צורי הנחה את הנאשם לפנות לפרוטר בבקשה להוסיף לתוכנה סוגי מאפיינים בעלי אופי פוליטי, זאת לתועלתו האישית של צורי ותוך ניגוד עניינים בין תפקידו כראש עיר לבין האינטרסים האישיים הפוליטיים שלו.

צורי והנאשם פעלו יחד, ובאמצעות עובדי עירייה נוספים, תוך ניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי של צורי לבין האינטרסים האישיים הפוליטיים שלו, באופן שוטף בין השנים 2008 ו-2018, לאיסוף מידי אישי אודות תשובי קריית מוצקין, תיעודו והזנתו לתוך תוכנת עופר 1, כל זאת על מנת להשתמש במידע כשהוא מוצלב עם יתר פריטי המידע שבתוכנת עופר 1 לצרכיו האישיים של צורי.

לקראת מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנים 2008 ו-2013, התקשרה סיעתו של צורי, "מוצקינטו" (להלן: "מוצקינטו") עם פרוטר לרכישת תוכנה לניהול מערכת הבחירות (להלן: "תוכנת עופר בחירות"). תוכנה זו שימשה את מטה הבחירות של מוצקינטו בין היתר לצורך מעקב אחר אחוזי הצבעה ביום הבחירות לרשויות המקומיות , מעקב אחר מגייסי בחירות ומעקב אחר תומכים בצורי.

במהלך שנת 2017, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ועל רקע אי שביעות רצונו של צורי מהתוכנות שפיתח פרוטר, הנחה צורי את הנאשם לפעול לשם החלפת שירותיו של פרוטר. משכך, פנה הנאשם למירון שושא (להלן: "שושא"), מנכ"ל חברת DPCלרכישת תוכנה לניהול מטה הבחירות של מוצקינטו לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שנקבעו ליום 30.10.18.

במסגרת פגישה שנערכה, מסר הנאשם לנציגי DPCהתקן אחסון נייד עם העתק של תוכנת עופר 1 וזאת על מנת לאפשר ל- DPCללמוד את הפעולות שניתן לבצע באמצעות התוכנה ולשעתקן לתוכנה החדשה.

לאחר שהתקבלה הצעת מחיר לרכישת התוכנה מטעם DPCהנחה צורי את הנאשם לפעול לאישור התשלום עבורה מכספי העירייה. הנאשם ביקש מראש צוות פיתוח שלDPCערן באזוב לשנות את כותרת הצעת המיר ל"מערכת לניהול שעת חירום" ולהשמיט כל אזכור בהצעת המחיר לבחירות וזאת על מנת להסוות את טיב ההתקשרות האמיתית עםDPC, ועל מנת לאפשר את אישור התקציב על ידי הגורמים המוסמכים בעירייה, ובכך לאפשר לצורי לקבל במרמה את כספי העירייה לטובת מימון תוכנה שתשרת את צרכיו האישיים - הפוליטיים.

בהתאם לכך, נשלחה הצעת מחיר מתוקנת מטעםDPCשכותרתה "מערכת לניהול תושבים בשעת חירום", על סך של 72,000 ₪, ועל יסוד מצג השווא שהוצג בהצעת המחיר המתוקנת אישרו גורמים בעירייה את הצעת המחיר מבלי שידעו קיומם של מאפיינים בעלי אופי פוליטי בתוכנת עופר 1 והן לטיב ההתקשרות האמיתית עםDPCובכלל זה התכנון להשתמש בה לטובת צרכיו האישיים של צורי.

בהמשך נערכו פגישות בהן נכח הנאשם כנציג העירייה ונציגו של צורי וכן נציגי חב'DPC, במהלכן ביקש הנאשם מהם, וזאת על יסוד בקשתו של צורי ומתוך מטרה לסייע לו להוסיף לתוכנה שהם פיתחו גם שדה נתונים של כתובת קלפי וכן להוסיף למסך הכניסה של התוכנה גרף פילוח של מצביעים ביום הבחירות ועוד.

בהמשך נערכה פגישה להצגת התוכנה בעירייה, כאשר לפני הפגישה הנחה הנאשם את נציגיDPCלהציג בשלב הראשון את רכיבי התוכנה אשר אמורים לשרת את צרכי העירייה ורק בשלב השני להציג את רכיבי התוכנה הרלוונטיים לבחירות. בהמשך לפגישה זו העבירו נציגיDPCאת התוכנה שערכו לידי הנאשם, כך שבסיס הנתונים של תוכנתDPCהועתק מבסיס הנתונים של תוכנת עופר 1, והיא נערכה כך שתוכל לשמש את מטה הבחירות של מוצקינטו ביום הבחירות.

ביום 3.3.18 פורסמה בחדשות כתבת תחקיר של יוסי מזרחי (להלן: "הכתבה"), בה נטען כי צורי מחזיק ומנהל מאגר מידע לא חוקי על תושבי העיר ועושה בו שימוש לצרכיו הפוליטיים. ביום 1.3.18 הנאשם הגיע לביתו של צורי ובמקום נכחו מנהל מטה הבחירות של צורי וחבר מועצת העיר עומר זוהר וכן עו"ד אבי גולדהמר. באותן נסיבות צורי וזוהר ביקשו מהנאשם לסייע לצורי בדרך של שליחת מכתב מטעם מוצקינטו ל- DPCהמודיע כי הוחלט שלא לרכוש את שירותי החברה עבור מוצקינטו, ואכן שלח הנאשם מכתב שכזה על מנת להסוות את ההתקשרות האמיתית עםDPC.

בהמשך, צורי ביחד עם מנכ"ל העירייה ביקשו מהנאשם לשנות בתוכנה מאפיינים נוספים הנאשם פנה לבאזוב וביקש ממנו להסיר שדות נתונים שאינם רלוונטיים לניהול השוטף של העירייה, וכן נמחק מידע מתוך בסיס הנתונים אשר היה בו כדי להצביע על כך שמטרות השימוש בתוכנה היו לצרכיו הפוליטיים של צורי.

עוד בעקבות פרסום הכתבה, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הנאשם התבקש על ידי מנכל העירייה יריב גסר לשלוח מכתב למבקש העירייה ולהפנות אצבע מאשימה כלפי צבי אבישר, מתחרה פוליטי של צורי שעבד בעבר בעירייה, בכל הנוגע לאחריותו להזנת הנתונים הנוספים לתוכנת עופר 1, והנאשם ניסח ושלח מכתב כאמור ביום 5.3.18.

תסקיר שירות המבחן:

בטרם טיעונים לעונש הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

מתסקיר שירות המבחן, מיום 5.2.25, עולה כי הנאשם, בן 51, נשוי ואב ל-3 ילדים בגילאי 7-21. החל משנת 2019 עובד הנאשם בתאגיד המים והביוב "פלגי מוצקין" בתפקיד ממונה בטחון חירום המים, מנהל אבטחת מידע ואחראי סייבר והוגשה המלצה מטעם מנכ"ל החברה לפיה הנאשם עובד מסור אשר עשה את עבודתו נאמנה ולא התקבלו תלונות על תפקודו.

באשר לביצוע העבירות בהן הורשע, אמר הנאשם כי כחלק מעבודתו עבד בממשק ישיר עם ראש עיריית מוצקין, תוך שנהג לבצע פעולות על פי הנחיותיו ולשרת את צרכיו הפוליטיים - האישיים, מתוך "עיוורון" וריצוי מבלי להיות מודע באופן ברור כי עובר עבירות פליליות. הנאשם תיאר כי ביצע לעיתים בקשות שהיו נראות לו לא טריוויאליות מחשש שיפוטר. הנאשם אמר כי הוא מבין כיום שפעל מתוך ריצוי וכמיהה לקבל מראש העיר צורי "חום אבהי" והוקרת תודה, דבר שהיה חסר לו בילדותו מאביו.

הנאשם הכיר בשלילה של ביצוע העבירות, הצליח לנהל שיח מתוך התבוננות ביקורתית וביטא צער על מעשיו. הנאשם הצליח לזהות כי התנהג בצורה חסרת אחריות ונעדרת שיקול דעת מושכל ועצמאי. הנאשם התייחס למחירים של ביצוע העבירות על משפחתו המורחבת והגרעינית, תוך תחושת בושה במעורבותו בפלילים נוסף על נטל כלכלי שהיווה עבורם במימון הייצוג המשפטי. בנוסף, הנאשם שיתף כי לאור ההליך הפלילי, אשר מבייש את משפחתו, הוא החליט עם משפחתו לעזוב את קריית מוצקין ולעבור להתגורר בקריית אתא, שם הם מתגוררים ב-4 שנים האחרונות.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אדם בעל יכולות וורבליות וקוגניטיביות גבוהות, נעדר דפוסים עברייניים או מרמתיים באישיותו, אשר אין לחובתו עבר פלילי.

עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתפקד באופן יציב ושמר על רצף תעסוקתי. לצד זאת, שירות המבחן התרשם כי מאחר והנאשם גדל בצל ציפיות גבוהות ונוקשות, לצד חוויה של פחיתות ערך, הם השליכו על פגיעה בביטחונו העצמי והוא פיתח נטייה להתנהלות של ריצוי האחר וחיפוש הערכה.

מבחינת גורמי הסיכוי לשינוי, שירות המבחן התרשם ממיקוד שליטה פנימי של הנאשם ומהכרה בשלילה של התנהלותו המכשילה תוך שביטא חרטה כנה ביחס למעשיו, כאשר ההליך הפלילי מהווה עבורו גורם משמעותי ונוגד את הערכים עליהם גדל. בנוסף, הנאשם שמר על יציבות והתמדה במסגרות בהן שולב ויש לו דינמיקת יחסים חיובית וקרובה עם משפחתו המהווים עבורו מקורות תמיכה משמעותיים. לאור האמור, שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות עבירות דומות הינו נמוך.

שירות המבחן סבור כי יהא זה נכון להימנע מהטלת ענישה מוחשית הרתעתית ולהטיל על הנאשם עונש בנתיב שיקומי מסוג צו שירות לתועלת הציבור בהיקף מורחב של 300 שעות, במסגרת "בית ספר ויצמן" בקריית מוצקין בתפקידי אחזקה.

ראיות לעונש:

אחיו של הנאשם העיד כי מאז תחילת החקירה הנאשם שיתף פעולה באופן מלא, וגורמי החקירה נתנו לנאשם להבין כי לאור שיתוף הפעולה הוא יקבל הגנה. משכך, הותקנה במכשיר הנייד של הנאשם אפליקציה של מאוימים, בשל החשש כי יפגעו בו במקום העבודה או יתנכלו לו. אחיו של הנאשם תיאר כי אחיו אב למופת, איש משפחה לתפארת אשר לעולם לא היה קשור לעולם הפלילי. אחיו של הנאשם ביקש את מידת החסד והרחמים בגזירת עונשו של אחיו.

יצוין כי המאשימה מסרה בתגובה לעדות האח כי מי שחש מאוים היה הנאשם ולכן המשטרה מסרה כי תבדוק עבורו אפשרויות אבטחה.

ב"כ הנאשם הגיש 2 מזכרים המעידים על שיתוף הפעולה של הנאשם במהלך החקירה (טע/1) ומסמכים בדבר השכלה בעניינו של הנאשם (טע/2).

טיעוני הצדדים:

המאשימה טענה כי עבירת סיוע להפרת אמונים, אותה ביצע הנאשם, פוגעת באמון הציבור בעובדי הציבור, בטוהר המידות של עובד הציבור והבטחת פעולתו התקינה של המנהל הציבורי. עוד נטען כי הפגיעה בפרטיותם של תושבי העיר באמצעות ניהול תוכנה שנועדה לשמש את הניהול השוטף של העירייה, אך שימשה בפועל לשירות אינטרסים אישיים ופוליטיים פוגעת בלב הפעילות של המנהל הציבורי. באשר לעבירה של קבלת דבר במרמה עבור אחר נטען כי הערך החברתי המוגן שנפגע הינו חופש הרצון והפעולה של המרומה, כאשר בעניינו המרמה בוצעה כלפי הרשות המקומית והנפגעת היא הקופה הציבורי. באשר לעבירה של שיבוש מהלכי משפט נטען כי הערך החברתי שנפגע הוא הגנה על טוהר ההליך השיפוטי ותקינותו, לרבות פגיעה ביכולת של גורמי האכיפה להגיע לחקר האמת. המאשימה הפנתה לפסיקה (טע/3) וטענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-24 חודשי מאסר. יצוין כי חלק מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה עניינה בעבירות חמורות יותר כגון קבלת שוחד, או מדובר בפסיקה שניתנה בטרם תיקון 113 לחוק העונשין ועל כן, קיים קושי ללמוד ממנה על מתחם העונש ההולם. המאשימה טענה כי הנאשם הודה כבר בחקירתו במשטרה, שיתף פעולה, נטל אחריות על מעשיו. עוד נטען כי הנאשם ללא עבר פלילי, ותסקיר שירות המבחן התרשם כי הנאשם נעדר דפוסים עבריינים ותיאר את ההשפעה של האירוע על חייו של הנאשם, שנאלץ לעבור להתגורר בעיר אחרת. עם זאת, המאשימה טענה כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן להימנע מענישה מוחשית ולהסתפק בצו של"צ, וכי לא מתקיימים במקרה דנן נסיבות המצדיקות סטייה מהמתחם. המאשימה ביקשה להשית על הנאשם עונש בתחתית המתחם לו עתרה, של 9 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, בצירוף מאסר על תנאי וקנס. עוד ביקשה המאשימה לחלט את התפוסים או להשמידם בהתאם לשיקול הדעת של קצין המשטרה.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה בביצוע העבירות עוד בחקירותיו הראשונות בשנת 2019, ועל אף שהתבקש ממעסיקיו להעלים ראיות לעבירות ישנות, הוא הפנה את גורמי החקירה לכל הראיות אשר הכשירו את כתב האישום כנגד הנאשם ונגד ראש העיר צורי. לטענת ב"כ הנאשם יש לתת את הדעת לכך שהנאשם שיתף פעולה עם החוקרים מבלי שביקש טובת הנאה או חסינות מהפללה עצמית. עוד נטען כי המאשימה הגישה כתב אישום בחלוף 4 שנים מתחילת החקירה ומהודאת הנאשם, וכי מדובר בשיהוי ניכר שרובץ לפתחה של המאשימה שהשתהתה בהגשתו, בשל שלל פרשיות אחרות ברשות המקומית שאינן קשורות לנאשם. עוד נטען כי יש לתת את הדעת לכך, שבפרשייה היו מעורבים אנשים נוספים שלא הוגש נגדם כתב אישום, על אף שעשו דברים חמורים ממעשי הנאשם. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה וטען כי המתחם מתחיל ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות. ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן אשר לפיו הסיכוי להישנות עבירות מצדו של הנאשם הוא נמוך, ולכן אין צורך לשלבו בטיפול ארוך טווח. עוד נטען כי הנאשם ללא עבר פלילי, אשר לא ביצע מאז האירוע בשנת 2019 ולו עבירה אחת, אלא משקם את חייו ולמד לימודי משפטים, בחר לנתק את עצמו ממקום ביצוע העבירות ועבר לעיר אחרת. ב"כ הנאשם טען כי ההרשעה הפלילית תוביל להשפעה שלילית על חייו של הנאשם, והיא תשליך על יכולתו לקבל תעודת עורך דין. עוד נטען כי לו הנאשם יקבל עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות הוא יאבד את מקום עבודתו, כאשר מדובר בנאשם שהוא המפרנס העיקרי של הבית. לאור האמור, טען ב"כ הנאשם כי יש לראות בנאשם כמי שהשתקם וגם ולו ייקבע כי מתחם העונש ההולם מתחיל ממס' חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, יש לסטות מהמתחם ולהטיל על הנאשם ענישה צופה פני עתיד.

דברי הנאשם:

הנאשם התקשה לדבר טרם גזירת עונשו והגיש מכתב לבית המשפט בו תיאר את שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק, את תחושותיו הקשות בביצוע העבירות, וביקש את רחמי בית המשפט בעת גזירת דינו (טע/5).

חוות דעת הממונה על עבודות השירות:

לאחר טיעונים לעונש הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

בתאריך 8.4.25 התקבלה חוות דעת הממונה לפיה הנאשם נמצא כשיר לבצע עבודות שירות במגבלות (הגבלת שמיעה ללא חשיפה לרעש). בחוות הדעת הומלץ כי עבודות השירות יבוצעו בחוות הצופים רמת יוחנן החל מיום 17.6.25.

דיון והכרעה:

הנאשם הורשע בביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בשביל אחר, סיוע למרמה והפרת אמונים וסיוע לשיבוש מהלכי משפט שבוצעו במשך שנים. אמנם מדובר במספר עבירות שביצע הנאשם, אך הן בוצעו על ידו באופן דומה ושיטתי, כחלק מתוכנית עבריינית אחת ועל כן בהתאם למבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)), אני קובעת כי מדובר באירוע פלילי אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד.

מתחם העונש ההולם:

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם, בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה. לפי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם, הם פגיעה באמון הציבור בעובדי הציבור, פגיעה בטוהר המידות של עובדי הציבור, שמירה על פעילותו התקינה של המנהל הציבורי ואמון הציבור, כמו גם זכותו של אדם לפרטיות. מביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט נפגעו ערכים מוגנים שעניינם חקר האמת ועשיית משפט צדק, וכן בשמירה על שלטון החוק וטוהר ההליך המשפטי.

לעניין משמעותה של הנורמה האוסרת מרמה והפרת אמונים נקבע בדנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס (פ"ד נט(4), 345) כדלהלן:

"האיסור הפלילי על הפרת אמונים הוא מכשיר מרכזי למאבקה של החברה לשמירה על טוהר השירות והשורות, למניעת סטיות מהשורה, ולהבטחת אמון הציבור במשרתי הציבור. ביטולה של העבירה או אף צמצומה מעבר לנדרש יפגע בכוחה של החברה להגן על עצמה מפני עובדי ציבור העושים שימוש לרעה בכוח השלטון. כוח זה הופקד בידיהם בנאמנות. הסנקציה הפלילית נועדה להבטיח כי הנאמנות תישמר, וכי כוח השלטון לא יהפך לשלטון הכוח. רוצים אנו לקיים בישראל חברה מתקדמת, הבנויה על מינהל ציבורי תקין, על שלטון החוק, ועל יחסי אנוש המעוצבים על בסיס של יושר, הגינות וטוהר מידות. האיסור הפלילי על הפרת אמונים נועד להבטיח מטרות אלה."

נסיבות ביצוע העבירות:

הנאשם עבד בממשק ישיר עם ראש עיריית מוצקין וקיבל במרמה כספים מתקציב העירייה למימון תוכנה שיועדה לשרת את צרכיו האישיים והפוליטיים של צורי. בנוסף, הנאשם סייע להעשיר ולהשתמש בתוכנה כך שבמקום שתשמש רק לצרכיה של העירייה, כפי שנועדה לכך במקור, היא תשרת את צרכיו הפוליטיים של צורי תוך פגיעה בפרטיותם של תושבי קריית מוצקין.

עצם השימוש בתוכנה במתכונת החדשה, פגע בפרטיותם של תושבי קריית מוצקין בכך שנאסף עליהם מידע פרטי שלא רק לצורכי העירייה אלא על מנת לדעת בין היתר את עמדתם הפוליטית.

הנאשם ביצע את העבירות לאחר תכנון מדוקדק ומורכב. יחד עם זאת, יש להתחשב בעובדה כי הנאשם לא היה המבצע העיקרי של חלק מהעבירות וכי מעשיו הושפעו ממעמדו של צורי, אשר לפי הנחיותיו פעל.

מעשי הנאשם פגעו באמון הציבור ברשות המקומית, פגעו בתקציב העירייה שנועד לשרת את הציבור ולא את צרכיו האישיים של צורי, ופגעו בפרטיותם של תושבי העיר כאשר נחשפו בעניינם פרטים אישיים שנוצלו על ידי צורי לטובתו האישית.

הנאשם ניצל את מעמדו ועבודתו באופן ישיר עם ראש העיר על מנת לבצע את העבירות, תוך שימוש שלא כדין במאגרי הרשויות השלטוניות, ובכך פגע באמון הבסיסי של הציבור ברשות המקומית ועובדי הציבור, גם אם בעצמו לא היה עובד ציבור.

לאור מעשי הנאשם, אשר פגעו בליבת הפעילות התקינה של המנהל הציבורי אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנהוגה:

· ברע"פ 3292/15 לחיאני נ' מדינת ישראל (17.11.15), אליו הפנתה המאשימה, המבקש הורשע בביצוע שלוש עבירות של הפרת אמונים שנעברו בתפקידו כראש עיריית בת-ים בשלושה אישומים שונים. כדי לעמוד בתשלום החובות במועד, ולאחר בחירתו לראשות העיר בת ים, פעל המבקש להשגת מקורות מימון מגורמים שונים בעיר, תוך נטילת הלוואות אשר העמידו אותו ואחרים בניגוד עניינים חריף ומתמשך, בין חובותיו כראש עיר לבין ענייניו הפרטיים. הוסכם בין הצדדים כי המדינה תטען לעונש של 12 חודשים, ואילו המבקש לא יוגבל בטענותיו לעניין זה. נקבע כי על פי הפסיקה, העבירות אינן מחייבות כי הרף התחתון של מתחם הענישה יעמוד על עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בהתאם לכך, לכל אחד משלושת האישומים נקבע במתחם הענישה רף תחתון של מאסר למשך מספר חודשים, אף לתקופה שניתן לרצותה בדרך של עבודות שירות, קרי עד שישה חודשים. הרף העליון באישום הראשון הועמד על 14 חודשי מאסר, באישום השני על 12 חודשי מאסר, ובאישום השלישי על 13 חודשי מאסר. כן נקבע, כי יושת על המבקש עונש כולל בגין שלוש העבירות. בית משפט השלום הטיל על הנאשם ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית. ערעור המדינה התקבל בבית המשפט המחוזי ועונשו הוחמר ל לשמונה חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור של המבקש לבית המשפט העליון נדחתה. יש קושי לא מבוטל ללמוד ממקרה זה גזרה שווה על המקרה שבפניי, כאשר הנאשם הורשע בסיוע להפרת אמונים, כאשר הוא בעצמו אינו עובד ציבור.

· בע"פ 5810/13 אילה לוי נ' מדינת ישראל (22.12.13), אליו הפנתה המאשימה, המערערת הורשעה בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה ובעבירת ומרמה והפרת אמונים. המערערת שעבדה במוסד לביטוח לאומי הזינה את מחשב המל"ל בשורה של פעולות ונתונים כוזבים לגבי ידיד שלה. באמצעות שורה ארוכה של פעולות כוזבות גרמה המערערת לכך שהמל"ל יעביר לחשבונו של הידיד סכום של כ-960,000 ₪, מתוכם העביר הידיד לחשבון הבנק של המערערת סך של 139,000 ₪.במסגרת הסדר טיעון הוסכם כי התביעה תעתור למאסר של עד שנה אחת בפועל. יצוין, כי המערערת החזירה את מלוא הסכום שהועבר לחשבונה. בית משפט השלום קיבל את הסדר הטיעון וגזר על המערער עונש של שנת מאסר בפועל ומאסר על תנאי. המערערת ערערה על רכיב המאסר בפועל אך הערעור נדחה.

· בע"פ 1044/12 יגאל סער נ' מדינת ישראל (10.12.12), אליו הפנתה המאשימה, המערער הורשע בביצוע 3 עבירות של הפרת אמונים. המערער כיהן כמנהל בית המכס והמע"מ בירושלים במשך שנתיים. המערער הפעיל אדם שיביא ללחץ פסול על אדם אחר על מנת שהמינוי שלו יובטח לתפקיד סמנכ"ל בו הוא רצה, גרם לעיכוב במינוי סמנכ"לים ופעל להסיר מועמדים אחרים במכרז. לבסוף הפעיל לחץ כי ימונה לתפקיד בכיר אחר שהיה מקובל עליו. נקבע כי בכך פגע המערער באופן חמור בדרך התקינה לקידום עובדי השירות הציבורי. על המערער הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעור המערער על חומרת העונש וערעור המשיבה על קולת העונש נדחו.

· בת"פ 40462-10-13 מדינת ישראל נ' פרדז צמח (26.9.17), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע בשתי עבירות קבלת דבר במרמה ובשלוש עבירות מרמה והפרת אמונים. כתב האישום המתוקן כולל שלושה אישומים, אשר מפרטים את מעשי המרמה והפרת האמונים שנעשו על יד הנאשם במסגרת עבודתו בעיריית ירושלים. במסגרת עבודתו פעל הנאשם להפחתת החובות של מספר תושבים תוך עריכת שינויים כוזבים ברשומות הממוחשבות באופן שנחזה להיות כאילו התושב זכאי לפטור או הנחה. הסכום שנגזל מקופת העירייה כתוצאה מביצוע העבירות על ידי הנאשם הוא כ- 200,000 ש"ח. בין הצדדים נחתם הסדר טיעון במסגרתו הוסכם כי המאשימה תעתור לכך שעל הנאשם ייגזרו שבעה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי בסך 20,000 שקלים או חודשיים מאסר תמורתו וכי ב"כ הנאשם יעתור לכך שעל הנאשם יוטל עונש של מאסר בעבודות שירות ומאסר מותנה. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר על תנאי וקנס כספי. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה (עפ"ג 28691-11-17).

· בת"פ 37808-10-21 מדינת ישראל נ' מיכאל מאירי ואח' (23.1.25), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של פגיעה בפרטיות, ניהול מאגר מידע אסור (ריבוי עבירות) ושימוש בעורמה, מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס (ריבוי עבירות). על פי האישום הראשון, הנאשם 1 הכיר את נאשם 2 והם החליטו לערוך תכנית שתשמש כמאגר אחזור מידע פרטי אודות אזרחים במדינת ישראל ללא ידיעתם או הסכמתם. הנאשם 1 שיווק את התוכנה לכ-527 לקוחות שונים, והם השתמשו בתוכנה לצורך שליפת מידי אישי על אנשים. על פי האישום השני הנאשם 1 הפיק ממכירת התוכנה הכנסות שעולות על 2 מיליון ₪ עליהם לא דיווח לרשויות המס. במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים לענישה מוסכמת הכוללת מאסר של 9 חודשים אשר יכול וירוצו בעבודות שירות וענישה נלווית. בית המשפט מצא לנכון לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים והטיל על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית.

· בת"פ 59680-03-18 מדינת ישראל נ' דנינו ואח' (12.9.24), אליו הפנה ב"כ הנאשם, נאשמת 1 ונאשמת 3 הורשעו בריבוי עבירות של פגיעה בפרטיות. נאשמת 1 עבדה כמזכירה רפואית במרפאה פרטית ובהם שירותים הנגועים להפסקת הריון. נאשמת 3 עבדה כמנהלת בעמותה העוסקת בייעוץ והכוונה למניעת הפסקת הריון והפלה, מתוך מניעים אידיאולוגיים ודתיים. הנאשמת 1 מסרה פרטים לנאשמת 3 אודות מטופלות שביקשו לבצע הפלה, ללא הסכמתן ונאשמת 3 יצרה איתן קשר וניסתה להניא אותן מלבצע הפלה. עתירת הנאשמות לביטול הרשעתן נדחתה. נקבע כי מתחם העונש ההולם לגבי נאשמת 1 נע בין מאסר למשך 4 חודשים לריצוי בעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר בפועל. באשר נאשמת 3 נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חודשיים מאסר בעבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. בית המשפט קבע כי היה מקום להטיל על כל אחת מהנאשמות מאסר לריצוי בעבודות שירות ברף נמוך יחסית. בשל שיקולי הגנה מן הצדק (אכיפה בררנית) ותסקיר חיובי נקבע כי יש להימנע מהטלת מאסר תוך קביעת ענישה ממשית בדמות צו של"צ. על כל אחת מהנאשמות הוטלו 250 שעות של"צ, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין כפי שפירטתי אותם לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מס' חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ל- 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

בעניינו של הנאשם לא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם לא לחומרא, ולא לקולא.

באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

שקלתי לקולא את הודאתו של הנאשם, את נטילת האחריות על מעשיו והבעת החרטה. הודאת הנאשם חסכה מזמנו השיפוטי של בית המשפט ואת הצורך להעיד עשרות עדים.

עוד שקלתי את שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות החוק מתחילת החקירה בעניינו, שיתוף פעולה שהביא, בין היתר, לגילוי ראיות חדשות.

בנוסף, שקלתי את השיהוי בהגשת כתב האישום שרובץ לפתחה של המאשימה וכי על אף שהחקירה החלה עוד בשנת 2019, המאשימה הגישה את כתב האישום רק בשנת 2023.

עוד שקלתי את העובדה כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אשר ניהל אורח חיים נורמטיבי, ואת הפגיעה של העונש בנאשם ומשפחתו אשר משמש כמפרנס עיקרי של הבית.

עוד שקלתי את האמור בתסקיר שירות המבחן. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם נעדר דפוסים עברייניים או מרמתיים באישיותו, הוא מתפקד באופן יציב ושמר על רצף תעסוקתי. שירות המבחן התרשם ממיקוד שליטה פנימי של הנאשם ומהכרה בשלילה של התנהלותו המכשילה תוך שביטא חרטה כנה ביחס למעשיו, וצוינה כי הליך הפלילי מהווה עבורו גורם הרתעה משמעותי. לאור האמור, שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות עבירות דומות הינו נמוך.

שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש חינוכי של צו שירות לתועלת הציבור בהיקף מורחב של 300 שעות, עונש זה אינו תואם את מתחם העונש ההולם אותו קבעתי לעיל.

תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר חשוב לבית המשפט, אך עם זאת, ההלכה היא כי תסקיר שירות המבחן איננו מחייב את בית המשפט, אשר בוחן מגוון שיקולים רחב יותר מאלו אותם בוחן שירות המבחן (רע"פ 2208/16 יוסף גוהר נ' מדינת ישראל (17.5.16)). אני סבורה כי שירות המבחן לא נתן משקל ראוי לחומרת העבירות, אשר לא מאפשרות לדעתי הטלת ענישה שיקומית בלבד אשר חורגת ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי לעיל.

לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלהלן:

א. 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות במגבלות (מגבלת שמיעה ללא חשיפה לרעש).

עבודות השירות יבוצעו בחוות הצופים, רמת יוחנן החל מתאריך 17.6.25 חמישה ימים בשבוע לפי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

על הנאשם להתייצב בתאריך 17.6.25 בשעה 8:00 ביחידת ברקאי - עבודות שירות - שלוחת צפון - סמוך לבית הסוהר מגידו.

מובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה וכי במידה ולא יבצע את עבודות השירות בהתאם לדרישות הממונה יופסקו עבודות השירות, והנאשם ירצה את יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב. 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה, ויורשע בגינה.

ג. קנס בסך 5,000 ₪ או 20 יום מאסר תחתיו. הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום.

הקנס ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה.

ניתן לשלם את הקנס באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשפ"ה, 20 אפריל 2025, במעמד הצדדים.