1

המשיב מבקש לדחות על הסף בקשה למתן צו פיקוח ומעקב נגד המשיב, בהתאם לסעיף 12 לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו -2006 (להלן: "החוק"), בעניינו של המשיב, לאור העובדה שהבקשה הוגשה לבית המשפט בשיהוי, כחודשיים לאחר שחרור המשיב ממאסר, שלא בהתאם להוראות סעיף 12(ד) לחוק, המורה כי הדיון בבקשה יתקיים סמוך לאחר מתן גזר הדין, לפני שחרורו של הנאשם ממאסר. במצב זה, טען ב"כ המשיב כי ביהמ"ש רשאי לדון בבקשה רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו", ואלו אינם מתקיימים בענייננו.

המשיב הורשע לאחר שמיעת הראיות, בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, על פי סעיף345 (ב)(5) בצירוף סעיף 345(א)(1),(4) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 382(א) בצירוף סעיף 380 לחוק הנ"ל, וביום 23.2.10 נדון ל- 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, ולמאסר על תנאי.

ביום 24.11.14, נערכה למשיב תכנית לשיקום מונע בקהילה, בכפוף לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו - 2006, תיקון מס' 3, התשע"א - 2011, פרק ג'1, בהסתמך על אבחון והמלצות וועדת שע"מ (שיקום עבריינות מין), בהסכמת המשיב, במסגרתה הומלץ כי פרטיה יהוו תנאי מתנאי הפיקוח לכל תקופת הרישיון, שעתיד להסתיים ביום 23.4.16, כלהלן:

א.    המשיב יתגורר בבית הוריו, בדימונה.

ב.     המשיב ישתלב בטיפול קבוצתי ייעודי לעברייני מין.

ג.       המשיב ישתלב בטיפול פרטני אצל רכזת רש"א בדימונה - הגב' אלה אבוטבול.

ד.     המשיב יעבוד במשרה מלאה, בין השעות 7:00 - 17:00, יציג תלושי שכר באופן סדיר ויעמוד בפיקוח תעסוקתי.

ה.    כן הומלץ על מעצר בית לילי, החל מהשעה 22:00, למעט בימי שלישי, מהשעה 23:30, בשל הטיפול הקבוצתי.

הנאשם השתחרר על ידי וועדת השחרורים ב ביום 23.12.14. בין תנאי השחרור של הוועדה נאמר:

"צו פיקוח על עברייני מין יהווה תנאי מתנאי השחרור. שחרורו אינו מותנה בקבלת צו הפיקוח. ב"כ היועמ"ש תפעל בהקדם להוצאת צו הפיקוח."

2

ביום 11.2.15 נערכה למשיב הערכת מסוכנות, על פיה נמצא, כי רמת מסוכנותו הינה בינונית, ולאור זאת המליץ קצין הפיקוח ביום 15.2.15 על צו פיקוח, כאמור בבקשה, ההמלצה נשלחה לפרקליטות ביום 17.2.15, והבקשה לצו פיקוח הוגשה לביהמ"ש אך ביום 22.2.15, ונקבעה לדיון ליום 1.3.15.

המבקשת עותרת בבקשה ליתן צו פיקוח ומעקב למשך 24 חודשים, בתנאים האמורים בבקשה.

טענות הצדדים

לטענת המשיב, פרט לתיק זה אין לו עבר פלילי נוסף, הוא עבר טיפול ייעודי ממושך בבית הסוהר ומצוי בקשר עם רש"א במסגרת שחרור מוקדם. הוא משתתף בטיפול קבוצתי, ושחרורו אינו מותנה בקבלת צו פיקוח.

מנגד, טען ב"כ המבקשת, כי יש לקבל את הבקשה לצו פיקוח לשם ההגנה על האינטרס הציבורי מפני ביצוע עבירות מין, שאינטרס זה עולה על הפגיעה באינטרס של המשיב להשתחרר ללא צו פיקוח, מה גם שלדבריו, מדובר בתנאים מידתיים. כמו כן טען כי בוועדת השחרורים נקבע כי צו פיקוח על עברייני מין יהווה תנאי מתנאי שחרורו, ובכך יש כדי לאפשר דיון בבקשה על אף האיחור בהגשתה.

דיון

ככלל יכלים להיות טעמים מיוחדים המצדיקים היזקקות לבקשה לאחר המועד הקבוע בחוק, כאשר ההערכה מצביעה על סיכונים ספציפיים בהעדר פיקוח, ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה.

בענייננו מדובר במשיב שריצה מאסר בגין עבירה של אינוס בנסיבות מחמירות בצוותא חדא ותקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, ונקבעה לגביו רמת מסוכנות בינונית. יש להצטער על כך שהבקשה לצו פיקוח הוגשה בשיהוי רב, ולא הוגשה קודם לכן, שכן הגשת הבקשה באיחור פוגעת בזכויות הנאשם, בכך שהיא מבקשת להטיל עליו הגבלות באופן מפתיע לאחר שחרורו מן המעצר, ובתנאים רגילים.

באשר לקשר בין תנאי שחרורו של המשיב על ידי ועדת השחרורים ובין קיומו של צו פיקוח נראה לי שיש לכאורה סתירה בנוסח ההחלטה, כאשר נקבע מצד אחד כי צו פיקוח יהווה תנאי מתנאי השחרור, ומצד אחר נקבע כי שחרורו אינו מותנה בקבלת צו פיקוח. בקשר לכך נראה לי כי משמעות הדברים היא כי עצם השחרור אינו מותנה מראש בכך שיינתן צו פיקוח , דבר שאינו תלוי בהחלטת הוועדה אלא בהחלטה של בית המשפט המוסמך לכך, אך ב"כ היועמ"ש נדרש על פי החלטת הוועדה לפעול בהקדם להוצאת צו פיקוח, ובה במידה שיוצא צו פיקוח על ידי בית המשפט, יהווה צו הפיקוח חלק מתנאי השחרור.

לאחר ששקלתי את העניין, נראה לי שיש בנסיבות העניין טעם מיוחד המצדיק דיון בבקשה לגופה, אך בשל האיחור בהגשת הבקשה תהא אפשרות להתחשב בכך בדיון בבקשה לגופה.

3

לאור זאת אני דוחה את הבקשה לדחייה על הסף וקובע לדיון בבקשה לגופה ליום 16.3.15 שעה 13:00.

יש להודיע לב"כ הצדדים. ב"כ המשיב יודיע על כך למשיב.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ה, 11 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.