בהמשך, בתחנת המשטרה סירב הנאשם להיכנס לחדר החקירות, ירק במקום ואמר לשוטרים "חרא עליכם". בשלב זה ביקשו השוטרים מהנאשם להתיישב אך הוא סירב. לאחר מכן ביקש אחד מהשוטרים מהנאשם להיכנס לחדר החקירות על מנת לערוך חקירה מסודרת. בשלב זה, לאחר שהנאשם הלך לעבר השוטר בצורה מאיימת ואמר לו "בוא, בוא, בוא תראה", ונעצר על ידי שוטר אחר הנאשם המשיך ואמר לשוטר בנוכחות האחרים: "בוא, בוא תראה איך אני נותן לך אחת לפה ושובר לך את כל הפנים".

בהמשך, בתחנת המשטרה בחיפה, עת מילא הקצין משטרה (להלן: "הקצין") טפסי מעצר בעניינו של הנאשם, אמר הנאשם לקצין כי הוא רוצה לטייל. בשלב זה הורה הקצין לנאשם לשבת אך הוא סירב. לאחר מכן, הניח הקצין את יד שמאל שלו על כתפו של הנאשם והושיב אותו ובתגובה, תוך שהנאשם אזוק בידיו באזיקים, הכה הנאשם באמצעות ידיו האזוקות בגופו של הקצין ולאחר מכן נעמד על רגליו. בנסיבות אלה, הוריד הקצין את הנאשם על הרצפה והנאשם בתגובה איים על הקצין ואמר לו כי "יפרק אותו" ואף ניסה לבעוט בו ולתת לו מכות באמצעות ידיו.

לאחר מכן, הגיעה למקום השוטרת והנאשם כינה אותה "מחבלת" ואמר לה כי "החמאס מזיינים אותך" ואיים עליה כי יעשה לה "איקסים בפנים" וכי כשישתחרר יחפש אותה ויפתח לה את הפנים.

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (טע/2) הכולל 3 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש וסמים. מהרישום עולה כי הנאשם ריצה בעבר מאסר בפועל ממושך של 24 חודשים בגין הרשעתו בעבירות מרמה מרובות.

ב"כ הנאשם הגיש חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם (טע/3).

על פי חוות הדעת שנערכה בתאריך 14.8.24, נקבע כי הנאשם אינו שרוי במצב פסיכוטי ואין שום רמזים שהיה במצב פסיכוטי בעת העבירות המיוחסות לו, הוא נמצא כשיר לעמוד לדין ולשאת את עונשו.

עוד צוין בחוות הדעת, כי ניתן ללמוד שבעת ביצוע העבירות הנאשם היה בהשפעת חומרים פסיכו אקטיביים, אך הוא נטל אותם לפי בחירתו ורצונו החופשי ותוך ידיעה והבנה מלאה על השפעתם האפשרית של החומרים והשלכותיהם על מצבו הבריאותי, הנפשי וההתנהגותי. כן צוין בחוות הדעת כי הנאשם זקוק לגמילה מחומרים פסיכו-אקטיביים.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה טענה בטיעוניה בכתב (טע/1) ובעל פה, כי הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם הם שלמות גופו של אדם, הגנה על ביטחונם הפיזי והנפשי של אזרחי המדינה והגנה על רכושו של אדם.

עוד נטען, כי מביצוע עבירות כלפי שוטרים נפגעו ערכים שעניינם שמירה על הסדר הציבורי וביכולת של שוטרי ישראל לבצע מלאכתם ללא מורא ופחד.

ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בנאשם אלים וחסר גבולות ועל כן הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית.

ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין כלל האירוע נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

ב"כ המאשימה ביקשה לגזור את עונשו של הנאשם ברף האמצעי של המתחם לו עתרה, נוכח עברו הפלילי של הנאשם, מאסר על תנאי מרתיע וקנס.

ב"כ הנאשם טען כי מדובר באירוע חד פעמי, לא מתוכנן, שהרקע לו הוא פינוי הנאשם מהמלונית כך שהוא נותר ללא קורת גג.

ב"כ הנאשם טען כי סמוך למועד ביצוע העבירות הנאשם שהה באשפוז כפוי פסיכיאטרי, כאשר בתאריך 5.7.24, והוא שוחרר לטיפול מרפאתי כפוי. עוד נטען כי על אף שבחוו"ד של הפסיכיאטר המחוזי נקבע כי הנאשם היה כשיר בעת ביצוע העבירות, מדובר בנסיבות שהעלו את רמת המתח והלחץ הנפשי של הנאשם, ומשכך יש בנסיבות המקרה קרבה לסייג לאחריות הפלילית.

עוד נטען, כי ממעשי הנאשם לא נגרם נזק גופני או חבלה לאף אדם שהיה מעורב באירוע, וכי העבירות כנגד השוטרים הן עבירות הפרעה לשוטרים ולא עבירות תקיפה.

עוד נטען, כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר התפנה באופן עצמאי מיישוב יערה שבצפון בשל מצב החירום, אך לא מוכר בתור "מפונה" על ידי המדינה מטעמים בירוקרטיים.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה וביקש ללמוד ממנה על מדיניות הענישה הנוהגת, ועתר לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד חודשי מאסר בודדים.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, טען ב"כ הנאשם, כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי, ואין לו עבר פלילי בעבירות אלימות או איומים. עוד נטען, כי הנאשם הביע חרטה ולקח אחריות על מעשיו. בנוסף, ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בהיות הנאשם עצור עד תום ההליכים, כאשר תנאי המעצר קשים מתנאי מאסר.

על כן, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בעונש מאסר של מספר חודשים בודדים בצירוף תנאי מרתיע ופיצויים.

דברי הנאשם:

הנאשם הביע חרטה על מעשיו, אמר כי היה בהתקף פסיכוטי בגלל כדורים שהוא נוטל, וכי הושפע מאוד מכך שהתפנה ממקום מגוריו.

דיון והכרעה:

העובדות בהן הורשע הנאשם, מהוות אירוע אחד מתמשך שהחל במלונית ולאחר מכן בתחנת המשטרה. במהלך האירוע הנאשם עבר מספר עבירות שונות, אך לפי מבחן "הקשר ההדוק" (ראה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)) יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד בגינו, תוך מתן משקל לעובדה כי במהלך האירוע בוצעו מספר מעשי עבירה שונים.

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם, בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה. לפי סעיף 40ג(א)לחוק העונשין מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירות רכוש ואלימות, הם זכותו של הפרט לשלמות גופו, רכושו, ביטחונו האישי, שלוות נפשו וחופש הפעולה והבחירה שלו שלא יופנה נגדו מלל מאיים.

מביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים כלפי השוטרים, נפגע ערך של שמירה על סדר ציבורי ועבודה תקינה של רשויות החוק ועל תפקודם התקין של העוסקים במלאכת אכיפת החוק. איומים המופנים כלפי שוטרים אף פוגעים ביכולת השוטרים לבצע את תפקידם ללא מורא וללא חשש. בהקשר זה אפנה לע"פ 20707-08-12 בילל מצרי נ' מדינת ישראל (6.12.12) שם נקבע, כדלקמן:

"העבירות כנגד שוטרים, לרבות איומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ותקיפת שוטרים הינן עבירות הפוגעות בסדר הציבורי ובאושיות שלטון החוק. התנכלות לשוטרים בכל אחת מן העבירות הנ"ל פוגעת לא רק בשוטר עצמו אלא במשטרת ישראל כולה, בתדמיתה, וביכולת הרתעתה כמי שמופקדת על אכיפת שלטון החוק."

באשר לנסיבות ביצוע העבירות:

מעשי הנאשם במהלך כל האירוע היו מכוערים, ומשוללי רסן, אשר ככל הנראה הושפעו מנטילת חומרים פסיכו-אקטיביים. יחד עם זאת, כפי שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית, נטילת חומרים פסיכו-אקטיביים לא גרמה לנאשם שלא להבין את הפסול שבמעשיו ולא מנעה ממנו את היכולת להימנע מביצוען.

ב"כ הנאשם ביקש ללמוד מחוות הדעת הפסיכיאטרית, כי מצבו הנפשי של הנאשם, אשר זמן קצר לפני האירוע השתחרר מאשפוז כפוי, מהווה קרבה לסייג האחריות הפלילית. מעיון בחוות הדעת לא עולה כי הנאשם סובל ממחלת נפש במובן המשפטי של המילה. בנוסף, עלה מחוות הדעת כי להפרעות נפשיות מהן סובל הנאשם לא הייתה השפעה על ביצוע העבירות בהן הורשע. על כן, אני דוחה את טענת ההגנה כי בעניינו של הנאשם התקיימה קירבה לסייג לאחריות הפלילית בשל היותו סובל מתחלואה נפשית.

האירוע היה לא מתוכנן ואירע על רקע פינוי הנאשם מהמלונית, לאחר שהגיע להסכמה עם המתלונן לגבי הפינוי. בעת שהחל המתלונן ו-ד.ו. להוציא את הציוד של הנאשם מהמלונית הנאשם התפרץ באלימות פיזית ומילולית כלפי השניים, זרק לבני בטון לכיוונם ואף ניפץ דלת זכוכית של המלונית.

גם לאחר שהנאשם נעצר, הוא המשיך בהתנהגותו הביריונית בתחנת המשטרה, קילל שוטרים, איים עליהם והפריע להם במילוי תפקידם כדין.

כתוצאה ממעשי הנאשם נגרם נזק למלונית, לרבות נזק למערכת החשמלית של דלת המלונית.

אמנם ממעשי התקיפה הפיזיים לא נגרם נזק גופני למתלונן, אך פוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם מהשלכת לבני בטון לכיוון המתלונן, הוא משמעותי.

נוכח נסיבות ביצוע העבירות, כפי שפורטו לעיל, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנהוגה:

· ברע"פ 4815/16 כרמית כחלון נ' מדינת ישראל (26.6.16), אליו הפנה ב"כ הנאשם, המבקשת הורשעה בעבירה של תקיפה סתם. באישום נוסף הורשעה המבקשת בעבירת איומים לאחר שאיימה על עובדי משרד עורכי הדין שבבעלות המתלוננים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד למאסר לתקופה שיכול וירוצה בעבודות שירות. בית המשפט השית על המבקשת עונש של חודשיים מאסר על תנאי, התחייבות כספית ופיצוי. ערעור המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

· בע"פ 2662-09-11 מדינת ישראל נגד שימי בלולו (5.1.12), אליו הפנתה ב"כ המאשימה, המשיב הורשע בעבירה של איומים לאחר שאיים שוטר בפגיעה שלא כדין בחייו וברכושו, הניף אצבע לעברו ואמר לו: "כדאי לך לעזוב את אור עקיבא היום כי אני אשים לך מטען, אני יודע איפה אתה גר ואיזה אוטו יש לך". על המשיב נגזרו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס. המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש, ובית המשפט קבע כי מדובר בענישה מקלה, במיוחד לאור עברו הפלילי של המשיב כך שעונשו הוחמר ל-8 חודשי מאסר בפועל כאשר הקנס הופחת לאור מצבו הכלכלי של המשיב.

· בע"פ 9433-03-14 אסתר ביתם נ' מדינת ישראל (7.7.14), אליו הפנה ב"כ הנאשם, המערערת הורשעה בעבירה של תקיפה סתם לאחר שתקפה את המתלוננת בכך שהכתה בפניה במכת אגרוף. על המערערת נגזר מאסר על תנאי לתקופה של חודש. ערעור המערערת לבית המשפט המחוזי על אי הרשעתה נדחה אם כי הומר המאסר על תנאי שהוטל על המערערת לצו מבחן.

· בעפ"ג 12882-09-18 אודי מעוז נ' מדינת ישראל (30.6.19) הורשע המערער בעבירת תקיפה ובעבירת איומים לאחר שתקף את חברו לעבודה בכך שדחף אותו ושפך עליו כוס מים ולאחר מכן איים עליו. בתיק שצירף המערער הוא הורשע בעבירת איומים ובעבירה של היזק בזדון לאחר שאיים על חברו לעבודה ומשפוטר שבר המערער מסך של מכונת ייצור וגרם לנזק לציוד נוסף בסך של אלפי שקלים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. על המערער נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל, הפעלה בחופף של מאסר על תנאי בן חודש שהוטל עליו וענישה נלווית. נוכח הליך שיקום מוצלח שעבר המערער קבע בית המשפט המחוזי בערעור שהגיש המערער כי הנאשם ירצה חלף 6 חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליו בבית משפט קמא 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, חודש מאסר על תנאי יופעל בחופף, כאשר שאר חלקי גזר הדין נותרו על כנם.

· בעפ"ג 1079-04-14 יטזב נ' מדינת ישראל (17.6.14), אליו הפנה ב"כ הנאשם, המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות של תקיפה סתם ואיומים. המערער כאשר היה שיכור תקף ברחוב אישה שאינו מכיר, ללא כל סיבה נראית לעין, ולאחר מכן איים על השוטר. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ל- 8 חודשי מאסר בפועל. על המערער, בעל עבר פלילי, נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל והופעלו 6 חודשי מאסר מותנה, כך שארבעה מתוכם במצטבר וחודשיים בחופף בצירוף ענישה נלווית. ערעור שהגיש המערער על חומרת העונש נדחה.

· בת"פ 2931-05-18 מדינת ישראל נ' דהן (4.5.21), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של תקיפה סתם חלף עבירה חמורה יותר של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים ויותר. ב"כ המאשימה עתרה כי יוטל על הנאשם מאסר מותנה, קנס, פיצוי למתלונן והתחייבות. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה בעבירה של תקיפת סתם נעה בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר. על הנאשם הוטלו מאסר על תנאי, פיצוי והתחייבות.

· בת"פ 37099-01-13 מדינת ישראל נ' בוגדן סקלרוד (30.1.14), הנאשם הודה והורשע בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנהגות פסולה במקום ציבורי והתנגדות למעצר. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר על תנאי ל- 6 חודשי מאסר בפועל, אשר יכול שירוצו בדרך של עבודות שירות, וגזר על הנאשם שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.

· בת"פ 29504-04-10 מדינת ישראל נ' מישייב (2.8.10), אליו הפנתה ב"כ המאשימה, הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפת שוטר ואיומים. כאשר המשטרה הוזעקה לבית עקב התנהגותו הנאשם שהיה בגילופין, הנאשם פעל באלימות כלפי השוטרים וחזר שוב ושוב על מעשי האלימות עד כי נשך את אחד השוטרים .בהמשך כאשר הנאשם הובא לתחנת המשטרה, המשיך לאיים איום חמור על אנשי המשטרה.על הנאשם הוטלו 15 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. מדובר במקרה חמור יותר, כאשר הנאשם שם הורשע בעבירה של תקיפת שוטר בשונה מהמקרה שבפניי בו הנאשם הורשע בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אשר פחותה בחומרתה.

לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירות, לרבות העובדה כי במהלך האירוע בוצעו על ידי הנאשם מספר עבירות פליליות כלפי מספר קורבנות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין מאסר קצר, שבנסיבות מתאימות ניתן לרצות בעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

בעניינו של הנאשם לא מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם לא לחומרא ולא לקולא.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות:

לקולא, שקלתי את הודאתו של הנאשם, במסגרת דיון מוקד, מיד לאחר שכתב האישום תוקן, נטילת האחריות על מעשיו והבעת החרטה.

עוד שקלתי את הקושי אותו חווה הנאשם לאחר שהתפנה ממקום מגוריו בצפון, לאור המצב הביטחוני השורר במדינה.

כך בנוסף נתתי דעתי לעובדה כי הנאשם סובל מתחלואה כפולה.

לחומרא, לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי של הנאשם, הכולל 3 הרשעות קודמות בעבירות מרמה, רכוש וסמים, כאשר בגין עבירות מרמה ריצה הנאשם מאסר בפועל ממושך. יחד עם זאת, בעברו של הנאשם אין עבירות אלימות מכל סוג שהוא.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים, כדלקמן:

א. 5 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בין התאריכים 14.7.24 - 19.7.24 ומיום 23.7.24 ועד היום.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, ויורשע בגינה.

בשים לב לעובדה כי הנאשם עזב את מקום מגוריו בצפון נוכח מצב החירום ובשים לב למצבו הכלכלי כפי שעלה מטיעוני בא כוחו לא מצאתי מקום להטיל על הנאשם עונש כלכלי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"ד, 18 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.