9. כפי שנטען בתגובה, בהתייחס לחלק הראשון בבקשה הרי שהליכי הסדר מותנה חשופים לציבור באתר פרקליטות המדינה, ובנסיבות אלו אין להטיל על המאשימה את הנטל להעביר את כלל כתבי האישום בהם נערכו הסדרים, כאשר ההגנה יכולה על בסיס בדיקה פשוטה לאתר תיקים אלו. שנית, בהתאם לפסיקה המנחה, עריכת הסדר מותנה בהתאם לתיקון 66 לחסד"פ נתונה לשיקול דעתה של התביעה ומטרתה, כאמור, יצירת התאמה בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין. המדובר בשיקול דעת מנהלי של התביעה בבואה להחליט על הגשת כתב אישום. בהתאם, על התביעה לפעול בהתאם לחובתה כרשות מנהלית, לבחון את מכלול העובדות, לשקול את השיקולים הנדרשים לעניין ולקבל את החלטתה משיקולים ענייניים וסבירים. (ראו: ע"פ 62104-07-17 תמר נגד מדינת ישראל (9.11.2017)).

10. אעיר, כי עבירות של הטרדות מיניות, ודאי ביחס לקטינים אשר מבוצעות במרשתת הן מסוג העבירות בהם קיים אינטרס ציבורי מובהק להגישם לבית המשפט. ואכן, כתבי אישום בעבירות אלו מוגשות כדבר שבשגרה, וגם אם קיימים מקרים בהם הוחלט שלא להגיש כתב אישום, הדבר אינו מבסס בהכרח טענה של "אכיפה בררנית". כאמור, שיקול הדעת של המאשימה בעניין זה הינו רחב. כך למשל, בעניין שבפניי מעבר לעובדה שלנאשם מיוחסות מספר עבירות אשר התרחשו משך מספר ימים, בהתאם לעובדות המפורטות מעשיו של הנאשם לא כללו רק שיח נרחב בעל אופי מיני בינו לבין הסוכנת שהזדהתה כאמור כילדה בת 13.5, אלא בשלב מסוים גם יצירת קשר עם הסוכנת באמצעות ה"סקייפ", כך שבווידאו נראה רק פלג גופו התחתון כשהוא לבוש תחתוני בוקסר בלבד ושוכב על המיטה, דבר זה חזר על עצמו גם בהמשך, כאשר הנאשם מציע לה הצעות חוזרות בעלות אופי מיני. (ראו: סעיפים 9 ט'-י', 10-11).

11. כאן המקום להוסיף, כי שני התיקים הנוספים שצורפו על ידי המאשימה בתגובתה, הינם ברף חומרה נמוך יותר ממקרה זה, וכללו שיח בלבד ובהיקף מצומצם יותר. בהתאם לתגובה, תיקים אלו עמדו בתנאי הסף של הסדר מותנה ובכל זאת החליטה המאשימה להגישם לבית המשפט.

12. אזכיר עוד, כי ממילא לא התמלא התנאי המוקדם לקיומו של הסדר מותנה והוא שאין בדעת המאשימה לעתור לעונש של מאסר בפועל. במקרה שבפני הודיעה המאשימה בכתב האישום -על כוונתה לעתור למאסר בפועל.

13. מטעמים אלו, ראיתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, ה' טבת תשפ"ה, 05 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.