5. בדיון שהתקיים לפניי ביום 25.2.2025 טענו הצדדים בעל-פה. ב"כ המאשימה אישר את טענות הסניגור לעניין השתלשלות הדברים, ובמיוחד ביחס לכך שאכן בוצע בירור טלפוני עם יחידת ההסדר המותנה והייתה "הסכמה ראשונית" מצד יחידה זו לקבל את התיק, אלא שלאחר מכן נבחן התיק שוב ונמצא שאינו מתאים להסדר מותנה. התובע היפנה ללשון הסכמה הכפופה ל"שיקול דעת יחידת ההסדר המותנה" וסבר כי היעתרות לבקשת תקשה על קיום הפרקטיקה הנוהגת, ותסרבל את ההליכים. הסניגור חזר על טענותיו.

דיון והכרעה

6. לאחר ששקלתי בדבר סברתי שאין הבקשה להידחות, הגם שנפל פגם בהתנהלות המאשימה. אסביר.

7. אכן, על-סמך ניסיון העבר אימצתי טקסט קבוע במקרים של הפנייה להסדר מותנה, לפיו מוסכם על העברת התיק ליחידת ההסדר המותנה "על-פי שיקול דעתה". הטקסט אינו מתייחס למועד שבו מופעל שיקול הדעת, אך הניסיון מלמד, כי הצדדים אינם מגיעים להסכמה שכזו, אלא אם ניתנה מראש הסכמת יחידת ההסדר המותנה שאישרה כי מתקיימים התנאים, לשיטתה, להעברת התיק כאמור.

8. בענייננו אין חולק כי בוצעה התייעצות כזו, שאף ארכה זמן, שכן התובעת מטעם יחידת ההסדר המותנה בדקה את הנתונים, ורק לאחר מכן חזרה אל התובעת ביחידת התביעות. מבחינה זו, כאשר מהלך הבירור היה כפי שתואר, היה זה לגיטימי מבחינת ההגנה לצאת מנקודת הנחה כי התיק אכן נבדק כראוי ע"י יחידת ההסדר המותנה, וכי הסכמת הצדדים תקוים. במובן זה, אכן מדובר בהבטחה מינהלית שיצרה הסתמכות אצל הנאשם.

9. אלא, שסברתי שהפגם שנפל בהתנהלות המאשימה לא יורד לשורשו של עניין ואינו מוביל למסקנה כי יש לכפות עליה לקיים את ההסכמה הראשונית.

ראשית, הדיון המקורי התקיים ביום 1.10.2024, וכעבור זמן קצר יחסית, ביום 3.11.2024, קיבל הסניגור הודעה, כי לא ניתן לקיים את ההסדר. דהיינו, הנאשם ידע בשלב מוקדם יחסית, כי ההסדר בעניינו לא יקוים, ובכך צומצמה במקצת מידת הפגיעה בו, שכן המאשימה פעלה לתקן במהירות את מחדלה.

שנית, הגם שהדבר אינו רצוי, בהחלט ייתכן שבדיקה מעמיקה יותר של הנסיבות הובילה את יחידת ההסדר המותנה למסקנה שונה מזו הראשונה, שבוצעה "בזמן אמת" ובפרק זמן קצר, עת פנתה אליה יחידת התביעות לברר את התאמת התיק להסדר מותנה. בהקשר זה, קמה ליחידת ההסדר המותנה חזקת תקינות המעשה המִנהלי שלא נסתרה. אני סבור, כי עצם העדכון המהיר, יחסית, מצד התביעה כלפי הנאשם, כי ההסכמה לא תקוים, יש בו לרפא פגם זה. לצד זאת אציין, כי על-מנת למנוע הישנות מקרים שכאלה, ייתכן שמוטב שהצדדים יבקשו דחיה במעמד הדיון לצורך מיצוי הבירור עם ההסדר המותנה, כפי שנעשה לא אחת, וזאת על-מנת למנוע תקלות מעין אלו.

שלישית, עמדתי העקבית היא, כי הסמכות של התביעה להחליט על התאמת תיק להסדר המותנה, היא סמכות נרחבת, ואין מקום להתערב בה אלא בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות כאן. ראו בהקשר זה החלטתי בת"פ 20418-03-21 מ"י נ' פלסי (מיום 20.4.2023).

10. נוכח כל האמור הבקשה נדחית.

11. הדיון הקבוע ליום 1.7.2025 בשעה 12:00 יוותר על כנו.

נא לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, א' אדר תשפ"ה, 01 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.