1

עניינה של הבקשה, שהוגשה לאחר שנסתיים משפטו של המשיב בהרשעה ובגזר דין, במתן הוראות ביחס לשני מוצגים: אשר למוצג ב' (המחאות) - המשיב מותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט; ככל הנוגע למוצג א', המדובר הוא בדרכונו של עד התביעה ניהאד מלחם, אותו מבקשת המאשימה להשיב לידי העד. בתגובה שנתן המשיב הוא מביע את התנגדותו להשבת הדרכון לידי העד, בשל עתירה שהגיש המשיב בקשר עם הגשת כתב אישום נגד העד מלחם. בנסיבות אלה הוא סבור, כי יש להותיר את דרכונו בידי המאשימה, עד כי תתברר עתירתו.

דין הבקשה להתקבל על שני חלקיה. ככל הנוגע למוצג ב' (המחאות), נוכח עמדת המשיב הנני מורה על השבתן לבעליהן, כפי שביקשה המאשימה. וככל המדובר בדרכונו של העד מלחם, הגשתה של עתירה אינה מהווה טעם ראוי לעיכוב יציאתו של העד מן הארץ (זו משמעותה של הותרת הדרכון בידי המאשימה), ודאי לא בהליך שלפניי, שנסתיים זה מכבר, לאחר שהעד כבר העיד (ונראה כי זה היה הטעם להפקדת דרכונו בידי המאשימה). על כן יש להיענות גם לחלק זה של הבקשה, וכך אני מורה.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ה, 29 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.