3. נטען שהשאלה המונחת בפני בית המשפט כעת הינה כיצד לנהוג בצו מבחן שבאופן אמיתי לא קוים והסתיים באוקטובר 2023. בקשת המדינה הינה שייגזר על הנאשם עונש נוסף בהתאם לסעיף 20(4) לפקודת המבחן. נטען שהרציונל שעמד בפני בית המשפט בעת גזירת הדין שהוביל לסטייה ניכרת ממתחם הענישה בעת שנקבע מתחם ענישה של 4-6 שנות מאסר היה שהנאשם נמצא בתוך הליך שיקומי שבית המשפט ראה אותו כמשמעותי.

4. נטען שמאז גזר הדין הנאשם הוריד לטמיון את ההליך השיקומי והפר בצורה בוטה את האמון שניתן בו. לא רק שלא ביצע את עבודות השירות אלא הוא חזר להשתמש בסמים וחזר לבצע מניפולציות בפני גורמי הטיפול. נטען שמאז ספטמבר 2023 עת שוחרר ממאסר עשה מספר צעדים שנראים לכאורה כחזרה לכיוון השיקומי, אך המדינה טענה שמדובר בצעדים לכאוריים בלבד על רקע ניסיון העבר.

5. נטען שבתסקיר האחרון מחודש ינואר שירות המבחן ציין שהנאשם אינו מעוניין בהמשך קשר טיפולי וחושב שהוא מסוגל להצליח בהליך גמילה בכוחות עצמו. נטען שחוסר הרצון שלו בפיקוח מהווה נקודה מרכזית שלדעת המדינה מצביעה על כך שההליך אינו בר סיכויים טובים להצליח ללא פיקוח מחייב. נטען ששירות המבחן לא הביע עמדה או המלצה להמשך טיפול. נטען שעצם הבקשה של הנאשם שאינו מעוניין בהמשך הקשר עם שירות המבחן מעידה שכוונותיו אינן כנות. נטען שאם בית המשפט יקבל את גישת שירות המבחן ויסיים את הדיון בכך שאין על הנאשם שום פיקוח או מגבלות או שום חרב מעל ראשו הוא יראה את עצמו חופשי ומשוחרר מכל ההליכים ולא יהיה אפשרות לעשות כלפיו צעדי אכיפה כלשהו. נטען שלאור השתלשלות העניינים עד כה הדבר אינו רצוי ומעלה חשש שיוביל לנזק לנאשם עצמו ולהישנות מעשה עבירה.

6. נטען שישנן שלוש אפשרויות: (1) שחרור הנאשם מכל מחויבות להליך של קשר טיפולי, (2) הארכת צו המבחן שאינו ישים כיוון שאין הסכמת הנאשם, או (3) הטלת עונש. לטענת המדינה הכיוון האפקטיבי היחיד הינו לגזור את עונשו של הנאשם מחדש ולהטיל עליו עונש מאסר בהתאם למתחם שנקבע בגזר הדין מאחר שהסטייה לקולא כשלה בשל התנהגותו. נטען שיש להתחשב בכך שהוא ריצה עונש מאסר של 9 חודשים עד כה.

עמדת ההגנה

7. ב"כ הנאשם טען שאין לנאשם שום בעיה להיות בקשר עם שירות המבחן ושאין מקום להפקיע צו מבחן כאשר שירות המבחן לא מבקש להפקיע את המבחן אלא ביקשו רק להבטיח שהנאשם ילך לטיפול.

8. ב"כ הנאשם טען שהנאשם היה תקופה ארוכה תחת פיקוח שירות המבחן. נטען שהוסבר לנאשם בסופו של עניין שהוא חייב להשתלב בטיפול דרך שירות המבחן. נטען שבסופו של עניין הנאשם ביקש להשתלב בצו מבחן ואינו יודע מדוע הוחלט מה שהוחלט אצל שירות המבחן. נטען שהנאשם עבר טיפול תקופה ארוכה, אשתו נמצאת בהריון והוא חי מקצבת נכות כאשר יש לו עיוורון בעין אחת וגם יש לו ילד נכה. נטען שהנאשם משולב עד היום בתוכנית NAוהתבקש שהוא ישולב בצו מבחן. נטען שהנאשם ישב במעצר מספר חודשים וגם עשה עבודות שירות חודש וחצי. התבקש לתת לו הזדמנות אחרונה למצוא מסגרת.

עמדת שירות המבחן

9. בתסקיר מיום 18.01.2024 הוזכר שתואר בתסקיר הקודם הקשיים של הנאשם לשתף פעולה במסגרת צו המבחן הן עם שירות המבחן והן עם במסגרת טיפול בה שולב ביחידת ההתמכרויות בחיפה. תוארו ניסיונותיו להתחמק מבדיקות. הוזכר שבעקבות זאת הוגש תסקיר נוסף בניסיון לגייסו מחדש להליך הטיפול וצו המבחן המקורי הסתיים באוגוסט 2023. בהמשך תואר העדר שיתוף פעולה מצד הנאשם אך צוין שהוא פנה לתוכנית גמילה פיזית במסגרת בית חם. הוא עבר תהליך גמילה פיזית ובהמשך השתתף בקבוצות טיפוליות. בהמשך התקשה להמשיך בטיפול ולבצע עבודות שירות. הוא נעצר למשך 5 וחצי חודשים כאשר השתחרר בחודש אוקטובר 2023. בהמשך נמסרו דיווחים נוספים אודות מצבו והליכים טיפולים שננקטו כלפיו. שירות המבחן התרשם בסופו של דבר כי הנאשם מבטא כיום אחריות ורצינות בקשר לטיפול ומבטא נכונות להשתלבות להליך טיפולי ארוך טווח. עם זאת צוין שהנאשם אינו מעוניין בהארכת צו המבחן או המשך פיקוח, ומעדיף להמשיך טיפול באופן עצמאי.

דיון

10. הדיון בתיק זה התעכב מסיבות שונות, חלקן באשמת הנאשם וחלקן מסיבות אחרות. כעת ישנן שתי חלופות: או הטלת עונש נוסף על הנאשם במקום צו המבחן (שכבר פקע) או ניסיון שיקומי נוסף במסגרת הארכתו של צו המבחן.

11. על בסיס האמור בתסקירים ובדיון שוכנעתי כי למרות הבעיות שחלו, הנאשם עושה כעת מאמצים להשתקם ולאחר הדיון הוצגה תכנית טיפולית במסגרת בית חם. במאזן הכולל יש מקום עדיין להעדיף את מיצוי הנתיב השיקומי על פני מיצוי המסלול העונשי.

12. אשר על כן הנני מאריך את צו המבחן עד לשלוש שנים מיום מתן גזר הדין, עד ליום 6.2.25 כאשר במסגרת זו יבצע הנאשם את התכנית הטיפולית מיום 12.5.24 שהוצגה ו/או כל תכנית אחרת שיוחלט עליה על ידי שירות המבחן.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י"ז סיוון תשפ"ד, 23 יוני 2024, בהעדר הצדדים.