1

מונחת לפנינו בקשה של YNET - ידיעות אינטרנט להורות על העברת קלטת וידאו שהוגשה כראיה במסגרת ת"פ 5122-01-13 מדינת ישראל נגד קורסונסקי, לשם הצגתה באמצעי התקשורת.

הרקע

ביום ה - 28.1.13 הוגש כתב אישום כנגד מר גבי קורסונסקי (להלן: "הנאשם"), במסגרתו הואשם ב-14 עבירות של שוד בנק ובביצוע עבירת רצח. במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 2.3.14 הוצגה קלטת וידאו בה נצפה הנאשם בעת מעצרו על ידי המשטרה.

אתר האינטרנטYNET, באמצעות הכתבת לענייני משפט, גב' נעמה כהן פרידמן (להלן: "המבקשת"), עותרת לקבל לידיה העתק מקלטת הוידיאו על מנת לפרסמה במסגרת כתבה על תיק זה.

על פי הנטען, האירועים נושא כתב האישום, פורסמו זה מכבר בתקשורת ולא הוטל עליהם כל חיסיון ו/או כל צו איסור פרסום. לשיטתה של המבקשת, הבקשה אינה פוגעת בנאשם כלל ועיקר, שהרי קלטת זו כבר הוצגה בפני בית המשפט. לבקשה זו התנגדו הן ההגנה והן המאשימה.

2

הכרעה

דין הבקשה להידחות.

בע"פ 5127/11 רשות השידור נ' רוני רון ומארי פיזם (פורסם בנבו, 10.10.2011; להלן: "עניין פיזם") אישר בית המשפט העליון את החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז, שלא לאפשר את פרסומן של קלטות השחזור והחקירה של האשמים ברצח רוז פיזם ז"ל. בעניין פיזם הנ"ל דן בית המשפט העליון בבקשתם של גופי תקשורת שונים לפרסום קלטות שחזור וחקירה של הנאשמים דשם, וזאת לאחר סיום ההליך הפלילי בעניינם שהסתיים כאמור בהרשעתם. בית המשפט העליון אסר את פרסום הקלטות וקבע כי תכליתה של ההוראה האוסרת את פרסום החקירות הינה מניעת פגיעה לא נחוצה בכבודם של אותם נחקרים, אשר כבר נשפטו והורשעו ברצח מזוויע, ולמנוע הוצאתם מד' אמותיו של חדר החקירות אל כיכר השוק:

"היחשפות הנחקר, בתמונתו ובקולו, שקולה כמתן היתר לכול להציץ אל הנחקר ברגעי שפל וביזיון, ועתים במלוא עליבותו. אכן, לא תמיד מעורר עניינם של הנחקרים אהדה בלב הציבור ועניינם של המשיבים 1 ו-2 - יוכיח: בית המשפט המחוזי הרשיעם בביצוע מעשה זוועה... אלא שחוק הנועד להגן על כבודו של אדם נבחן דווקא באותם מקרים בהם החוק משמש להגנתם של הנקלים שבחברה. ההגנה על כבוד האדם היא ערך עליון בשיטתנו החוקית, היא מצויה ברוב זכויות האדם המנויות בחוקי היסוד; ממנה נגזרות זכויות אדם נוספות כמו הזכות לשוויון. זוהי זכות העומדת לאדם באשר הוא אדם: היא עומדת לנחקר ועומדת לאסיר...".

על עניין פיזם חלשה הוראת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 (להלן: "חוק חקירת חשודים"), הקובעת איסור פלילי על פרסום תיעוד חזותי של חקירה ללא אישור בית המשפט.

באותו עניין נאמר, שתכליתו של סעיף 13 לחוק חקירת חשודים כוללת הן את אינטרס השמירה על טוהר ההליך הפלילי, הן את אינטרס השמירה על כבודו של הנחקר.

3

בענייננו אין תחולה לסעיף האמור, שכן עסקינן בתיעוד מעצרו של המשיב, ולא בתיעוד חקירתו. עם זאת, הרציונאל העומד בבסיס ההחלטה בעניין פיזם יפה גם לענייננו. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מחייב את ההגנה על כבודו של הנאשם, וזאת כעקרון כללי העומד לנגד עיניו של בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו.

בענייננו, מבחינת האינטרס הציבורי, פרסום הקלטת עלול לפגוע בהליך פלילי תלוי ועומד בבית המשפט. בנוסף, ככל שהדברים אמורים בנאשם, קבלת הבקשה משמעותה פרסום קלטת המתארת את מעצרו של אדם, שעניינו טרם הוכרע, באופן אשר עלול להביא לחריצת דינו של הנאשם על ידי הציבור בטרם קיבל את יומו בבית המשפט תוך פגיעה בכבודו.

לא זו אף זו, אם בעניין פיזם קבע בית המשפט שכאשר מדובר בנחקר שנגזר דינו, אין להתיר לציבור להציץ אל התנהגותו ברגעי שפל וביזיון, שעה שהוא נחשף במלוא עליבותו, והעדיף את האינטרס של הנאשמים על פני זכות הציבור לצפות בקלטות החקירה נכונים הדברים ביתר שאת כשמדובר בנאשם שטרם נגזר דינו.

אכן, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת גם הן זכויות נעלות בשיטת המשפט הישראלית. עם זאת, אין בתוכנה של הקלטת המבוקשת כדי לספק צורך תקשורתי שלא יבוא על סיפוקו על ידי דיווח על אודות התנהלות המשפט, אשר מתנהל בדלתיים פתוחות. משכך, איזון האינטרסים הנוגדים בעניין זה נותן כי ההגנה על כבודו של הנאשם תהא על העליונה, וכי אין להיעתר לבקשה.

סיכומם של דברים - דין הבקשה להידחות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה למבקשת שאינה צד להליך זה.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ד, 11 מאי 2014, בהעדר הצדדים.