במסגרת ההתכתבות ב"טלגרם", הציג עצמו הפעיל בפני הנאשם כתושב עזה וכמי שמשתייך לגדודי עז אלדין אלקסאם, שהם הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס. הפעיל אמר לנאשם שהוא מעוניין לגייס אותו על מנת שיעבוד איתם ויבצע פיגוע ירי בישראל, במהלכו יפגע באישיות בכירה, וכי הוא ידאג לו לנשק.

בהמשך, וכדי להוכיח לנאשם כי הפעיל אכן משתייך לזרוע הצבאית של החמאס, כתב הפעיל לנאשם כי בשעה מסוימת יפרסמו בערוץ של החמאס ביישומון "טלגרם" פסוק מסוים מהקוראן. ואכן, בשעה הנקובה הוקרא פסוק זה על ידי שני אנשי חמאס רעולי פנים.

לאחר קבלת ההוכחה, השתכנע הנאשם כי הפעיל חבר בארגון החמאס, והבין כי הוא פועל לגייסו לפעילות למען הארגון. ביודעו זאת, במהלך החודשים מאי עד אוקטובר 2023, המשיך הנאשם בקשר עם הפעיל, וזאת באמצעות התכתבות ברשת "טלגרם" (להלן: ההתכתבות).

במסגרת ההתכתבות, סוכם בין הנאשם לפעיל שהם ישלבו בדבריהם סמלונים (אימוג'ים) שונים, כשיטה לוודא את זהותם.

בהמשך לאמור, הפעיל שב וביקש מהנאשם לבצע פיגוע ירי, אך הנאשם סירב לכך. בתגובה, הפעיל ביקש מהנאשם לאתר עבורו מועמדים פוטנציאלים שיבצעו פיגועים. הנאשם השיב כי יבדוק זאת.

ביום 14.06.2023, במסגרת ההתכתבות, שאל הפעיל את הנאשם אם הוא יודע לייצר מטעני חבלה. הנאשם השיב בשלילה. בתגובה, שלח הפעיל לנאשם רשימת חומרים הנדרשים לצורך ייצור מטען חבלה. הנאשם שמר את הרשימה, ושאל את הפעיל מה יעשה עם מטעני החבלה שהוא ייצר. הפעיל השיב לו כי עליו להכינם ויהיה מי שישתמש בהם.

בהמשך לתכתובת, ובהתאם לרשימה, הנאשם רכש בבית מרקחת באום אל פאחם 500 מ"ל אציטון ו-300 מ"ל מי חמצן (להלן: החומרים לייצור מטענים) והסתיר אותם בחדרו. בנוסף, הנאשם פעל להשיג חומצה גופרתית, תוך פנייה לאנשים שונים, אך ללא הצלחה.

במועד לא ידוע, עובר ליום 05.10.2023, ובהמשך לבקשת הפעיל לאתר מועמדים לביצוע פיגוע ירי, העביר לו הנאשם שם של אדם, אשר הנאשם סבר כי מתאים לבצע פיגועים.

בנוסף, ביום 07.10.2023 החל מהשעה 14:30, שלח הפעיל לנאשם דרך ה"טלגרם" את ההודעות הבאות בשפה הערבית:

"(סמלון של לב). שלום עליכם. מה המצב. אחי אני רוצה שתפתח את העיניים שלך טוב. מה יש חשד. איזה מחסומים יש בפנים שעושים אותם הצבא או המשטרה. כל דבר שתשמע או תראו אותו, אני רוצה אותו. זמן האמת התחיל אחי. ואנחנו לא משחקים. אחי אל תחכה, תפתח. תשלח בה ואני אקח ממך. וארשום לך מה אני רוצה. תתמכו בנו, מחכים לעמידה שלכם. איחולים שלכם."

ביום 08.10.2023 החל מהשעה 11:49, שלח הפעיל את ההודעות הבאות, בשפה הערבית:

"שלום עליכם. מה המצב אחי. בעזרת השם יהיה בסדר. בוא נהיה בתקשורת יומית. תפתח את הטלפון כל יום. ואם יש חדש בקשר למה שרשמתי למעלה, הלוואי בבת אחת. כל הכבוד לך. שלום. (סמלון של לב). מה אחי איפה אתה?"

בתגובה להודעות הפעיל, השיב הנאשם דרך ה"טלגרם", ביום 10.10.2023, את ההודעות הבאות בשפה הערבית:

"שלום עליכם. אלוהים שישמור אתכם ויעזור לכם. השם ירחם את השאהידים שלכם וירפא את הפצועים. אוי ואבוי. אני מתנצל על ההפסקה. בקשר למצב פה בפנים רגוע ברוב האזורים. אין מחסומים, כי אנשים לא זזים. בעזרת השם המצב פה ישתנה (סמלון של פרח)".

גם ביום 12.10.2023, שלח הנאשם לפעיל ההודעה: "אלוהים יעזור לכם, ויחזק אתכם. אלוהים יקבל את השאהידים שלכם. וינקום בציונים. לא נשאר שקטים בפנים".

ביום 15.10.2023, שלח הנאשם לפעיל ההודעה נוספת בה דרש בשלומו.

במהלך חודש דצמבר 2023, זומן הנאשם לתחקור בשירות הביטחון הכללי ולכן החליט להיפטר מהחומרים לייצור מטענים אותם רכש, ושפך אותם לביוב מחוץ לביתו.

במעשיו המתוארים לעיל, הנאשם קיים ביודעין מגע עם הפעיל, כשיש לו יסוד סביר לחשוד כי הוא חבר בזרוע הצבאית של ארגון חמאס ופועל בשליחותו, נתן לארגון הטרור חמאס שירות והעמיד לרשותו אמצעים שיש בהם כדי לסייע לפעילות הארגון ולקדמה.

ראיות לעונש

מטעם ההגנה העיד אביו של הנאשם, מר מוחמד מחאמיד.

בעדותו, ציין האב כי לאשתו ולו ארבעה ילדים, אשר כולם חונכו בהתאם לדרך חייו, שכללה עבודה במשך שנים רבות כקבלן עבור המדינה וקשרים חברתיים מפותחים עם יהודים. עוד ציין האב כי הוא ומשפחתו מאמינים במדינה ובמוסדותיה. לדבריו, שניים מילדיו עובדים בחברה היהודית, כמהנדס וכמורה. גם הנאשם חונך על ערכים זהים. עוד ציין האב כי בנו בעל תעודת חובש והוא התנדב במגן דוד אדום, בשל אהבתו לעזור לאחרים. האב הוסיף כי הנאשם רוצה להיות פרמדיק, דבר המתיישב עם סירובו לבצע פיגועים.

האב ביקש, על כן, להסתפק בעונש מאסר כתקופת מעצרו של הנאשם, קרי כשנה, כאשר לאחר שחרורו הוא יפעל להחזיר את בנו להיות אזרח מהשורה.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה הגיש טיעונים בכתב ואף השלים את דבריו בעל פה. בטיעוניו, עמד על הפגיעה בערכים של ביטחון המדינה ושלום הציבור וביטחונו, הטמונה במעשי הנאשם. הודגש פוטנציאל הפגיעה בביטחונה של המדינה עקב מעשים אלה, בהיותם חותרים תחת קיומה וריבונותה. התובע טען עוד כי היות הנאשם אזרח ישראלי מעצים את חומרת מעשיו ואת פוטנציאל הטמון בפגיעה, בהיותה "פגיעה מבית".

עוד נטען כי הקשר אותו קיים הנאשם לא היה וירטואלי בלבד, אלא כלל ביצוע מעשים ממשיים לצורך מתן שירות לארגון החמאס. שירות זה כלל שמירת רשימת החומרים לייצור מטענים וכן רכישת חומרים ושמירתם בביתו למשך תקופה ארוכה, העברת שם של אדם שהוא ראה כמתאים לבצע פיגועים, וכן העברת מידע על אודות המצב בישראל, לרבות פריסת מחסומים לאחר אירועי 07/10.

לדברי התובע, העובדה כי המגעים בין הנאשם לבין הפעיל הבשילו לכדי עשיית מעשה מהווה נסיבה משמעותית לחומרה.

עוד טען ב"כ המאשימה כי הקשר של הנאשם עם פעיל החמאס היה קשר מהותי ולא מינורי, קשר רציף ואינטנסיבי, שנמשך כחצי שנה.

בנוסף, ציין התובע כי גם אם הנאשם סירב לבצע פיגועים, הוא הסכים לעשות פעולות אחרות, ובכלל זה, להכין מטענים לטובת ארגון החמאס בידיעה שיהיה מי שישתמש בהם, ולאתר נוספים שיסייעו לארגון. לאור זאת, סבר התובע שאין מנוס מהמסקנה כי הנאשם היה אדיש לפגיעה באנשים אחרים.

כמו כן, הדגיש ב"כ המאשימה כי הקשר של הנאשם עם הפעיל נמשך גם לאחר ה- 07/10, כאשר השניים המשיכו להחליף התכתבויות, הכוללות דברי תמיכה של הנאשם בפעולות החמאס. התובע טען כי הדבר מעיד כאלף עדים על מודעותו של הנאשם, הלך רוחו והרצון לסייע לפעיל.

על רקע האמור, סבר התובע כי יש לאבחן את ענייננו ממקרים אחרים, בהם התקיים מגע נקודתי, באינטנסיביות פחותה או סביב תכניות קלות יותר. בענייננו, הנאשם היה נכון לרכוש חומרים, מתוך מטרה להכין מהם מטענים והוא מצא להתפטר מהם רק בחודש דצמבר 2023, לאחר שזומן לתחקור בשירות הביטחון הכללי.

ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי לאחר 07.10.23 מתחייב שינוי בדרך שבה המדינה נוהגת באזרחיה, החוברים לפעילים בארגוני הטרור האכזריים שביצעו את הטבח הנורא.

על רקע האמור ובכדי ליצור הרתעה, טען התובע כי נדרש להחמיר בענישה הקיימת ולהטיל על הנאשם את העונש הראוי לו, במתחם הנע בין 7-10 שנות מאסר לריצוי בפועל, בצירוף ענישה מותנית וקנס. לטעמו, יש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו האמצעי של מתחם העונש ההולם.

ב"כ הנאשם טען כי כתב האישום מגלם אירוע אחד, שבגינו יש לגזור עונש אחד. לטענתו, הקשר המדובר נמדד על ציר זמן של מספר חודשים בודדים, כאשר באמצעו היה נתק בין הנאשם לפעיל.

לדעת הסנגור, אין לראות כל חומרה בעצם התחדשות הקשר לאחר תאריך 07.10.23, שכן מדובר בהחלפת מספר הודעות טקסט בודדות. זאת ועוד, תוכנן של הודעות אלה אינו כולל מידע שהיה בו לשרת את הארגון או את הפעיל.

עוד הדגיש הסנגור כי הנאשם השיב בשלילה להצעה לבצע פיגוע. בנוסף, ציין הסנגור כי מכתב האישום עולה שלנאשם לא היה כל ידע באופן ייצור מטעני חבלה, וכי למעט לרשימת המרכיבים שהועברה לנאשם על ידי הפעיל, לא נמסרו לו הוראות הרכבה. לבסוף, הודגש כי מעשיו של הנאשם בתחום זה התמצו ברכישת בקבוק של אציטון ובקבוק מי חמצן.

בנוסף, טען הסנגור כי אומנם לפי כתב האישום הנאשם מסר שם של אדם אחר שאולי יתאים לבצע פיגועים, אך אדם בעל שם זהה לא אותר.

על רקע האמור, מסקנת הסנגור הייתה כי בכל פעם שהנאשם הרגיש שיש חשש מוחשי לפגיעה, הוא סירב למסור מידע או מסר מידע חסר בסיס, מתוך מטרה לשמור מרחק מפני הסתבכות. כך שבסופו של דבר, מעשי הנאשם לא גרמו כל נזק. יתרה מזו, לא היה לנאשם שום ממשק עם אחרים, כך שהכל התחיל ונגמר אצלו.

הסנגור סקר מספר פסקי דין, אשר חלקם ניתנו לאחר 07.10.23, בהם, לשיטתו, בוצעו עבירות חמורות יותר, אך הענישה נפלה באופן מהותי ממתחם הענישה אותו מבקשת המאשימה לאמץ.

לאור האמור, ביקש הסנגור לקבוע מתחם העונש הנע בין 20 לבין 40 חודשי מאסר בפועל.

במישור האישי, הסנגור הדגיש כי הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי עד למעצרו. הוא נעדר עבר פלילי, התנדב במד"א, הודה בכתב אישום שתוקן באופן משמעותי, ובכך חסך בזמן שיפוטי יקר.

בהתאם, הסנגור טען כי יש למקם את עניינו של הנאשם בתחתית המתחם.

בדברו האחרון הנאשם הסתפק בדברי סנגורו.

הערכים המוגנים

עבירת מגע עם סוכן חוץ וכן עבירת מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור נועדו להגן על ערכים המצויים בליבת ביטחונה של מדינת ישראל ושל אזרחיה. תכליתן, למנוע מארגוני הטרור כל אפשרות להרחיב את מעגל השפעתם, להפיץ את האידיאולוגיה שלהם ולקדם את מטרותיהם הרצחניות.

נקבע לא אחת כי העובר עבירה של מגע עם סוכן חוץ פוגע פגיעה משמעותית בערכים אלה, בין אם מומש פוטנציאל הנזק הגלום בעבירה ובין אם לאו (ראו ע"פ 6356/16 כנג'ו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.12.2016), וראו עוד ע"פ 4143/17 עאבד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.08.2018) וע"פ 3667/13 ח'טיב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.10.2014)).

על רקע האמור, נקבע כי יש לנהוג במי שעבר עבירה זו בחומרה (ע"פ 1803/08 שמיר נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 09.03.2009) וע"פ 6833/14 נפאע נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,31.08.2015)).

הדבר נלמד אף מהעונש המרבי לצד עבירה זו, אשר אף הוגדרה בפסיקה כ"מן החמורות ביותר עלי ספר" (ע"פ 5236/05 עמאשה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 04.03.2009), ע"פ 1683/23 מדינת ישראל נ' ראמי שאמי (פורסם בנבו, 25.01.2024)).

לאור האמור, יפים לענייננו דבריו של בית המשפט העליון:

'אכן, בימים אלה בהם נעשה מאמץ עילאי להבטיח את שלומם של אזרחי המדינה כולם מפני אלה המבקשים לפגוע בהם, קיימת חשיבות בענישה מרתיעה שתביא למשיכת היד מעיסוק בכל פעילות שיש בה להקל או לסייע לפעילותם של ארגוני הטרור.

הדברים נאמרו לגבי ארגוני טרור, ומובן שהם יפים גם ביחס למי שיוצר מגע עם סוכן חוץ..." (ע"פ 10680/04 מדינת ישראל נ' כנעאנה (פורסם בנבו, 10.11.2006)).

ואם כך היו פני הדברים בשנים עברו, בהן המציאות הביטחונית הייתה קלה יותר, הרי בתקופה הנוכחית, בה נחשפנו למלוא עצמת האיום והסיכון אותו מציבים ארגוני הטרור, בראשם החמאס, בפני מדינת ישראל, על אחת כמה וכמה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

כאמור, הנאשם עמד בקשר עם תושב רצועת עזה, שהזדהה כמשתייך לגדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס.

הנאשם לא יצר את הקשר האמור. ברם, גם לאחר שהפעיל חשף בפניו את השתייכותו הארגונית והציג לו הוכחה, הנאשם לא ניתק עמו מגע אלא העמיק את ההתקשרות והמשיך להתכתב עמו. כך עשה גם כאשר כוונותיו הטרוריסטיות של הפעיל הובהרו היטב, ואף כאשר אלה עברו לפסים מעשיים. העובדה כי הנאשם המשיך את ההתקשרות כאשר הרקע למגע היה ברור לו עוד קודם לכן, וכלל ידיעה מלאה של הנאשם כי הפעיל, ובאמצעותו ארגון חמאס, מבקשים להיעזר בו לצורך ביצוע פיגועים, צובעת את מעשיו של הנאשם כולם בצבעים קודרים ביותר.

זאת ועוד, הנאשם בגיר, בן 28. הוא הבין היטב את משמעות מעשיו, והיה נכון לשתף פעולה עם חלק מבקשותיו של אותו פעיל, גם אם דחה אחרות. מהמתואר בכתב האישום, עולה הזדהותו האידאולוגית של הנאשם עם ארגון החמאס ועם מעשיו, לפני טבח 7.10.23 ואף לאחריו.

יתרה מזו, הקשר בין השניים לווה בנקיטת אמצעי ביטחון על מנת להבטיח את חשאיותו. אלה כללו רכישת מכשיר נייד חדש, כרטיס סים ייעודי ושימוש בו, שימוש ביישומון "טלגרם" האמור להיות מוגן יותר, וכן בקביעת דרכי תקשורת להבטחת זהות הדוברים. כל אלה מלמדים כי הנאשם היה שותף מלא למאמצים לשמור על חשאיות הקשר, ומכאן כי הבין היטב את הפסול שבמעשיו.

כאמור, הנאשם המשיך בקשר גם לאחר שהמפעיל הציע לו לבצע פיגוע, להכין מטען חבלה ואף לגייס אחרים שיסכימו לבצע את הפיגוע. אומנם, הנאשם סירב לבצע פיגוע בעצמו, אך הוא לא סירב להכין מטען חבלה, מתוך ידיעה כי לאחר מכן יהיה מי שישתמש בהם. הנאשם אף מסר את שמו של אחר אותו סבר כי מתאים לבצע פיגועים.

נכונותו של הנאשם לסייע לפעיל לא נותרה במישור התיאורטי בלבד, והוא החל לבצע מעשים של ממש לשם ייצור מטעני חבלה. כך, בהתאם להנחיית הפעיל, הנאשם שמר את רשימת החומרים הנדרשים לצורך ייצור מטען החבלה ואף רכש חומרים והסתיר אותם בחדרו. הוא אף פנה לאחרים בכדי להשיג חומצה גופרתית, לא ההצלחה. עוד ראוי לציין, כי החזקת החומרים כאמור נקטעה רק לאחר שזומן לחקירה על ידי כוחות הביטחון, והוא החליט להיפטר מהם. עם זאת, יש לזכור כי כמות החומרים שנקנתה והוחזקה נותרה קטנה.

לצד האמור, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בסופו של דבר מעשיו של הנאשם לא גרמו לפגיעה פיזית כלשהי ואף היו רחוקים מכך. כן יש לזקוף לזכותו את סירובו לבצע בעצמו פיגועים. עם זאת, סבורני כי יש להעניק לעובדה זו מידת התחשבות מצומצמת, כאשר הסירוב האמור לא נבע מעמדה עקרונית המתנגדת למעשים מאותו סוג, אשר זכו לתמיכה מצדו.

עוד יש לתת את הדעת לאורך המגע בין הנאשם לבין פעיל החמאס וכן לתדירות ההתקשרות ביניהם. כפי שפורט לעיל, הקשר ארך כשישה חודשים, והוא המשיך גם לאחר אירועי 07.10.23, כאשר הציבור כבר ידע היטב אילו זוועות חוללו ארגון החמאס והנספחים אליו.

בעיניי, העובדה כי גם לאחר טבח שמחה תורה תשפ"ד, הנאשם ראה לנכון להשיב להודעות הפעיל מהווה נסיבה מחמירה בולטת.

מהות ההודעות שנשלחו לאחר 07.10.2023, אף היא מהווה נסיבה לחומרה נוספת. ואכן, אלה אינן כוללות רק דברי שבח, אהדה ותקווה להצלחת ארגוני הטרור, אמירות מגונות פסולות כשלעצמן, אלא אף עדכונים בנוגע להלכי הרוח ולמצב הביטחוני ולקיומם של מחסומים. גם אם אין מדובר במידע קונקרטי ומעשי, הרי שהוא מצטרף לסיכון האינהרנטי שבקיום קשר כאמור ומדגים אותו היטב.

כל זאת עשה הנאשם למרות היותו אזרח מדינת ישראל. בעניין זה, יש להדגיש את פוטנציאל הפגיעה בביטחונה של המדינה ושל אזרחיה על רקע היות הנאשם אזרח, בעל ידע בנוגע לסדרי ההתנהלות במדינה, הכרות השפה, התמצאות במרחב וכן היכולת לנוע בה בחופשיות. כל אלה מגבירים משמעותית את פוטנציאל הפגיעה הטמון במגע עם פעיל ארגון טרור, דוגמת המגע אותו קיים הנאשם.

לבסוף, מצאתי לציין כי העובדה שהקשר בין הנאשם לפעיל הצבאי בוצעה ברשת האינטרנט, אינה גורעת מחומרתו, כאשר בימינו רשת זו מהווה דרך קלה לקידום מעשים אסורים ומסוכנים ביותר (ראו ע"פ 2791/13 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 03.02.2014)).

הענישה הנוהגת וקביעת מתחם הענישה

כאמור הנאשם הורשע בשתי עבירות. ברם, לנוכח השתלבותן של העבירות בהיבט הזמן והמהות, יש לקבוע לגביהן מתחם ענישה אחד (ע"פ 4910/13 אחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.10.2014)).

כאמור, נקבע לא אחת כי עבירת קיום מגע עם סוכן חוץ מהווה עבירה חמורה.

למרות זאת, דומה כי בתי המשפט נהגו עד כה, לרוב, במידה משמעותית של ריסון עונשי כלפי המעורבים בעבירה זו. אעמוד על ענישה שנהגה עד כה ובהמשך אתייחס לענישה הראויה לטעמי, בעקבות השינויים המהותיים שחלו במצב הביטחוני ובעקבותיהם בהערכת החומרה והסיכון של העבירה שבוצעה על ידי הנאשם.

א. בע"פ 2791/13 פלוני נ' מדינת ישראל הנ"ל, בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש, 6 ו-6.5 שנות מאסר בפועל, שהוטלו בהתאמה על שני המערערים שהורשעו על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון, במגע עם סוכן חוץ ובניסיון לקשר לסיוע לאויב במלחמה, בכך שבמשך פרק זמן ממושך, קיימו מגע באמצעות הרשת החברתית עם מספר פעילי חמאס וקישרו ביניהם לבין אחרים במטרה שיבוצע על ידם פיגוע.

ב. בע"פ 6356/16 כנג'ו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.12.2016) בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש, 22 חודשי מאסר בפועל. באותו עניין הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה, במגע עם גורם חוץ וניסיון ליציאה שלא כדין לפי החוק למניעת הסתננות. המערערת יצרה קשר באמצעות הרשת החברתית עם גורם דאע"ש, ביקשה סיוע לצאת לסוריה, לחיות שם במסגרת הארגון ולפעול למענו.

ג. בע"פ 4070/23 זהרה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 04.04.2024), בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש, 5 שנות מאסר בפועל, שנגזרו על נאשם בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלת האויב ויציאה שלא כדין. באותו עניין, המערער יצר קשר עם ארגון הטרור חיזבאללה על מנת לסייע לו בביצוע פעילות ביטחונית נגד ישראל ממניע לאומני. הוא ביקר בלבנון, נפגש עם פעיל חיזבאללה, קיבל מכשיר קשר ובו תוכנת הצפנה נעולה בקוד ומלווה בהוראות שימוש. המערער עמד בקשר עם אנשי חיזבאללה, מסר להם דיווחים שונים, קיבל מהם הוראות והציע לפעול למענם.

ד. בת"פ (מחוזי חיפה) 2060-01-19 מדינת ישראל נ' סרחאן (פורסם בנבו, 09.01.2022) נגזר דינו של הנאשם בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ, הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור (4 עבירות), בכך שיצר קשר דרך הרשת החברתית עם אדם שהזדהה כמנהל קבוצה בה פורסמו תכנים אוהדי חיזבאללה. במסגרת זו, התבקש הנאשם לבצע משימות שונות הכוללות רישום מסרים התומכים בחיזבאללה, צילומם והעברתם לאותו אדם. כמו כן, פרסם הנאשם פרסומי הסתה שונים נגד חיילי צה"ל ובשבח חיזבאללה. עונשו של הנאשם הועמד על 13 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ה. בתפ"ח 52144-03-20 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נ' מסארוה (פורסם בנבו, 01.12.2021), הנאשמת הורשעה, במסגרת הסדר טיעון, בכך שקיימה מגע עם פעיל חיזבאללה ומסירת ידיעה לאויב, בדמות צילומים של מערכות צבאיות ואזרחיות. באותו עניין הוטלו על הנאשמת, הנעדרת עבר פלילי, 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ו. בת"פ 43979-09-20 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' ג'אבר (פורסם בנבו, 04.07.2021), הנאשמת הורשעה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, חברות בארגון חזבאללה במשך שלוש שנים טרור ויציאה שלא כדין לפי חוק למניעת הסתננות, כאשר נסעה פעמיים ללבנון ופעם לטורקיה לטובת מפגש עם פעיל טרור. כן קיבלה הנאשמת כספים מפעיל טרור. היא נידונה ל-30 חודשי מאסר בפועל.

ז. בת"פ 53077-04-22 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' אבו רמוז (פורסם בנבו, 08.07.2024) הורשע הנאשם, במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מגע עם סוכן חוץ ו-6 עבירות של פעולה ברכוש למטרות טרור. באותו עניין, הנאשם עמד בקשר עם שני פעילי חמאס בעזה בשנים 2021-2022. הוא קיבל מהם הנחיות לאסוף כספים וציוד ולהעביר אותם לאחרים. באותו עניין נדון הנאשם ל-53 חודשי מאסר, תוך שבית המשפט מזכיר את החומרה המיוחדת של עבירת מגע עם סוכן חוץ לאחר אירועי 07.10.2023.

ח. בת"פ 24413-07-21 (מחוזי באר שבע) מדינת ישראל נ' אבואלגיעאן (פורסם בנבו, 11.04.2024), נדון הנאשם לשנת מאסר בגין הרשעתו במגע עם סוכן חוץ וכן מסירת ידיעה לאויב, בכך שבשנת 2019 נוצר קשר בינו לבין אזרח עיראקי המתגורר בטורקיה, על רקע עסקי. הנאשם הציג עצמו בפני אותו אדם כחבר הקבינט הביטחוני הישראלי, שבידיו מידע רב. בהמשך, ניסה אותו אדם לקדם פגישה בין הנאשם לבין גורמים אירנים ללא הצלחה.

ט. בת"פ 5274-07-22 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' אבו ח'דיר (פורסם בנבו, 06.02.2024) הודה הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מגע עם סוכן חוץ ופעולה ברכוש טרור. הנאשם נסע לטורקיה, שם פגש בפעיל חמאס שהציע לו להשתתף בפעילות צבאית. הנאשם סירב לכך וכן סירב להעביר כספים מטורקיה לישראל. עם זאת, לבקשת הפעיל הסכים הנאשם לרכוש שני אקדחים לטובת פעילות צבאית של חמאס, באמצעות כספים שימסרו לו על ידי הפעיל. סוכמו דרכי העברת הכספים וכן מקום בו יושארו כלי הנשק. הנאשם קיבל בפועל 20 אלף דולר לשם רכישת כלי הנשק, אך לא רכש את כלי הנשק. על הנאשם, בעל הרשעות קודמות, הוטלו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

י. ת"פ (מחוזי ירושלים) 61528-08-23 מדינת ישראל נ' גמגום (פורסם בנבו, 11.09.2023), הנאשם שהורשע בשתי עבירות של מגע עם סוכן חוץ, נדון לעונש מאסר בפועל בן שנתיים. באותו עניין, הנאשם קיים מגע עם אדם שהציג עצמו כתושב עזה וכפעיל בארגון החמאס. הנאשם הביע נכונות להצטרף לחמאס ומסר לפעיל מידע בנוגע להר הבית. יחד עם זאת, הנאשם סירב לבקשות הפעיל לבצע משימות שונות, וכן לבצע פיגוע דקירה או ירי. בסופו של דבר, הנאשם ביקש מהפעיל שלא ייצור איתו קשר. בנוסף, הורשע הנאשם בכך שסייע למסור כספים השייכים לפעיל חמאס המתגורר בטורקיה לאחר, תושב ישראל.

יא. בת"פ (מחוזי חיפה) 17629-09-23מדינת ישראל נ' נדאף (פורסם בנבו, 13.11.2024), הורשע הנאשם, נעדר עבר פלילי, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, במגע עם סוכן חוץ, בכך שהיה בקשר עם גורמים בחזית העממית. במסגרת אותו קשר, שארך כשבועיים, נפגש הנאשם עם פעילה בארגון. נגזרו על הנאשם 27 חודשי מאסר בפועל.

יב. בת"פ 49523-09-23 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' בעראני ואח' (פורסם בנבו, 08.07.2024) הורשע הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מגע עם סוכן חוץ ואיסור פעולה ברכוש למטרות טרור. באותו עניין, יצר פעיל עזתי של ארגון החמאס קשר עם הנאשם דרך הרשתות החברתיות. בהמשך, הנחה אותו לרכוש טלפון סלולרי וכרטיס סים חדשים. הוצע לנאשם לבצע פיגוע ירי, אך הוא סירב. לאור סירוב זה נשאל הנאשם אם מכיר אחרים שיוכל לסייע בגיוסם לביצוע פיגוע, אך הוא סירב גם לכך. בהמשך התבקש הנאשם לסייע בהעברת כספים ולאחר שנתן את הסכמתו, נסע לרמאללה בהנחיית הפעיל, קיבל סכום כסף ומסר אותו לאחרים על פי בקשת הפעיל. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 27 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

עינינו הרואות כי הרשעה בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, אשר לעתים נלוות לה עבירות נוספות, עשויה להביא להטלת עונשי מאסר באורך שונה, בהתאם לקשת ההתנהגויות המגולמות בעבירות, חלקם ברף הנמוך.

ברם, בעיניי מעשי הטבח, ההתעללות, החטיפה, הפגיעה והביזה שבוצעו על ידי ארגון החמאס ועוזריו ביום 07.10.2023, מחייבים בחינה מחודשת של הענישה הנוהגת לגבי פעילים בארגונים אלה וכן עם אלה שבאו עימם במגע, או סייעו להם, תוך התאמת הענישה לעוצמת האיום, לחומרה האינהרנטית למעשה ולצורך ההרתעתי המוגבר.

ואכן, מאז אירועי הזוועה של 07.10.23, נחשפה מדינת ישראל לעומק ולהיקף חומרתו של הסיכון אותו מציב ארגון החמאס בפניה, עד כדי צורך במלחמה ממושכת ועקובה מדם. הטבח, במהלכו נרצחו למעלה מ-1,200 אזרחים וחיילים, נשים וגברים, קשישים וילדים, מעשי ההתעללות, החטיפות ויתר מעשי הפשע המחרידים שהתרחשו ביום שמחת תורה תשפ"ד, חשפו בפנינו מציאות שלא הכרנו עד כה, בה ארגוני טרור, כחמאס והגא"פ, מציבים בפני מדינת ישראל סיכון ביטחוני חמור מאין כמותו (באשר לסיכון הביטחוני ראו עמ"מ (יבמ"ש) 4416/23 ‏התביעה הצבאית נ' אבו מאריה (פורסם בנבו, 24.10.2023)).

לנוכח האמור, הכריזה מדינת ישראל מלחמה נגד ארגון החמאס, מצב שלא התקיים עד כה מעולם במאבק המתמשך של המדינה מול ארגון טרור זה. המצב המלחמתי האמור שונה מהותית בממדיו, ובעיקר בחומרת הסיכון שבו, מכל מצבי הטרור עימם התמודדנו בעשרות השנים האחרונות.

בהתאם, בעיניי, יש בשינוי שחל בהבנת האיום הנשקף למדינת ישראל מפעילותם של אותם ארגוני טרור והפועלים עימם כדי להשפיע על האיזונים הראויים בין שיקולי הענישה השונים והמשקל הניתן לכל אחד מהם במסגרת ההליך הפלילי (השוו רע"פ 7908/23 אלנגאר ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.11.23), וכן עפ"ג 38304-01-24 מדינת ישראל נ' עתמאן (פורסם בנבו, 25.01.2024) והפסיקה המובאת בהם, בנוגע להשפעה של המצב הביטחוני העכשווי על הענישה הראויה בעבירות של שהייה בלתי חוקית וראו גם תפ"ח (ירושלים) 58479-05-22 מדינת ישראל נ' רישק (פורסם בנבו, 25.06.2024) באשר להשפעת המצב הביטחוני על הענישה בעבירות ביטחוניות, גם אם אלה בוצעו טרם אירועי 07/10).

כך, בעיניי, המלחמה בה מצויה מדינת ישראל, במסגרתה היא נדרשת להתמודד עם אויביה בזירות רבות, קרובות ורחוקות, מורכבות אחת מזולתה, מחייבת שינוי מהותי אף באשר לתפיסה העונשית הראויה כלפי נאשמים שעמדו בקשר עם ארגוני טרור או הפועלים מטעמם וסייעו להם, בין במועט ובין ברב.

שינוי כאמור תואם את עקרונות הענישה הפלילית, אשר הותוו זה מכבר בפסיקתנו. כך נקבע לדוגמא:

"אולם, לעיתים מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה מסוימת אינה מספקת, ועל בית המשפט להורות על החמרה בענישה על מנת לקדם ולהגן על הערכים אשר ביסודה, ובכך לבלום את נפיצותן של עבירות מסוימות ההופכות ל"מכת מדינה", ולתת ביטוי לחומרה שיש לייחס להן...". (ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (פורסם בנבו, 05.11.2019)).

וכן בהקשר שונה במקצת:

"מכאן דעתנו, שגם אם הייתה נהוגה בעבר בבתי הדין הצבאיים רמת ענישה מתונה יותר, אין מקום להתמיד בה נוכח התגברותם של יוזמות הטרור להן עדים אזרחי ישראל ותושביה בשנים האחרונות." (ע"פ 6930/06 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.05.2008)).

הנה כי כן, לטעמי, הבנה מחודשת זו של הסיכון הטמון בארגוני הטרור דוגמת החמאס, העולה באופן משמעותי על כל אשר היה ידוע עד כה, משליכה באופן ישיר על הערכת החומרה והמסוכנות של העבירה בה עירב עצמו הנאשם. מאז טבח 07.10.23, מסוכנות זו נצבעה בצבעים עזים הרבה יותר כאמור, ומכאן גם הצורך בענישה מותאמת, אשר תהלום את הצורך בהעברת מסר חד וברור כי כל קשר עם ארגוני מחבלים, בראשם חמאס, בלתי מתקבל על הדעת ויביא לענישה בלתי מתפשרת.

בהתאם לכך, לקשר עם פעילים בתנועה שחרתה על דגלה את השמדת מדינת ישראל חומרה עצמאית. חומרה זו מועצמת לאין שיעור כאשר התנועה האמורה הוכיחה במעשים שאינם נופלים מהזוועות שבוצעו על ידי ארגוני הטרור האסלמיים השפלים ביותר, דוגמת דאע"ש ואל קאעידה, ובעיניי אף עולים עליהם, כי היא נחושה ומסוגלת לממש את האידאולוגיה שלה.

בהינתן האמור, נדרש בית המשפט לתרום את חלקו למיגור כל מגע עם ארגון חמאס, וזאת באמצעות הטלת עונשי מאסר ארוכים וחמורים לאין ערוך מהעונשים שהוטלו עד כה. קביעה זו מועצמת כאשר המגע בין הנאשם לבין הפעיל הצבאי נשא באופן מפורש סביב הרצון לקדם פיגועים ולהכין מטעני חבלה.

חומרה מיוחדת מצאתי בעובדה שהנאשם, אזרח ישראלי הנהנה מיכולת תנועה ופעולה כמעט בלתי מוגבלים ברחבי המדינה, היה נכון להירתם ולסייע לחמאס ואף עשה מעשים ראשוניים למימוש נכונות זו. נסיבה זו מגבירה את מסוכנות קשריו עם ארגון טרור, בשל הסיכון כי יתרום לביצוע פעולות חבלניות, בין במישרין ובין באמצעות אחר ואף יאפשר לארגוני הטרור לקנות אחיזה במדינה ולהגדיל את היקפי השפעתם.

על רקע כלל האמור, סבורני כי יש לסטות מהענישה הנוהגת עליה עמדתי, ולקבוע מתחם הולם בהתאם למעשי העבירות בהקשרם הנוכחי, מתוך התחשבות בפגיעה החמורה בערך החברתי המוגן ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

בהמשך לאמור לעיל, ובשים לב לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, לרקע האידאולוגי לביצוען, לנסיבות ומועד ביצוען וסיומן, משך ההתקשרות, פוטנציאל הנזק הטמון בעבירות, והתחלת מימושו, וכן לאור הצורך בהחמרה עונשית לנוכח השינוי המהותי במצב הביטחוני ובהבנת הסיכון כאמור, אני קובע כי מתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות נע בין 5.5 שנים לבין 9 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס במקרים המתאימים.

נסיבותיו האישיות של הנאשם

לצד האמור, מן הראוי כי העונש שיוטל על הנאשם יביא לידי ביטוי את נסיבותיו האישיות.

כאמור, הנאשם כבן 28, ללא עבר פלילי, אשר טרם מעצרו קיבל תעודת חובש ואף התנדב במד"א. מדברי אביו למדתי כי הנאשם גדל בחיק משפחה נורמטיבית ושומרת חוק.

הנאשם הודה בעבירות לאחר תיקון כתב האישום. הודאת הנאשם חסכה זמן יקר, הן של בית המשפט והן של עדים שונים. הודאה כאמור יש בה קבלת אחריות.

לצד האמור, רשמתי בפניי כי הנאשם לא ראה לנכון להביע חרטה על מעשיו, גם כאשר ניתנה לו הזדמנות לעשות כן. עובדה זו מצטרפת לדברי ההזדהות של הנאשם עם מעשי הטבח של שמחת תורה תשפ"ד ומבצעיהם.

זאת ועוד, בשים לב לעוצמת שיקולי הגמול והרתעה כפי שהובהרה לעיל, יש לקבוע כי שיקולים הנוגעים לנסיבות הנאשם כפי שפורטו, יקבלו ביטוי מצומצם בגזירת הדין (ראו ע"פ 3289/05 מחאג'נה נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו 10.10.2005)).

על כל אלה יש לחזור ולציין את העובדה כי הנאשם אזרח ישראלי, אשר מעל באמון הבסיסי המתקיים בין המדינה לבין אזרחיה, כאשר ראה להתחבר עם אויביה ולהמשיך לקיים מגע עם אדם אשר הזדהה כפעיל צבאי בארגון טרור. כוונותיו של הפעיל הצבאי היו ברורות, קרי להוציא לפועל פיגוע באמצעות הנאשם או לגייס פעילים נוספים למטרה דומה. הנאשם, שכבר החל משנת 2021 פיתח תפיסה התומכת בטרור, וחשב על ביצוע פיגוע ירי, החל לממש את האידיאולוגיה הנלוזה האמורה, כאשר התמיד בקשר עם פעיל צבאי בארגון טרור, היה נכון לסייע לו בדרכים שונות ואף רכש אמצעים לצורך זה. על עומק העיוות המוסרי של הנאשם ניתן ללמוד, כאמור, מדבריו לפעיל הצבאי לאחר טבח 07.10.23, כאשר הזוועות אשר ביצעו פעילי החמאס ותושבים עזתיים כבר נחשפו ברבים. בעשותו כן, פגע הנאשם באופן אנוש בחובתו הבסיסית כאזרח.

על רקע כלל האמור, לנוכח מהות העבירות ונסיבותיהן, ומאידך גיסא נסיבותיו האישיות והודאתו באשמה, נראה כי יש להעמיד את עונשו של הנאשם ברף האמצעי של מתחם הענישה שנקבע לעיל.

סוף דבר

נחזור על כן על אשר כבר אמרנו, כי לנוכח אופיים של מעשי הנאשם וחומרתם כפי שנלמדים באספקלריית המציאות הביטחונית שנגלתה לנגד עינינו החל מיום 07.10.2023 המר ועד ימים אלה, ראוי כי ייגזר עליו עונש מאסר משמעותי, במסגרתו תינתן הבכורה לשיקולי הגמול וההרתעה הפרטית והכללית.

כך הורה בית המשפט העליון לפני למעלה מעשרים שנה, במציאות ביטחונית דומה, ואולי אף קלה יותר מזו הנוכחית:

"התקופה בה אנו חיים היא עקובה מדם, והכול, ובעיקר אלה החייבים נאמנות למדינת ישראל, מצווים לנקוט בכל אמצעי אשר עשוי לצמצם את היקפם של מעשי הטרור. לאותה מטרה מצווים גם בתי המשפט להרים את תרומתם כדי להרתיע את הרבים..." (ע"פ 2131/03 סעדי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.12.2003) וראו גם ע"פ 10680/04 מדינת ישראל נ' כנעאנה הנ"ל).

לאור כלל האמור לעיל, ולאור השינוי הפרדיגמטי של הבנת הסיכון הטמון בארגון החמאס, הגעתי למסקנה כי יש להחמיר באופן מהותי בענישה בעבירות מגע עם סוכן חוץ ומתן שירות לארגון טרור, דוגמת אלו שנעברו על ידי הנאשם, וכך אקבע גם לגביו.

יחד עם זאת, אדגיש כי לא אמצה את הדין עם הנאשם, בשל ההלכה לפיה החמרה בענישה נדרשת להיות הדרגתית (ראו ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 12.01.2011), ע"פ 8465/15 בן זקן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.09.2016), ע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.03.2017), ע"פ 8718/20 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.12.2022), ע"פ 510/22 טויטו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.2022), וכן בהתחשב בהודאתו באשמה ועברו הנקי.

על רקע כלל האמור, ובשים לב לכלל שיקולי הענישה כפי שפורטו, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 74חודשי מאסר לריצוי בפועל, מיום מעצרו 15.01.2024.

ב. 12 חודשי מאסר מותנים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה לפי אחד הסעיפים הבאים: 97, 99, 100, 111, 112, 113, 114, 144 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, וכן סעיפים 22,23,25,29,30 לחוק המאבק בטרור, תשע"ו- 2016.

ג. בשים לב לאורך עונש המאסר שנגזר על הנאשם, ולעובדה כי העבירות לא כללו רווח או מניע כספיים, לא מצאתי להטיל עליו קנס.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ו' אדר תשפ"ה, 06 מרץ 2025, בפומבי ובמעמד הצדדים.