ת”פ (חיפה) 61816-07-23 – מדינת ישראל נ’ כאמל זועבי
ת"פ (חיפה) 61816-07-23 - מדינת ישראל נ' כאמל זועבי ואח'שלום חיפה ת"פ (חיפה) 61816-07-23 מדינת ישראל נ ג ד 1. כאמל זועבי 2. סעיד עג'ב (נידון) בית משפט השלום בחיפה [14.07.2024] כבוד השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב גזר דין בעניינו של הנאשם 1
הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן בניגוד לסעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"). בהתאם לעובדות כתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, שימש השוטר עודד זמרו כסוכן סמוי מטעם משטרת ישראל (להלן: "הסוכן המשטרתי"), ובמסגרת זו פעל באופן חשאי לשם איסוף ראיות ומידע נגד עבריינים (להלן: "המשימה"). לשם הגשמת המשימה, במספר מועדים במהלך חודש יולי 2023, נהג הסוכן המשטרתי להגיע לדירה ברח' הרצל 43 בחיפה (להלן: "תחנת הסמים"), בה התגורר הנאשם 1 עם משפחתו, וקנה במספר הזדמנויות מהנאשמים סם מסוכן מסוג קוקאין (להלן: "עסקאות הסמים"). בין שני הנאשמים הכרות מוקדמת ובמסגרת התקופה הרלוונטית לכתב האישום נהג הנאשם 2 לשהות בתחנת הסמים ולקחת חלק בעסקאות הסמים. בתאריך 2.7.23 סמוך לשעה 12:45, הגיע הסוכן המשטרתי לתחנת הסמים לצורך ביצוע עסקת סמים, נעמד בסמוך לחלון התחנה והחל לשרוק. מששמע את השריקות הסיט הנאשם 1 את וילון החלון. הסוכן המשטרתי פנה לנאשם 1 וביקש לקנות סם מסוכן מסוג קוקאין בסכום של 100 ₪. הנאשם 1 מסר לסוכן המשטרתי סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 0.1990 גרם נטו, ובתמורה לכך מסר הסוכן המשטרתי לידי הנאשם 1 סכום כספי בסך 100 ₪. בתאריך 4.7.23 סמוך לשעה 15:30 הגיע הסוכן המשטרתי לתחנת הסמים לצורך ביצוע עסקת סמים ופגש בנאשם 1. הסוכן המשטרתי פנה לנאשם 1 שעמד בפתח תחנת הסמים, ביקש לקנות סם מסוכן מסוג קוקאין בסכום של 100 ₪ והנאשם בתגובה ביקש ממנו להמתין, ירד לתחנת הסמים ונכנס פנימה. בהמשך, קרא הסוכן המשטרתי לנאשם 1, שהסיט את הווילון ומסר לידיו סכום כספי בסך 100 ₪ ובתמורה לכך, מסרה אחרת, שזהותה לא ידועה למאשימה, לידי הסוכן המשטרתי סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 0.1808 גרם נטו. תסקיר שירות המבחן: לבקשת ב"כ הנאשם, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן. בתאריך 29.2.24 התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. |
|
שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל יכולות קוגניטיביות וורבליות תקינות, המתקשה לשמור על התנהגות נורמטיבית. בתסקיר צוין, כי הנאשם נחשף לפלילים מגיל צעיר, אימץ התנהגות עבריינית, שהקשתה עליו בפיתוח והפנמת גבולות פנימיים. משפחתו של הנאשם, על אף שהייתה מודעת למעורבותו בפלילים והביעה התנגדות לכך, המשיכה לתמוך בו ותומכת בו גם היום. לצד זאת, צוין כי הנאשם קיבל אחריות על העבירות שביצע, הביע אמפטיה כלפי האנשים שנפגעו מהתנהגותו, וכן הביע מוטיבציה ורצון לשקם את חייו ולאמץ אורח חיים נורמטיבי. הנאשם שלל שימוש בחומרים ממכרים ובשתי בדיקות שתן שביצע בשירות המבחן לא התגלו שרידי סם. שירות המבחן התרשם מיכולותיו של הנאשם ומרצונו לנהל אורח חיים נורמטיבי, אך לצד זאת צוין כי ללא הליך טיפולי משמעותי, הוא יתקשה לשמור על אורח חיים תקין. מאחר והנאשם ביטא מוטיבציה ופועל לשינוי אורחות חייו, מכיר בנזקקותו בתמיכה והכוונה תוך רצון להתגייסות להליך טיפולי, העריך שירות המבחן כי שילוב הנאשם בקבוצה טיפולית יוכל לעזור בהפנמת עמדות ונורמות חברתיות תקינות, ויתרום לשינוי דפוסי מחשבה והתנהגות כושלים. משכך, שירות המבחן סבר כי מענה שיקומי יכול להפחית את הסיכון למעשים דומים. על כן, הומלץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן של שירות המבחן לתקופה של שנה וחצי, במהלכו ישולב בקבוצה לצעירים עוברי חוק. עוד הומלץ, להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 300 שעות, שייתן ביטוי לחלק ההרתעתי ויתרום להפחתת הסיכון לעבירות דומות, וכן מאסר על תנאי. בתאריך 26.5.24 הוגש עדכון דחוף מטעם שירות המבחן, לפיו במהלך חודש אפריל 2024 זומן הנאשם לראיון לקבוצת הצעירים, ובמסגרתו העלה הנאשם כי הוא מתמודד עם תחלואה נפשית, שומע קולות ורואה דמויות שאינן קיימות. בהתאם לכך, נפגש שירות המבחן עם הנאשם אשר שיתף אודות הקושי ממנו הוא סובל והוא הופנה לפסיכיאטר. לאחר פגישה זו ניסה שירות המבחן ליצור עם הנאשם קשר לבחינת מצבו אך לא היה מענה מטעמו. בהתאם לאמור, ציין שירות המבחן כי עולה חשד לקיומה של תחלואה נפשית קשה אצל הנאשם, ועל כן, הוא אינו מתאים לשילוב בטיפול בקבוצה, כך גם יכולתו לבצע של"צ מוגבלת. משכך, שירות המבחן חזר בו מהמלצתו מיום 29.2.24 להטלת צו מבחן וצו של"צ. לצורך השלמת הליך האבחון וגיבוש המלצה מתאימה ביקש שירות המבחן את דחיית מועד דיונו של הנאשם בשלושה חודשים. בתאריך 4.6.24 התקיים דיון בפניי בו הובהר על ידי בא כוח הנאשם כי אין צורך בהפנייתו של הנאשם לקבלת חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי. טענות הצדדים לעונש: ב"כ המאשימה טענה בטיעוניה בכתב (טע/1) ובעל פה, כי הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשם, הם הגנה על שלום הציבור מפני נגע הסמים בגדר מחולל פשיעה על כל גווניה וכן הגנה על אלו אשר צורכים את הסמים המסוכנים. ב"כ המאשימה טענה כי התנהלות הנאשם התבצעה באופן שיטתי ונרחב, דבר המלמד על היות הנאשם פעיל בשרשרת ההפצה. עוד נטען, כי מדובר בתחנת סמים שהופעלה על ידי הנאשם באור יום, כשתושבי העיר עוברים ושבים במקום. |
|
ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה וביקשה ללמוד ממנה כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. יצוין כבר עתה, כי מרבית הפסיקה אליה הפנתה המאשימה ניתנה בטרם נכנס לתוקף תיקון 113 לחוק העונשין, כך שקשה להקיש ממנה לצורך קביעת המתחם לו עתרה המאשימה. מאחר והנאשם ללא עבר פלילי ובשים לב להמלצה השיקומית של שירות המבחן עתרה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר ברף התחתון של המתחם לו עתרה, קרי 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. עוד עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר על תנאי משמעותי, קנס כספי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי. ב"כ הנאשם טען כי העבירות בוצעו במשך יומיים בלבד, כאשר מדובר על סם מסוג קוקאין אך בכמויות קטנות מאוד, ובתמורה כוללת של 200 ₪ בגין 2 עסקאות. עוד נטען, כי הנאשם צעיר בן 19 בעת ביצוע העבירות, ללא עבר פלילי אשר הודה בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות על מעשיו. ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם צריך להיות זהה למתחם שנקבע בגזר דינו של השותף, אשר נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה (טע/2), שם משיקולי שיקום חרגו בתי המשפט ממתחם העונש ההולם ועל הנאשמים הוטל עונש צופה פני עתיד בצירוף צו מבחן וצו של"צ. ב"כ הנאשם טען כי בניגוד לשותף, הנאשם ללא עבר פלילי, וניתן בעניינו תסקיר חיובי עם המלצה שיקומית, על כן, קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם ומשכך יש לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי אין להיעתר לבקשת המאשימה להטיל על הנאשם 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות נוכח העובדה כי על השותף, בעל עבר פלילי בעבירות סמים, נגזרו 7 חודשי מאסר בפועל, במסגרת הסדר טיעון סגור. עוד נטען, כי רישיון הנהיגה של השותף לא נפסל ולכן לא היה מקום כי המאשימה תעתור לפסילת רישיון הנהיגה של הנאשם. ב"כ הנאשם עתר כאמור, לסטות בעניינו של הנאשם ממתחם העונש ההולם ולהשית עליו ענישה שיקומית. לחילופין, עתר ב"כ הנאשם למקם את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של עבודות השירות. דברי הנאשם: הנאשם הצטער על מעשיו. לאחר טיעונים לעונש, הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות. חוות דעת הממונה על עבודות השירות: בתאריך 9.7.24 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות לפיה הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות והומלץ להציבו במקום עבודה: אצטדיון סמי עופר בחיפה החל מתאריך 22.7.24. דיון והכרעה: הנאשם הודה והורשע בביצוע שתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין. מדובר בעבירות אשר בוצעו באופן דומה, באותו מקום ובאותו אופן ובהפרש של יומיים, ועל כן, יש לראות את כל העבירות כאירוע עברייני אחד לפי מבחן "הקשר ההדוק" (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)). מתחם העונש ההולם |
|
בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)). אין צורך להכביר במילים באשר לערכים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירות הסמים על ידי הנאשם, שעניינם הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים. מדובר בצורך להגן, על בריאות גופו ונפשו של ציבור המשתמשים בסמים, וכן להגן על החברה מפני הנזקים הנגרמים לה, עקב עבירות המתבצעות על ידי עבריינים על רקע השימוש בסמים ועל מנת לממן את הסמים. פסיקת בתי המשפט הדגישה את נזקי הסחר בסמים והעבירות הנלוות לסחר בסמים ולעניין זה יפים דברי כב' השופט י. עמית בע"פ 3172/13 סואעד נ' מדינת ישראל (6.1.14): "על פגיעתן הרבה של עבירות הסמים ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בנגע הסמים לצד גורמים וגופים נוספים, עמד בית משפט זה פעמים רבות... אין ספור מילים נאמרו בדבר הצורך להכות בכל אחת ואחת מחוליות הפצת הסם... המאבק בנגע הסמים הוא סיזיפי ואל לנו להשלות את עצמנו כי ענישה מכבידה תביא לחיסול הנגע. כל עוד יהיה ביקוש לסמים יהיה גם היצע, כך גם בישראל וכך במדינות הים. אך המאבק אינו חסר תוחלת. גם אם לא ניתן לחסל את נגע הסמים לחלוטין, ניתן גם להקטין את היקפו ולצמצם את נזקיו". וגם ר' דבריו של כב' השופט הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.12): "את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים - כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה." בהקשר לעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים יש לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים: היקף עסקאות הסם, סוג הסם היקפו ושוויו: הנאשם היה מעורב בביצוע 2 עסקאות של סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של כ-0.3798 גרם נטו. אמנם מדובר בכמויות קטנות של סם, אך מדובר בסם קשה, אשר נמכר על ידי הנאשם בשתי הזדמנויות שונות מתוך ביתו, אותו הפך לתחנת סמים, כאשר בהתאם לעובדות כתב האישום ממקום זה סחר גם נאשם 2, מכרו של הנאשם 1. התכנון שקדם לביצוע העבירות: הנאשם החזיק תחנת סמים במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, כשהוא מתגורר במקום יחד עם משפחתו, וברור כי קדם תכנון לביצוע העבירות. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות: הנאשם היה זה שמכר סמים בפועל לסוכן המשטרתי והיווה חולייה משמעותית בשרשרת הפצת הסם. הנזק שנגרם מביצוע העבירות ופוטנציאל הנזק: אמנם לא נגרם נזק בפועל מביצוע העבירות על ידי הנאשם, בשים לב לעובדה כי הסם נמכר לסוכן משטרתי, אך ברור כי קיים פוטנציאל גבוה לגרימת נזק לציבור בכללותו לו הסם היה מגיע לציבור המשתמשים בסם. מידת הפגיעה בערכים המוגנים: בשים לב לסוג הסם ולעובדה כי לא מדובר באירוע אקראי מחד, ולכמות הקטנה שנמכרה מאידך, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית. מדיניות הענישה הנהוגה: |
|
· ברע"פ 1955/19 אבו רקייק נ' מדינת ישראל (01.04.19), המבקש הורשע בעבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין ומעשה פזיזות ורשלנות ברכב. בהתאם לעובדות כתב האישום, המבקש מכר לסוכן משטרתי 2 מנות סם מסוג קוקאין במשקל 1.0490 גרם. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 14 ל-30 חודשי מאסר בפועל בגין שתי העבירות. הנאשם נעדר עבר פלילי נדון ל 14 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון - נדחו. · ברע"פ 5353-17 דגו טפרה נ' מדינת ישראל (18.9.17) - המשיב הודה והורשע במסגרת הסדר דיוני בשלושה אישומים נפרדים, בשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן מסוג קוקאין (במשקל של כ-1.16 גרם נטו ובמשקל של כ-4.55 גרם נטו), ובעבירה אחת של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין (במשקל של כ-2 גרם נטו), אותם מכר לסוכן. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירת הסחר בסם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל. המשיב ללא עבר פלילי, לקח אחריות על מעשיו, השתתף בקבוצה טיפולית והביע נכונות לעבור טיפול בשירות המבחן. שירות המבחן המליץ על ענישה של צו של"צ לצד הטלת צו מבחן. בית משפט השלום חרג ממתחם העונש ההולם לאור שיקולי שיקום והשית על המשיב עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, וענישה נלווית. ערעור המאשימה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש התקבל. נקבע כי שיקולי השיקום אינם מצדיקים חריגה כה משמעותית ממתחמי הענישה הנהוגים בעבירות אותן ביצע המשיב, המחייבות הטלת עונשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי ציין כי מאחר שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, יושת על המשיב עונש של 7 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המשיב לבית המשפט העליון נדחתה. · ברע"פ 126/15 חביף נ' מדינת ישראל (13.1.15) הורשע המבקש, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, ללא הסכמה עונשית, בעבירות של סחר בסם מסוכן. המבקש מכר לסוכן סמוי מנות סם של קוקאין בשלוש הזדמנויות: במשקל של 0.3901 גרם נטו תמורת סכום של 460 ₪, במשקל של 0.8179 גרם נטו תמורת סכום של 800 ₪ ובתיווכו של חברו אשר הואשם יחד אתו, במשקל של 2.5056 גרם נטו תמורת סכום של 2,000 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם לכל מכירה, וכן לתיווך, נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל, ולכל מעשה החזקת סם, נע בין שישה ל-12 חודשי מאסר בפועל. על המבקש הושתו 16 חודשי מאסר בפועל, הופעל במצטבר מאסר מותנה בן ארבעה חודשים כך שסה"כ ירצה המבקש 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בר"ע לבית המשפט העליון. · בעפ"ג (מרכז-לוד) 33119-07-17 סלאמה נ' מדינת ישראל (26.12.2017), נדחה ערעורו של המערער, נעדר עבר פלילי, אשר הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 1.77 גרם, ובעבירה של סיוע לסחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 5 גרם. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-28 חודשי מאסר, ועל המערער הושת עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. בדחותו את הערעור שהגיש המערער קבע בית המשפט המחוזי שהתחשבות בהליך שיקום, אינה מובילה בהכרח לסטייה מהרף התחתון של המתחם. |
|
· בעפ"ג 37357-11-19 מדינת ישראל נ' יוסף עראבי (2.1.20) המשיב הורשע, על יסוד הודאתו, בחמש עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג הרואין במשקלים שבין 0.9971 גרם נטו ועד 1.0394 גרם נטו וכן בחמש עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בית משפט שלום קבע כי מתחם העונש ההולם לאירוע כולו הוא בין 9 ובין 18 חודשי מאסר בפועל. על המשיב, נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי ופסילת רישיון הנהיגה בפועל למשך 6 חודשים. המאשימה ערערה על קולת העונש, בית המשפט המחוזי, אישר את המתחם שנקבע, תוך ציון שהוא נוטה לקולא והחמיר בעונש המשיב והעמידו על 16 חודשי מאסר בפועל. · בעפ"ג (מרכז-לוד) 5342-09-17 עקיבא נ' מדינת ישראל (3.12.2017), המערער הורשע על יסוד הודאתו, בשתי עבירות של סחר ותיווך בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של פחות מ-2 גרם בכל אירוע, ובעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנאביס לשימוש עצמי. למרות המלצת שירות המבחן לבטל את הרשעתו, נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר לכל עבירת סחר. על המערער הושת עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית, לאחר שבית המשפט מצא לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. בית המשפט התחשב בכך שהמערער עבר הליך גמילה, וכן התחשב בתרומתו המשמעותית לחברה במסגרת שירותו הצבאי. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על ידי המערער נדחה. · בת"פ (ת"א) 9860-10-15 מדינת ישראל נ' רבאעה (25.11.18), הנאשם כבן 21 בעת ביצוע העבירות, הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של סחר בסם מסוכן. הנאשם מכר לקונה שתי שקיות ובהן סם מסוג קוקאין במשקל של 0.5118 גרם נטו בתמורה לסכום כסף שגובהו אינו ידוע.בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר.על הנאשם, בעל עבר פלילי, נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית. (יצוין כי בקשת הנאשם להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור על גזר הדין נדחתה בבית המשפט המחוזי עפ"ג (מחוזי- ת"א) 17498-01-19 (18.11.20)). בנוגע לשותף (הנאשם 2), אשר אף הוא הודה בביצוע שתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל כולל של כ- 0.3 גרם בתמורה לסך כולל של 200 ₪, המדינה הגיעה להסדר טיעון אשר כלל הסכמה עונשית. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטל עונש של 7 חודשי מאסר בפועל והופעל עונש מאסר על תנאי בן 4 חודשים במצטבר, כך שסך הכל על הנאשם הוטל עונש של 11 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בעניינו של הנאשם 2 קבעתי כי העונש עליו הוסכם בין הצדדים, נמצא בתוך מתחם העונש ההולם, אש נע בנסיבות התיק בין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות, ובשים לב לעונש שהוטל על הנאשם 2, אשר הורשע בביצוע עבירות זהות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שניתן בנסיבות מתאימות לבצע בעבודות שירות ל- 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. לא מצאתי כי יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם לא לקולא, ולא לחומרא, וזאת על אף ההמלצה הראשונית של שירות המבחן להסתפק בצו מבחן וצו של"צ. יש להדגיש, כי שירות המבחן הגיש עדכון לתיק בית המשפט וחזר בו מההמלצה הטיפולית נוכח מורכבות מצבו הנפשי של הנאשם אשר התגלה עת שניסה לשלב את הנאשם בקבוצה טיפולית. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם: |
|
לקולא, שקלתי את הודאתו המיידית של הנאשם בעובדות כתב האישום, לקיחת האחריות על מעשיו והבעת החרטה. כמו כן, נתתי דעתי לגילו הצעיר של הנאשם, שהוא רק בן 20, לעובדה כי אין לחובתו עבר פלילי, וזוהי הפעם הראשונה שהוא מעורב בפלילים. כך גם נתתי דעתי לאמור בתסקיר שירות המבחן בנוגע לאפיק טיפולי בעניינו של הנאשם, אך יחד עם זאת, כפי שעלה מעדכון מטעם שירות המבחן הנאשם לא נקלט בקבוצה טיפולית נוכח מורכבות מצבו הנפשי. עוד נתתי דעתי לשיקולי אחדות הענישה, כאשר בעניינו של השותף בעל עבר פלילי, אשר ביצע עבירות זהות כשמאסר על תנאי מרחף מעל ראשו, המדינה הסכימה להטלת עונש של 7 חודשי מאסר בפועל.
לאחר ששקלתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 1. מאסר בפועל בן 6 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות באצטדיון סמי עופר בחיפה. עבודות השירות יבוצעו החל מיום 22.7.24, למשך 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין. על הנאשם להתייצב ביום 22.7.24 בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות, יחידת ברקאי - שלוחת צפון - סמוך לבית סוהר מגידו. מובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה וכי במידה ולא יבצע את עבודות השירות בהתאם לדרישות הממונה יופסקו עבודות השירות, והנאשם ירצה את יתרת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. 2. מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים, ויורשע בגינה. בשים לב לעיקרון אחדות הענישה, כאשר בעניינו של השותף לא הושת עונש קנס ולא נפסל רישיון הנהיגה, אינני מוצאת לנכון לגזור על הנאשם עונש קנס או פסילת רישיון נהיגה. ניתן בזה צו להשמדת הסמים שנתפסו במסגרת תיק זה. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ח' תמוז תשפ"ד, 14 יולי 2024, במעמד הצדדים.
|
