1.  לפניי בקשה להקלה בתנאי השחרור בהם נתון הנאשם.

רקע

1.  ביום 16.7.2024 הודה הנאשם והורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, היזק לקווי תשתית וגניבת קווי תשתית וניסיון גניבה כזו. במועד זה ביקש הסניגור לקבל תסקיר לעניין התנאים בהם נתון הנאשם.

2.  יצוין כי הנאשם היה עצור בתיק זה ימים ספורים בלבד ושוחרר בשלב "מעצר הימים", כאשר כתב האישום הוגש עם בקשה להותרת התנאים המגבילים (של מעצר בית מלא בזמנו) על כנם עד לתום ההליכים.

3.  מתסקיר המעצר שהוגש עולה, כי הנאשם כבן 36, גרוש "טרי" ואב לשלושה קטינים. עד למעצרו עבד כקבלת תשתיות תקשורת וכנהג משאית. כעת הוא שוהה במעצר בית מלא למעט שעות התאווררות ספורות. הוא עלה לישראל עם אמו, התחנך במסגרות חינוך פורמליות עד כתה י"א ולאחר מכן שירת שירות צבאי ממנו שוחרר לפני תום שירותו על-רקע אי-התאמה וצורך לעבוד (נוכח נסיבותיו האישיות). בעברו הפלילי של הנאשם הרשעה בגין גניבה ממעביד ומסירת ידיעה כוזבת וכן עבירות עריקות משירותו הצבאי. שירות המבחן ציין, כי הנאשם קיבל אחריות למעשים והביע אכזבה מעצמו בשל ביצועם. בתיק הנוכחי הנאשם הושם תחת צו פיקוח מעצרים והוא משתף פעולה כעולה מהתסקיר. שירות המבחן מעריך, כי העבירות בוצעו על רקע מצוקה אליה נקלע הנאשם, אשר מכה על חטא בהקשר זה. נוכח מכלול השיקולים, לרבות גילו של הנאשם, נסיבותיו האישיות והשתלבותו בטיפול, סבר שירות המבחן כי חלה הפחתה ברמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירות. לכן המליץ להותיר את הנאשם במעצר בית לילי, על-מנת שבין היתר, יוכל להשתלב בתעסוקה. כמו כן המליץ שירות המבחן על המשך מעקב אחר הנאשם באמצעות צו פיקוח מעצרים.

טענות הצדדים

4.  ראשית יוער כי הצדדים הסכימו למתן החלטה על סמך הכתובים.

5.  המאשימה מתנגדת להקלה בתנאים משום שלטעמה הסיכון הנשקף מן הנאשם עדיין קיים; לא בִּכְדִי בית המשפט בהליך המעצר דחה את בקשתו לצאת לעבודה בתחום התשתיות (תחום שבמסגרתו ביצע את העבירות בהן הודה לפניי); אין רכיב של חלוף זמן ולא עומדת לנאשם חזקת החפות.

6.  הסניגור מבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן מטעמיה, תוך התחייבות של הנאשם לא יעסוק בתחום תשתיות סיבי התקשורת ותוך התחייבות שלא ירד לתת-הקרקע במסגרת עבודתו (מקום ביצוע העבירות). הסניגור הדגיש את העובדה כי על הנאשם לכלכל את ילדיו הקטינים ולשלם להם מזונות, ולכן ישנה חשיבות שיוכל לצאת ולהתפרנס.

דיון והכרעה

7.  לאחר ששקלתי בדבר, נחה דעתי כי המלצת שירות המבחן בדין יסודה. להלן נימוקיי:

א.  הנאשם היה עצור בתיק זה מעצר ממש מספר ימים, שהותירו בו רושם מרתיע כפי שציין שירות המבחן;

ב. הנאשם השתלב בטיפול קבוצתי בשירות המבחן והוא מתמיד בו ומשתף פעולה;

ג. הנאשם קיבל אחריות למעשיו - מחד גיסא לא עומדת לו עוד חזקת החפות. מאידך גיסא, מדובר בקבלת אחריות משמעותית כחלק מדרכו של הנאשם להתקדם בהליך ובסופו של דבר לשלם על מעשיו;

ד. הנאשם נתון במצוקה כלכלית משמעותית, נוכח היות אב גרוש שחב במזונות ילדיו וצריך לפרנס אותם ואת עצמו. ככל שלא יתאפשר לו לצאת לעבודה, הדבר יגדיל את מוקדי הסיכון, ויש במתן אפשרות יציאה לעבודה, כדי להפחית את הסיכון;

ה.  שירות המבחן התרשם, בצדק, כי חלה הפחת ברמת הסיכון, נוכח חלוף הזמן והשתלבות הנאשם בטיפול, וכן נוכח היעדר הפרות של התנאים.

8.  בשל כלל השיקולים האמורים, מורה כי מעתה ישהה הנאשם במקום מעצר הבית הנוכחי בשעות הלילה בלבד, בין השעות 22:00 ל-06:00 למחרת בכל יום. בעת מעצר הבית הלילי נדרש פיקוח. המשטרה רשאית לבחון את עמידת הנאשם בתנאים אלו.

9.  מתיר לנאשם לצאת לעבודה, אך אוסר עליו לעבוד בתחום תשתיות התקשורת.

10.  החלטה זו תיכנס לתוקפה ביום 4.9.2024. אם יוגש ערר עד ליום זה בשעה 12:00, עיכוב הביצוע יעמוד בתוקף עד להכרעה בערר. ככל שלא יוגש ערר עד למועד האמור, תיכנס ההחלטה לתוקף כאמור לעיל.

11.  מאריך את צו פיקוח המעצרים בחצי שנה נוספת.

יש לשלוח לצדדים ולשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ח אב תשפ"ד, 01 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.