בשם המאשימה: עו"ד אבי פסטרנק מפרקליטות מחוז צפון (פלילי)

בשם נאשם 1: עו"ד נמיר אדלבי

בשם נאשם 2: עו"ד רמזי כתילאת

בשם נאשם 3: עו"ד בדר אלדין אג'באריה

 

 

 

1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום שכלל שמונה אישומים, בסופו של עניין הורשעו בעבירות כדלקמן:

 

(1) נאשם 1 הורשע בעבירות הבאות:

 

במסגרת האישום הראשון - ביצוע עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); פעולה בנשק, עבירה לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור"); התפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין; מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין; ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

 

במסגרת האישום השני - ביצוע עבירות של מעשה טרור של הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) סיפא + סעיף 29 לחוק העונשין, בנסיבות סעיף 37 לחוק המאבק בטרור; התפרעות שסופה נזק, עבירה לפי סעיף 157 רישא + סעיף 144ו לחוק העונשין; היזק בזדון ממניע גזעני, עבירה לפי סעיף 452 + 144ו + 29 לחוק העונשין.

 

במסגרת האישום השלישי - ביצוע עבירות של הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא + 29 לחוק העונשין והיזק בזדון מיוחד ממניע גזעני, עבירה לפי סעיף 453(ג) + 144ו + 29 לחוק העונשין.

 

במסגרת האישום השביעי - ביצוע עבירת של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין בצירוף סעיף 29 ובנסיבות סעיף 37 לחוק המאבק בטרור; פעולה בנשק, עבירה לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; ירי מנשק חם, עבירה לפי סעיף 340(א) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; איומים, עבירה לפי סעיף 192 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

 

נאשם 1 זוכה מהאישום הרביעי מחמת הספק מביצוע עבירה של היזק בזדון ממניע גזעני לפי סעיף 452 + 144ו + 29 לחוק העונשין.

 

(2)  נאשם 2 הורשע בעבירות הבאות:

 

במסגרת האישום החמישי - ביצוע עבירות נשק (רכישה והחזקה), עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.

 

במסגרת האישום השישי - ביצוע עבירות של התפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 275א + 29 לחוק העונשין.

 

במסגרת האישום השביעי - ביצוע עבירת של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין בצירוף סעיף 29 ובנסיבות סעיף 37 לחוק המאבק בטרור; פעולה בנשק, עבירה לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; ירי מנשק חם, עבירה לפי סעיף 340(א) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; איומים, עבירה לפי סעיף 192 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

 

(3)  נאשם 3 הורשע בביצוע העבירות הבאות:

 

במסגרת האישום השביעי - עבירות בנשק (החזקה, נשיאה והובלה), לפי סעיף 144ו(א)+(ב) לחוק העונשין; ירי מנשק חם, עבירה לפי סעיף 340א(ב) לחוק העונשין; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

 

במסגרת האישום השמיני - התפרצות לבית מגורים, עבירה לפי סעיפים 406(ב) + 29 לחוק העונשין.

 

יוער שהנאשם 3 זוכה מחמת ספק מביצוע עבירות של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

 

2. על פי המתואר בחלק הכללי של כתב האישום במהלך חודש מאי 2021 התקיימה מערכה צבאית בין מדינת ישראל לבין ארגון חמאס ברצועת עזה אשר כונתה מבצע "שומר החומות". במהלך המבצע האוכלוסייה האזרחית במדינה הייתה נתונה תחת מתקפה של אלפי רקטות. במקביל התעורר גל התפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני, שכלל תקיפות של כוחות המשטרה והביטחון וכן אזרחים יהודים וערבים. במסגרת גל ההתפרעויות התרחשו בעיר עכו התפרעויות אלימות במהלכן בוצעו מעשי אלימות שונים כלפי כוחות משטרה ואזרחים, ובכלל זה יידוי אבנים, ירי זיקוקים, השלכת בקבוקי תבערה וירי חי. כמו כן, במסגרת ההתפרעויות הועלו באש עשרות מבנים, סירות ורכוש נוסף בבעלות יהודית, כל זאת על רקע לאומני-גזעני.

 

3. על פי המתואר באישום הראשון, ביום 11.5.21 סמוך לשעה 21:00 התקהלו עשרות אנשים בסמוך לאכסניית אנ"א "האבירים" שבעכו (להלן: "האכסניה"), מבלי שקיבלו לכך אישור או רישיון. המשתתפים בהתקהלות, חלק רעולי פנים, חסמו כבישים באמצעות פחי אשפה וחפצים אחרים, יידו אבנים ובקבוקי תבערה, ירו זיקוקים וגרמו נזק לרכוש, הכל תוך הפרת השלום והסדר הציבורי באופן שיש בו להטיל אימה על הציבור. בעקבות המתואר הגיעו כוחות משטרה למקום על מנת לפזר את ההתפרעות. זמן מה לפני ההתפרעות רכש נאשם 1 זיקוקים רבים תמורת 3,800 ₪ והשתתף בהתפרעות תוך שחילק זיקוקים למתפרעים על מנת שירו אותם לעבר כוחות המשטרה. כמו כן, הוא ירה בעצמו כ-20 זיקוקים לעבר כוח המשטרה. בנוסף, במסגרת ההתפרעות מסר משתתף שזהותו אינה ידועה לנאשם 1 ולמתפרע נוסף שזהותו אינה ידועה, חמישה בקבוקי תבערה, והשניים התקרבו לכיוון הכוח המשטרתי, הדליקו את הבקת"בים ויידו אותם לעבר השוטרים בכוונה להטיל בהם מום, נכות או לגרום להם לחבלה חמורה. נאשם 1 יידה שני בקת"בים והמתפרע הנוסף שלושה. אחד מהבקת"בים שיידה נאשם 1 כבה באוויר והשני פגע בקרקע במרחק של כ-10 מטרים מהשוטרים והתלקח.

 

4. על פי המתואר באישום השני, ביום 11.5.21, שהו באכסניה כמה עשרות אורחים. בסמוך לשעה 21:00 הגיעו נאשם 1 ומתפרעים נוספים שזהותם אינה ידועה לאכסניה, במטרה לגרום לה נזק ולהצית אותה, כשבידיהם לפחות 4 בקבוקי בנזין. כשהגיעו למקום, הם השליכו אבנים על החלונות והדלתות וניפצו כמה מהם. לאחר מכן, הציתו את האכסניה במספר מוקדים, כשבאחד מהם אחד מבני החבורה שפך בנזין ונאשם 1 הצית אותו. זמן מה לאחר מכן מערכות כיבוי האש של האכסניה הצליחו לכבות את האש. בסמוך לשעה 21:50 כוחות משטרה הצליחו להשתלט על המתפרעים ולהניסם מהמקום ואז פונו האורחים. כתוצאה ממעשי המתפרעים נגרם לאכסניה נזקים שכללו עקירת 10 מצלמות אבטחה, נזק לרצפה ולווילונות ונזקים רבים נוספים.

 

5. על פי המתואר באישום השלישי, הבזאר הטורקי בעכו הוא סמטת בתי עסק שרובם בבעלות יהודים וסמוך לקיר הדרומי של בתי העסק יש בתי מגורים. ביום 11.5.202 בשעות הערב, הגיע נאשם 1 יחד עם מתפרעים נוספים שזהותם אינה ידועה לבזאר על מנת להצית ולגרום נזקים לבתי עסק של יהודים ממניע גזעני. בני החבורה שברו את החלונות והדלתות של שלושה בתי עסק באמצעות כלפי פריצה, ונאשם 1 שפך עליהם בקבוקי בנזין ומי מבני החבורה הצית אותם, הכל ממניע גזעני. כתוצאה מהמעשים נשרפו כליל בתי העסק ונגרמו להם, בין היתר, הנזקים הבאים: לבית עסק "מסעדת המרקטו" נזק בגובה 1,320,000 ₪ לא כולל מע"מ; לעסק "תמר הירדן" נזק מוערך של 100,000 ₪.

 

6. על פי המתואר באישום החמישי, במהלך שנת 2014 או בסמוך לכל, רכש נאשם 2 מאדם אחר אקדח מסוג סטאר תמורת 9,000 ₪. בסמוך למועד הרכישה ועל מנת לבדוק את תקינות הנשק, ירה נאשם 2 שמונה כדורים באוויר. מאז ועד יום 12.5.21 החזיק נאשם 2 באקדח.

 

7. על פי המתואר באישום השישי, לאחר האירועים שתוארו באישום הראשון, למחרת היום בתאריך 12.5.2021, התמקם כוח משטרתי סמוך לאכסניה על מנת להגן עליה ולמנוע מעשי התפרעות נוספים. בסמוך לשעה 21:00 התקהלו אנשים רבים באזור מסגד אלג'זאר הסמוך לאכסניה וזאת מבלי שקיבלו אישור לכך, כאשר המשתתפים, חלקם רעולי פנים, יידו אבנים וזרקו זיקוקים לעבר הכוח המשטרתי. נאשם 2 לקח חלק בהתפרעות ויידה לפחות 5 אבנים לעבר השוטרים ממרחק של כ-100 מטרים.

 

8. על פי המתואר באישום השביעי, בלילה שבין 12.5.21-13.5.21 נפגשו נאשמים 1 ו-2 בעכו העתיקה כשנאשם 2 החזיק באקדח. נאשם 2 הראה לנאשם 1 את האקדח והציע לו כי יבצעו ירי לעבר שוטרים מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי ובמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור. באותו העת הגיע כוח משטרתי למלון "עכוטל" על מנת לחלץ תיירת ותינוק לאחר שהמלון הוצת. כשזיהה נאשם 2 את הכוח המשטרתי הוא ירה באקדח שלו לא פחות מ-6 כדורים לכיוון הכללי בו היה הכוח ממרחק של כ-120 מטר, וזאת על מנת לאיים על השוטרים.

 

9. לאחר שסיים את התחמושת שהייתה ברשותו, נאשמים 1 ו-2 נסוגו מהמקום כדי להצטייד בתחמושת נוספת. בשלב זה פגשו נאשמים 1 ו-2 את גיסו של נאשם 1, סאהר חתחות, וזה מסר לבקשתם תחמושת נוספת. במהלך אותו הלילה, החזיק נאשם 3 באקדח נוסף. נאשם 3 פגש את נאשמים 1 ו-2 וביקש מהם תחמושת ואלה מסרו לו מספר כדורי תחמושת.

 

10. לאחר שנאשמים 1 ו-2 הצטיידו בתחמושת נוספת, הם הגיעו לאזור מסגד אלג'זאר, בסמוך לרחוב ויצמן במרחק של כ-50 מטרים מהמקום בו שהה כוח משטרתי בסמוך לאכסניה על מנת להגן עליה מאירועי התפרעות נוספים. בשלב זה ירה נאשם 1 מאקדחו של נאשם 2, בנוכחותו ועל דעתו של נאשם 2, חמישה כדורים לעבר הכוח המשטרתי. נאשם 1 כיוון שניים מהכדורים לאוויר במטרה לאיים על הכוח המשטרתי בפגיעה חמורה בגופו ושלושה כדורים כיוון לעבר השוטרים במשטרה להטיל בהם מום, נכות או לגרום להם לחבלה חמורה. בשלב זה הכוח המשטרתי זיהה את מקור הירי, ירה על נאשם 1 ופגע בו ברגלו ונאשם 1 נסוג מהמקום. נאשם 2, נטל מנאשם 1 את אקדחו, שב למקום בו ביצע נאשם 1 את הירי, וירה על הכוח המשטרתי מספר כדורים במטרה להטיל בשוטרים מום, נכות או לגרום להם לחבלה חמורה. הכוח המשטרתי זיהה גם את מקור ירי זה וירה על נאשם 2 ופגע בבטנו.

 

11. בסמוך לירי שביצעו נאשמים 1 ו-2, נאשם 3 הגיע סמוך למקום כשהוא חמוש באקדח ובתחמושת אותה קיבל וביצע ירי באוויר על מנת לאיים על הכוח המשטרתי.

 

12. על פי המתואר באישום השמיני, ביום 14.5.21 בסמוך לשעה 2:00, הגיע נאשם 3 יחד עם אחרים, שזהותם אינה ידועה, סמוך למתחם צימרים "שאטו" בעכו העתיקה. בני החבורה טיפסו לאחד החלונות בקומה השנייה, פתחו אותו ונכנסו פנימה. באותה העת, שהו בקומה הראשונה אכרם חטיב אשר מתגורר במתחם ואחראי על תפעולו, יחד עם אשתו וארבעת ילדיו. כששמעו את הרעש שגרמו הפורצים, המתינו בני המשפחה בחרדה שמא יציתו הפורצים את המקום וזאת בזיקה לשורת מעשי ההצתה והנזק שבוצעו במהלך ההתפרעויות בעכו כמתואר בחלק הכללי.

 

ראיות לעונש

 

13. בשלב הגשת הראיות לעונש הוגשו הרישומים הפליליים של נאשם 2 ונאשם 3 ונשמע עד אחד מטעם ההגנה - אביו של הנאשם 1.

 

 

 

עמדת המדינה לעניין העונש

14. נטען שנפגעו הערכים החברתיים המוגנים של הגנה על חיי אדם וגם ההגנה על הרכוש, והגנה על סדרי שלטון וביטחון. נטען שמעשיהם של הנאשמים חמורים מאוד, אך מקבלים משנה חומרה בשל המניעים האידיאולוגיים שלהם וכן מפאת הנסיבות המיוחדת בהן בוצעו (ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד 24.2.22)). הוזכר שבעת ביצוע המעשים המדינה הייתה נתונה תחת מתקפה מבחוץ וגורמים מהפנים - קבוצה מבין ערביי ישראל - ניצלו זאת ופתחו בהתפרעויות אלימות במוקדים רבים ברחבי הארץ. נטען שעכו שהינה עיר מעורבת בה חיים יהודים וערבים זה לצד זה בביטחון וביחסי שכנות טובים, הפכה תוך זמן קצר לזירת קרב בה נפגע רכוש רב ואף אירעו אירועי אלימות חמורים.

 

15. נטען עוד שהיה אפקט של סינרגיה בין כלל המתפרעים במוקדים שונים ובינם לבין אויבים מבחוץ אשר כולם גרמו במקביל לפגיעה בביטחון המדינה (ע"פ 6106/23 שחאדה עמראני נ' מדינת ישראל (15.5.24)).

 

16. עוד פורט שבחלק מהמקרים הורשעו נאשמים 1 ו-2 בעבירות של מעשי טרור אשר מהווה נסיבה מחמירה באופן אינהרנטי (ע"פ 1466/20 מדינת ישראל נ' פלוני (22.7.20)).

 

17. נטען שהמעשים בהם הורשעו הנאשמים הינם בעלי חומרה מיוחדת כיוון שיש בהם כדי לערער את מאזן החיים המשותפים העדין והשברירי ולהעמיק את האיבה בין הקבוצות השונות החיות במדינה ולערער סדרי משטר ונטען כי "ראוי אפוא שמתחם הענישה, ועונשם של הנאשמים בתוכו, יתן ביטוי גם לפגיעה המשמעותית בערכים חברתיים אלה". (ע"פ 5794/15 מדינת ישראל נ' שלמה טויטו (31.1.16)).

 

18. המדינה טענה שהמעשים שבוצעו על ידי הנאשמים גורמים לפגיעה חברתית נרחבת הרבה מעבר לפגיעה הגלומה במעשים עצמם.

 

19. נטען שפגיעה בערכים המוגנים שונה ביחס לכל אחד מהנאשמים. ביחס לנאשמים 1 ו-2 נטען שמעשה הירי כלפי שוטרים מקים פגיעה ברמה הגבוהה ביותר. וכך גם יידוי בקת"בים כלפי שוטרים והצתת אכסניית אנ"א ויתר העסקים - כל זאת ע"י נאשם 1. לצד זאת, עבירות הנשק שבוצעו ע"י נאשם 3 חמורות מאוד אך פחות מהעבירות שביצעו נאשמים 1 ו-2.

 

20. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נטען שהתקיים תכנון משמעותי ביחס למעשים שבוצעו ע"י הנאשמים שהורכבו ממספר חוליות אשר הנאשמים יכלו להפסיק לבצעם בכל שלב. נטען שהבחירה להמשיך את המעשים מלמדת על תכנון. חומרה מיוחדת בעניין זה יוחסה לנאשם 1, שכן מעשיו כללו עבירות חמורות מאוד כבר בלילה הראשון והמשכם למחרת.

 

21. באשר לנאשם 2, צוין שהוא החזיק באופן מתמשך בנשק משך שנים רבות, ומעבר לכך בליל האירוע הוא נטל את הנשק ממקום מחבוא, החזיקו על גופו והציע לנאשם 1 להצטרף ולבצע יחד את פיגוע הירי. כל זה מעיד על תכנון מוקדם, כמו גם שרשרת האירועים שלאחר מכן שכללה ירי, נסיגה לצורך התחמשות, התחמשות, הגעה נוספת לאזור מסגד אלג'זאר, הירי של הנאשם 1 ולאחר פציעתו של נאשם 1 הירי הנוסף שביצע נאשם 2 שהתכוון לפגוע בשוטרים.

 

22. ביחס לנאשם 3, נטען שגם הוא היה חמוש באותו ערב והתחמש מבעוד מועד וגם הוא המשיך למעשה את אירועי הירי הקודמים ועל כן לא ניתן לראות את מעשיו כתגובה רגעית בלבד.

 

23. ביחס לחלקם היחסי של הנאשמים בביצוע העבירות, נטען שכל אחד לפי חלקו היה מלא ולא היה אשם תורם מצד מי מהקורבנות. בעניין זה המדינה ביקשה לא לקבל טענה של היגררות אחרי העדר באופן שמקל על מידת האשמה. נטען שמדובר בנסיבה לחומרה ולא לקולא. עוד נטען שרוב רובם המכריע של המתפרעים לא ביצעו ירי. כך נטען שהנאשמים כאן היו אלה שהנהיגו והובילו את המעשים החמורים בהתפרעויות וגרמו להפרת הסדר שכללה שימוש באבנים וזיקוקים ומעשים שכללו פיגוע ירי מנשק חם אל עבר כוחות הביטחון.

 

24. באשר לנזק שנגרם, נטען שנזקי הרכוש ניתנים לכימות אך שנגרמו גם מעגלי נזק רחבים יותר שפגעו ביחסי השכנות והשותפות בין הקהילות השונות בעכו.

 

25. באשר למדיניות הענישה הנהוגה צוינו המקרים הבאים:

 

- ע"פ 6106/23 שחאדה עמראני נ' מדינת ישראל (15.5.24), נאשם שהורשע במסגרת התפרעות וחסימת כביש אלימה. במהלך מבצע שומר חומות הוא יידה שתי אבנים ממרחק של מטרים ספורים אל עבר ניידת משטרה. הורשע בהתפרעות, מעשי פזיזות ורשלנות, יידוי אבן לעבר כלי תחבורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וחבלה במזיד ברכב. ערעורו על העונש נדחה ואושר גזר הדין של הערכאה הדיונית שקבע מתחם בין 27-50 חודשי מאסר. בסוף הוטלו 38 חודשי מאסר.

 

- ע"פ 3982/22 מדינת ישראל נ' מוחמד חג'וג' (27.10.22); נאשם שהשתתף בהתפרעות במסגרת אירועי שומר חומות בעיר עכו הורשע בהשתתפות בהתפרעות במסגד אלג'זאר בהן הוא השליך מספר אבנים. נקבע מתחם ענישה שבין 15 - 24 חודשי מאסר. בשאר האישומים יוחסו לו היזק בזדון ממניע גזעני, הסגת גבול ועבירות נוספות ב- 4 מקרים בהם הוא פגע בסירה, במלון, בחנות תבלינים וכיו"ב. בגין מעשים אלו נקבע מתחם שבין 28 - 54 חודשי מאסר. בסופו של דבר הוטלו עליו 35 חודשי מאסר. התקבל ערעור המדינה על קולת העונש שהוחמר ל-47 חודשי מאסר.

 

- ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד(24.2.22), לנאשם יוחס במסגרת באישום ראשון שהצטרף לאירועים בתוך מלון בבעלות יהודי וביחד עם אחרים זרע הרס למשך כדקה. באישום נוסף הוא השתתף בהתפרעות אך לא יידה בפועל אבנים. הערכאה הדיונית קבעה מתחם ענישה בין 10 - 45 חודשי מאסר באישום הראשון ובגין האישום השני בין מאסר על תנאי ל-8 חודשים ובסופו של דבר הוטלו 12 חודשי מאסר. בית המשפט העליון קיבל ערעור המדינה על קולת העונש והוטלו 22 חודשי מאסר.

 

- ע"פ 3245/23 מדינת ישראל נ' פואד מאדי (1.10.23); נאשם שהורשע בשני אישומים: בראשון בגין יידוי אבנים במהלך התפרעות הוא הורשע בהתפרעות והפרעה לשוטר, באישום השני בו השליך בקת"ב על מלון האפנדי שכבר בער הורשע במעשה טרור של הצתה ופעולה בנשק למטרות טרור. הערכאה הדיונית קבעה מתחם שבין 8 - 20 חודשי מאסר באישום הראשון ו-30 - 60 חודשי בגין האישום השני. בסה"כ הוטלו עליו 51 חודשי מאסר. בערעור הוחמר העונש ל-66 חודשי מאסר.

 

- ת"פ 1734-07-21 מדינת ישראל נ' עכאוי (2.3.23); מספר נאשמים שהשתתפו בהתפרעות במסגד אלג'זאר. על נאשם 1 שהשתתף בהתפרעות אך לא ידה אבנים, נגזרו עליו 33 חודשי מאסר. על נאשם 2 שהתפרץ והשחית את מסעדת אורי בורי וגנב ממנה הוטלו עליו 48 חודשי מאסר. נאשם 3 שהורשע ביידוי אבנים והשחתת חזית מלון אפנדי וגרימת נזק למלון ותקיפת פקח וכניסה ביחד עם עשרות אחרים לחנויות של יהודים ובזיזתן ובאישום נוסף השתתף בהתפרעות וידה אבנים ומסר לאחר תחמושת ואישום נוסף של החזקת תת מקלע מאולתר ותחמושת משך כשנתיים. בגין כל אלה הוטלו עליו 80 חודשי מאסר. נאשם אחר שידה אבנים במסגרת שומר חומות בעכו וחסם כבישים הוטלו עליו 12 חודשי מאסר ועל נאשם אחר שגרם נזק לרכוש במלון אפנדי והורשע בעבירות של התפרעות שסופה נזק, התפרצות והיזק לרכוש ממניע גזעני ובאישום נוסף של תקיפת פקח נגזרו 42 חודשי מאסר. על נאשם נוסף שהורשע בידוי אבנים במסגרת התפרעות באלג'זאר וגרימת נזק למלון אפנדי ואישום נוסף של תקיפת פקח ובזיזת חנויות של יהודים הוטלו 45 חודשי מאסר.

 

26. נטען שהפסיקה מלמדת על גישה מחמירה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון בתיקי שומר חומות.

 

27. באשר לנאשמים שהורשעו בעבירות של מעשי טרור אוזכרו התיקים הבאים:

 

- ע"פ 5633/22 מדינת ישראל נ' רמי סאלח ואח' (28.11.22); שם הורשעו הנאשמים בגין חלקם בלינץ' בבני זוג יהודים במסגרת אירועי שומר חומות ובגין מספר עבירות נוספות ובכלל זה יידוי בקת"בים , יידוי אבנים ועוד. הערכאה הדיונית הסתפקה בענישה של 5 ו-7 שנות מאסר ובבית המשפט העליון הוחמר העונש ל- 6 ו-9 שנות מאסר.

 

- ת"פ 28246-06-21 מדינת ישראל נ' מ' עמראני (12.2.22); נאשם שהורשע לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון, במעשים שכללו השתתפות בהתפרעויות וידוי אבנים על כלי רכב של יהודים ובהמשך במעשה לינץ' באחד הנהגים. הוא הורשע בעבירות לפי סעיף 332א(א) לחוק כמעשה טרור ובסעיף 329(א)(2) כמעשה טרור, היזק לרכוש ממניע גזעני והתפרעות והפרת הוראה חוקית. בית המשפט קבע מתחם שבין 7 - 10 שנות מאסר והטיל בסופו של יום 9 שנות מאסר.

 

- תפ"ח 25853-06-21 מדינת ישראל נ' מוחמד מהדי אג'באריה (8.12.22); נאשם שהורשע בשתי עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה ועבירות בנשק. במקרה הראשון ירה 10 כדורים כלפי כוחות ביטחון ממרחק של 100מ' ובמקרה שני כאשר הגיע כוח משטרתי לעצור אותו השליך רעף כבד על שוטר ופגע בו. בגין המקרה הראשון נקבע מתחם ענישה של 5 - 8 שנות מאסר ובגין האישום השני נקבע מתחם שבין 7 - 10 שנות מאסר. בסופו של דבר הוטלו 15 שנות מאסר (הערעור תלוי ועומד).

 

- תפ"ח 55524-06-21 מדינת ישראל נ' בשיר (21.3.22); נאשם שהורשע בגין חלקו בלינץ' בעבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה. נקבע מתחם שבין 8 - 13 שנות מאסר והוטלו 10 שנות מאסר (הערעור תלוי ועומד).

 

- ע"פ 3708/21 פלוני נ' מדינת ישראל (13.7.21); נאשם שהורשע בשני מקרים של יידוי בקת"בים על ניידת משטרה ועבירות נוספים. הוא הורשע בשני מקרים של מעשה טרור בנסיבות סעיף 329 לחוק העונשין ועבירות נוספות. נקבע מתחם ענישה שבין 4 - 9 שנות מאסר והוטלו 6 שנות מאסר. הערעור נדחה.

 

28. ביחס לפסיקה בעבירות של הצתה רגילה צוין ע"פ 35960/16 מדינת ישראל נ' עון; שם הערכאה הדיונית קבעה מתחם שבין 2 - 4 שנות מאסר והטילה 30 חודשי מאסר. בערעור נקבע שהמתחם היה צריך להיות 3 - 6 שנות מאסר, העונש הוחמר ל-42 חודשי מאסר, תוך כדי הבחנה בין עבירה לפי סעיף 448(א) רישא וסיפא. כמו כן הוזכר ערעור פלילי 2249/18 מדינת ישראל נ' פלוני; שם גם נקבע מתחם שבין 3 - 6 שנות מאסר שהוחמר בבית המשפט העליון ל-4 - 8 שנות מאסר לאור כך שמדובר בעבירה לפי סעיף 448(א) סיפא.

 

29. נטען שבעבירת הצתה רגילה המתחם המתבקש הוא בין 2 - 4 או 3 - 5 שנות מאסר וכאשר ההצתה היא בנסיבות חמורות יותר של מטרה לפגוע באנשים המתחם צריך להיות גבוה יותר, בין 4 - 8 שנות מאסר.

 

30. כך נטען למתחמים הבאים ביחס לנאשמים כאן:

 

באישום הראשון (נאשם 1) - 6 - 10 שנות מאסר;

באישום השני (נאשם 1) - 7 - 11 שנות מאסר;

באישום השלישי (נאשם 1) - 7 - 11 שנות מאסר;

באישום החמישי (נאשם 2) - 24 - 48 חודשי מאסר;

באישום שישי (נאשם 2) - 24 - 48 חודשי מאסר;

באישום השביעי (כל הנאשמים) - לנאשם 1 - 10-15 שנות מאסר, לנאשם 2 - 11-16 שנות מאסר (ביצע שני אקטים של ירי), נאשם 3 - 4-8 שנות מאסר.

באישום השמיני (נאשם 3) - 18-42 חודשי מאסר.

 

31. באשר לעונש הראוי בתוך המתחם, צוין גילם של הנאשמים בעת ביצוע העבירות: נאשם 1 היה בן 22, נאשם 2 היה בן 26 ונאשם 3 היה בן 18.5, את עברם הפלילי כאשר לנאשם 1 אין עבר פלילי ושיתוף הפעולה עם רשויות האכיפה כאשר צוין שבמהלך החקירה הנאשמים שיתפו פעולה והודו אך לאחר מכן חזרו בהם וניהלו את משפטם. כך נטען שאין הם זכאים להקלה הניתנת לאלה שמודים. צוין עוד התסקיר השלילי שניתן לגבי נאשם 3.

 

32. המדינה אזכרה סעיף 40ז לחוק העונשין המאפשר התחשבות לצורך בהרתעת הרבים בענישה. נטען ששיקול זה צריך לקבל משקל משמעותי בקביעת העונש. המדינה ביקשה בסופו של יום שיוטל עונש בחלק העליון של המתחמים ופסיקת פיצוי לקורבנות והטלת מאסר על תנאי וקנס גבוה לקופת המדינה.

 

טיעוני נאשם 1 לעניין העונש

 

33. הסנגור של נאשם 1 טען שהמתחמים שהוצגו על ידי המדינה אינם מתאימים לפסיקה שהובאה על ידה. נטען שלנאשם 1 מיוחסים 4 אישומים וכי הוא זוכה מאישום אחד. צוין שבעת ביצוע העבירות לפני כ-3 שנים היה הנאשם בן 21.5 ונטען שמדובר באירועים שהתרחשו אחד אחרי השני בסמיכות זמן ובסמיכות מקום. נטען שעל פי הכללים בפסיקה צריך לקבוע שמדובר באירוע אחד שלגביו ייקבע מתחם עונש אחד בגין שלושת האירועים הראשונים.

 

34. נטען שהמדינה בחרה להפריד את האישומים כדי להעצים את כתב האישום ולהחמיר את מצבו של הנאשם 1. נטען שגם אם בית המשפט לא יראה לנכון לקבוע מתחם אחד בגין כל האירועים, יש לכל היותר לקבוע שני מתחמים בלבד כאשר אירוע הירי שהתרחש באישום השביעי התרחש בכלל ביום השני לאירועים. נטען שגם אם נקבעים מתחמים נפרדים צריך לקחת את הקשר ביניהם בחשבון על ידי חפיפת העונשים המוטלים.

 

35. כמו כן, נטען שיש לבחון את העונש באספקלריה להתאמתו של המעשה עצמו ופחות ביחס להוראות החיקוק. כמו כן, נטען שהעבירות לא כללו תכנון אלא מדובר באירועים שהתגלגלו מאחד לשני. נטען עוד שכאשר מדובר באירוע המוני, עם כל החומרה שיש לכך לא ניתן לטעון לתכנון מוקדם בנסיבות העניין. נטען שגם בקשר ליום השני המפגש בין הנאשמים היה מקרי והם לא התארגנו יחד. הסנגור טען שמדובר בסופו של עניין באירועים ספונטניים על אף חומרתם שהתפתחו תוך רגע ללא שום תכנון מוקדם. נטען שעל אף ההרשעה בעבירות טרור, אין מדובר באנשים שיש להם רקע אידיאולוגי כלשהו; לגבי נאשם 1 נאמר שמדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי או ביטחוני ושהוא לא מעורב פוליטית או ביטחונית, והוא מעולם השתתף בהפגנה קודם לכן.

 

נטען שמדובר בהתארגנות מקרית של אנשים רבים שנכחו במקום.

 

36. ביחס לחלקו היחסי של הנאשם ומידת ההשפעה של האחר עליו, נטען שהנאשם 1 הוא היחיד שהואשם והורשע בשלושת האישומים הראשונים, למרות שביצע את הדברים יחד עם אחרים. נטען שההבדל היחיד בינו לבינם היה שהוא הודה בחקירתו בביצועם והאחרים לא, ונטען שמדובר במחדל חקירתי. נטען שהיום נאשם 1 נדרש לשלם לבדו את המחיר בגין כל אותם עשרות שהשתתפו באירועים. נטען שאין צדק בגישה כאילו שהוא לבדו גרם לאותם נזקים הכלולים באישומים 1 - 3.

 

37. נטען שבמקרה זה העובדה שמדובר באירוע המוני צריכה להיות נסיבה מקלה ולא מחמירה, בעיקר כיוון שלא היה תכנון והאירוע היה ספונטני.

 

38. באשר לנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות, נטען שאומנם נגרמו נזקים רכושיים רציניים אך לא נגרמה שום פגיעה בנפש או בגוף, בשונה ממקרים אחרים. הסנגור הסכים שהיה פוטנציאל לגרימת נזק כזה אך ביקש להדגיש שבשורה תחתונה לא נגרם נזק לנפש ונטען שדבר זה צריך לפעול לטובת הנאשם.

 

39. אוזכרו המקרים הבאים:

 

- ת"פ 3947-12-21 מדינת ישראל נ' אמסלם חסונה (12.7.23); שם נאשם הורשע על יסוד הודאתו בהסדר טיעון בביצוע עבירות של חבלה חמורה לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין + סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור, נשיאת נשק, ירי מנשק חם ושיבוש מהלכי משפט, כאשר האירועים התרחשו בתקופת מבצע שומר חומות ונורה קרוב משפחתו של הנאשם. הנאשם ואחר הצטיידו באקדחים טעונים, בהמשך הגיעו לזירת האירוע שהסתיים בירי של האחר לעבר תושבים יהודים. הנאשם זיהה את המתלונן, כיוון אליו את אקדחו וירה בו ופגע בו בשל זהותו כיהודי. באותו מקרה הוטלו 4 שנות מאסר (התיק הסתיים לאחר הליכי גישור). ההסדר אושר ע"י בית המשפט.

 

- תפ"ח 25853-06-21 מדינת ישראל נ' אג'באריה (8.12.22); אירועים שהתרחשו במהלך מבצע שומר חומות. הנאשם החזיק מספר שנים באקדח שלא כדין וירה במהלך התפרעות לעבר שוטרים שהיו במרחק כ-100 מ' ממנו. על פי אישום נוסף הוא השליך רעף על אנשי כוחות הביטחון בכוונה להטיל בהם מום או לגרום להם חבלה חמורה מתוך מניע לאומני אידיאולוגי, הוא פגע בראשו של אחד מהם. הוטלו עליו 15 שנות מאסר בפועל. נטען כי מדובר בשני אישומים וכי המקרה היה חמור יותר מאשר המקרה דנן. נטען עוד כי נטען למתחם נמוך יותר לעניין הירי למרות הדמיון למקרה דנן.

 

- ת"פ 55483-06-21 מדינת ישראל נ' מוחמד שאער (30.6.22); שני נאשמים הורשעו על פי הודאתם בהתפרעות, נשיאה והובלת נשק, ירי מנשק חם, היזק לרכוש בזדון, שינוי זהות של רכב ונהיגה ללא ביטוח (לנאשם 2 הוספה עבירה של החזקת נשק והוא היה ללא עבירות הנהיגה). העבירות אירעו במהלך מבצע שומר חומות כאשר בשעות הלילה ביום 10.5.21 התקיימה התקהלות במתחם הר הבית בירושלים שהידרדרה לכדי התפרעות. שני הנאשמים השתתפו בהתפרעות. כ-3 ימים לאחר מכן קשרו קשר לבצע ירי לעבר סניף בנק בשפרעם נוכח האירועים. בשעת לילה מאוחרת כשהם רכובים על אופנוע ירה נאשם 2 מספר כדורים מאקדח שנשא. בהמשך תכננו לידות בקת"בים לעבר תחנת משטרת שפרעם ולהציתה ממניע לאומני אידיאולוגי ויצרו בקת"בים לצורך זה. על נאשם 1 נגזרו 6 שנות מאסר. על נאשם 2 הוטלו 43 חודשי מאסר.

 

- ת"פ 1734-07-21 מדינת ישראל נ' עכאוי ואח' (7.3.22), נטען שנאשם 3 באותו מקרה הורשע ב-7 אישומים להבדיל מ-4 אישומים בהם הורשע נאשם 1 כאן. שבעת האישומים כללו התפרעות, התפרעות שסופה נזק ממניע גזעני והיזק בזדון לרכוש ממניע של גזענות, התפרעות (שני אישומים), הסגת גבול כדי לעבור עבירה ממניע של גזענות, התפרצות לבניין בנסיבות מחמירות ממניע של גזענות, תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות וסיוע לתקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות, הסגת גבול כדי לעבור עבירה ממניע של גזענות, הצתה ועבירות בנשק ועוד התפרעות והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק. נטען עוד שהיה לו עבר פלילי מכביד יותר. נטען שבית המשפט העליון הביע דעתו שהוטל עונש חמור אך שאינו מצדיק התערבותו. כמו כן נטען שבמקרה דנן צריכה להיות חפיפה משמעותית עם העונשים שיוטלו. בסופו של עניין נידון נאשם 3 ל-6 שנות מאסר ו-8 חודשים.

 

- ת"פ 18259-03-21 מדינת ישראל נ' חליל חאסקיה (21.7.22); במהלך מבצע שומר חומות שני אירועי התפרעות במהלכם נחסמו כבישים ויודו בקת"בים. שם היה מדובר ב-5 אישומים ומעורבות בשתי התפרעויות בהן נטל הנאשם חלק פעיל יותר, והיה מעורב ב-3 אירועים של היזק לרכוש ממניע גזעני שכלל הצתות. הוטלו עליו בסופו של דבר 6 שנות מאסר.

 

- ע"פ 7848/22 אמסרי נ' מדינת ישראל (2.5.23); מדובר בנאשם שהיה מעורב במספר אירועים במספר זירות על פני יומיים, בעבירות שכללו התפרעות שסופה נזק ממניע של גזענות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ממניע של גזענות, התפרצות לבניין בנסיבות מחמירות ממניע של גזענות, גניבה ממניע של גזענות, הסגת גבול כדי לעבור עבירה ממניע של גזענות. הוטלו עליו 40 חודשי מאסר והערעור נדחה.

 

- ת"פ 58199-06-21 מדינת ישראל נ' מוחמד ח'ליל (2.12.21); נאשם שנטל חלק בשני אירועי התפרעות, הראשון היה עם אחרים כשהוא רעול פנים במהלכו ידה מספר אבנים לעבר שוטרים והכין בעזרת קטין 9 בקת"בים. באירוע נוסף הוא השתתף בהתקהלות בה הוצתו צמיגים ויודו אבנים לעבר שוטרים שפעלו ברחוב, כאשר הובאו למקום הבקת"בים והשליך בקבוק לעבר צמיג שהיה במקום, בקבוק נוסף לעבר קרש כדי להציתו והשליך מספר אבנים לעבר שוטרים. באירוע נוסף הייתה התקהלות נוספת עם חסימת כביש והבערת צמיגים ויידוי אבנים ובקת"בים ואף נורתה אש מנשק חם לעבר השוטרים כאשר הנאשם נטל חלק בהתפרעות. שם נקבע שמתחם עונש הולם ל-3 אירועים בין 22 - 48 חודשי מאסר. האירועים התפרשו על פני 3 ימים. לבסוף החליט בית המשפט לסטות ממתחם הענישה לקולא והטיל 20 חודשי מאסר שהוחמר בבית המשפט העליון ל-32 חודשים - ע"פ 292/22).

 

- ת"פ 10894-06-21 מדינת ישראל נ' עומר אבו זינה (8.12.21); שם היה מדובר בהתפרעות, עבירת מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה של פעולה בנשק למטרות טרור, עבירה של מעשה טרור וחבלה בכוונה מחמירה. באותו מקרה במהלך מבצע שומר חומות החלה הפרת סדר והתפרעות נגד שוטרים בישוב בית חנינה. עשרות מתפרעים חסמו את הכביש והציתו צמיגים והשליכי לעבר שוטרים אבנים, זיקוקים, ובקת"ב. הנאשם הצטרף ומשך ודקות ארוכות ידה ממרחק 20 מ' אבנים לעבר שוטרים וידה בקת"ב לעברם. נקבע מתחם ענישה שבין 30 - 60 חודשי מאסר והוטלו 30 חודשים.

 

- ת"פ 66152-06-20 מדינת ישראל נ' אבו סקראן (7.3.21); המקרה כלל 3 אישומים שיוחסו לשני נאשמים ואירוע רביעי שיוחס לנאשם אחד. דובר בקשירת קשר ויידוי בקת"בים שכלל התארגנות והפעלת זיקוקים לעבר בתי יהודים ורכבים. ביחס לנאשם 1 שהורשע בארבעה אישומים נקבע מתחם ענישה שבין 20 - 40 חודשים ולגבי נאשם אחר שיוחסו לו 3 אישומים נקבע מתחם שבין 15 - 30 חודשים. על נאשם 1 נגזרו 26 חודשים ועל נאשם 2 נגזרו 18 חודשים.

 

- ת"פ 30932-05-21 מדינת ישראל נ' יוסף יאזן (24.5.22); שם נקבע מתחם אחד ל-4 אירועים של ירי זיקוקים ואבנים שהתפרשו על פני חודשים ובכל זאת נקבע מתחם עונש אחד. הנאשם הורשע על פי הודאתו בהתפרעות - 3 עבירות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מעשי פזיזות ורשלנות - 3 עבירות, ניסיון מעשה טרור של ניסיון הצתה, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. הוטל מאסר בן 3 שנים ו-4 חודשים שבערעור הורדו ה-4 חודשים כאשר בשל אחידות הענישה הומתק העונש בעליון ל-3 שנים.

 

30.  לגבי הפגיעה של העונש בנאשם, נטען שמדובר באדם הנמצא במעצר מזה כ- 3 שנים באגפים ביטחוניים שבהם התנאים קשים והפכו לעוד יותר קשים בעקבות אירועי 7 לאוקטובר. נטען עוד שהנאשם לא יזכה לשליש ולא יהיו לו חופשות, כך שכל עונש שיוטל הינו "נטו". נטען שהנאשם כמעט בן 24 היום ונטען שאין ציפייה שהוא ישוחרר מיד עם סיום ההליך אך צוין שיש פער עצום אם ישתחרר בעוד שנתיים או 4 שנים כשהוא שעדיין יוכל לבנות עתידו ולהקים משפחה לבין אדם שמשתחרר בגיל מאוחר יותר באופן משמעותי. נטען שמשפחתו של הנאשם נורמטיבית כפי שעלה מעדות אביו וכי האישומים השפיעו קשות על המשפחה.

 

31.  לעניין נטילת האחריות נטען שניהול ההליך לא צריך להיזקף לחובתו של הנאשם ונטען שבנסיבות לא הייתה להגנה כל ברירה אלא לנהל את ההליך. נטען שאין מקום להתעלם מההודאות שנמסרו במסגרת החקירה שהיוו את הבסיס להגשת כתב האישום. נטען עוד שהנאשם איבד את אמו בגיל צעיר.

 

32.  מבחינת הרתעת הרבים נטען שאין בכך צורך, כאשר בין היתר, אירועים דומים לאלו שאירעו בשומר חומות לא חזרו על עצמם לאחר מכן. בסופו של דבר ביקש הסנגור שיוטל עונש מתון, ככל שניתן ולכל היותר 8 שנות מאסר שיהווה בכל מקרה עונש כבד לבחור צעיר שיהא כמעט בן 30 לכשישתחרר.

 

טיעוני נאשם 2 לעניין העונש

 

33.  סנגורו של נאשם 2 הצטרף לטיעונים שהועלו ביחס לנאשם 1 בכל הקשור לנושאים המשותפים. הוזכר שהנאשם 2 נותן את הדין על 3 אישומים בהם הורשע. בנוגע לאישום המרכזי בו הורשע - נטען להעדר תכנון ושהאירוע כולו התפתח באופן ספונטני ללא תיאום מוקדם בין המשתתפים. נטען שמדובר בהצטרפות להתפרעות פעילה. נטען שהמעשים אומנם התארכו על פני פרק זמן אך נטען שלא היו תולדה של התארגנות מוקדמת. נטען שהנאשם 2 נטל חלק באירוע והוא אחראי על אותו חלק כפי שהורשע בהכרעת הדין אך לא מעבר לכך. בכך ביקש הסנגור לשלול את הטענות לתכנון מוקדם שהועלו על ידי המדינה.

 

34.  הסנגור הדגיש, כי לא נגרם כל נזק גוף כתוצאה ממעשי הנאשם, ונטען שזה לב לבה של העבירה בה הורשע. נטען שהנזק לא התממש - לא לרכוש ולא לגוף. לעניין זה הסנגור הזכיר את השוני מהמקרה דנן לעניין אג'באריה. הוזכר עוד באותו עניין שלפי אחד האישומים שם הנאשם ירה במהלך התפרעות באום אל פחם על רקע שומר חומות ונקבע שהמתחם בגין עבירה זאת בין 5 - 8 שנות מאסר. נטען שעניין אגבאריה היה חמור יותר מהמקרה דנן.

 

35.  נטען שאין להתיר למדינה לדבר בשני קולות כאשר יהיה בכך פגיעה בתחושת הצדק הבסיסית. נטען שבאופן פתאומי המדינה מכפילה את גבולות המתחם המוצע על ידה (מ-5-8 שנים ל- 11-16 שנים). נטען שלא ניתן לבסס קפיצה כה משמעותית במתחם המוצע. נטען עוד שלנאשם שם הייתה מעורבות בעבירות ביטחון לרבות חברות בארגון טרור וגם הופעל אלימות כלפי שוטרים. בנוסף נטען שבמקרה דנן הייתה החזקת נשק משך תקופה, אבל לא היה שימוש בו מלבד האירוע שבכתב האישום. נטען שהאירוע של רכישת הנשק צריך לחפוף את האירוע שנכלל בכתב האישום כיוון שהוא האירוע היחיד בו נעשה שימוש בו.

 

36.  נטען שאומנם הנאשם מורשע בעבירה נוספת של התפרעות בה הוא ידה 5 אבנים לעבר כוחות המשטרה, אך נטען שהעונש בגין אירוע זה צריך להינתן בחפיפה לאירועים האחרים. הסנגור לא היה מעוניין לנקוט במתחם אך נטען שבשים לב לטיעונים יש להקל עם הנאשם ככל הניתן.

 

37.  הסנגור אזכר ת"פ 57177-05-22 מדינת ישראל נ' אבו ח'דיר (2.5.23), שם הורשע נאשם על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במספר אישומים, ובין היתר, בחברות פעילה בארגון טרור, אימונים או הדרכה למטרות טרור, פעולה בנשק למטרות טרור, יצור ונשיאת נשק, השתתפות בהתפרעות, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות (מספר עבירות), התפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע - כל זה במסגרת 4 אישומים שהוגשו נגדו בגין מעורבות עמוקה בפעילות כנגד ביטחון המדינה וכנגד כוחות הביטחון במסגרת תא סטודנטיאלי של החזית העממית באוניברסיטה בה למד. הסנגור הפנה לאישום השני שהיה האישום המרכזי בתיק, בו החליט הנאשם לייצר מטען חבלה לעימותים מול כוחות משטרה ובמהלך התפרעות המונית הדליק מטען הצינור שהכין והשליכו לעבר כוחות הביטחון שפעלו במקום, כאשר הפיצוץ גרם לשוטרים שנכחו במקום צפצופים וכאבים באוזניהם. בגין האישום השני נקבע שבין 3 - 8 שנות מאסר בפועל והוטל עונש כולל בגין כל האישומים של 8 שנות מאסר בפועל.

 

38.  הסנגור הזכיר גם תפ"ח 62111-05-21 מדינת ישראל נ' אלימלך ואח' (13.9.23), שם שלושה נאשמים ביצעו לינץ' בסטודנט ערבי בירושלים על רקע אירועי שומר חומות מתוך מניע גזעני. נאשם 1 הורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 בצירוף סע' 37(א) לחוק המאבק בטרור החזקת סכין והשמדת ראיה בגין שדקר את המתלונן 10 דקירות בפלג גופו העליון, תוך שהאחרים מכים אותו ומבצעים בו לינץ'. נקבע שם מתחם בין 9 - 14 שנות מאסר וביהמ"ש הטיל על המבצע העיקרי 11 שנות מאסר ועל נאשם נוסף 4.5 שנות מאסר. נטען שהמקרה שם חמור יותר מהמקרה דנן.

 

39.  הסנגור טען שהתיק דנן נוהל פחות במישור העובדתי ויותר לעניין היסוד הנפשי להתגבשות עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין. נטען עוד שהנאשם פרפר בין החיים למוות לאחר שנפצע משך מספר ימים והוא איבד אחת מכליותיו. נטען שזו אחת ההשלכות מהאירוע שהנאשם יישא בה לשארית חייו.

 

40. הסנגור הפנה לנסיבות חייו הלא פשוטות של הנאשם וכמו כן לתנאים הקשים בהם שוהים האסירים הביטחוניים. הוזכר שהנאשם עצור כבר מזה כ-3 שנים. נטען שעברו הפלילי ישן. נטען עוד שהנאשם עתיד לשהות במאסר משך שנות חייו המשמעותיות ביותר ויש להתחשב בנתון זה.

 

טיעוני נאשם 3 לעניין העונש

 

41. גם סנגורו של נאשם 3 ביקש לאמץ את הטיעונים ביחס לאישום השביעי שהועלו בנוגע לנאשם 1. נטען שהנאשם 3 לא הורשע בעבירה של התפרעות והוא מופיע באישום השביעי (וחלק מהאישום השמיני) בלבד כאשר גם שם חלק מהפירוט העובדתי אינו שייך אליו.

 

42. נטען שעובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם מפריכות את הטענה לתכנון מוקדם שהועלתה על ידי המדינה ונטען שמדובר בפגישה אקראית בין נאשם 3 לנאשמים האחרים. נטען עוד שלאחר שנאשם 3 קיבל את התחמושת מנאשמים 1 ו-2 הוא נעלם מהפרשיה עד שהוא צץ עוד פעם בסוף שרשרת העובדות שתוארה. כמו כן הסב הסנגור את תשומת הלב לכך שלנאשם 3 לא מיוחסת עבירת מעשה טרור ושהוא ביצע ירי לאוויר בלבד.

 

43. נטען שאין הסבר למתחם שהמדינה ביקשה ביחס לנאשם 3 של 4-8 שנות מאסר ושאין לזה ביסוס.

 

44. נטען שחלקו של נאשם 3 בעבירות אינו דומיננטי ושלא נגרם נזק כתוצאה מהירי של נאשם 3 או אף נזק לרכוש. כמו כן, הוזכר שהנאשם 3 שהה במעצר תקופה של כ-24 חודשים במהלך ההליך ונמצא כעת במעצר באיזוק תקופה של שנה וחודש ללא חלונות התאווררות. עוד נטען שמשך תקופה ארוכה היה מרוחק מביתו במסגרת התנאים המגבילים.

 

45. הסנגור ביקש לאור זאת להסתפק בתקופת המעצר כתקופת המאסר שתוטל. הוזכר שהנאשם היה בן 18.5 בעת ביצוע העבירה, בגיר-צעיר. הסנגור הזכיר את הנתונים האישיים שעולים מתוך התסקיר אשר פועלים לטענתו לקולא בעניינו של הנאשם 3. עוד הוזכר שכיוון שמדובר בתיק ביטחוני, אין ניכויים או הקלות מהעונש שיוטל.

 

46. הסנגור אזכר ת"פ 53339-09-22 מדינת ישראל נ' אחמד נאשף (29.1.24); שם הורשעו שני נאשמים במסגרת הסדר בעבירות נשק, התפרעות ואלימות שאירעו במהלך מבצע שומר חומות. נאשם 1 הורשע ב-5 אישומים, כאשר במסגרת האישום הראשון הוא הורשע בירי מנשק חם באזור מגורים ונשיאה והובלה של נשק ותחמושת. תואר שעל רקע מהומות מבצע שומר חומות הנאשם 1 החליט לירות באקדח ופנה לנאשם אחר שאצלו היה מוטמן אקדח. הוא הוסע לאזור גשר בטייבה וניסה לירות באקדח ולא הצליח. הוא חזר ופגש נאשמים אחרים שאחד מהם הסביר לו איך לתפעל את הנשק, ואז הוא חזר לאזור הגשר וירה 3 כדורים באוויר, כאשר הוא תועד במצלמה. האישומים הנוספים ייחסו לו השתתפות בהתפרעויות וניסיון יידוי אבנים על שוטרים, נשיאה והובלת נשק (שני אישומים) ועסקה אחרת בנשק.

 

47. בגין כלל המעשים שביצע נקבע לו מתחם ענישה כולל שבין 5.5 - 8 שנות מאסר לנאשם 1. בסופו של עניין נגזרו עליו 68 חודשי מאסר בפועל.

 

48. עמדת נאשם 1

ביקש שיתאפשר לו להמשיך ולבנות את חייו. אמר שלמד לקח ולא יחזור על מעשים כאלה.

 

49. עמדת נאשם 2

לא ביקש להוסיף דבר מעבר לכך שיכבד את החלטת בית המשפט.

 

50. עמדת נאשם 3

הביע חרטה על מעשיו ואמר שלא יחזור עליהם וביקש סליחה.

 

51.  יוער כי לנאשם 3 נערך תסקיר מבחן בו תוארו קורותיו. בתסקיר הוא שלל את ביצוע העבירות ונקבע כי עדיין קיים סיכון להישנות עבירות. כיוון שהנאשם 3 לא ביטא קבלת אחריות ושלל נזקקות טיפולית לא הובאה המלצה שיקומית בעניינו.

 

דיון

 

52.  בעת ביצוע העבירות הנאשמים היו בגילאים הבאים: נאשם 1 בן 22, נאשם 2 בן 26 ונאשם 3 בן 18.5. לנאשם 1 אין עבר פלילי. לנאשם 2 עבר פלילי בעבירות רכוש ואלימות בגינן ריצה שני מאסרים קצרים לפני כעשור והרשעה בעבירות קלות משנת 2020. לנאשם 3 שתי הרשעות קודמות בעבירות סמים והפקרה לאחר פגיעה, בגינן הוטלו עליו עונשי מאסר מותנים.

 

53.  הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים היו שמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי, פגיעה ברכוש ובגוף, בזכות הקניין, בשלום הציבור, ובשלומם וביטחונם של אנשי כוחות הביטחון. בכל הקשור לעבירות על חוק המאבק בטרור, מדובר בפגיעה קשה בערכים המוגנים, וכן גם ביחס לעבירות שבוצעו ממניע גזעני (ע"פ 1466/20 מדינת ישראל נ' פלוני (22.7.20)).

 

54.  נסיבה מחמירה נוספת הינה העבודה שהעבירות כולן בוצעו על רקע המבצע הצבאי שומר החומות שבמהלכו שררה מתיחות ביטחונית רבה ומצב בטחון רגיש במדינה (ע"פ 6106/23 שחאדה עמרני נ' מדינת ישראל (15.5.24)).

 

55.  באשר לשאלה אם מדובר באירוע אחד או מספר אירועים שונים, עולה שכל אחד מהאישומים שבכתב האישום עומד בפני עצמו, כאשר לא מתקיים קשר הכרחי בין כל אישום ואישום. לא עולה מכתב האישום או מהראיות שהוגשו כי היה מדובר בתכנית עבריינית אחת על אף סמיכות הזמנים בין האישומים השונים. אומנם הקשר בין כל האירועים הינו שמדובר באירועים שהתרחשו בימים סמוכים וכולם קשורים לשומר החומות, אך אין בכך כדי להוביל למסקנה כי מדובר באירוע אחד כולל. כך המעשים אינם עומדים במבחן הקשר ההדוק שנקבע בפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14).

 

56.  בכל הקשור לרכיב של תכנון ביחס לעבירות - ההצטיידות בנשק חם והשימוש בבקבוקי תבערה ו/או בקבוקי בנזין מצביעות על הכנה ותכנון לגבי העבירות החמורות יותר שפורטו בכתב האישום. כל אחד מהנאשמים נושא באחריות בלעדית למעשיו והיה צריך לדעת את הפסול בהם להימנע מביצוע העבירות.

 

57.  באשר לסיכון הגלום בביצוע העבירות, יצוין שלא ניתן להפריז בסיכון הפוטנציאלי הכרוך בשימוש בנשק חם (ובייחוד בהתחשב בעבירות בהן הורשעו הנאשמים) במהלך התפרעויות המוניות. כמו כן, ביצוע מעשי ההצתה במלון ובחנויות היה כרוך ביצירת סיכונים אדירים. שני רכיבים אלה מהווים "מכפילי סיכון" משמעותיים ביותר המחייבים התייחסות מחמירה בענישה.

 

58. על בסיס האמור, טענות הצדדים, ומדיניות הענישה הנוהגת, הנני קובע מתחמי ענישה כדלקמן:

 

- בגין האישום הראשון: 4 - 8 שנות מאסר.

- בגין האישום השני: 5 - 9 שנות מאסר.

- בגין האישום השלישי: 4 - 7 שנות מאסר.

- בגין האישום החמישי: 20 - 40 חודשי מאסר.

- בגין האישום השישי: 18 - 36 חודשי מאסר.

- בגין האישום השביעי : נאשם 1 שביצע אקט אחד של ירי - 6 - 10 שנות מאסר.

נאשם 2 שביצע שני אקטים של ירי - 7 - 11 שנות מאסר.

נאשם 3 - 3.5 - 6 שנות מאסר.

- בגין האישום השמיני: 10 - 24 חודשי מאסר.

 

59.  בכל הקשור לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כל שלושת הנאשמים הינם אנשים צעירים כאשר בעת ביצוע העבירות נאשם 3 היה רק בן 18.5. לנאשם 1 אין עבר פלילי ולנאשם 2 עבר פלילי בעבירות רכוש ואלימות בגינו ריצה שני עונשי מאסר קצרים לפני כעשור והרשעה בגין עבירות קלות בשנת 2020. לנאשם 3 שתי הרשעות קודמות בעבירות סמים ובעבירת הפקרה בעת פגיעה בגינן הוטלו עליו עונשי מאסר על תנאי.

 

60.  עוד יצוין שבמהלך חקירת התיק, הנאשמים שיתפו פעולה והודו, אך לאחר מכן חזרו בהם וניהלו את משפטם. אין זו נסיבה לחומרה אך מאידך אין בכך כדי להקל בעונש שיוטל.

 

61. בתסקיר המבחן שנערך לנאשם 3 צוין העדר קבלת האחריות, שלילת נזקקות טיפולית, העדר הכרה בצרכיו הטיפוליים והובאה הערכה כי הסיכון להישנות עבירות עדיין מתקיים.

 

62.  בהתחשב בכל האמור לעיל הנני קובע עונשים לכל אחד מהנאשמים בתוך המתחמים שנקבעו כלהלן:

 

נאשם 1 -

-  בגין האישום הראשון - 6 שנות מאסר;

-  בגין האישום השני - 7 שנות מאסר;

-  בגין האישום השלישי - 5 שנות מאסר;

-  בגין האישום השביעי - 8 שנות מאסר;

 

נאשם 2 -

-  בגין האישום החמישי - 30 חודשי מאסר;

-  בגין האישום השישי - 24 חודשי מאסר;

-  בגין האישום השביעי - 9 שנות מאסר.

 

נאשם 3 -

-  בגין האישום השביעי - 4.5 שנות מאסר;

-  בגין האישום השמיני - 14 חודשי מאסר.

 

63.  מידת החפיפה בין העונשים שיוטלו על כל נאשם, תיקבע בהתאם להוראות סעיף 40יג(ב) סיפא ו-(ג) לחוק העונשין.

 

64. אשר על כן הנני גוזר עונשים כדלקמן:

 

על נאשם 1 -

- 12 שנות מאסר בפועל שמתקופה זו תנוכה תקופת מעצרו מיום 17.5.21;

- 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם יבצע עבירות אלימות או רכוש מסוג פשע;

- פיצוי לכל אחד מבעלי הנכסים שניזוק כמתואר באישום השלישי, בסך 10,000 ₪ כל אחד (יצחק מסיקה, תמר דוידסון, עומרי שחר) לתשלום עד ליום 31.12.25.

- קנס בסך של 10,000 ₪ לתשלום עד ליום 31.12.25.

 

על נאשם 2 -

- 11 שנות מאסר בפועל שמתקופה זו תנוכה תקופת מעצרו מיום 13.5.21;

- 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם יבצע עבירות אלימות או רכוש מסוג פשע;

- קנס בסך של 10,000 ₪ לתשלום עד ליום 31.12.25.

 

על נאשם 3 -

- 5 שנות מאסר בפועל שמתקופה זו תנוכה תקופת מעצרו מיום 23.5.21 עד ליום 17.5.23;

- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם יבצע עבירות אלימות או רכוש מסוג פשע;

- קנס בסך של 3,000 ₪ לתשלום עד ליום 31.12.25.

נאשם 3 יתייצב ביום 1.9.24 עד השעה 10:00 בבית מעצר קישון לתחילת ריצוי עונשו.

מובהר שהתנאים המגבילים החלים על נאשם 3 ישארו בעינם עד לכניסתו למאסר.

זכות ערעור תוך 45 ימים הודעה לנאשמים.

 

 

ניתן היום, י"ז תמוז תשפ"ד, 23 יולי 2024, בהעדר הצדדים.