הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) והורשע בביצוע עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ותקיפה סתם בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום המתוקן בתמצית (במ/1):

במועד הרלוונטי לכתב האישום בילה ג.מ. (להלן: "המתלונן") וחבריו במועדון בחיפה (להלן: "המקום").

בתאריך 18.2.23 סמוך לשעה 00:12 ניגש המתלונן לשולחן בו ישבה בחורה עמה שוחח ובסמוך ישב הנאשם, חבריו ומבלים.

בהמשך לנסיבות אלה, הציע המתלונן לנאשם לגשת הצידה ולדבר, או אז הכה את המתלונן באמצעות כוס בירה מזכוכית בגודל חצי ליטר, שאחז בידו בפניו של המתלונן אשר נשברה על פניו של המתלונן.

בהמשך, במהלך עימות בין הנאשם למתלונן, הכה הנאשם את המתלונן באגרופים לגופו ולאחר שהאחרים הפרידו בינו לבין המתלונן והרחיקו אותו לאחור, עזב את המקום.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלונן חבלות חמורות.

בהמשך פונה המתלונן באמצעות אמבולנס לבית חולים רמב"ם, שם נמצא כי הוא סובל מלצריה במצחו - מחתכים מרובים במצח, באפרכסת ימין ולחי ימין. המתלונן טופל תחת הרדמה מקומית בלידוקאין ועבר ניקוי וחיטוי קפדני בכלורוהקסידן על בסים מים, כיסוי סטירילי, סגירה ראשונית על פצעים בתפרי ניילון 4/0 - 5/0 וחבישה בסטריסטריפ.

בטרם טיעונים לעונש הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, אך תיאר כי חווה הטרדה ואיום מצדו של המתלונן, ופעל מתוך רצון להגן על עצמו ועל קרוב משפחתו ששהה עמו במקום. הנאשם הביע חרטה על התנהגותו והכיר בסבלו של המתלונן.

עוד עלה כי הנאשם נוטה להגיב בתוקפנות מילולית במקרי קונפליקט ואף עשוי להגיב באלימות פיזית על רקע פגיעה בכבוד המשפחה.

שיורת המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להכיר בדפוסים אלימים באישיותו, ונוטה להציג עמדה קורבנית והגנתית סביב אירועים מסוג זה. כמו כן, הנאשם שלל נזקקות טיפולית בתחום האלימות או בכלל, ואף ביטא קושי בהשתלבות בטיפול במסגרת שירות המבחן.

בבדיקה שנערכה לנאשם להימצאות סמים, נמצאו שרידי קנבוס בגופו, בזמן שהיה נתון בתנאי מעצר בית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם נתרם באופן ראשוני מהליך טיפולי במסגרת צו פיקוח מעצרים, אך בעתיד ייאלץ להתמודד באופן מעמיק ונרחב עם רגשותיו ומערכות המגננה בהן עושה שימוש.

שירות המבחן העריך כי קיים סיכון בינוני להישנות התנהגות דומה, ברמת חומרה בינונית.

בשים לב לעמדתו המתנגדת של הנאשם ביחס להשתלבות בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, העדר מוטיבציה והתאמה בעת הנוכחית להשתתפות בהליך טיפולי, שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו של הנאשם. שירות המבחן המליץ להשית על הנאשם ענישה מוחשית בדומות עבודות שירות ופיצוי למתלונן.

ראיות לעונש:

במסגרת הראיות לעונש העיד המתלונן, וסיפר על הנזק הפיזי והנפשי שנגרם לו כתוצאה מהאירוע, כאשר נאלץ להתמודד עם כאבים תקופה ארוכה והצלקות עדיין נותרו על פניו, דבר הגורם לאנשים לשאול אותו לגבי האירוע.

יצוין, כי במהלך העדות ניתן היה לראות כי צלקות משמעותיות עדיין ניכרות בפניו של המתלונן, אשר נגרמו כתוצאה ממעשי הנאשם.

בנוסף, הוגש תיעוד רפואי של המתלונן בהקשר לפציעותיו (טע/1) ותמונות אשר תיעדו את חבלותיו בסמוך לאחר האירוע (טע/2).

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה טען כי הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם הם הגנה על שלמות גופו של אדם מפני אלה התוקפים אותו באמצעות כלי משחית. ב"כ המאשימה הדגיש כי האירוע לא הסתיים בהטחת כוס זכוכית גדולה בפניו של המתלונן ופציעתו כתוצאה מכך, אלא הנאשם המשיך והכה את המתלונן באגרופיו עד שהאחרים הפרידו בין השניים. עוד הדגיש ב"כ המאשימה כי לתקיפה לא הייתה כל סיבה מוצדקת. בנוסף, הפנה ב"כ המאשימה לדברי המתלונן באשר לנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו כתוצאה מהאירוע.

ב"כ המאשימה ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 14 ל- 30 חודשי מאסר בפועל והפנה לעפ"ג 43364-05-23, אשר אף אושר לאחר מכן על ידי בית המשפט העליון וגם לע"פ 1985/18 (טע/3).

ב"כ המאשימה התייחס לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם, וטען כי אין הלימה בין התרשמותו של שירות המבחן מקיומו של סיכון בינוני להישנות עבירות, והתרשמותו כי הנאשם עשוי לפעול באלימות מילולית ופיזית במצבי קונפליקט לבין ההמלצה להטיל עליו עונש בעבודות שירות.

באשר לעונשו של הנאשם, בתוך מתחם העונש ההולם, עתר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך - בינוני של המתחם לו עתר לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם טען כי מדובר באירוע ספונטני ולא מתוכנן, שהתפתח על עניין של מה בכך כפי שמפורט בכתב האישום. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה, חלקה של בית משפט זה, שם בחלקם נקבעו מתחמים המתחילים ב- 9 חודשי מאסר בפועל (טע/4). באשר לעונשו של הנאשם, בתוך מתחם העונש ההולם, ב"כ הנאשם הדגיש את הודאתו המידית של הנאשם במסגרת הליך מוקד, נטילת אחריות על מעשיו והבעת חרטה. עוד הדגיש ב"כ הנאשם, כי הנאשם נעדר עבר פלילי ומתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם מגלה מוטיבציה להתפתחות אישית ולבניית אורח חיים נורמטיבי, גם אם לא הביע מוטיבציה לטיפול במסגרת שירות המבחן עקב הקושי להשתתף בקבוצות. על כן, ביקש ב"כ הנאשם למקם את העונש בתחתית המתחם וכי העונש ירוצה בעבודות שירות.

באשר לפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה, נטען כי מדובר באירוע חמור בהרבה, וכי בשונה מהמקרה שבפניי הנאשם שם שבר בקבוק על ראשו של המתלונן ובאמצעות שברי הזכוכית דקר את המתלונן בחלקי גופו השונים ובין היתר ליד בית השחי, כך שפוטנציאל הנזק היה גבוה מאוד.

דברי הנאשם:

הנאשם אמר כי הוא מצטער מאוד על מעשיו.

דיון והכרעה:

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הם הגנה על שלמות גופו ובטחונו של אדם.

מזה תקופה, האלימות פשטה ברחובות, ואנשים על רקע ויכוחים של מה בכך בוחרים לעשות שימוש באלימות כמוצא ראשון, מבלי לחשוב פעמיים, וגורמים לפגיעות בגוף ובנפש של קורבן המלווים אותם שנים רבות לאחר מכן. בית המשפט העליון הדגיש בשורה של פסקי דין, כי יש להימנע מגישה סלחנית כלפי עבירות אלימות מעין אלו, ולשלוח מסר מרתיע לפיו העונש הראוי בגין עבירות אלו הוא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (ראה רע"פ 489/21 ישראל ביטאו נ' מדינת ישראל (26.1.21)).

הנסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות: הגם שלא קדם תכנון לביצוע העבירות, והאירוע התפתח בשל וויכוח של מה בכך, לנאשם הייתה הזדמנות להפסיק את מעשיו מיד לאחר שניפץ את כוס הבירה על פניו של הנאשם וגרם לו לפציעות. חרף זאת, הנאשם המשיך ותקף את המתלונן באגרופים עד שהאחרים שהיו במקום הפרידו בין השניים. יש להדגיש, כי הנאשם בחר לתקוף את המתלונן באמצעות כוס זכוכית בפניו, אשר ברור היה כי תישבר ותגרום לפציעתו של המתלונן ומכאן החומרה המיוחדת שבמעשה.

הנזק שנגרם מביצוע העבירות והנזק שעלול היה להיגרם: למתלונן נגרמו חתכים מרובים בפנים אשר חלקם הצריכו תפירה והשאירו צלקות על פניו אשר ניכרות עד היום. בנוסף, מעבר לנזק הפיזי שנגרם למתלונן, נגרם גם נזק נפשי, המלווה אותו עד היום, כפי שעלה מעדותו לעניין העונש.

יודגש, כי הנזק עלול היה להיות חמור יותר בשים לב לשימוש בכוס זכוכית כנשק קר והפציעות יכלו להיות חמורות ובהרבה.

אשר למידת הפגיעה: נוכח הבחירה בכלי משחית, המשך התקיפה אחרי הפציעה והנזק שנגרם למתלונן אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

מדיניות הענישה הנהוגה:

הצדדים הפנו אותי לפסיקה ממנה ביקשו ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת. יצוין כי במרבית פסקי הדין אליהם הפנו אותי הצדדים, העונש שהוטל היה מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, למעט מקרה אחד שנסיבותיו שונות מהמקרה שבפניי. באשר לענישה בדרך של עבודות שירות, אליה הפנה ב"כ הנאשם, היא ניתנה רק בשל חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, שאינה רלוונטית לעניינינו.

·  ברע"פ 5377/23 פאדי דכוור נ' מדינת ישראל (19.7.23), אליו הפנה ב"כ המאשימה, האירוע התרחש בקאנטרי, כאשר המבקש ניגש יחד עם אחר, כשהוא אוחז בקבוק בירה, לאדם ושאל אותו למה אתה מסתכל על החברה שלי?, או אז ניגש המתלונן למבקש ושאל אותו למה אתה עם בקבוק ביד?. בשלב זה הטיח המבקש את הבקבוק בראשו של המתלונן ושברו, ובאמצעות שברי הבקבוק שנותרו בידו, דקר המבקש את המתלונן בכל חלקי גופו. בהמשך, היכה המבקש באגרוף בפניו של האחר אשר ניסה להרחיקו מהמקום. למתלונן נגרמו פגיעות בראש ובפלג גוף עליון ולאחר נגרמו פגיעות בלסת. המבקש הורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפה סתם. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל. לאחר שבית המשפט סטה לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, הוטלו על המבקש 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית. המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש, הערעור התקבל והעונש הוחמר ל-15 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה.

·  ברע"פ 489/21 ישראל ביטאו נ' מדינת ישראל (26.1.21) המבקש הורשע בביצוע עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. כעולה מכתב האישום המתוקן, בו הודה המבקש, המתלונן ניגש אל המבקש בקיוסק בעיר, דחף אותו והפילו ארצה. בתגובה, המבקש אחז בחפץ חד, התקדם לעבר המתלונן אשר נסוג לאחור ודקר אותו בבטנו פעמיים. כתוצאה מהדקירות נגרמו למתלונן שני פצעי דקירה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 20 חודשי מאסר בפועל. למבקש עבר פלילי, אך לאור תסקיר שירות המבחן בו צוין רצונו של המבקש להשתלב בטיפול, הושת על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על גזר הדין וקבע כי הרף הנמוך של מתחם העונש ההולם הוא 12 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש עונש של 10 חודשי מאסר בפועל וזאת מאחר וערכאת הערעור אינה נוטה למצות את הדין עם הנאשם, בציינו כי מדובר בעונש החורג לקולא "במקצת" ממתחם העונש ההולם. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

·  ברע"פ 5675/15 רדאוש נ' מדינת ישראל (24.8.15) - המבקש הורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות והכשלת שוטר, לאחר שתקף את המתלונן עם בקבוק זכוכית וגרם לו לפציעה בראשו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל- 24 חודשי מאסר בפועל וגזר על המבקש עונש של 5 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית. ערעור של המדינה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש התקבל, ונגזר על המבקש עונש של 8 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור של המבקש נדחתה.

·  ברע"פ 5655/13 טל עמרם נ' מדינת ישראל (20.11.14) המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה או פציעה כשהעבריין נושא נשק קר. המתלונן הציע למבקש לשתות עמו משקה אלכוהול. בתגובה לכך תקף אותו המבקש וחבט בראשו באמצעות בקבוק המשקה, כך שהבקבוק נשבר על ראש המתלונן. לאחר מכן הטיח את הבקבוק השבור בפניי המתלונן וגרם לו לחתך עמוק של כ-10 ס"מ בפניו, קרוב לאוזנו, שבגינו נזקק לטיפול רפואי בבית חולים. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל, וכי יש להקל בעונשו של המבקש ולתת לו הזדמנות להשתקם על ידי הטלת עבודות שירות. לפיכך, נגזר על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית. המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש, ובית המשפט קיבל את הערעור, וקבע כי מתחם הענישה הראוי עומד על תקופה שבין 9 חודשים לשנתיים מאסר בפועל. עונשו של המבקש הוחמר והועמד על שנת מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

·  בעפ"ג 5026-10-16 נעימי נ' מדינת ישראל (1.11.16), הורשע המערער, לאחר הודאתו, בעבירות של פציעה בצוותא כשהעבריין מזויין ותקיפה סתם על ידי שניים או יותר. המתלונן הוא בעלים של עסק לשטיפת מכוניות. המערער הגיע יחד עם שניים אחרים לעסק ברכב, או אז, פנה אחד מהשלושה למתלונן ואמר לו "מה אתה מפריע לנו בעסקים שלנו?". השלושה והמתלונן נכנסו לתוך המשרד של העסק, ובעקבות חילופי דברים בין המערער תקף המערער את המתלונן בכך שהחל לדחוף אותו לאחור לעבר השולחן במשרד. בהמשך, המערער נטל בקבוק זכוכית שהיה מונח על השולחן, והיכה במתלונן בפניו באמצעות הבקבוק, וכן, יחד עם נאשם אחר היכה נמרצות במתלונן באמצעות אגרופים וחבטות לאזור פלג הגוף העליון, כל זאת בזמן שחברם עמד בסמוך לדלת והחזיק את הידית על מנת לוודא שאנשים לא ייכנסו למשרד. למתלונן נגרם פצע פתוח באזור האף באורך של כ-1 ס"מ, וכן שפשוף שטחי באזור בפריאטלי מצד שמאל ונפיחות קלה מתחת לעין. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על המערער נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נדחה.

·  בת"פ 65674-12-22 מדינת ישראל נ' גבריאל גל (27.3.24), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה ופציעה כשהעבריין מזוין. שעה שהמתלונן שטף את רכבו של אביו מתחת לבניין באמצעות צינור מים וגרניק, התפתח בין הצדדים דין ודברים. באותן נסיבות תקף הנאשם את המתלונן בכך שהיכה בראשו באמצעות ראש הגרניק. המתלונן נסוג לאחור, בעוד הנאשם ממשיך לתקוף אותו באגרופים בפניו ובחזהו וכשהוא ראה שהנאשם מנסה לתפוס את ראש הגרניק, תפס אותו המתלונן ובכך הצליח למנוע את המשך התקיפה. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 ל-18 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום מצא לנכון לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום ועל הנאשם הוטלו 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

·  בת"פ 22951-12-23 מדינת ישראל נ' סעדי (4.6.24) (גזר דין שניתן על ידי), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בביצוע עבירות איומים בצוותא, גניבה בצוותא ופציעה כשהעבריין מזוין. עת ירד המתלונן מהאוטובוס הגיח הנאשם, התקרב למתלונן וריסס את פניו באמצעות גז מדמיע. בשלב זה תפסו את המתלונן בידיו שני אחרים, והנאשם הוציא חפץ חד והחל לדקור את המתלונן בראשו, ברגלו הימנית ודחף אותו ארצה. בנוסף, הנאשם איים על המתלונן לבל יקרא למשטרה. למתלונן נגרמו חבלות והוא אושפז בבית חולים. באותו מקרה קבעתי כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

·  בת"פ 25004-08-22 מדינת ישראל נ' טובול (18.1.23) (גזר דין שניתן על ידי), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין. הנאשם נטל סכין מיחידת הדיור אותה שכר מהמתלונן ודקר באמצעותה את המתלונן בבטנו, לאחר שהאחרון דרש כי יפנה את היחידה. המתלונן נפל על הרצפה והנאשם המשיך ודקר אותו באמצעות הסכין בזרוע ידו השמאלית. בהמשך לקח הנאשם מוט ברזל והכה את המתלונן בראשו. למתלונן נגרמו חבלות והוא אושפז בבית חולים. באותו מקרה קבעתי כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, וגזרתי על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

·  בת"פ 11046-07-20 מדינת ישראל נ' טסמה (4.2.21), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה סתם, פציעה כשהעבריין מזוין ותגרה. מדובר בקטטה שהתרחש בקיוסק. לאחר חילופי דברים דחף נאשם 2 את נאשם 1 בחזהו על מנת להרחיקו. בין היתר, נאשם 1 לקח בקבוק בירה הניפו באוויר. בהמשך תקף נאשם 1 את אחד הנוכחים באופן שנתן לו שתי מכות אגרוף בפניו. בהמשך התפתחה קטטה בין נאשם 2 לנאשם 1 במהלכה נאשם 1 דקר את נאשם 2 באמצעות שברי בקבוק וגרם לו לחבלה. הצדדים הגיעו להסדר אשר כלל גם ענישה מוסכמת ובהתאם להסדר הוטל על נאשם 1 עונש של 9 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, הופעלו שני מאסרים על תנאי חלקם בחופף וחלקם במצטבר, כך שסך הכל הוטל על הנאשם לרצות 14 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

·  בע"פ 1985/18 דורון אביטן נ' מדינת ישראל (21.6.18), אליו הפנה ב"כ המאשימה, המערער הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות. הנאשם הלם בראשו של המתלונן באמצעות מגב ולאחר שהמתלונן נפל הנאשם המשיך להלום בו בכל חלקי גופו. המתלונן אושפז, ונזקק לניתוח ברגלו בשל שבר ריסוק בשוק. נגרמו לו חבלות רבות גם בראשו, והוא נזקק לשני תפרים וסיכות בראשו. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם למעשים הנדונים הוא בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל. על המערער נגזר עונש של 32 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט העליון נדחה.

·  בת"פ 63001-02-24 מדינת ישראל נ' עבדאללה (21.4.24) (שניתן על ידי), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין. המתלונן ישב במכולת, הנאשם הגיע למקום ובעקבות דין ודברים בין השניים, הנאשם הכה את המתלונן באמצעות בקבוק בחלק השמאלי של בטנו. לאחר מכן, אחז הנאשם בראשו של המתלונן והצמיד אותו לקיר והכה בראשו ובפניו של המתלונן באמצעות הבקבוק, שלא נשבר, וגרם לא לפצע בראש. במקרה זה קבעתי כי מתחם העונש ההולם נע בן 9 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל, לרבות נסיבות ביצוע העבירות, הנזק שנגרם למתלונן ואת מדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

בעניינו של הנאשם, לא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות סטייה ממתחם העונש ההולם לא לקולא ולא לחומרא.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם שקבעתי:

לקולא, שקלתי את העובדה, כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. כך גם נתתי דעתי לכך שאין לחובתו של הנאשם עבר פלילי.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהתרשמות שירות המבחן באשר לקיומו של סיכון בינוני להישנות עבירות דומות בחומרה בינונית. שירות המבחן התייחס לגורמי הסיכון, אשר מחד כוללים קושי להכיר בחלקים תוקפניים באישיותו של הנאשם, ומשכך הוא מגיב בתוקפנות מילולית במצבי קונפליקט ואף עשוי להגיב באלימות במקרים של הפרת ערך כבוד המשפחה, שימוש של הנאשם בחומרים אסורים בעת שהיה נתון במעצר בית ובפיקוח שירות המבחן, והעדר מוטיבציה לטיפול. מאידך, שירות המבחן שקל את גורמי הסיכוי הכוללים בין היתר מוטיבציה להתפתחות אישית ושאיפה לנהל חיים נורמטיביים כמו גם נטילת אחריות על מעשיו והעדר הרשעות קודמות לחובתו.

אינני מתעלמת מהמלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש לריצוי בעבודות שירות, אך סבורני כי המלצה זו לא עומדת בהלימה עם הסיכון להישנות עבירות בעתיד מצדו של הנאשם ועם מתחם העונש ההולם אותו קבעתי לעיל.

אמנם תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר חשוב לבית המשפט, אך עם זאת, הלכה היא כי תסקיר שירות המבחן איננו מחייב את בית המשפט, אשר בוחן מגוון שיקולים רחב יותר מאלו אותם בוחן שירות המבחן (רע"פ 2208/16 יוסף גוהר נ' מדינת ישראל (17.5.16)).

לאחר ששקלתי את מלוא השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו של הנאשם בין המועדים 13.2.23-6.3.23.

ב. מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת אלימות מסוג פשע, ויורשע בגינה.

ג. הנאשם ישלם למתלונן פיצוי כספי בסך 5,000 ₪, אשר ישולם עד ליום 1.01.25. המאשימה תעביר את פרטי המתלונן למזכירות בית המשפט.

הפיצוי ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה,

ניתן לשלם את הפיצוי באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

לא מצאתי בנסיבות תיק זה להטיל עונש של קנס.

אני מעכבת את ביצוע רכיב המאסר בפועל ב- 30 יום על מנת לאפשר לנאשם לעבור הליך של מיון מוקדם בבית הסוהר. על הנאשם להתייצב לריצוי המאסר בפועל בתאריך 5.9.24 שעה 9:00 בבית מעצר קישון.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, ב' אב תשפ"ד, 06 אוגוסט 2024, במעמד הצדדים.