרשייה וכי מיוחסת לו עסקה אחת. טען כי הנאשם נעצר רק כ-11 חודשים לאחר ביצוע העבירה וכי במהלך תקופה זו לא ביצע שום עסקאות, ומכאן שמדובר באירוע חד פעמי. טען כי הפגישה הראשונה בין הסוכן לנאשם הייתה בתאריך 28.2.23 ולא היה קשר ביניהם עד ל-13.3.23, ואלמלא הסוכן היה מתקשר לא הייתה מתבצעת עסקה, והנאשם אף נתן לסוכן את המשקל במתנה. טען כי הודיית הנאשם ללא הסכמות לעניין העונש מעידה על הפנמת הפסול שבמעשיו ולקיחת אחריות מצידו. ציין כי הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2019 ועניינה החזקת סם לצריכה עצמית משנת 2017. טען כי הנאשם סובל מבעיות רפואיות, לאחר שנפגע בתאונת דרכים כשרכב על אופניים חשמליים, עבר הליך טיפולי לא פשוט ממנו עדיין סובל והגיש מסמך רפואי.

            ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לת"פ (שלום חיפה) 16800-01-24 מדינת ישראל נ' ארביב (להלן: "פס"ד ארביב") וטען כי מדובר בפסק דין העוסק באותה פרשייה ובמקרה חמור יותר שכן שם דובר על מספר עסקאות אשר התפרשו על פני 7 חודשים, על כמויות סם גדולות יותר וסכומי כסף גבוהים יותר. טען כי עברו הפלילי של ארביב מכביד יותר וכי העבירות בוצעו כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו. טען כי בפס"ד ארביב נקבע מתחם ענישה הנע בין 16 חודשים ל-30 חודשים וזאת עבור כלל העסקאות. עוד טען כי לא נגזרו על ארביב עונשי פסילה וקנס, וכי יש להשוות בין העונשים של ארביב והנאשם כאן מטעמי צדק.

            טען כי יש לקבוע את המתחם כאן כנע בין 6 חודשי מאסר ועד 10 חודשי מאסר וכי הנאשם כאן עצור כשנה.

7.         הנאשם בדבריו לפניי הביע חרטה וטען כי מדובר בטעות חד פעמית וכי הוא רוצה לצאת לדרך חדשה. ביקש שתינתן לו הזדמנות נוספת על מנת שיוכל להמשיך בחייו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

8.         המחוקק קבע במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, את עקרון ההלימה המנחה בענישה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל. על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, ובתוך כך יתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בעבירה, כאשר בתוך המתחם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב, בין היתר, בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

9.         הנאשם במעשיו פגע בערך של שמירה על בריאות הציבור, ועל גופו ונפשו מפני השימוש בסמים מסוכנים והשפעתם הממכרת, וכן בערך של שמירה על שלום הציבור בכללותו מפני נגע הסמים אשר השלכותיו השליליות הרסניות ורחבות היקף.

10.       בית המשפט העליון עמד לא אחת על הנזקים הרבים העומדים בבסיס נגע הסמים, ועל הצורך להטיל עונשים מחמירים ומרתיעים על עברייני סמים בהתאם לדרגתם בשרשרת הפצת הסם, על מנת למגר תופעה קשה זו. עוד קבע בית המשפט העליון כי ככלל, בעבירות סמים, נסוגים השיקולים האישיים מפני האינטרס הציבורי והשיקולים של גמול והרתעה. יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל (10.12.95):

"נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהענשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע. עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה -מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים; ולעניות דעתי - השיקולים האישיים של שיקום העבריין חייבים לסגת מפני השיקולים של טובת הכלל."

(ראו גם ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.10), רע"פ 8408/15 חביב נ' מדינת ישראל (9.12.15), ע"פ 11469/05 מדינת ישראל נ' עייש (16.5.06)).

11.       סם ה"דוסה" הוא סם המורכב משני סוגי סמים מסוכנים, MDMA ו-KETAMINE. בית המשפט העליון עמד במסגרת ע"פ 4838/20 אברמסון ואח' נ' מדינת ישראל (15.8.21) על השפעתו הרעה של סם ה- MDMA ועל הצורך להחמיר בענישה בנוגע לעבירות בסם מסוג זה:

"בית המשפט המחוזי הדגיש, למשל, כי סם מסוג MDMA נחשב ל"סם המסיבות", והחומרה ביחס אליו נובעת גם מהעובדה שלא כל המשתמשים בו מודעים לעוצמת הסם החזקה... הנזק שבהפצתו טמון גם בכמות הרבה ובהשפעה על יחידים רבים. מדינת ישראל - ולא רק היא - מצויה במלחמה נגד השימוש בסם והשפעותיו על כל שכבות החברה. העונש שנגזר בגין עבירות סמים מעין אלה חייב לשקלל בתוכו לא רק את הרתעת היחיד אלא גם את הרתעת הרבים."

12.       ביחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הנאשם היה מעורב בביצוע עבירה אחת של סחר בסם "דוסה", בכמות של 49.86 גרם בתמורה לסך של 11,500 ₪. מדובר בעבירה מתוכננת ומחושבת, לאחר שהנאשם תיאם עם הסוכן המשטרתי את כמות הסם ומקום המפגש, כאשר במהלך המפגש ניהל הנאשם עם הסוכן משא ומתן לגבי מחירו של הסם. מדובר אמנם בעסקה אחת, אך מדובר בעבירה של סחר בסמים מסוכנים שעוצמתם חזקה ובכמות משמעותית. עבירה זו מלמדת על התעוזה הרבה של הנאשם, אשר היווה גורם משמעותי בשרשרת הפצת הסם, כאשר מטרתו הייתה להרוויח כסף בקלות. נתתי דעתי לכך שהסמים נמכרו לסוכן ולא לצרכני סמים, ומשכך לא נגרם נזק בפועל, אולם פוטנציאל הנזק לציבור בכללותו, בשים לב לסוג הסם וכמות הסם, גבוה.

13.       לאור נסיבות ביצוע העבירה כפי שפורטו לעיל, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

14.       ביחס למדיניות הענישה הנוהגת, הסם המכונה "דוסה" הוא סם חדש יחסית בישראל ובהתאם לכך הפסיקה המתייחסת אליו מצומצמת, אם כי מהפסיקה הקיימת עולה כי הענישה כוללת, בדרך כלל, מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופות משמעותיות. ניתן ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת מפסקי הדין הבאים:

·  בת"פ (שלום ב"ש) 9457-04-23 מדינת ישראל נ' פנקו (27.5.24), הורשע הנאשם בשתי עסקאות של סחר בסם מסוכן KETAMINE ו-MDMA מול סוכן משטרתי, ובהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. על פי האישום הראשון, סחר הנאשם בסם מסוכן במשקל כולל של 1.6425 גרם נטו, בתמורה ל-750 ₪. על פי האישום השני, סחר הנאשם בסם מסוכן במשקל כולל של 1.6 גרם נטו, בתמורה ל-800 ₪. על פי האישום השלישי, החזיק הנאשם סמים מסוכנים בביתו, שלא לצריכתו העצמית. בית המשפט קבע כי בגין האישום הראשון והשני, מתחם הענישה הוא בין 7 ועד 14 חודשי מאסר בפועל, ובגין האישום השלישי מתחם הענישה הוא בין 24 ועד 48 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם מאסר בן 24 חודשים, מאסרים מותנים, פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך שנה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות.

·  בת"פ (שלום קריות) 46722-01-23 מדינת ישראל נ' כהן (3.4.23) (אליו הפנתה המאשימה) הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירת סחר בסם מסוכן, כאשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הפעילה המשטרה סוכן סמוי עמו הייתה לנאשם היכרות מוקדמת. נוצר קשר טלפוני בין הנאשם לבין הסוכן, במהלכו ביקש הסוכן לרכוש מהנאשם סם בכמות של 30 גרם. הנאשם מכר לסוכן סם במשקל 29.12 גרם נטו ובתמורה מסר לו הסוכן 4,500 ₪. נקבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין 8 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בצירוף ענישה נלווית, ונגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

·  בת"פ (שלום ירושלים) 35813-01-22 מדינת ישראל נ' אנגל (6.2.23) (אליו הפנתה המאשימה), הורשע הנאשם בשלוש עסקאות של סחר בסם מסוכן מסוג KETAMINE ו-MDMA, מול סוכן משטרתי. על פי האישום הראשון, סחר הנאשם בסם מסוכן במשקל כולל של 19.25 גרם בתמורה לסך של 5,000 ש"ח. על פי האישום השני, סחר הנאשם בסם מסוכן במשקל של 25.92 גרם בתמורה לסך של 11,250 ש"ח. על פי האישום השלישי, סחר הנאשם בסם מסוכן במשקל של 49.94 גרם בתמורה לסך של 16,000 ש"ח. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 20 ועד 42 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, 6 חודשי פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי וקנס.

·  בת"פ (שלום ת"א-יפו) 23598-02-20 מדינת ישראל נ' גבאי (16.2.22) מדובר בשלושה נאשמים כאשר עניינו של הנאשם 2 נידון בנפרד. הנאשם 1 הורשע בביצוע ארבע עסקאות של סחר בסמים מסוכן מסוג KETAMINE ו-MDMA כאשר בעסקה הראשונה סחר בסם מסוכן במשקל של כ-20 גרם, בתמורה לסך של 4,400 ₪, בעסקה השנייה סחר בסם מסוכן במשקל של כ-50 גרם תמורת 9,000 ₪, בעסקה השלישית סחר בסם מסוכן במשקל 20 גרם תמורת 3,600 ₪, ובעסקה הרביעי סחר בסם מסוכן במשקל 100 גרם וקיבל מקדמה בסך 2,000 ₪. הנאשם 3 הורשע בעסקה הראשונה בסיוע לסחר ב-20 גרם סם מסוג "MDMA", בעסקה השנייה סחר בכ-20 גרם סם מסוג "דוסה", ובאישום השלישי הורשע בהחזקת סמים במשקל של 9 גרם חשיש ו-18 גרם קנבוס שלא לצריכה עצמית, בביתו, וקנבוס במשקל 12.86 גרם ברכבו. נקבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם 1 נע בין 20 ל-40 חודשי מאסר בפועל, ומתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם 3 נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם 1 הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית ועל הנאשם 3 הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. (העררים שהגישו הנאשמים נדחו - עפ"ג 61390-03-22 ועפ"ג 32947-03-22).

15.       בפס"ד ארביב אליו הפנה הסניגור, הורשע הנאשם בביצוע שתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג "דוסה" מול סוכן משטרתי, שתי עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ועבירה של תיווך בעסקת סם מסוכן. בעסקה הראשונה, סחר הנאשם בסם מסוג "דוסה" במשקל כולל של 56.65 גרם תמורת 14,400 ₪. בעסקה השנייה, סחר הנאשם בסם מסוג "דוסה" במשקל כולל של 26.1291 גרם תמורת 6,400 ₪. בעסקה השלישית, תיווך הנאשם בעסקת סם מסוכן מסוג "דוסה" בכמות של 38.48 גרם תמורת 9,600 ₪. בית המשפט קבע, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, הכוללות 3 עסקאות בסם המכונה"דוסה", כמות הסם וחלקו של הנאשם בביצוע העבירות ובשים לב למדיניות הענישה הנהוגה, כי מתחם הענישה ההולם נע בין 16 ל-30 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נילווית. בית המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 18 חודשים, תוך הפעלת מאסר מותנה חב הפעלה בן 4 חודשים, באופן שחודשיים יהיו במצטבר וחודשיים בחופף, כך שסך הכל ירצה הנאשם עונש מאסר של 20 חודשים, לצד מאסר על תנאי וקנס.

נתתי דעתי לטיעוני הסניגור ביחס לפסק דין ארביב ולכך שמדובר שם בשלוש עסקאות סמים (אחת מהן תיווך), ובכמות סמים כוללת גדולה יותר ותמורה כספית כוללת גבוהה יותר מבענייננו. עוד נתתי דעתי לכך שבפס"ד ארביב הופעל מאסר מותנה כנגד הנאשם. כך, גם לא נעלם מעיני כי עברו הפלילי של ארביב לא כלל הרשעה בעבירות של סחר בסמים, שעה שהנאשם שבפניי כבר הורשע בעבירה של סחר בסמים.

16.       לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם את נסיבותיו של התיק כאן, נע בין 14-30 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך המתחם

17.       לא מצאתי כי במקרה שבפניי יש מקום לסטות ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

18.       לקולא התחשבתי בהודאתו של הנאשם בכתב אישום מתוקן, אשר חסכה מזמנו השיפוטי של בית המשפט כמו גם חסכה את הצורך בהעדת עדי תביעה רבים. הנאשם לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה בדבריו לפניי.

נתתי דעתי למצבו הרפואי של הנאשם, אשר היה מעורב בתאונת דרכים כרוכב אופניים חשמליות, ועבר ניתוח לפני כשנה כפי שעולה מסיכום ביקור רפואי שהוגש בעניינו.

עם זאת, כפי שנקבע בפסיקה, בעבירות סמים נסוגות נסיבותיו האישיות של הנאשם מפני האינטרס הציבורי.

19.       לחומרא שקלתי את עברו הפלילי של הנאשם, הכולל 8 הרשעות קודמות בעבירות של סמים, רכוש ואלימות לרבות עבר דומה של סחר בסמים מסוכנים בגינו אף ריצה מאסר בפועל. עם זאת, נתתי דעתי לכך שהרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2019 וזאת בגין עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית.

20.       לאור כל האמור לעיל, ולאחר שהתחשבתי גם בתקופת מעצרו של הנאשם, מצאתי כי יש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה.

אני סבורה כי ענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל למשך התקופה האמורה, לצד ענישה צופה פני עתיד וקנס, מהווה ענישה מאוזנת וראויה בנסיבות העניין. באופן זה יוגשם עיקרון ההלימה, ויוגשמו התכליות בדבר הרתעת הנאשם כמו גם הרתעתם של עבריינים בפוטנציה וזאת תוך הגשמת האינטרס הציבורי בדבר מיגור נגע הסמים.

21.       אשר לבקשה לפסול את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, מהפסיקה עולה כי רכיב זה מצוי במנעד העונשים הנלווים לעבירה בה הורשע הנאשם. עם זאת, בהתחשב בכך שמדובר בעסקה בודדת במסגרת פרשייה מסועפת וכאשר נאשם אחר בפרשה, לא נפסל מלנהוג, ובשים לב למכלול הנסיבות שבאו בפניי, ובכדי לאפשר לנאשם אופק שיקומי, אני נמנעת מלגזור על הנאשם רכיב זה.

סוף דבר

22.       לאור כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

            א.        מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים, אשר יחושב מיום מעצרו, 25.12.23.

ב.         מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, ויורשע בגינה.

            ג.         קנס בסך של 5,000 ₪.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, החל מיום 23.1.25 ואילך.

הקנס ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה.

ניתן לשלם את הקנס בתוך 3 ימים ממועד מתן גזר הדין, בדרכים הבאות:

* בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגביה, בכתובת www.eca.gov.il

* במוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גביה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

* בדואר ללא צורך בשובר תשלום, באמצעות הצגת תעודת זהות.

הסמים יושמדו - בחלוף המועד להגשת הערעור.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.                    

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשפ"ה, 23 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.