1

השופט א' דראל:

לפנינו שתי בקשות מטעם הנאשם 4 (להלן: המבקש): האחת - להורות על הפרדת משפטים כך שההליך בעניינו של המבקש יתנהל בנפרד, וזאת מכוח סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי); והשנייה להשבת רכב תפוס.

הבקשה להפרדת משפטים

1.                  ביום 3.12.2021 הוגש נגד המבקש ושלושה אחרים כתב אישום שביסודו אירוע שהביא למותו של מוחמד עבד אל קאדר (להלן: המנוח), לחבלה חמורה לאדם נוסף ולניסיון לפגוע באביו של המנוח.

2.                  לפי המתואר בכתב האישום, הנאשמים, לרבות המבקש, קבעו להיפגש בירושלים ביום 14.11.2021, לצורך תקיפת המנוח ואביו, משנודע להם כי הם נמצאים בעיר לצורכי עבודה באותו יום. הוסכם שהמבקש ישמש כנהגו של נאשם 1 במהלך התקיפה (סעיף 4). בהמשך לכך ולצורך ביצוע התקיפה, לפי הנטען, ניסו שניים מהנאשמים לאתר את רכבו של אביו של המנוח בירושלים, בעוד שהמבקש רכב על קטנוע בבעלותו, בסמוך לשני הנאשמים. לאחר מכן, הנאשמים נפגשו בגן הפעמון, ולאחר שאחד הנאשמים הביע חשש מפני שוטרים סמויים קיפלו המבקש ונאשם אחר את לוחית הזיהוי של הקטנוע של המבקש, מתוך ידיעה כי התקיפה עומדת להתרחש ומתוך כוונה שלא יוכלו לזהות את האופנוע, ולשייכו לתקיפה (סעיף 14).

2

3.                  כתב האישום מתאר כי נאשם 1 עבר מרכב שבו היה לקטנוע, תוך שהוא מחזיק אקדח מסוג "גלוק". נאשם 1 והמבקש רכבו על הקטנוע לעבר הבית שבו עבדו המנוח ואביו. נאשם 1 ירד מהקטנוע וקרא לעבר המנוח שעמד במרפסת הבית. המנוח קילל את נאשם 1 ואת המבקש. באותו שלב חברו הנאשמים האחרים אל נאשם 1 ואל המבקש, ואז החלו שניים משלושת הנאשמים האחרים לירות לעבר המנוח, אביו ונפגע נוסף.

4.                  כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים האחרים ונגד המבקש ייחס לאחרים עבירה של רצח, לצד עבירות נוספות, בעוד המבקש הואשם בתקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 382(א) ו- 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

5.                  לטענת המבקש יש להפריד את המשפטים ולדון בעניינו בהליך נפרד שיתנהל בבית משפט השלום. לטענתו הוא מואשם בעבירות שונות מהנאשמים האחרים; הוא אינו מואשם בקשירת קשר; ולא נטען שהיה שותף לתקיפה הפיזית או ידע על קיומו של אקדח בידי הנאשמים האחרים.

6.                  המבקש טוען שאין מדובר ב"פרשה אחת", וממילא הראיות הנוגעות לעבירות המיוחסות לו הן דלות, מצויות בפריפריה של האירוע, וכן לשיטתו שאלת כיפוף לוחית הרישוי היא שאלה משפטית יותר מאשר עובדתית, ולכן, לדידו, אינה מצריכה הכרעה בשאלות מהימנות ביחס לנאשמים האחרים. לטענתו, טעמי יעילות דיונית, ומניעת עינוי דין, מצדיקים למנוע את המתנתו עד לסוף המשפט נושא הליך זה לצורך הכרעה בסוגיות שנוגעות לו, שלטענתו הן פשוטות יחסית. מכל מקום הוא טוען כי לא מתקיימת הזיקה הנדרשת בינו לבין האחרים, על מנת שיצורפו לכתב אישום אחד.

7.                  המשיבה מתנגדת לבקשה. לשיטתה, המדובר במסכת עובדתית אחת של מעשים שהתרחשה כולה ביום אחד בתיאום בין הנאשמים, והסתיימה במות המנוח. כמו כן נטען כי בנסיבות העניין המבקש נפגש עם יתר הנאשמים ביום התקיפה; נסע סמוך אליהם במהלך הניסיונות לאתר את קורבן התקיפה; ואף הוביל את אחד הנאשמים כשברשותו אקדח לזירת הרצח. משכך, טוענת המשיבה כי אין להורות על הפרדת האישומים. המאשימה מוסיפה כי ההפרדה תחייב ניהול משפט כפול, כאשר העדים ייאלצו להעיד פעמיים על אותה מסכת עובדתית.

3

8.                  לאחר בחינת טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

9.                  סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי מקנה לבית המשפט את הסמכות להפריד משפטם של נאשמים בכתב אישום אחד, וקובע כי -

בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים"

10.              לעניין תכליתו של סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי נקבע כי הוא נועד לאפשר ניהול הליך פלילי באופן ממצה, תוך שמירה על זכויותיהם של נאשמים, בד בבד עם שמירה על ניהול תקין ויעיל של ההליך (ר' ע"פ 11426/03 אחמד חואמדה נ' מדינת ישראל, פיסקה 34 (31.12.2008)).

11.              טרם נקיטת ההליך הפלילי מוקנית למשיבה הסמכות לצרף אישומים בכתב אישום אחד. בהקשר זה קובע סעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי כי -

"מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר" (הדגשות הוספו - א.ד).    

הנה כי-כן, המאשימה רשאית לאחד את משפטם של נאשמים שונים בהתקיים אחד משני תנאים חלופיים. התנאי האחד עוסק במיהות הנאשם, ולפיו על כל אחד מהנאשמים להיות מואשם לפחות באחת מהעילות בכתב האישום. התנאי האחר עוסק במהות המעשה, ומאפשר איחוד משפטים כשמדובר במספר מעשים קשורים, שהם בגדר פרשה אחת. די בהתקיימותו של אחד התנאים בלבד לשם איחוד כתבי האישום.

4

12.              בין השיקולים יש למנות את הרצון לקדם יעילות דיונית המושגת בניהול הליך אחד ובשמיעת העדים פעם אחת, לצד צדק מהותי המושג בהערכה אחידה של מהימנות העדים, ובאפשרות לקבוע מדרג ענישה על פי חלקו של כל נאשם במסכת העובדתית כפי שנקבעה בהכרעת הדין (ר' בג"ץ 4451/04 יוסף קסטוריאנו נ' ח.כוחן, פיסקה 3 (16.6.2004)).

13.              בענייננו, לפי הנטען בכתב האישום, היה המבקש חלק בלתי נפרד מהמסכת המתוארת בכתב האישום ונטל בה חלק, כפי שפורט לעיל. מכאן שקיימת זיקה מספקת בין המבקש לבין הנאשמים האחרים ואין הצדקה להפרדת האישומים, שתביא לניהול שני הליכים מקבילים, להעדת חלק מהעדים פעמיים, ולסרבול שאין בו צורך.

14.              על יסוד האמור, אנו דוחים את הבקשה.

הבקשה להחזרת תפוס

15.              לבקשה זו אין למעשה התנגדות למעט עמדתו של נאשם 3, שהסכים להחזרת האופנוע בכפוף להצהרה של המאשימה כי היא בדקה את האופנוע ואין עליו שום אמצעי איתור. המאשימה הודיעה כי כל הפעולות שנעשו לגבי האופנוע תועדו בתיק החקירה וכי אין בדעתה לבצע פעולות נוספות. משכך אין מניעה מלהורות על החזרתו של האופנוע לידי המבקש.

16.              עם זאת, וכדי למנוע טענות בעתיד, ניתנת לכל אחד מהנאשמים האחרים שהות של 10 ימים להודיע אם הם מבקשים לערוך בעצמם בדיקה של האופנוע על ידי מומחה מטעמם בטרם החזרתו. ככל שלא תימסר הודעה האופנוע יוחזר בחלוף פרק זמן זה. ככל שתוגש בקשה, יצוין בה פרק הזמן הדרוש לביצוע הבדיקה. בכפוף לכך, וככל שלא תוגש בקשה, האופנוע התפוס יוחזר לבעליו.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשפ"ב, 13 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר ההחלטה לבאי כוח המבקש, המשיבה וכן באי כוח הנאשמים האחרים.