1.  ביום 22.05.2022 הוגש כנגד הנאשם (יליד 31.03.1994) כתב אישום.

 

2.  ביום 03.01.2024 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הנאשם יחזור בו מכפירתו ויודה בכל עובדות כתב האישום המתוקן ויורשע בהוראות החיקוק המיוחסות לו (להלן: "הסדר טיעון"; "כתב האישום המתוקן"). הצדדים לא הסכימו לעניין העונש. באותו יום ניתן תוקף להסדר הטיעון, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות בנשק (החזקה) לפי סעיפים 144(א) רישא + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). עוד באותו יום הוריתי לשירות המבחן למבוגרים לערוך תסקיר אודות הנאשם ולהגישו לבית המשפט.

 

3.  על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם ואחמד מחאג'נה בן מחמוד (להלן: "אחמד") מכירים מזה שנים, ובמועדים הרלוונטיים לכתב האישום שררו בין השניים קשרי חברות. בשנת 2016 או בסמוך לכך, רכש אחמד כלי נשק מסוג תת מקלע M16 שמסוגל לירות כדור שבכוחו להמית אדם, בלא רשות על פי דין (להלן: "הנשק") בתמורה לסכום של כ-65,000 ₪. במהלך שנת 2019, או בסמוך לכך, פנה אחמד אל הנאשם וביקש שיסתיר עבורו את הנשק. הנאשם הסכים והשניים תיאמו להיפגש באזור מיוער בשכונת עין אברהים במרחק קצר מביתו של הנאשם באום אל פחם (להלן: "מקום המפגש").

 

 

4.  בהמשך למתואר, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, הגיע אחמד ברכב למקום המפגש כשהוא נושא ומוביל עמו את הנשק עטוף בניילון נצמד, בלא רשות על פי דין. בהגיעו לשם, פגש אחמד את הנאשם והעביר לידיו את הנשק. בשלב זה, נכנס הנאשם לתוך יער סמוך, חפר בור באדמה וטמן בתוכו את הנשק. במעשיו המתוארים לעיל, הנאשם החזיק את הנשק שמסוגל לירות כדור שבכוחו להמית אדם, בלא רשות על פי דין, בצוותא חדא עם אחמד.

 

5.  בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן למבוגרים, נושא תאריך 15.04.2024 (להלן: "תסקיר שירות המבחן"), ועיקריו הרלוונטיים לעניין גזר הדין הם כדלקמן:

 

הנאשם, יליד 1994, כבן 30, נשוי ואב לשלושה, השלים 12 שנות לימוד ובעל תעודת בגרות מלאה, מתגורר עם משפחתו הגרעינית ועובד. נמסר כי משפחת מוצאו מנהלת אורח חיים תקין ללא מעורבות שולית. עיון בגיליון הרישום הפלילי מלמד כי זוהי מעורבותו הראשונה בפלילים. הנאשם מוכר לשירות המבחן מהפנייתו במאי 2022 בתיק המעצרים מושא תיק זה (מ"ת 45056-05-22), אז צוינה התרשמות מהנאשם כאדם שגדל במסגרת משפחתית תומכת שהנחילה לו ערכי יסוד תקינים וכי הצליח לשמור על תפקוד תקין ויציב לאורך חייו, מכאן שההערכה הייתה כי ישנו סיכון נמוך להישנות התנהלות עוברת חוק בעתיד במידה שיורחק מסביבתו החברתית. הומלץ על שחרורו מבית המעצר למעצר בית. בית המשפט הורה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני והושת צו פיקוח מעצר, שבמסגרתו השתלב הנאשם בקבוצת עצורי בית של שירות המבחן. בתסקיר סיכום צו פיקוח המעצר מחודש יולי 2023 נכתב כי הנאשם הגיע לקבוצה כנדרש וגילה יכולות ראשוניות להתבוננות על דפוסיו המכשילים. במסגרת השיח הקבוצתי התייחס הנאשם למחירים אותם משלם בהיבט הזוגי, המשפחתי והכלכלי בעקבות מעצרו, לקשיים שחווה, אובדן העצמאות והחופש עמו הוא מתמודד. כמו כן תיאר שהגיע לתובנות משמעותיות ביחס למניעים הרגשיים שעמדו בבסיס מעורבותו, עליהן הוא היה מעוניין להמשיך לעבוד במסגרת הליך טיפולי המשכי. בהתייחס לעבירות המיוחסות לו נרשם שהנאשם לוקח עליהן אחריות תוך הבעת צער, חרטה ובושה, תיאר כי הוא חש מחויבות לעזור לאחמד בשל עזרה כלכלית שהגיש לו בעבר עת התמודד עם קשיים כלכליים, ציין כי בינו לבין עצמו הפחית אז מחומרת חלקו בעבירות, בשיחות היה ממוקד בהשלכות ובמחירים שמשפחתו משלמת בשל מעורבותו, והביע על כך צער רב. עוד דווח כי הצליח להתחבר לחומרת העבירה וכן להשלכות האפשריות שלה על החברה. הנאשם ציין כי מעורבותו בעבירות הינה חריגה להתנהלותו ולנורמות עליהן גדל, כמו כן הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן.

 

6.  שירות המבין התרשם מהנאשם כאדם בעל יכולות קוגניטיביות וורבליות טובות, שעד למעורבותו גילה תפקוד תקין, יצרני ויציב. עוד שירות המבחן התרשם כי הנאשם גדל במערכת משפחתית נורמטיבית אשר הנחילה לו ערכים תקינים ומסתגלים. את ביצוע העבירה הוא הסביר על רקע נאמנות ומחויבות "עיוורת" לאדם שתמך בו בעת צרה, תוך שימוש בעיוותי חשיבה וצידוקים למעשיו, תוך התעלמות מהשלכות מעשיו והמחירים שעלול לשלם.

 

7. בבחינת הסיכון להישנות התנהלות עוברת-חוק בעתיד שירות המבחן לקח בחשבון את חומרת העבירות, את הפער שבין אופיו שומר החוק והיציב של הנאשם לבין חומרת העבירות ואופיין, וכן את עיוותי החשיבה בהם החזיק כאשר ראה את מעשיו כנובעים מנאמנות ומחויבות חברתית. בבחינת הסיכוי לשיקום לקח שירות המבחן בחשבון את עברו הנקי של הנאשם, את יציבותו במישורי חייו השונים, ואת האחריות שביטא לגבי תפקידיו המשפחתיים, ההורים והתעסוקתיים. בנוסף נלקחה בחשבון העובדה כי מאז מעורבותו משנת 2019 לא נפתחו נגדו תיקים חדשים, את מערכות התמיכה המשמעותיות הסובבות אותו, את ההתרשמות מהבעת צער וחרטה כנים, את יכולותיו של הנאשם לשיתוף פעולה עם תכנית טיפול כפי שבאה לידי ביטוי בצו פיקוח המעצר, ואת נכונותו להשתלב בהליך טיפולי המשכי במסגרת שירות המבחן.

 

8.  שירות המבחן העריך שהנאשם עשוי להיתרם מהתערבות טיפולית שתסייע לו בגיבוש וחידוד גבולות פנימיים, ומכאן שהוא הופנה לקבוצה ייעודית טיפולית בגין עבירות נשק. מנחת הקבוצה מסרה כי הנאשם עתיד להשתלב בקבוצה עם פתיחתה בחודש מאי 2024. שירות המבחן התרשם מיכולות טובות של הנאשם לשיתוף פעולה והיתרמות מהליך טיפולי, דבר שבא לידי ביטוי בהשתתפותו בקבוצת עצורי בית במסגרת צו פיקוח המעצר. שירות המבחן המליץ שיושתו על הנאשם צו מבחן למשך 12 חודשים במסגרתו ישתלב הנאשם בקבוצה הטיפולית ייעודית, כמו כן המליץ הטלת מאסר לתקופה שניתן לבחון במסגרתה את התאמתו לריצויו בדרך של עבודות שירות.

 

9.  ביום 01.05.2024 הנאשם התייצב לראיון התאמה והשמה בעבודות שירות ונמצא מתאים לכך. הומלץ להציבו במתנ"ס שחקים בית אשכול עפולה ברחוב קפלן 6 עפולה, שם יועסק למשך 5 ימי עבודה בשבוע על פי טווח השעות שמאפשר חוק העונשין. צוין כי ייתכנו שינויים במקום העבודה. כמו כן הוסברו לנאשם תנאי הריצוי והוא הביע הסכמתו לריצוי מאסרו בעבודות שירות.

 

10. לעמדת ב"כ המאשימה יש לתת בכורה לאינטרס הציבורי הכולל את חומרת עבירת הנשק בה עסקינן, הפוטנציאל של סיכון חיי אדם, תדירותם הגוברת, ההסתברות לעבירות נלוות ומתן דגש לשיקולי הרתעה, גמול ומניעה, אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם. ב"כ המאשימה ציינה כי בביצוע העבירה נפגעו במידה רבה הערכים החברתיים שעניינם שמירה על שלום הציבור וביטחונו ועל חיי אדם מפני המשתמשים בנשק באופן בלתי חוקי. ב"כ המאשימה ציינה כי בית המשפט העליון קבע בשורה ארוכה של פסקי דין את הצורך והחובה להחמיר במדיניות הענישה בכל הנוגע לעבירות מהסוג הזה, וכי בשנים האחרונות הציבור הערבי זועק לרשויות המדינה בבקשה להוציא את הנשק מהיישובים בהקצאת משאבים, מתן תקציבים, וכן הגדלת נוכחות וכוחות משטרה. קול זעקה זה מחייב מתן ענישה משמעותית ומרתיעה בכל הנוגע לשימוש בלתי חוקי בנשק. נוכח מדיניות החקיקה הנוטה להחמיר את הענישה בעבירות נשק, בשים לב לשינוי החקיקה בעניין עונשי המינימום וכן החובה כעולה בפסיקה להחמרה בענישה בעבירות מסוג זה, לא יעלה על הדעת שמבית המשפט הנכבד יצא מסר לציבור לפיו אדם שיבצע מעשים מסוכנים ובוטים כפי שבוצעו במקרה זה, יסיים את עניינו ללא עונש משמעותי והרתעה אישית וציבורית.

 

 

ב"כ המאשימה ציינה כי יש לתת משקל לסוג הנשק שנתפס (תת מקלע מסוג M16), למידת הסכנה הצפויה ממנו, העובדה כי מדובר במי שביצע את העבירה בצוותא עם אחר וכן ההתארגנות והתכנון המוקדם שאפיינו את ביצוע העבירה, כמו גם משך הזמן בו החזיק הנאשם בנשק. ב"כ המאשימה ציינה כי על אף תסקיר שירות המבחן החיובי בעניינו של הנאשם, אין כל הצדקה לקבלו שכן עד כה הנאשם לא עבר כל הליך טיפולי למעט קבוצה כללית לעצורי בית, הביע נכונות ורצון טוב לקחת חלק בהליך טיפולי עתידי, משמע לא ניתן לומר כי הנאשם השתקם או כי קיים סיכוי של ממש שישתקם באופן המצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מס' 9.16 (מדיניות ענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה) ובהתאם למתחמי המוצא בעניין החזקת תת מקלע מסוג M-16 ונסיבות האישום, עתר ב"כ המאשימה למתחם עונש שינוע בין 24-48 חודשי מאסר בפועל, כמו כן ביקש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם המבוקש, לצד עונש מאסר מותנה מרתיע וקנס.

 

11. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה כדלקמן (תאריך כרונולוגי יורד): עפ"ג (מחוזי חי') 26133-06-22 מדינת ישראל נ' לואי כחלול (נבו 03.10.2022), ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' אחמד קדורה (נבו 14.04.2022), עפ"ג (מחוזי חי') 50840-03-22 מדינת ישראל נ' עלאא סלאמה (נבו 04.04.2022), ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' מחמד בסילה (נבו 28.12.2021), עפ"ג (מחוזי נצ') 2024-04-21 מדינת ישראל נ' חוסין מנדורי (נבו 29.06.2021), ת"פ 13736-09-19 מדינת ישראל נ' בזייג (לא פורסם, ניתן ביום 24.06.2020).

 

12. לעמדת ב"כ הנאשם, עסקינן בנאשם המגיע ממשפחה נורמטיבית שאינה עבריינית, נשוי ואב ל-3 קטינים צעירים, וכי הוא המפרנס העיקרי בביתו. הנאשם נטל אחריות מידית לאחר תיקון כתב האישום, שם עבירת ההובלה ונשיאת נשק נמחקה ובוטלה, ובעשותו כן חסך זמן שיפוטי רב ויקר.

 

שירות המבחן סקר בתסקירו את ההליך הטיפולי שעבר הנאשם מאז מעצרו, פרק הסיכום בתסקיר מתייחס לכך שסיכוייו של הנאשם להשתקם גבוהים וכן ניתנה המלצה חיובית למתן צו מבחן וענישה על דרך של עבודות שירות. עוד נטען כי העבירה מושא ההליך הפלילי בוצעה מרקע של נאמנות עיוורת לאדם שתמך בו כלכלית, ומבלי שתואר או שהיה קיים דפוס עברייני או מחשבה פלילית. תסקיר המעצר שהוגש בתיק המעצרים שבעקבותיו הוחלט על מעצר הנאשם באמצעות איזוק אלקטרוני הבהיר כי האפשרות להישנות העבירה בעתיד מצד הנאשם הינה נמוכה, והדבר מקבל מישנה תוקף לאור השלב בו הנאשם נמצא כיום ולאחר שעבר מעצר בתנאים מגבילים והליך פלילי, אשר הותירו בליבו חותם מרתיע.

 

ב"כ הנאשם טען כי אין ספק שהנאשם השתקם, ולחלופין כי סיכויי שיקומו גבוהים מאוד. הנאשם מוכן ומסכים להיות תחת צו מבחן, זאת לאחר שהובהר והוסבר לו משמעות הדבר. ב"כ הנאשם ציין כי מקור הנשק לא הגיע מהנאשם, הנשק לא היה שייך לו, כי העבירה נעברה בשנת 2019, הנאשם שיתף פעולה מלאה עם היחידה החוקרת באופן מלא, הנאשם היה זה שהוביל את היחידה החוקרת לתפיסת הנשק ופעל בשיתוף פעולה, אך נלחם על חפותו בעבירת נשיאת הנשק.

 

הנאשם נמצא במעצר של ממש מיום 03.05.2022 ועד יום 20.06.2022, וכן תחת איזוק אלקטרוני בבית אחותו עד ליום 01.01.2023. מאותו יום הוסר האיזוק האלקטרוני אך נוספו הגבלות אחרות, כך שמאז תחילת התהליך הנאשם לא מסתובב לרווחה, הנאשם חי תחת תנאים מגבילים קשים ואין ספק שהליך המעצר וההליך בליווי התנאים המגבילים הותירו בליבו חותם שימנע ממנו בעתיד לחשוב, או חלילה להיות מעורב, בכל התנהלות שהיא פורצת את גבולות החוק. ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

 

13. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה כדלקמן (תאריך כרונולוגי יורד): ת"פ (מחוזי חי') 56103-06-22 מדינת ישראל נ' מוחמד כראג'ה (נבו 25.01.2024), ת"פ (מחוזי חי') 44620-01-22 מדינת ישראל נ' מוחמד היב (נבו 14.12.2022), ע"פ 221/22 סעיד זועבי נ' מדינת ישראל (נבו 22.11.2022), ע"פ 4332/21 כרם עאסלה נ' מדינת ישראל (נבו 20.02.2022), ע"פ 6699/19 עאהד אלטורי נ' מדינת ישראל (נבו 02.07.2020), ע"פ 4978/19 חוסאם אבו מנסור נ' מדינת ישראל (נבו 28.01.2020), ת"פ (מחוזי חי') 63018-05-18 מדינת ישראל נ' אחמד מחאמיד (נבו 24.10.2019), ת"פ (מחוזי חי') 66310-07-17 מדינת ישראל נ' אחמד בריה (נבו 06.01.2019).

 

14. הנאשם לא השמיע דבריו בפניי והסתפק בדברי בא כוחו.

 

דיון והכרעה

15. על פי תיקון 113 לחוק העונשין שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירות בנסיבותיהן ומידת אשמתו של הנאשם, לבין סוג העונש שיוטל עליו ומידתו. בעת קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. לאחר מכן, על בית המשפט לאתר את העונש המתאים לנאשם בגבולות המתחם, תוך התייחסות לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות. כמו כן רשאי בית המשפט להתחשב בשיקולי הרתעה אישית והרתעת הרבים, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם. ניתן לחרוג ממתחם העונש ההולם בהתקיים נתונים מסוימים, הן לקולה משיקולי שיקום והן לחומרה משיקולי ההגנה על שלום הציבור.

 

16. באשר לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירות הנשק על ידי הנאשם, הרי שהעיקרים בהם הם השמירה על ערך חיי אדם, שלמות הגוף, ביטחון הציבור ושלומו, וכן שמירה על שלטון החוק ועל הסדר הציבורי. נשק מעורב בעבירות פליליות וביטחוניות העלולות להוביל לפגיעה פיזית נפשית ושל רכוש. ערכים אלה כולם נמצאים בסיכון ממשי מקום בו מצפין אדם נשק מסוג תת מקלע 16M, חופר בור באדמה וטומן בתוכו את הנשק. בית המשפט העליון עמד לא אחת על פוטנציאל הנזק הכרוך בנשק המתגלגל מיד ליד ועלול להגיע לידי גורמים עברייניים, או לפעילות בטחונית עוינת, והדבר צריך לקבל ביטוי הולם בענישה. ראו למשל: דברי כבוד השופט מ' מזוז בע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' יונס סובח (נבו 05.11.2019)‏‏.

 

 

כן דברי כבוד השופט ד' מינץ בע"פ 2251/21 אנואר אבו עראר נ' מדינת ישראל (נבו 15.12.2021)‏‏, כדלקמן: "[...] אין צורך להכביר במילים על אודות החומרה הנלווית לעבירות נשק. אין היום חולקין כי עבירות מסוג זה הפכו ל"מכת מדינה" של ממש (ראו לאחרונה: ע"פ 7473/20 מדינת ישראל נ' מחאמיד, [פורסם בנבו] פסקה 24 (29.6.2021); ע"פ 5993/21 סאלח נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 8 (29.11.2021); ע"פ 8416/20 עייאט נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.9.2021)). מכה זו מצריכה מענה הולם בדמות ענישה מחמירה של הטלת עונשי מאסר משמעותיים. מצויים אנו לעת הזאת במצב חירום של ממש בעניין עבירות נשק, ולא בכדי נתקבל עתה תיקון לחוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021) - שלא חל בענייננו -הקובע עונשי מינימום לעבירות נשק. [...]".

 

וכן דברי כבוד השופט ע' גרוסקופף בע"פ 1695/22 מדינת ישראל נ' מוחמד גנאים (נבו 29.03.2022), כדלקמן: "לא אחת עמד בית משפט זה על החומרה היתרה שיש לעבירות נשק, אשר הפכו זה מכבר למכת מדינה, ושמאיימות באופן ממשי על שלום הציבור ועל ביטחונו [...]. משכך, ניכרת בפסיקה מגמה עקבית של החמרה בענישה הנוהגת כלפי מבצעי עבירות נשק, במטרה לשדר מסר מרתיע מפני ביצוען [...]

 

וכן דברי כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ בע"פ 7971/23 מג'ד אגבאריה נ' מדינת ישראל (נבו 26.5.2024)‏‏, כדלקמן: "עבירות הנשק מצויות על סדר יומו של בית משפט זה דרך שגרה. עובדה זו מהווה השתקפות של תמונת האלימות והפשיעה בנשק הגואה בחברה הישראלית, ובחברה הערבית בפרט; של תמונת הקורבנות מעבירות הנשק המציגה גידול מידי שנה; ושל רמת האכיפה בכל המתייחס להחזקת נשק לא חוקי. כבר תואר כי המצב הגיע לכדי מצב חירום לאומי. על רקע זה, ניכרת בפסיקה מגמה של הקשחת מדיניות הענישה בעבירות נשק, תוך מתן משקל מרכזי לשיקול של הרתעת הכלל [...]"

 

17. ביחס לפסיקה שהגישה המאשימה, הרי התייחסותי כדלקמן:

ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' אחמד קדורה (נבו 14.04.2022) - נידון בפני כבוד השופטים י' עמית, ע' גרוסקופף, ג' כנפי-שטייניץ. ערעור על קולת העונש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט א' פורת) בת"פ 5174-10-21 מיום 05.04.2022, בגין החזקת נשק (אקדח, מחסנית עם כדורים ורימון הלם). בית המשפט המחוזי קבע שמתחם העונש ינוע בין 10-36 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן מאסר מותנה. המדינה ערערה על קולת העונש ובית משפט העליון קיבל הערעור והעמיד העונש על 18 חודשי מאסר בפועל. מצאתי לציין שבפסק הדין נרשם כי עובדות כתב האישום לימדו שמעשיו של המשיב "נועדו להכשיל את החיפוש ומוסיפים גוון של חומרה להחזקת הנשק", כמו כן כי: "האקדח והכדורים לא נתפסו עד עצם היום הזה והועברו לאחר, שזהותו עדיין אינה ידועה", כמו כן כי לא ניתנה המלצה מטעם שירות המבחן וההערכה לסיכון הישנות עבירות דומות היתה בינונית.

 

עפ"ג (מחוזי חי') 26133-06-22 מדינת ישראל נ' לואי כחלול (נבו 03.10.2022) - נדון בפני כבוד השופטים א' אליקים (ס' נשיא, אב"ד), תמר נאור פרי, רונית בש. ערעור על קולת העונש בגזר דינו של בית המשפט השלום חיפה (כב' השופטת טל תדמור-זמיר) בת"פ 38895-11-20 מיום 01.05.2022 בגין החזקת נשק (תת מקלע מאולתר דמוי "קרלו", 2 מחסניות ו-44 כדורים). בית המשפט השלום קבע שמתחם העונש ינוע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן מאסר מותנה. המדינה ערערה על קולת העונש ובית משפט המחוזי קיבל הערעור והעמיד העונש על 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. מצאתי לציין שבפסק הדין נרשם כי "עסקינן בנשק בעל פוטנציאל רב של מסוכנות מה גם שהמשיב החזיקו לצד מחסניות וכמות גדולה של כדורים, דבר המוסיף נופך של חומרה להתנהלותו ולנסיבות ביצוע העבירה", כמו כן כי שירות המבחן לא בא בהמלצת חלופה ענישה או שיקום, כמו כן כי: "[...] התרשמות שרות המבחן [...] כי המשיב מציג עמדה מיתממת ומשליך את האחריות לבחירתו להחזיק נשק על חבריו ועל מצבו הבריאותי מבלי לקחת אחריות על בחירותיו. שרות המבחן העריך, כאמור, את רמת מסוכנותו של המשיב לביצוע עבירות דומות בעתיד כבינונית".

 

עפ"ג (מחוזי נצ') 2024-04-21 מדינת ישראל נ' חוסין מנדורי (נבו 29.06.2021) - נדון בפני כבוד השופטים אסתר הלמן (סגנית נשיא, אב"ד), יפעת שטרית, סאאב דבור. ערעור על קולת העונש בגזר דינו של בית המשפט השלום בקרית שמונה (כב' השופטת דוניא נסאר) בת"פ 1070-12-19 מיום 25.02.2021 בגין החזקת רובה דמוי רובה M-16 (אייר סופט), מחסנית תואמת לנשק, 30 כדורים וכן חלקים נוספים. הנשק נוסה במעבדה בירי חי ונמצא כי בכוחו להמית אדם.

בית המשפט השלום קבע שמתחם העונש ינוע בין 12-30 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי וכן חתימה על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪. המדינה ערערה על קולת העונש ובית משפט המחוזי קיבל הערעור, קבע כי מתחם העונש ינוע בין 18-36 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, והעמיד העונש על 20 חודשי מאסר בפועל, ללא שינוי ביתר רכיבי גזר הדין. מצאתי לציין שבפסק הדין נרשם כי: "יש להעניק משקל מידתי ונכון להמלצת שרות המבחן בעניינו של המשיב אשר לימדה על נטילת אחריות שאינה מלאה ואף הצביעה על סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. [...] ניכר כי המשיב לא הביע נזקקות טיפולית בפני שירות המבחן. שירות המבחן התרשם מחוסר התאמה וממודעות טיפולית נמוכה ובא לכלל מסקנה, כי הסיכוי להיתרם מהשתתפות בהליך טיפולי הינו נמוך מאוד. משכך, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו של המשיב".

 

ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' מחמד בסילה (נבו 28.12.2021) - נדון בפני כבוד השופטים י' עמית, ג' קרא, ד' מינץ. ערעור על קולת העונש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) בת"פ 27625-02-21 מיום 31.10.2021 בגין החזקת נשק דמוי רובה סער M-16, חלקים תקניים, מחסניות ותחמושת. בית המשפט המחוזי קבע שמתחם העונש ינוע בין 6-24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט העליון קיבל הערעור והעמיד את העונש על 14 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, תוך הותרת המאסר על תנאי.

 

ת"פ (מחוזי נצרת) 13736-09-19 מדינת ישראל נ' בזייג (לא פורסם, ניתן ביום 24.06.2020) - נדון בפני כבוד השופט חנא סבאג. הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בהחזקת נשק, כאשר שם דובר על נאשם שנהג ברכב עם אדם נוסף, כשהוא מחזיק ברכב נשק מסוג דמוי רובה סער M16, המכיל חלקים של כלי נשק תקינים ומחסנית תואמת ריקה מתחמושת. הרכב נעצר בחסימה משטרתית יזומה, אז אותר הנשק כשהוא מוסתר ומכוסה במגבת. בית המשפט קבע כי מתחם העונש אמור לנוע בין 12-36 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל (החל מיום מעצרו 29.08.2019), וכן 18 חודשי מאסר על תנאי (12 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג פשע, 6 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג עוון). בתיק האמור שירות המבחן נתן המלצה להעמיד הנאשם תחת צו מבחן למשך 18 חודשים לצד ענישה מוחשית בדמות עבודות שירות שלא לתקופה המקסימלית, על פני מאסר בפועל. על אף האמור בית משפט קמא בחר שלא לקבל ההמלצה, תוך ציון כי "במקרה דנן יש צורך אף בהרתעת הרבים [...]"

 

עפ"ג (מחוזי חי') 50840-03-22 מדינת ישראל נ' עלאא סלאמה (נבו 04.04.2022) - נדון בפני כבוד השופטים לוי, ציגלר, מנדלבום. ערעור על קולת העונש בגזר דינו של בית המשפט השלום בחדרה (כבוד השופט אלכס אחטר) בת"פ 64632-08-21 מיום 20.02.2022 בגין החזקת 2 תתי מקלע מאולתרים מאולתרים, מחסנית ריקה תואמת ותרמיל 9 מ"מ. בית המשפט השלום קבע שמתחם העונש ינוע בין 12-36 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי קיבל הערעור וקבע כי מתחם העונש ינוע בין 24-50 חודשי מאסר בפועל, והעמיד את העונש על 28 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש בגין פסק הדין (רע"פ 3355/22 עלאא סלאמה נ' מדינת ישראל (נבו 26.05.2022)) נדחה.

מצאתי לציין כי במקרה שם דובר על החזקת שני כלי נשק אוטומטיים, כמו כן בפסק הדין נרשם כי: "לא נעלמה מעינינו העובדה שבשום שלב, ואף לא בדברו האחרון, לא הביע המשיב צער על מעשיו; לא נשמעה חרטה מפיו", וכן: "בשום שלב לא נשמעה מפיו או בשמו הצהרה המסבירה מדוע החזיק בנשק? כיצד הגיע הנשק לרשותו? מה התכוון לעשות בנשק? כאשר עניין לנו בעבירה מסוג זה אשר כורכת בחובה סכנה מוחשית לציבור [...]  אזי אין להניח הנחות מקלות לזכות הנאשם", וכן: "עניין לנו במקרה בו המשיב, כאשר נתפס בכף ואנשי משטרה הגיעו אל ביתו ומצאו את כלי הנשק שהוסתרו בו, תקף שוטר, היכה אותו וגרם לו לכאב ולאי-נוחות מהלך מספר ימים. [...] המדובר בעבירה חמורה, המצדיקה ומחייבת, בנסיבותיה, הטלת עונש גם בגינה. [...] גם בגין תקיפת השוטר המבצע תפקידו ראוי המשיב להיענש".

 

18. ביחס לפסיקה שהגיש ב"כ הנאשם, הרי התייחסותי כדלקמן:

ת"פ (מחוזי חי') 56103-06-22 מדינת ישראל נ' מוחמד כראג'ה (נבו 25.01.2024) - נדון בפני כבוד השופט הבכיר אמיר טובי. הנאשם הורשע על סמך הודאתו בהחזקת נשק, כאשר שם דובר על נאשם ששם על צווארו תיק קטן ובו אקדח טעון מחסנית ובתוכה 12 כדורים, רץ ממתחם בכוונה להימלט משוטרים ונעצר לאחר מרדף. בית משפט קבע כי מתחם העונש אמור לנוע בין 12-30 חודשי מאסר בפועל.

 

בתיק האמור מדובר היה בנאשם צעיר כבן 23, ללא עבר פלילי, שנטל על עצמו אחריות מלאה. שירות המבחן ציין בתסקיר כי קיים סיכוי נמוך להתנהגות אלימה בעתיד מצד הנאשם וכי קיים רצון ברור להשתלבותו בהליך טיפולי. נוכח התסקירים החיובים שהוגשו בעניינו של הנאשם מהם עלתה פרוגנוזה שיקומית טובה ונטילת אחריות מלאה של הנאשם, לרבות גילו, היעדר הרשעות פליליות, הודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה והיות אירוע חריג בנוף חייו של הנאשם, בית משפט קמא סטה ממתחם העונש וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן 10 חודשי מאסר על תנאי (6 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג פשע, 4 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג עוון).

 

ת"פ (מחוזי חי') 44620-01-22 מדינת ישראל נ' מוחמד היב (נבו 14.12.2022) - נדון בפני כבוד השופטת ד' סלע (סגנית נשיא). הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירת החזקה ונשיאת נשק וכן ירי מנשק חם שלא כדין, כאשר שם דובר על נאשם שהגיע עם קרוב משפחה שהחזיק כדין רובה סער מסוג "תבור" לשמורת טבע, שם החזיק ונשא הרובה וירה מספר כדורים שלא כדין. בית משפט קבע כי מתחם העונש אמור לנוע בין 20-48 חודשי מאסר בפועל. בתיק האמור מדובר היה בנאשם כבן 31, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לשני ילדים צעירים, ששיתף פעולה עם אנשי המשטרה והחקירה, החזקת הנשק הייתה קצרת מועד, הנאשם היה שרוי במעצר מאחורי סורג ובריח מספר שבועות ולא הוגש כתב אישום כנגד קרוב המשפחה. שירות המבחן נמנע מלתת המלצה טיפולית והתרשם כי הסיכויים להישנות עבירות דומות בעתיד מצדו של הנאשם עולים על סיכויי שיקומו, ונוכח האמור המליץ על הטלת ענישה מוחשית, מרתיעה ומציבת גבולות ברורים בדמות מאסר בעבודות שירות. בית משפט קמא סטה ממתחם העונש וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן 24 חודשי מאסר על תנאי (18 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג פשע, 6 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג עוון), לרבות קנס.

 

ע"פ 221/22 סעיד זועבי נ' מדינת ישראל (נבו 03.01.2023) - נדון בפני כבוד השופטים ד' מינץ, ע' גרוסקופף, י' כשר. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ג' צפירי) בת"פ 46061-02-21 מיום 05.12.2021 שניתן כנגד שני נאשמים שהורשעו על סמך הודאתם בגין נשיאה והחזקת נשק מסוג קלצ'ניקוב, כוונת אופטית ומחסנית, עמו הצטלמו. בית משפט המחוזי קבע שמתחם העונש בגין העבירות שביצע נאשם 2 ינוע בין 12-32 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם (2) 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה וכן קנס. נאשם 2 היה כבן 27, נשוי ואב לשתי בנות, נעדר עבר פלילי. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית עבורו ומכאן שבית המשפט המחוזי לא סטה ממתחם העונש בשל שיקולי שיקום. בית המשפט העליון קיבל הערעור וגזר על המערער 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

 

ע"פ 4332/21 כרם עאסלה נ' מדינת ישראל (נבו 20.02.2022) - נדון בפני כבוד השופטים ד' מינץ, א' שטיין, ש' שוחט. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' סלע) בת"פ 10896-06-20 מיום 18.05.2021 בגין החזקת נשק מסוג תת מקלע מאולתר מסוג קרלו ומחסנית, לאחר שהנאשם עטפם, הכניסם לתיק והסליקם מתחת לסלעים. בית המשפט המחוזי קבע שמתחם העונש ינוע בין 22-48 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וכן קנס.

בתיק האמור מדובר היה בנאשם צעיר כבן 24, נשוי, סיים 12 שנות לימוד מלאות, ללא הרשעות קודמות, קצינת המבחן ציינה כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו והפנים את חומרת מעשיו. שירות המבחן המליץ על שילובו של הנאשם בקבוצה טיפולית ייעודית לעבירות נשק, כן צו מבחן למשך שנה וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות. בית המשפט המחוזי לא סטה ממתחם העונש בשל טעמי שיקום. בית המשפט העליון קיבל הערעור וגזר על המערער 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, זאת בשל גילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי, אורח חייו הנורמטיבי שניהל עד לביצוע העבירה, היותו בעל בגרות מלאה, לומד לתואר אקדמי טרם מעצרו, הסיוע לאורך שנים לפרנסת משפחתו, הובלת השוטרים למקום בו הסליק את הנשק, שיתוף הפעולה והודאתו המיידית, חרטתו הכנה, נטילת האחריות, התסקיר החיובי שנרשם לגביו, היעדר דפוסים עבריינים מושרשים והשתתפותו הפעילה בקבוצה ייעודית לעוברי עבירות בתחום הנשק.

 

ע"פ 6699/19 עאהד אלטורי נ' מדינת ישראל (נבו 02.07.2020) - נדון בפני כבוד השופטים ד' ברק ארז, מ' מזוז, ע' גרוסקופף. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד (כבוד השופטת ד' מרשק מרום) בת"פ 45761-05-17 מיום 10.09.2019 שניתן בגין עבירות נשק (עסקה אחרת בנשק ותחמושת וכן נשיאה), אז נאשם 2 נענה לבקשת נאשם 1 לרכוש אקדח חצי אוטומטי מסוג יריחו ומחסנית שהכילה 2 כדורים, העביר הנשק לרשותו, כמו כן נאשם 2 נתפס נוסע ברכב עם נאשם 1 כשלרגליו הנשק. בית המשפט המחוזי קבע שמתחם העונש ינוע בין 18-48 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה וכן קנס.

בתיק האמור מדובר היה בנאשם צעיר כבן 26, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים, נעדר עבר פלילי, הודה בביצוע העבירה, הביע צער וחרטה, רצון ומוטיבציה להשתלב בהליך טיפולי, היה שרוי במעצר ותנאים מגבילים משך זמן ממושך. בית המשפט המחוזי לא מצא לסטות ממתחם העונש בשל טעמי שיקום. בית המשפט העליון קיבל הערעור וגזר על המערער 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן צו מבחן לתקופה של 18 חודשים, וזאת בשל ההליך השיקומי המשמעותי שעבר המערער, שקיבל משנה משקל נוכח הרקע המשפחתי והחברתי שלו. שאר רכיבי גזר הדין נותרו בעינם.

 

ע"פ 4978/19 חוסאם אבו מנסור נ' מדינת ישראל (נבו 28.01.2020) - נדון בפני כבוד השופטים מ' מזוז, י' וילנר, ע' גרוסקופף. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' קוטון) בת"פ 16429-05-18 מיום 12.06.2019 שניתן בגין נשיאה והובלת נשק (נאשם 1) וכן החזקה קונסטרוקטיבית (נאשם 2). מדובר היה בדמוי רובה מסוג M16, שתי מחסניות תואמות עם כדורים (26+27), מחסניות אקדח ועוד, שנתפסו כאשר הם נסעו/נמצאו ברכב במקום מיושב. בית משפט המחוזי קבע שמתחם העונש בגין העבירות שביצע נאשם 1 ינוע בין 18-36 חודשי מאסר בפועל, ומתחם העונש ההולם בגין העבירות שביצע נאשם 2 ינוע בין 9-20 חודשי מאסר בפועל. על נאשם 1 נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי (10 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג פשע, 5 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג עוון), ועל נאשם 2 נגזרו 9 חודשי מאסר שירוצו על דרך של עבודות שירות.

 

בית המשפט העליון קיבל הערעור וגזר על המערער (1) 12 חודשי מאסר, וזאת משיקולי שיקום, היעדר עבר פלילי, הודאה וקבלת אחריות, הליך טיפולי מוצלח, הערכת סיכון נמוכה ותסקירי שירות חיוביים. על המערער 2 נגזרו 6 חודשי עבודות שירות לשם שמירה על מדרג ענישה הולם בין המערערים.

 

ת"פ (מחוזי חי') 63018-05-18 מדינת ישראל נ' אחמד מחאמיד (נבו 24.10.2019) - נדון בפני כבוד השופטת רונית בש. הנאשם הורשע מכוח הודאתו בעבירה של נשיאה והובלה של נשק ובעבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. הנשק המדובר היה M16 ובתוכו מחסנית עם 28 כדורים, וכן שק מסוג "תבור" ובתוכו מחסנית עם 28 כדורים גם כן. עת הבחינו בניידת משטרה החלו לברוח מהרכב וניסו להימלט מהשוטרים. בית משפט המחוזי קבע שמתחם העונש בגין העבירות ינוע בין 18-36 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו על דרך של עבודות שירות וכן מאסר על תנאי (12 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג פשע, 6 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג עוון), וכן צו מבחן לתקופה של 18 חודשים. בית המשפט התייחס להודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי, עברו הנקי, גילו הצעיר (25), היותו במעצר של ממש חודש וחצי וכן תחת מעצר באיזוק אלקטרוני משך כשנה, התרשמות שירות המבחן כי אינו בעל דפוסי עבריינות מושרשים, קבלת אחריות, הבעת חרטה, שיתוף פעולה מלא ובוגר בהליך הטיפולי בו שולב והבנת השלכות מעשיו. עוד נרשם כי קטיעת ההליך הטיפולי אותו החל עלולה לפגוע לא רק באינטרס האישי של הנאשם אלא גם באינטרס הציבורי בכללותו. בית המשפט מצא לנכון לסטות ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום.

 

ת"פ (מחוזי חי') 66310-07-17 מדינת ישראל נ' אחמד בריה (נבו 06.01.2019) - נדון בפני כבוד השופטת רונית בש. הנאשם הורשע על סמך הודאתו כי יצא מרכב כשהוא נושא עמו תיק גב ובתוכו תת מקלע מאולתר מסוג "קרלו גוסטב" עם מחסנית תואמת מלאה כדורים ו-18 כדורים נוספים, בהמשך התכופף והחביא התיק מתחת לחלקו הקדמי של רכב שהיה בקרבת מקום. בית משפט המחוזי קבע שמתחם העונש בגין העבירות ינוע בין 12-36 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו על דרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי (12 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג פשע, 6 חודשי מאסר באם יעבור עבירת נשק מסוג עוון), וכן צו מבחן לתקופה של 36 חודשים. בית המשפט התייחס לזמן הקצר של נשיאת תיק הגב עם הנשק, כי לא נעשה שימוש בנשק, כי מתסקיר שירות המבחן דווח שהנאשם תיפקד בעבר באורח חיים נורמטיבי, כי מדובר במעידה חד פעמית, שיתף פעולה באופן סדיר במסגרת ההליך הטיפולי, לקח אחריות, הביע חרטה, קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם ויסור מדרכי הפשע, הוא ממלא אחר התנאים המגבילים בהם הוא היה נתון תקופה ממושכת, וכי שילובו בחברה הנורמטיבית תשרת לא רק את האינטרס האישי שלו אלא גם את האינטרס הציבורי.

 

19. כפי שניתן להיווכח מסקירת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות נשק, מדובר בטווח ענישה רחב התלוי לרוב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, לגופו של עניין.

 

20. באשר לטענת המאשימה ביחס לסעיף 140(ז) לחוק העונשין, הקובע עונשי מינימום בעבירות נשק, כך שהעונש שיושת בגין עבירות אלו יתחיל מרבע העונש המירבי שנקבע לעבירה (לענייננו מאסר של שבע שנים), אלא אם החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו להקל בעונש, יש לזכור כי התיקון אינו חל בענייננו נוכח העובדה שהמעשה בגינו הורשע הנאשם בוצע עובר לתיקון החוק, יחד עם זאת, אין לשכוח כי תיקון זה "משקף את רצון המחוקק בהחמרת הענישה בעבירות נשק" (עיינו לדוגמא ע"פ 6865/22 מדינת ישראל נ' אחמד ג'בארין (נבו 17.1.2023)).

 

21. לסיכום, ובשים לב לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה, בשים לב למגמת הפסיקה ואמות המידה שניתנו על ידי בית המשפט העליון, סוג הנשק, התחמושת ופוטנציאל הנזק, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם ינוע בין 21-36 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

22. לחובתו של הנאשם עומדת העובדה כי מדובר בעבירה חמורה של החזקת רובה מסוג M16 אשר פוטנציאל הנזק ממנו גבוה ביותר, כי העבירה בוצעה בצוותא ובתכנון מוקדם עם אחר, וכי הנאשם הוא אדם בוגר והיה מודע להשלכות מעשיו.

 

 

23. לזכותו של הנאשם עומדת העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי קודם, הודאתו חסכה זמן שיפוטי יקר, מדובר בנשק שהועבר לו על ידי אחר, מאז 2019 לא ביצע כל עבירה נוספת ולא נפתחו נגדו תיקים נוספים. שירות המבחן התרשם שהנאשם, אשר גדל במסגרת משפחתית נורמטיבית ותומכת, גילה תפקוד תקין, יצרני ויציב, הצליח לשמור על תפקוד תקין ויציב לאורך כל חייו, הביע צער וחרטה, ציין שמעורבותו בעבירות היא חריגה להתנהלות ולנורמות עליהן גדל, נטל אחריות, עובדת חלוף הזמן, נכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי, התרשמות כי הנאשם יוכל להיתרם מהליך טיפולי כאמור, וכן המלצת שירות המבחן עצמה להימנע מעונש מאסר בפועל.

 

24. על אף שתסקיר שירות המבחן אינו חזות הכל וכי אין לראות בהמלצתו קביעה חד משמעית, "על בית המשפט היושב בדין לשקול שיקולים נוספים בנוסף להמלצתו של שירות המבחן, בהתחשב במכלול נסיבות העניין המובא בפניו ותוך ראיית התמונה הרחבה" (עיינו ע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ' מדינת ישראל (נבו 18.4.2018)‏‏ והאסמכתאות המצוינות שם).

 

25. סעיף 40 ד(א) לחוק העונשין קובע כדלקמן: "קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969". התנאי שמציב סעיף 40ד(א) לחוק העונשין לחריגה ממתחם העונש ההולם הוא קיומו של הליך שיקום שהסתיים או "סיכוי של ממש ישתקם". על מנת לעמוד בתנאי זה על הנאשם להציג עובדות וראיות לסיכויי השיקום. את התשתית העובדתית להוכחת סיכויי השיקום ניתן לגבש באמצעים ראייתיים שונים, ובראשם התסקיר של שירות המבחן.

 

26.  במקרים קודמים בהם נדרש בית המשפט להעריך את סיכויי השיקום במסגרת סעיף 40ד לחוק העונשין, הובאו בחשבון, בין היתר, המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם, הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר, השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים, אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה, הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה.

 

"ניתן לציין ששילוב בין שינוי מהותי בהתייחסות הרגשית לאירוע העבירה המתבטא בנטילת אחריות, כפרה והבעת אמפתיה לנפגעי העבירה לבין אינדיקציות אובייקטיביות לקיומו של תהליך שיקומי-טיפולי מוצלח וחזרה לדרך הישר, עשוי להצביע על "סיכוי של ממש לשיקום" כלשונו של סעיף 40ד(א). דברים אלה זוכים למשנה חיזוק מקום בו מדובר באדם צעיר נעדר עבר פלילי" (עיינו ע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ' מדינת ישראל (נבו 18.4.2018)‏‏).

 

בנסיבות הקונקרטיות של תיק זה, היעדר עבר פלילי של הנאשם, וכן העובדה כי מאז מעורבותו בשנת 2019 לא נפתחו נגד הנאשם תיקים חדשים, יתר מישורי חייו של הנאשם - המשפחתיים והתעסוקתיים - יציבים, הבעת צער וחרטה כנים על מעורבותו בעבירה, התרשמות שירות המבחן שהנאשם יכול לשתף פעולה עם תוכנית טיפולית וכי קיימת מצדו נכונות להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן.

אוסיף כי הנאשם היה שרוי במעצר מיום 03.05.2022 ועד ליום 20.06.2022, אז הומר מעצרו בפועל למעצר תחת פיקוח אלקטרוני עד ליום 01.01.2023. יש להניח כי תקופה זו היה בה כדי להותיר בנאשם את טעמו המר של אובדן החירות וכן חותמת לאשר עלול להיגזר בעניינו.

 

במכלול השיקולים, מצאתי כי במקרה דנן יש לאפשר לנאשם לשקם את חייו, דבר שבמבט רחב יותר משתלב גם עם האינטרס הציבורי. ענישתו על דרך של עבודות שירות לתקופה משמעותית, ומתן צו מבחן לתקופה ארוכה, בידיעה כי אם חלילה לא יעמוד בתנאי צו הפיקוח ו/או חלילה ימעד בעתיד בעבירות מסוג נשק, ישלם את מלוא חובו לחברה וירצה מאסר בפועל לתקופה משמעותית בהחלט.

 

27.  לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות, במתנ"ס שחקים בית אשכול עפולה.

 

הנאשם יתייצב בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 09.09.2024 בשעה 08:00 לצורך קליטה והצבה במועד תחילת הריצוי, ביחידת ברקאי - עבודות שירות, שלוחת צפון - מתחם כלא מגידו.

 

לנאשם הוסברו הכללים והתנאים לריצוי מאסרו בעבודות שירות, לרבות העובדה כי לא יקבל שכר בעבור עבודתו ואיסור יציאתו מהארץ, עוד הוסבר לו השלכות אי עמידה בתנאים אלו, לרבות הפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרת הימים במאסר בפועל.

 

ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר כל עבירת נשק מסוג פשע ואשר בגינה יורשע.

 

ג.  6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר כל עבירת נשק מסוג עוון ואשר בגינה יורשע.

 

ד. צו מבחן לתקופה של 18 חודשים, במסגרתה ישולב הנאשם בקבוצה טיפולית ייעודית בגין עבירות נשק.

 

ה. קנס בסך 10,000 ₪ אשר ישולם עד יום 10.09.2024.

 

הנאשם מוזהר בזאת כי במידה ולא יעמוד בתנאי צו המבחן או יבצע עבירה נוספת בתקופת הצו והצו יופקע, אזי הוא יהא צפוי לגזירת דינו מחדש.

 

המזכירות תמציא העתק מגזר הדין לשרות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, י"א תמוז תשפ"ד, 17 יולי 2024, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם.