1.  הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של כניסה וישיבה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) בצירוף 12(4) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") והפרעה לעובד ציבור, לפי סעיף 288א(1) לחוק העונשין.

2.  על פי הנטען בחלק הכללי של כתב האישום, בתאריך 07/10/2023 פתח ארגון "חמאס" במתקפה רצחנית כנגד אזרחי מדינת ישראל, במסגרתה פלשו מחבלים רבים לשטח מדינת ישראל וביצעו מעשי טבח וזוועה כנגד אזרחי מדינת ישראל. בעקבות כך, הוכרז במדינת ישראל אר נותר בעינו במועד הרלבנטי לכתב האישום.

3.  על פי נטען בחלק העובדתי ביום 4.5.2024 בשעה 17:23 לערך, שהו הנאשמים שהינם תשובי האזור בתא המטען של רכב נושא לוחית רישוי ל.ז 65212103 שהגיע למחסום א-זעיים, מכיוון שטחי האזור לשטח מדינת ישראל, בכוונה להיכנס לשטחי מדינת ישראל.

4.  בעת הבדיקה במחסום הבחין חייל המוצב במחסום בעמדת הבידוק, כי הנאשמים מסתתרים בתא המטען.

5.  המאשימה הגישה טעון בכתב ובטיעוניה בע"פ הפנתה לנסיבות האירוע, וכן לערכים המוגנים בהם פגעו הנאשמים במעשיהם. צוין, כי בהתאם למדיניות הענישה, ופסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים מהעת האחרונה, יש לקבוע את המתחם החל מחודשיים ימי מאסר ועד 7 חודשים. בנסיבות בהן הנאשמים 1 ו-3 נעדרי רישום פלילי ביקשה להטיל על כל אחד מהם עונש המצוי בתחתית המתחם, למשך 3 חודשים לצד ענישה נלווית, ועל נאשם 2 לו רישום עבירות של נשק, 5 חודשים, לצד ענישה נלווית.

6.  ב"כ נאשם 3 ציין בטיעונו כי הנאשם 3 נשוי ואב ל-4 ילדים, נעדר רישום פלילי אשר כניסתו נועדה לשם חיפוש מקור פרנסה. צוין, כי בעבר ניתנו לנאשם היתרי כניסה לתחומי ישראל. לדעת ב"כ הנאשם, העבירה בוצעה טרם מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים (עפ"ג 65843-05-24 מדינת ישראל נגד ג'נאגרה ואח'), ועל כן יש להחיל את העונש שהיו נהוג לגזור עד לאותו מועד, קרי מ-30 ימי מאסר ועד 6 חודשים, ובהתאם לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם. בנוסף צוין, כי במהלך השבוע הבא יחול חג הקורבן ואף מטעם זה קיימת הצדקה להטיל עונש לתקופה קצרה מזו שהתבקשה על ידי המאשימה.

7.  ב"כ נאשם 1 הצטרף לטיעוני ב"כ נאשם 3. הוסף, כי הנאשם נשוי ואב לשתי קטינות. אשת הנאשם חולה ומתקשה לתפקד ללא תמיכת הנאשם לצדה. בעניין ג'נאג'רה נטען, כי שיקול הדעת נותר בפני הערכאה הדיונית, מבלי שנקבעה קביעה גורפת באשר למתחם לו עותרת המאשימה בעבירה זו, ואף מטעמים של אחידות בענישה או "אפליה" בין נאשמים, כמאמר ההגנה, יש מקום לקצוב את העונש לתקופה שלא תעלה על 30 יום. עוד צוין, כי במקרה דנן, יוחסה לנאשמים עבירה מופחתת של ניסיון, ואף מטעם זה יש להסתפק בתקופת מאסר של 30 יום.

8.  ב"כ נאשם 2 הצטרף לטיעוני חבריו, ב"כ נאשמים 1 ו-3. על פיו, אין להחיל החמרה רטרואקטיבית. צוין, כי הנאשם הינו בחור צעיר כבן 19 נעדר רישום פלילי, ועל כן ביקש שיוטל עליו עונש מאסר למשך 31 יום.

9.  הערכים המוגנים בהם פגעו הנאשמים במעשיהם הינם ידועים ונוגעים בזכות המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, שלום הציבור וביטחונו. הנאשמים פגעו בערך מוגן נוסף של כיבוד שלטון החוק ופעולת רשויות אכיפת החוק. הנאשמים נתפסו מסתתרים בתא מטען של רכב, כך שהמדובר באירוע בו קיים ממד של תכנון מוקדם, ופעולה שנועדה להכשיל את עבודת החייל במחסום.

10.  בהתייחס לטענה כי הנאשמים הורשעו בעבירה מופחתת של ניסיון בלבד ראיתי להעיר את הדברים הבאים. הניסיון הפלילי לבצע עבירה מתבטא בהתנהגות שהיא חלק מהותי מתוך העבירה המושלמת. לפיכך, ביצוע ניסיון עשוי לפגוע בהרגשת האמון והביטחון של הציבור (להרחבה ראו: פלר - יסודות בדיני עונשין, בעמוד 61). בדרך כלל, אי-השלמת עבירה נובעת מנסיבות חיצוניות לדרך ביצועה. כך גם בענייננו, עת העבירה בה הורשעו הנאשמים לא הושלמה אך מפאת ערנות החייל במחסום, כאשר התקיים אצל הנאשמים אותו יסוד נפשי הנדרש לביצוע העבירה המושלמת, כמו גם היסוד הנפשי המיוחד בעבירת ניסיון - מטרה להשלים את ביצוע העבירה (ראו לדוגמה: ע"פ 5150/93 סריס נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(2) 183, 186 (1994); עניין שובין, בעמוד 937)." זאת ועוד, מאז נכנס תיקון מס' 39 לחוק העונשין לתוקפו, "כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על ניסיון" (סעיף 34ד לחוק העונשין). פרט לכך, לנאשמים לא מיוחסת רק עבירת ניסיון או עבירה אחת מחוק הכניסה לישראל, אלא עבירה נוספת של הפרעה לעובד ציבור. אכן עבירת ההפרעה במקרה זה נלווית לעבירה מחוק הכניסה לישראל, אולם נסיבות האירוע עצמו, לרבות התכנון המוקדם ודרך ביצוע העבירות, אינם מאפשרים לטעמי לקבוע מתחם עונש הולם, ברף תחתון, לתקופה קצרה מזו שנקבעה על ידי בתי המשפט המחוזיים, לרבות בעניין ג'נאג'רה שניתן ביום 6.6.2024. מטעם זה, איני גם סבור כי פסיקה מנחה זו של בית המשפט המחוזי בירושלים יוצרת אפליה בין נאשמים, שכן היא מיישרת קו עם אותן פסיקות שניתנו במחוזות אחרים עוד קודם לכן, לאורך כל תקופת החירום, ואף טיעוני המאשימה במהלך תקופה זו תאמו את אותן פסיקות.

11.  בנסיבות אלו, מתחם העונש ההולם יחל מחודשיים ימי מאסר ועד שבעה חודשים, לצד ענישה נלווית.

12.  בבחינת העונש המתאים לנאשמים בתוך המתחם, יש להביא במסגרת שיקולי הענישה את הנסיבות הבאות: הנאשם 1 כבן 25 נשוי ואב לשתי בנות. הבאתי במסגרת שיקוליי את הודאתו בפתח דיון ההקראה, נסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי סנגורו, וכן היותו נעדר רישום פלילי קודם. נאשם 2 כבן 20 נטל אחריות על ביצוע העבירות בפתח דיון ההקראה. לחובתו של נאשם זה רישום פלילי הכולל עבירת נשק משנת 2020 בגינה ריצה מאסר קצר, כך שבעניינו של נאשם זה קיים אינטרס מובהק למנוע את כניסתו לתחומי ישראל, ודאי בתקופה ביטחונית רגישה זו. נאשם 3 כבן 36 נשוי ואב ל-4 ילדים, הנאשם נטל אחריות על ביצוע העבירות בפתח דיון ההקראה והוא נעדר רישום פלילי קודם.

13.  באיזון בין שיקולי הענישה, יש לקבוע את עונשם של נאשמים 1 ו-3 בתחתית המתחם ואת עונשו של נאשם 2 בחלקו התחתון של המתחם, כך שיוטלו עליהם העונשים הבאים:

נאשמים 1 ו-3:

א.  מאסר למשך חודשיים בניכוי ימי המעצר.

ב. מאסר למשך חודשיים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורם מהמאסר שלא יעברו עבירה על חוק הכניסה לישראל או ניסיון לעבור עבירה מחוק זה, או עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

ג. התחייבות על ידי כל אחד מהנאשמים בסך 3500 ₪ להימנע למשך שנתיים מיום שחרורם מביצוע עבירה מחוק הכניסה לישראל. הנאשם התחייבו בפניי בע"פ.

ד. על כל אחד מהנאשמים יוטל תשלום קנס בסך 1000 ₪, אשר ישולם עד ליום 04/08/2024.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

•          בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

•          מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-                      2055000

•          במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

נאשם 2:

א.  מאסר למשך 70 יום בניכוי ימי המעצר.

ב. מאסר למשך שלושה חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל או ניסיון לעבור עבירה מחוק זה, או עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

ג. התחייבות בסך 4000 ₪ להימנע למשך שנתיים מיום שחרורו מביצוע עבירה מחוק הכניסה לישראל. הנאשם התחייב בפניי בע"פ.

ד. תשלום קנס בסך 1200 ₪, אשר ישולם עד ליום 04/08/2024.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

•          בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

•          מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-                      2055000

•          במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"ד, 18 יוני 2024, במעמד הנוכחים (הנאשמים בוויעוד חזותי).