ת”פ (ירושלים) 10766-07-19 – מדינת ישראל נ’ טקלה לוליה
ת"פ (ירושלים) 10766-07-19 - מדינת ישראל נ' טקלה לוליהשלום ירושלים ת"פ (ירושלים) 10766-07-19 מדינת ישראל מטעם הסניגוריה הציבורית נ ג ד טקלה לוליה ע"י ב"כ עו"ד חיים רייכבך בית משפט השלום בירושלים [11.09.2024] כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
כתב האישום המתוקן 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, איומים, לפי סעיף 192 לחוק והתנגדות למעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי. במועד הרלבנטי ניהלו הנאשם והמתלוננת קשר רומנטי במשך כחודש ימים. ביום 21.7.2018 לפנות בוקר יצאו השניים לבילוי במועדון במרכז ירושלים. המתלוננת העירה לנאשם על הדרך בה פנה אל הברמן במועדון וביקשה שיירגע. בתגובה התעצבן הנאשם והמתלוננת יצאה אל הרחוב. בהמשך בהנץ החמה בעודם ברחוב, תפס הנאשם את המתלוננת בחולצתה באיזור צווארה, הצמידה בכוח לקיר וחנק אותה. זו צעקה כי תזמין משטרה, אך הנאשם לא הרפה מאחיזתו. בהגיע כוח שיטור למקום, סירב הנאשם להזדהות וצעק לאחד השורטים שילך להזדיין. בתחנת המשטרה חש הנאשם ברע ופונה לבית החולים. עם הגיעו של צוות מד"א קילל את הצוות וכינה אחד מהם "חזיר". בחדר המיון כינה את אחד השוטרים "זין" ו"זבל". בהמשך בתחנת המשטרה איים על אחד השוטרים כי היה מפרק לו את הצורה.
מהלך הדיון 2. הנאשם היה עצור ימים ספורים בתיק זה במסגרת החקירה עד ששוחרר. ההסדר אליו הגיעו הצדדים לא כלל הסכמה עונשית, אך הוסכם על שליחת הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר. יצוין כי לאחר ההגעה להסדר נעצר הנאשם ונשפט בגין תיק אלימות במסגרתו נדון ל-18 חודשי מאסר, ולכן הטיעונים לעונש התקיימו בעוד הנאשם מרצה עונש מאסר.
|
|
תסקיר שירות המבחן 3. התסקיר בעניינו של הנאשם הוגש בחודש יוני 2023 עת היה משוחרר. מהתסקיר עולה, כי הנאשם בסוף שנות השלושים לחייו, אב לשלושה ילדים קטינים מקשריו עם המתלוננת בתיק הנוכחי, ובמועד התסקיר עבד כשכיר. הנאשם עלה מאתיופיה בהיותו בן 11 לאחר מות אביו, וכשהיה בן 19 נפטרה אמו ממחלה קשה בעודו בשירות צבאי. הוא סיים 10 שנות לימוד ויצא לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה. הנאשם שירת שירות צבאי במשך כשנתיים ולאחר פטירת אמו שוחרר, בין היתר על-מנת לטפל באחות הצעירה ממנו. לאורך השנים עבד בעבודות שונות ולדבריו לאחר השחרור מהצבא החל בשימוש לרעה באלכוהול שפסק ברבות הזמן. הנאשם קיבל אחריות מלאה למעשיו והביע עליהם צער וחרטה. הנאשם הביע נכונות להשתלב בטיפול כאשר שירות המבחן סבור היה כי נוכח האובדן שחווה הנאשם ומצוקות חייו לאורך השנים, מוקד הטיפול צריך להיות רגשי. לפיכך המליץ שירות המבחן על הטלת של"ץ ומבחן, וחזר על המלצתו גם לאחר שנתבקש להכין תסקיר התאמה לבית המשפט הקהילתי. שירות המבחן סבר שהמלצתו העונשית אינה מצריכה מעורבות של בית משפט קהילתי.
ראיות וטיעונים לעונש 4. במסגרת הראיות לעונש הוגש הרישום הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי לחובתו 5 הרשעות, מתוכן 4 הרשעות קודמות בעבירות אלימות ואחת לאחר המעשים שבהם הורשע לפניי. בשנת 2024 נדון הנאשם ל-18 חודשי מאסר בגין איומים, תקפה הגורמת חבלה לבת זוג ואיומים.
5. הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית. מחד גיסא, ב"כ המאשימה עמדה על מעשיו של הנאשם וחומרתם ועל עברו הפלילי, ועתרה להטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. מאידך גיסא, ב"כ הנאשם טען כי נוכח מאסרו הנוכחי, יש מקום להטיל על הנאשם עונש מאסר שיחפוף את מאסרו הנוכחי.
קביעת מתחם הענישה 6. מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.
7. אשר לערכים המוגנים, במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של כבוד האדם וחירותו, האוטונומיה של האדם, זכותו לשלוות נפשו ולשלום גופו וכן בכבודם של נציגי החוק, אנשי המשטרה. כל זאת במידה בינונית.
|
|
8. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מעשיו של הנאשם התפרסו על פני מספר שעות שבהן גילה התנהגות בלתי נשלטת כלפי סביבתו. נוכחות השוטרים לא הרתיעה אותו ונוכחותו עם בת זוגו במקום ציבורי אף היא לא הרתיעה אותו מלפגוע בה. יש בכך ממד לחומרה. הנאשם אחראי באופן מלא למעשיו, גרם נזקים למתלוננת והעליב את סביבתו. פוטנציאל הנזק למתלוננת עלול היה להיות משמעותי אלמלא נעצר הנאשם.
9. אשר למדיניות הענישה הנוהגת, סקירת הפסיקה מלמדת על ענישה בדמות עבודות שירות או מאסר קצר. נסיבות קלות ממקרנו, כפי שבאו לידי ביטוי ברע"פ 4265/15 דדון נ' מ"י (מיום 22.6.2015) הסתיימו במתחם שבין 3 ל-14 חודשים ועונש של 4 חודשי מאסר בפועל. מקרה של תקיפה סתם של בת זוג בהפעלת אלימות קשה ממקרנו הסתיים ב-6 חודשי מאסר על סמך מתחם שבין עבודות שירות ל-14 חודשים רע"פ 3077/16 פלוני נ' מ"י (מיום 2.5.2016). נסיבות של תקיפה סתם של בת זוג, איומים והפרת צו הגנה הסתיימו ב-5 חודשי עבודות שירות וענישה נוספת, בעפ"ג (חיפה) 26397-07-21 מ"י נ' עואד (מיום 14.12.2021).
10. מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר קצר ועד 6 חודשי מאסר.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם 11. ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם שנסיבות חייו מורכבות, הוא קיבל אחריות למעשיו והיה נכון לעבור טיפול, ואולם במהלך התיק שלפניי עבר עבירות אלימות כלפי אותה מתלוננת שבגינן נכלא בסופו של דבר. לחובתו עבר פלילי רלבנטי. כל אלו מלמדים שיש למקמו עד לאמצע המתחם.
גזירת הדין 12. לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: א. 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בניכוי ימי מעצרו על-פי חישוב שב"ס שיכריע. חודשיים במצטבר וחודש בחופף למאסרו הנוכחי; ב. 3 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים משחרורו כל עבירת אלימות לרבות איומים.
נוכח מכלול הנסיבות לא מצאתי להטיל רכיבי ענישה נוספים.
יש לשלוח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות. זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ח' אלול תשפ"ד, 11 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.
|