רקע

1. ביום 9.1.24 הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות, בהכרעת דין מפורטת, בעבירות של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 בצירוף סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"), החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) רישא לפקודה, ניסיון אספקת סם לפי סעיף 13 בצירוף 19א לפקודה, ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

 

2. בין הצדדים לא הייתה הסכמה לעניין העונש, והצדדים נותרו חופשיים בטיעוניהם. הטיעונים לעונש נדחו עד לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

 

3. על פי עובדות החלק הכללי של כתב האישום, דימתילטריפטאמין-N,N, הידוע גם בשם די.אם.טי, הינו סם מסוכן לפי הפקודה, אשר שייך לקבוצת הסמים ההזייתיים הנקראים טריפטאמינים, והוא המרכיב הפסיכו-אקטיבי המרכזי בצמח הנקרא איוואסקה (Ayahuasca) (להלן: "סם האיוואסקה"), שהוא צמח משנה תודעה הנצרך, בין השאר, באמצעות חליטה או הרתחה, בין היתר, בטקסים שאמאנים באמזונס, ונצרך אורלית באמצעות שתייה. צריכת די.אם.טי גורמת להשפעות פיזיולוגיות ופסיכדליות דומות לאלו של הסם הפסיכודלי LSD שעיקרן: גרימת הזיות, השריית תחושת ניתוק ושינוי במצב ההכרה. ביכולתו של הסם לגרום להשפעות לוואי חמורות, לאשפוזים ובמקרים מסוימים אף למוות. הארמין הינו סם מסוכן לפי הפקודה.

 

4. במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה עובר ליום 21.10.20, עמד הנאשם בקשר עם אדם בשם Jairo Zuluaga (להלן: "איירו") אותו הכיר בקולומביה, בעניין ייבוא סם האיוואסקה. בעקבות זאת, שלח איירו ביום 21.10.20 לנאשם בקבוק (להלן: "הבקבוק") המכיל 1,300 מ"ל סם האיוואסקה, המכיל סמים מסוכנים מסוג די.אם.טי והארמין (להלן: "הסם"). הסם נשלח בתוך חבילה בדואר (להלן: "החבילה"), לכתובתו הפרטית של הנאשם כפי שמסר אותה לאיירו, רחוב בבא סאלי 21 דירה 8 בביתר עילית, וזאת באמצעות חברת השילוח UPS (להלן: "החברה"). על מנת להטעות את חברת השילוח ואת הרשויות ביחס לתוכן הבקבוק, ולהסוות את קיומו של הסם, הציג איירו בפני חברת השילוח מצג שווא בהצהירו כי הבקבוק מכיל צבע שמן צמחי. במועד שאינו ידוע למאשימה, ובמסגרת הקשר, התחייב הנאשם להשיב לאיירו את עלות המשלוח. לאחר שליחת החבילה, קיבל הנאשם מספר מעקב, בו השתמש לצורך מעקב אחר מיקום החבילה.

 

5. ביום 31.10.20 הגיעה החבילה לישראל, וביום 2.11.20 עוכבה על ידי רשויות המכס בישראל. בעקבות כך, ובמסגרת מעקבו של הנאשם אחר מיקומה, פנה הנאשם ביום 2.11.20 לחברת UPS בצ'אט באתר האינטרנט של החברה, ונמסר לו כי המשלוח נמצא בבדיקה במכס. בהמשך לכך, פנה הנאשם שוב לחברה ועודכן ביום 11.11.20, כי החבילה תפוסה במכס. ביום 17.11.20 הודיעה החברה לנאשם, לבקשת משטרת ישראל, כי המשלוח שוחרר וניתן למסירה. הנאשם עמד בקשר, לרבות קשר טלפוני, עם החברה. במהלך שיחת תיאום בין הנאשם לחברה בעניין מסירת החבילה, ובעקבות חשדו של הנאשם, כי תוכנו האמיתי של המשלוח התגלה לרשויות, ביקש הנאשם מהחברה לשנות את שיטת מסירת המשלוח ממסירה ידנית בכתובתו לעיל, לאיסוף במכולת בעיר מגוריו. משמסרה החברה לנאשם, כי לא ניתן למסור את החבילה במכולת, תיאם הנאשם עם החברה שהמסירה תבוצע בכתובתו של הנאשם.

 

6. ביום 19.11.20 העביר השוטר שלומי נחמן (להלן: "השוטר שלומי") 130 מ"ל מהסם לבקבוק אחר, יחד עם חומרים נוספים כך שייראה דומה לבקבוק (להלן: "הבקבוק החלופי"), הכניס את הבקבוק החלופי לחבילה חדשה עליה הדביק מדבקות, והכניסה לשקית של החברה (להלן: "החבילה החלופית"). בהמשך לכך, סמוך לשעה 16:05, הגיע השוטר שלומי לכתובתו של הנאשם, כשהוא מתייצג כנציג החברה, והתקשר לנאשם, אשר יצא מביתו וקיבל את החבילה החלופית לידיו. בהמשך למתואר לעיל, בשעה 16:10 שלח הנאשם באמצעות אפליקציית ווטסאפ תמונה של החבילה החלופית לחברו בצלאל מעוז (להלן: "בצלאל"). בהמשך לכך, בשעה 16:37 שלח הנאשם תמונה של החבילה לחברם המשותף של הנאשם ובצלאל, מאור שמאי (להלן: "מאור"), אשר הגיב בהמשך לנאשם בהודעות בהן רשם, בין היתר: "אחחחח!!!... ברוך השם". במקביל לשליחת ההודעה למאור, בשעה 16:37 התקשר הנאשם לבצלאל, והשניים שוחחו במשך מספר דקות וקבעו להיפגש בביתו של בצלאל בערב למפגש, במסגרתו ישתמשו, בין היתר, בסם האיוואסקה, לצד חומרים אחרים שטיבם אינו ידוע למאשימה. במהלך השיחה, הציע הנאשם לבצלאל, כי יזמינו גם את מאור, והשניים סיכמו שהנאשם ישכנע את מאור להגיע למפגש.

 

7. לאחר המתואר לעיל, בשעה 16:50 לערך, הגיעו שוטרים ממשטרת ישראל וביניהם השוטר מנדל רחמים שוראקי (להלן: "השוטר מנדל"), לביתו של הנאשם לצורך ביצוע צו מעצר וחיפוש בעניינו. עם כניסתם לדירה, הנאשם, אשר שהה בחדרו, זרק את הבקבוק החלופי מחלון החדר, למרפסת השכנים בקומה מטה, יצא מחדרו והזדהה בפני השוטרים. בהמשך לכך, בוצע חיפוש בבית ובחדרו של הנאשם, במהלכו הבחין השוטר מנדל בכך שחלון חדרו של הנאשם פתוח, והבחין בבקבוק החלופי שנזרק מבעד החלון מטה, כשהנוזל שבתוכו נשפך. השוטר מנדל שאל את הנאשם אשר לטיב הבקבוק, והנאשם השיב בכזב, כי אינו יודע. בהמשך לכך, כאשר הבחין השוטר מנדל בחבילה החלופית הריקה בחדרו של הנאשם, שאל השוטר מנדל את הנאשם מדוע החבילה ריקה, והנאשם השיב כי כך הגיעה.

 

8. במעשיו המתוארים לעיל, וללא שהותר הדבר בפקודה או בתקנות לפיה או ברישיון מאת המנהל, ייבא הנאשם סם מסוכן לישראל, החזיק בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית, וניסה לספק סם מסוכן לאחרים. כמו כן, במעשיו המתוארים לעיל עשה הנאשם דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.

 

תסקיר שירות המבחן

9. מתסקיר שירות המבחן מיום 19.5.24 עולה, כי הנאשם כיום בן 31 שנים, נשוי ובעל עסק למערכות קירור ומיזוג וחימום תת רצפתי. אשתו של הנאשם בת 26 ועובדת כמנהלת מזכירות במושב בו מתגורר הזוג. כמו כן, משפחת מוצאו של הנאשם מונה הורים ואחד עשר אחים. ביחס למהלך חייו, תואר כי הנאשם גדל בירושלים כבן למשפחה חרדית, והתחנך במוסדות חרדיים עד גיל 15, אך מאחר שסבל מבעיות קשב וריכוז עזב את הישיבה בה למד ועבר ללמוד בישיבה שכללה לימודי חול והכנה לבגרות. עם זאת, מסר הנאשם שלא השלים את לימודי הבגרות במלואם וחסרות לו מספר יחידות לימוד לשם כך. עם סיום לימודיו השתלב הנאשם כטכנאי מערכות קירור ומיזוג אוויר, ולאחר מכן התגייס לצבא כלוחם והשלים שירות מלא. הנאשם תיאר כי במסגרת שירותו הצבאי נחשף למוות חבריו בעמדת שמירה סמוכה במהלך מבצע "צוק איתן", אשר גרמה לו לקשיי שינה בתקופה הסמוכה לשחרורו.

 

10.  הנאשם הוסיף וסיפר לשירות המבחן, כי לאחר שחרורו מהצבא טס לטיול במזרח הרחוק לתקופה קצרה, ועם חזרתו ארצה הקים עסק למיזוג אוויר, ועבד בתחום למשך מספר שנים. לדבריו, העסק הצליח, אך בעקבות תחושת חוסר מיצוי, הוא עזב את התחום וטס לטיול בדרום אמריקה שם, במהלך הטיול, התנסה בחומר משנה תודעה, וחווה פלשבקים מפגיעה שעבר בילדותו על ידי אחד ממוריו. הנאשם סיפר, כי לאחר חזרתו ארצה התעמת עם הפוגע, שהודה והביע חרטה על מעשיו.

 

11.  בכל הנוגע לשימוש בחומרים ממכרים, מסר הנאשם כי צרך באופן חד פעמי קנאביס לשם התנסות בהיות בן 17 שנים, אך מסר כי עקרונית הוא מתנגד לשימוש בסמים מאחר שהם משמשים לבריחה מהמציאות. ביחס לשימוש שעשה בקולומביה בחומר משנה תודעה המופק מצמח האיוואסקה, מסר הנאשם כי מדובר בטקס מסורתי המונחה על ידי שאמאן, ומטרתו להביא למצב תודעתי עמוק יותר. לדבריו, הוא עבר חוויה מטלטלת בעקבות התנסות זו, שסייעה לו לעלות למודעות טראומה שחווה בילדותו. הנאשם תיאר, כי החשיפה לטראומה גרמה לערעור יציבותו הרגשית ולמצוקה ורצון לגלות עוד פרטים באמצעי זה. עם זאת, הנאשם שלל נזקקות לחומרים משני תודעה, ואמר כי הדרך לפתור את קשייו היא בתהליך טיפולי מעמיק, ולא באמצעים מלאכותיים.

 

12.  אשר לביצוע העבירות בהן הורשע- הנאשם מסר, כי ייבא את הסמים לצורך ריפוי עצמי כחלק מהתמודדות עם טראומת הילדות שעבר. שירות המבחן ציין, כי הנאשם לקח אחריות מלאה למעשיו ומצר על ביצוע העבירה, ומודע כיום לנזקים וההשלכות הכרוכים בביצועה. העבירה הייתה חריגה לאורח חייו הנורמטיבי, והנאשם הסביר כי פעל מתוך רצון לרפא את עצמו מהפגיעה שעבר, ועסק ברצון לפתרונות מהירים וניסיון ריפוי עצמי ללא הבנה מספקת של חומרת העבירה, השלכותיה ומשמעויותיה. שירות המבחן הוסיף, כי טרם ביצוע העבירה, הנאשם היה נעדר יכולת להעריך נזקים אפשריים, אך לאחר ביצועה הוא עבר תהליך של חקירה עצמית עמוקה והגיע לשינוי מחשבתי, וכיום הוא שוקל מעשיו באופן מחושב.

 

13.  שירות המבחן התרשם, כי בבסיס ביצוע העבירה עמדה החשיפה לפגיעה שעבר. עוד התרשם שירות המבחן, כי בחייו העסקיים הנאשם מקפיד על התנהלות מסודרת, נרתע מסיכונים ואף מוודא שעובדיו אינם משתמשים בסמים. לדברי שירות המבחן, ניכר כי הנאשם למד את לקחיו ונמנע כיום מלנקוט בדרך פלילית, תוך שמירה קפדנית על החוק והסדר החברתי. צוין, כי הנאשם ביטא נכונות להשתלב בקבוצה טיפולית לטיפול בעבריינות בשירות המבחן אשר מתמקדת בפיתוח מודעות לדפוסים מכשילים, אך עקב זמני המתנה ארוכים הוא עתיד להשתלב בקבוצה כזו רק בחודשים הקרובים. כמו כן, צוין כי מעיון ברישומו הפלילי המעודכן של הנאשם עולה שאין לו הרשעות קודמות.

 

14.  בבואו להעריך את הסיכון לעבריינות מזה ואת הסיכוי לשיקום מזה, שירות המבחן מסר ביחס לגורמי הסיכון להישנות העבירה, כי התרשם שהנאשם עבר טראומה בגיל צעיר, אשר נחשפה על ידו רק לאחר שנים רבות, מה שעורר משבר בחייו האישיים וגרם לביצוע העבירה ולהתנהגות עבריינית. כתגובה לטראומה, הנאשם לא שקל את מעשיו ופעל באופן שאינו מתחשב בנזקים הפוטנציאליים. מנגד, ביחס לגורמי הסיכוי לשיקומו נמסר, כי הנאשם נעדר עבר פלילי, מתנהל באופן נורמטיבי בחברה ובמשפחה, וניכר כי ערך שינוי מהותי בדפוסי מחשבתו בכל הקשור לשימוש בסמים ועבירה על החוק. עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם מבטא מודעות למצבו, מביע חרטה כנה על האופן שבו פעל, ואף הביא דוגמאות מחייו כיום המעידות על שינוי דפוסים. כמו כן, הנאשם הביע רצון להשתתף בקבוצה טיפולית בשירות המבחן, מה שמעיד על לקיחת אחריות ועל רצון לשקם את חייו.

 

15.  לאור כל האמור לעיל, שירות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה, אשר במהלכו ישתלב בטיפול קבוצתי לדפוסים עברייניים בשירות המבחן. נוסף על כך, הומלץ על ענישה שיקומית-חינוכית בדמוי צו שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב של 300 שעות. שירות המבחן הציע שהנאשם יבצע את הצו במסגרת זק"א לוגיסטיקה בית שמש, בתפקיד סיוע לצוות הלוגיסטי וסיוע כללי לצוות המקום.

 

16.  ביום 27.6.24 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ממנה עולה שהנאשם נמצא מתאים לבצע עבודות שירות, והומלץ להציבו בבית העלמין בית שמש, שם יועסק חמישה ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק.

 

ראיות לעונש

17.  ב"כ המאשימה לא הגישה ראיות לעונש, וב"כ הנאשם הגיש מסמכים רפואיים בדבר טיפולים שהנאשם ורעייתו עוברים, ותעודה בדבר שירותו של הנאשם במילואים במסגרת מלחמת חרבות ברזל (נ/1).

 

18.  כמו כן, מטעם הנאשם העיד אביו, אשר מסר כי הנאשם עבר תהליך כואב וארוך מאוד, אשר המשפחה כולה השתתפה בו, וכיום הוא בן ובעל למופת. לדבריו, יש לתת לנאשם אפשרות להמשיך בדרך שהוא כבר הוכיח שביכולתו לעמוד בה, והזכיר כי במסגרת ההליך הנאשם היה עצור במשך 10 ימים ולאחר מכן שהה במעצר בית ממושך. עוד הוא הוסיף, כי המשפחה תמשיך לתמוך בנאשם ותעמוד מאחוריו בכל אשר יידרש.

 

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

19.  ב"כ המאשימה פתחה טיעוניה באמרה שהתיק דנן הוא למעשה התיק הראשון אשר עסק בסם האייוואסקה ונוהלו בו הוכחות, בניגוד לתיקים קודמים שהסתיימו בהסדר טיעון, שבחלקם אף הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העונש. מסיבה זו נטען, שאין ללמוד מעונשים מקלים בדמות עבודות שירות שניתנו בהליכים קודמים שנגעו לסם האיוואסקה לעניין העונש הראוי בענייננו, שכן בהם נלקחו בחשבון הקושי הכרוך בהבאת ראיות ובהוכחת חוקיות הסם. ב"כ המאשימה המשיכה וטענה, כי העבירה של ייבוא סמים מסוכנים היא חמורה ביותר, ולא בכדי המחוקק קבע ענישה מחמירה בצידה. בשל כך סברה המאשימה שיש להעלות את רף הענישה בתיקים מסוג זה, העוסקים בייבוא סמים הזייתיים, בציינה שבתיקים הבאים שיעסקו בייבוא סם מסוכן מסוג איוואסקה, המאשימה תטען לעונשי מאסר בפועל ולמתחמי ענישה הולמים שמתחילים מעונש מאסר בפועל.

 

20.  לעניין נסיבות ביצוע העבירה בענייננו, ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בסם מסוכן בעל השפעות קשות, בכמות לא מבוטלת של 1,300 מ"ל, אשר מספיקה למספר שימושים. היא הוסיפה, כי הנאשם ניסה לספק את הסם לחבריו במפגש שלא יצא לפועל, וכי פוטנציאל הנזק של השימוש בחומר הוא בלתי מבוטל הן לנאשם עצמו והן לאחרים שהיו עתידים להשתמש בחומר. עוד ביקשה ב"כ המאשימה לתת משקל לתכנון שקדם לביצוע העבירה, ולקבוע כי הנאשם הוא האחראי הבלעדי לתכנון הייבוא וניהל את התוכנית לשימוש בסם באותו יום. לדבריה, אין משמעות לעובדה שהנאשם לא ייבא את הסם למטרות רווח, שכן הוא נועד לשמש לא רק אותו אלא גם אחרים, ולכן פוטנציאל הנזק קיים. עוד נטען, כי יש להתייחס למידת התחכום, ובין היתר, להסוואת החבילה ולזריקת הבקבוק, שהביאו להרשעת הנאשם גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. עוד טענה, כי יש לתת את הדעת לערכים החברתיים שנפגעו ועומדים בבסיס עבירות הסמים והצורך בשמירה על בריאות והגנת הציבור. היא הפנתה למספר פסקי דין אשר בהם נדונו ייבוא סמים הזייתיים כמו אל.אס.די, אם.די.אם.אי וקטמין, ולבסוף עתרה לקביעת מתחם עונש הולם שנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל.

 

21.  אשר למיקום עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם- ציינה ב"כ המאשימה, כי מדובר בנאשם בן 31, נעדר הרשעות קודמות, אשר שירת כלוחם בשירות צבאי מלא, נשוי, עובד למחייתו, ותסקיר שירות המבחן בעניינו חיובי מאוד. היא הוסיפה, כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, והיום הוא מודע לנזקים ולהשלכות שקיימים בביצוע העבירה, וכי מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם עבר תהליך של חקירה עצמית עמוקה ושינוי מחשבתי, מקפיד לשמור על החוק והסדר החברתי ומבטא נכונות להשתלב בטיפול.

 

22.  ב"כ המאשימה מסרה, כי לאחר התלבטות רבה, הנובעת בעיקרה מכך שהנאשם ניהל את התיק ולקח אחריות בשלב מאוחר, היא סבורה כי מוצדק לסטות ממתחם העונש ההולם ולהעדיף את הפן השיקומי בעניינו של הנאשם. ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן שתיאר את השינוי המהותי בדפוסי החשיבה של הנאשם ובכל הקשור לשימוש בסמים, ולהתרשמותו בדבר חרטה כנה ואמתית ונכונותו להשתתף בקבוצה טיפולית.

 

23.  לאור כל האמור, ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם 9 חודשי עבודות שירות, קנס משמעותי, מאסר על תנאי וצו מבחן. לטענתה, לא ניתן לחרוג לקולה מעבר לכך ולא ניתן לאמץ את המלצת שירות המבחן להטלת שירות לתועלת הציבור, היות שמדובר בתיק שהסתיים בהרשעה חמורה בעבירות בסם שלו השפעות מסוכנות.

 

טיעוני הנאשם

24.  ב"כ הנאשם טען, כי הרקע לביצוע העבירה הוא התנסותו של הנאשם בשתיית חליטת איוואסקה במהלך טיול בקולומביה, שם הדבר מותר, אשר השפיעה והציפה אצלו הבזקים מפגיעות שחווה בילדותו, אשר השפיעו באופן לא מודע על חייו. כמו כן, טען כי הליך ההוכחות נוהל התמקד בשאלת חוקיות הנוזל בלבד. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, טען ב"כ הנאשם כי הנאשם הזמין את החבילה לביתו, ובניגוד לעמדת ב"כ המאשימה, אין בכך ביטוי לתחכום. עוד טען, כי הכמות שיובאה מספיקה לצריכה לפעמים בודדות בלבד.

 

25.  בכל הנוגע למדיניות הענישה הנהוגה, טען ב"כ הנאשם כי התיקים המעטים שעסקו ב-די.אם.טי או באייוואסקה היו חמורים יותר מענייננו מבחינת מסכת העובדות, השותפות בצוותא והכמויות, ולמרות זאת המאשימה הסכימה לעונשים של עבודות שירות, כאשר כעת היא טוענת שעל מתחם העונש ההולם להתחיל ממאסר בפועל. לדבריו, כלל לא נדרש לדון בשאלת החריגה ממתחם העונש ההולם, כיוון שלשיטתו הוא יכול להתחיל גם מעבודות שירות כפי שעולה מפסקי הדין שאליהם הפנה. ב"כ הנאשם סבר, כי בחינת נסיבות ביצוע העבירה בענייננו, לצד אירועים דומים של ייבוא אייוואסקה בכמויות ובדרך שהנאשם ייבא, מלמדת שמתחם הוענש ההולם נע בין שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב ועד לשנת מאסר בפועל.

 

26.  אשר לנסיבות שלאינן קשורות לביצוע העבירה- התייחס ב"כ הנאשם לתסקיר שירות המבחן ולעולה ממנו אודות קורותיו של הנאשם, הרקע לביצוע העבירה, לקיחת האחריות והבנתו העמוקה את מעשיו. עוד ציין, כי הנאשם שירת כלוחם בחטיבת גולני, התנדב ומתנדב בשירות מילואים ארוך במסגרת מלחמת חרבות ברזל, ועם פרוץ המלחמה ניתן לנאשם אישור להתגייס לשירות מילואים חרף התיק התלוי והעומד נגדו, והנאשם תרם ותורם לחברה בתקופה הקשה בה המדינה מצויה. ב"כ הנאשם עמד על כך שמדובר באירוע יחיד שארע לפני שלוש וחצי שנים, כאשר מאז הנאשם התחתן והוא ורעייתו נמצאים בהליכים רפואיים כמתואר ב-נ/1. בנוסף, טען כי הנאשם עצמאי ומפרנס עיקרי, והטלת ענישה, ולו בדרך של עבודות שירות, תפגע בו ובמשפחתו המתהווה. לדבריו, אף שהנאשם ניהל הוכחות, הוא שיתף פעולה מהרגע הראשון והמחלוקת התמקדה בחוקיות הנוזל או במקורו הטבעי. עוד הוסיף, כי הנאשם שהה במעצר במשך 10 ימים ובהמשך בתנאים מגבילים של מעצר בית למשך כשלושה חודשים.

 

27.  משכך, סבר ב"כ הנאשם שיש לקבל את המלצת שירות המבחן במלואה, ולהטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור, בין אם ייקבע כי רכיב זה נכלל במתחם העונש ההולם ובין אם ייקבע מתחם עונש הולם שמתחיל ממאסר בפועל, שאז יש לחרוג לקולה מהמתחם משיקולי שיקום.

 

28.  הנאשם בדבריו לבית המשפט מסר, כי הוא אינו אותו אדם שהופיע לפני בית המשפט לפני שלוש וחצי שנים, ומסר שעבר תהליך מאוד ארוך עם עצמו בשנים אלה, אשר כלל מעצר בית ממושך וניהול התיק שהכבידו על התנהלות חייו התקינים. עוד הוסיף הנאשם ואמר, כי הוא אוהב את המדינה, תרם לה וימשיך לתרום לה ובמקביל לדאוג לו ולמשפחתו. הנאשם הבהיר בצורה ברורה, שהוא אינו מתקרב לדבר שהוא סבור שעלול להיות לא חוקי. כמו כן מסר, כי כיום הוא נשוי, יש לו עסק משגשג ומצליח עם שלושה עובדים. הנאשם ציין, כי שילם מחיר כבד על מעשיו, וכעת הוא מסתכל קדימה ומעוניין להמשיך לחיות את חייו כאדם נורמטיבי ושומר חוק.

 

דיון והכרעה

29.  בהתאם לסעיף 40ב לחוק העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

 

30.  עבירות הסמים, בכללותן, פוגעות בערכים של הגנה על בריאות הציבור, על ביטחונו ועל שלומו הפיזי והנפשי מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים.

 

31.  רבות נאמר על חומרתן של עבירות הסמים, כי חומרה זו משמעותה דחיית הנסיבות האישיות מפני האינטרס הציבורי, וכי על בית המשפט להילחם בתופעה הקשה של נגע הסמים, ולהרתיע את היחיד והרבים מפני עבירות אלה, כך למשל בע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל (17.8.15) נאמר: "על חומרתן של עבירות סחר והפצה של סמים מסוכנים ועל הצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה עמד בית משפט זה לא אחת, תוך הדגשה שבעבירות אלה יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים".

 

32.  כך גם הדברים שנאמרו מפי בית המשפט העליון בע"פ 4522/18 מדינת ישראל נ' אסאבן (1.11.18) בהתייחסו לעבירות סחר בסמים לחומרתן ולנזקיהן, יפים לעניינינו הגם שבמקרה דנן מדובר בעבירת יבוא סם מסוכן: "בית משפט זה עמד פעמים רבות על חומרתן של עבירות הסמים, ובפרט עבירת הסחר בסמים. חומרה זו נובעת, בין היתר, מנזקיהם הקשים של הסמים - במיוחד כך לגבי סמים המוגדרים 'קשים' - הן למשתמשים, הן לסביבתם" (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ (15.2.16); ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' גומז-קרדוסו, פ"ד נא(3) 769 (1997)). לפיכך נפסק לא אחת כי עבירות אלו מחייבות מענה החלטי על דרך של ענישה מחמירה ומרתיעה (ראו ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (8.3.17); ע"פ 5953/13 מדינת ישראל נ' דוידי, פסקה 17 (6.7.14)). עם זאת, הענישה בעבירות סמים מאופיינת בשונות רבה, נוכח "האינדיבידואליות בענישה והייחודיות של המקרים השונים" (ע"פ 3931/13 באום נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (10.6.14)), ובמסגרת זו יש ליחס משקל גם לסוג הסם ולכמותו.

 

33.  הענישה הנוהגת ביחס לעבירה בגינה הורשע הנאשם, משתנה ממקרה למקרה והיא תלויה בסוג הסם, בכמות שיובאה, בגובה התמורה שהתקבלה בעדו, מחלקו של הנאשם במסכת העבריינית הכוללת, בהישנות המקרים ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:

 

א.  בע"פ 4536/21 מיכאל פרץ נ' מדינת ישראל (4.11.21), נדון עניינו של מי שהורשע, על פי הודאתו בהסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן מסוג מתאמפטין לישראל בצוותא, וקשירת קשר לביצוע פשע. הנאשם ואחר ייבאו את הסמים ממקסיקו באמצעות שליחתם בדואר, כך שנשלחה אליהם חבילה שהכילה 1.865 ק"ג נטו של הסם. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם שנע בין 21 ל-48 חודשי מאסר בפועל, אך חרג לקולה מהמתחם משיקולי שיקום, וגזר על המערער 16 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס בסך 7,500 ₪ וחילוט רכוש שנתפס ושימש לביצוע העבירות. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

 

ב. בע"פ 2723/20 עידן עמיאל נ' מדינת ישראל ( 6.8.20), נדון עניינו של מי שהורשע, על פי הודאתו בהסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן ואחזקת סם לשימוש עצמי. המערער ואחר הגיעו למלון בווינה, אוסטריה, שם קיבלו מפלוני מזוודה שבה חבילה ובה כ-900 גרם קוקאין ושלוש חבילות שבהן MDMA, חבילה אחת במשקל של כ-1 ק"ג ושתי חבילות נוספות של כ-400 גרם. המערער והאחר חזרו עם המזוודה לישראל ונמצאו בשדה התעופה, כאשר במהלך חיפוש ברכבו של המערער נמצא בו גם 0.9 גרם של סם מסוכן מסוג חשיש. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם שנע בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל, אך חרג לקולה מהמתחם לאור נסיבותיו האישיות של המערער והשית עליו 16 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

 

ג. בת"פ 47987-12-22 מדינת ישראל נ' יקיר דבס (7.1.24), נדון עניינו של מי שהורשע, על פי הודאתו בהסדר טיעון, בעבירה של ייבוא סם מסוכן. במהלך שהותו של הנאשם בהודו, שלח הנאשם לישראל חבילה שהכילה 700 גרם נטו של סם מסוג קטמין, בתיאום עם בן דודו עמית. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל, וגזר עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪.

 

ד. בת"פ 17157-12-17 מדינת ישראל נ' אורן (11.9.19), נאשם 1 הורשע בשתי עבירות של ייבוא סם מסוכן בכך שפנה לנאשמת 3 והציע לה לטוס אל נאשם 2 שנמצא באמסטרדם ולהביא לישראל מזוודה המכילה סם מסוכן מסוג MDMA, סייע לנאשמת 3 ברכישת כרטיסי טיסה ובהמרת מטבע זר, וכן תשלום בסך 15,000 ₪ עבורה וארנק המכיל סכום לא ידוע של כסף עבור נאשם 2. נאשם 1 ייבא בסיועם של נאשמים 2-3 כמות של מעל 10 ק"ג סם מסוכן. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 4.5 ל-7 שנות מאסר וגזר על נאשם 1 42 חודשי מאסר, תוך חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום.

 

ה.  בע"פ 6886/17 מרסל נ' מדינת ישראל (24.4.18), נדון עניינו של מי שהורשע בעבירות של ייבוא סם מסוכן וקשירת קשר. הנאשם ייבא לישראל במזוודה סם מסוג קוקאין במשקל של 3 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל-7 שנות מאסר, והשית עליו 56 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור תוך שהתייחס לחומרת העבירות שתכליתן החדרת סמים קשים לישראל במשקל גדול.

 

ו. בת"פ 59424-12-17 מדינת ישראל נ' מקרגור ואח' (6.3.18), נדון עניינם של שני נאשמים שהורשעו, על פי הודאתם בהסדר טיעון, בעבירה של ייבוא סם מסוכן בצוותא. הנאשמים יחד עם אדם נוסף ייבאו לישראל חומר מסוג אייוואסקה המכיל מסוכן מסוג די.אם.טי, אותו הם הסתירו בבקבוקים שעליהם תווית עליה רשום "חומר לניקוי עורות". בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, והשית על נאשמת 1 עונש של ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. על נאשם 3 השית בית המשפט חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪.

 

ז.  בת"פ 55992-01-16 מדינת ישראל נ' ארנון ואח' (27.4.17), נדון עניינן של מי שהורשעו, על פי הודאתן בהסדר טיעון, בעבירות של ייבוא ואספקת סם מסוכן והחזקה בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית. הנאשמת 2 יצרה קשר עם אחר בכדי לייבא מפרו לישראל תמיסה בתוך בקבוק המכילה את הסמים די.אם.טי והארמין, וכך הגיע חבילה ארצה ובתוכה בקבוק שהכיל כ-980 מ"ל של התמיסה עם הסמים המסוכנים. הנאשמת 1 אשר במועד הרלוונטי התגוררה בארצות הברית, קיבלה מאחר, על מנת לשלוח לישראל, בשתי הזדמנויות שונות, תמיסה המכילה את הסמים המסוכנים לעיל. בשתי הפעמים שלחה הנאשמת 1 בקבוק המכיל כחצי ליטר או יותר מהתמיסה, והנאשמת 2 קיבלה את החבילות לביתה. עוד תואר, כי הנאשמות סיפקו את תמיסת הסמים המסוכנים במסגרת סדנאות שערכו ובהן סיפקו למשתתפים משקה אייאווסקה המורכב מהסמים לעיל. בית המשפט המחוזי אימץ את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, במסגרתו הוסכם כי על הנאשמות ייגזר עונש מאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות. כמו כן הטיל בית המשפט על כל אחת מהנאשמות מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪.

 

ח.  בת"פ 41443-01-16 מדינת ישראל נ' קרסניטץ (24.11.16), נדון עניינו של מי שהורשע, על פי הודאתו בהסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן וניסיון ייבוא סם מסוכן. הנאשם יצר קשר עם אחרים בברזיל על מנת שישלחו לו סמים לישראל ושילם באמצעות העברות בנקאיות. הנאשם ביצע שלוש הזמנות, ושילם 6,000 ₪ עבור 3,000 מ"ל סמים; 6,000 ₪ עבור 3,000 מ"ל סמים; ו-7,250 ₪ עבור 3,300 מ"ל סמים. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הנאשמים, והשית על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 ₪.

 

ט.  בת"פ 31971-05-13 מדינת ישראל נ' שויחט (8.1.14), נדון עניינו של מי שהורשע, על פי הודאתו בהסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן והחזקתו. הנאשם טס מישראל להולנד, שם הצטייד בשני בקבוקים שהכילו סם מסוכן מסוג MDMA בתכולה של 740 מ"ל בכל בקבוק, וחזר עמם לישראל. בית המשפט הטיל על הנאשם עונש של 25 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 2,000 ₪.

 

י. בת"פ 8220-09-13 מדינת ישראל נ' ג'בנט ואח' (8.1.14), נדון עניינו של מי שהורשע, על פי הודאתו בהסדר טיעון, בשתי עבירות של ייבוא סם מסוכן ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט. הנאשם הזמין מהולנד באמצעות האינטרנט כמות של כ-1 ק"ג סם מסוכן מסוג די.אם.טי, וקיבל אותה לחזקתו בהמשך ביצע הזמנה זהה וקיבל לידיו חבילה מהולנד ובה כמות שלא פחתה מ-985.32 גרם די.אם.טי. במסגרת האישום השני, הנאשם הנחה אחרים להיכנס לחשבונו באתר שבו ביצע את הזמנות הסמים על מנת למחוק משם מידע ולמנוע ממשטרת ישראל לתפוס את המידע במסגרת חקירתה. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים והשית על הנאשם עונש של 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 1,000 ₪.

 

34.  כפי שעולה מסקירת הפסיקה לעיל, תיקים שבהם דובר בייבוא סם האייוואסקה אינם נפוצים, וההליך דנן הוא הראשון שנוהל בו הליך הוכחות, ושלא הסתיים בהסדר טיעון כפי שאירע בתיקים קודמים, שבחלקם אף הסדר הטיעון כלל עונש מוסכם. מסיבה זו, נסקרו לעיל גם פסקי דין שעסקו בייבוא סמים הזייתיים מסוגים אחרים. עוד יש לומר, כי נראה שפסקי הדין שנסקרו לעיל חמורים יותר בנסיבותיהם מענייננו, למשל מבחינת היקף ההתארגנות העבריינית, שלא נעשתה בענייננו בצוותא, מבחינת הכמות שיובאה, מבחינת התכנון והתחכום שבהברחת הסמים לישראל ומבחינת המטרות שלשמן נועד הייבוא.

 

35.  אשר לנסיבות ביצוע העבירה בענייננו- הנאשם ייבא מקולומביה לישראל נוזל אייואסקה, אשר מכיל את הסמים המסוכנים די.אם.טי והארמין, במשקל 1,300 מ"ל, אשר יכול להספיק למספר שימושים. אמנם, הנאשם לא ייבא את הסם למטרות סחר, אך הוא ניסה לתת גם לחבריו להשתמש בו, כך שישנו פוטנציאל נזק בריאותי לנאשם ולחבריו. עם זאת, בפועל לא נגרם נזק כזה או אחר כתוצאה מהעבירה, מפני שהסמים נתפסו מבעוד מועד, ועל כן לא הופצו ואיש לא השתמש בהם. בנוסף שקלתי שחלקו של הנאשם בביצוע העבירות הוא בלעדי, שכן הנאשם הזמין את הסמים המסוכנים לישראל, קיבל אותם לידיו באופן אישי, וניסה לספק אותם לחבריו ובהמשך לשבש את החקירה.

 

36.  נוסף על כך, שקלתי כי לעבירה קדם תכנון, כאשר אף לאחר שנודע לנאשם על שחרור החבילה שהזמין מקולומביה ונתפסה בנמל התעופה, הוא נקט פעולות שונות על מנת לוודא שהחבילה תגיע לידיו בבטחה. כך למשל, הנאשם ערך חיפושים באינטרנט על מנת לברר אם יצליח לקבל את החבילה חרף תפיסתה, והודיע לשותפו לעסק כי ייתכן שלא יוכל להגיע בזמן לפגישה עסקית כדי להיות נוכח בבית בעת הגעת השליח (ר' פסקאות 50-51, 59 להכרעת הדין). כמו כן, גם בניסיונו לספק לחבריו את הסמים, הנאשם היה מעורב ופעיל מאוד בארגון אותו הערב, והרבה לתאר בפני חברו את "נפלאות" השפעתם (ר' פסקה 53 להכרעת הדין).

 

37.  כך גם יש לשקול, כי הנאשם הסביר הן בחקירותיו, הן בעדותו בבית המשפט והן בשיחתו עם שירות המבחן, כי ביצע את העבירה בעקבות התנסות קודמת בסם האייוואסקה אשר עוררה אצלו פלשבקים לאירועים טראומתיים ולפגיעה שחווה בעבר, וכי הוא חש שהשימוש בסם עוזר לו להירפא מבחינה נפשית. עם זאת, יש לציין כי משיחת האזנת הסתר של הנאשם עם חברו בצלאל, ונוכח ניסיונו לארגן ערב חברתי בו הוא וחבריו ישתמשו בסם, נראה כי הנאשם לא ראה בסם תרופה בלבד (ר' פסקה 53 להכרעת הדין). אשר ליכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה ואת הפסול במעשיו, כפי שנקבע בהכרעת הדין, הנאשם היה מודע לכך שהחומר שהזמין אינו חוקי. יתר על כן, אף לאחר שהחומר נתפס בנמל התעופה, הייתה לנאשם הזדמנות להחליט להימנע מהמעשה, ובכל זאת הוא תיאם את הגעת השליח לביתו. ברם, על כל פנים, אין מחלוקת כי הנאשם הזמין את הסם עבור עצמו ועבור חבריו, בכמות לא גדולה, ולא למטרות סחר ורווח כספי, כאשר בהזמנתו את הסם מחברו בקולומביה התנהל הנאשם בחובבנות יחסית ולא בתחכום רב. כמו כן, עבירת השיבוש שביצע הייתה ספונטנית, לא מתוחכמת ולא מתוכננת, כאשר הנאשם נבהל מכניסת השוטרים לביתו וזרק את הבקבוק עם הסם מחלון חדרו.

 

38.  לאחר שבחנתי את מידת הפגיעה בערכים החברתיים שבהם פגע הנאשם במעשיו, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אני סבורה כי על מתחם העונש ההולם להתחיל מעונש הכולל מאסר בפועל, ולנוע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל.

 

העונש המתאים

39.  אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות- שקלתי, כי מדובר בנאשם שהוא כיום בן 31, נשוי ועובד למחייתו, ונעדר הרשעות קודמות. עוד שקלתי כי לעונש תהיה השפעה שלילית על משפחתו של הנאשם, ובפרט על רעייתו ובשים לב לטיפולים הרפואיים שהזוג עובר בימים אלה (נ/1), וכן גם על העסק שהנאשם מנהל ועובדיו. נתתי דעתי גם לכך שהנאשם שהה 10 ימים במעצר, ובהמשך שהה במעצר בית ותחת תנאים מגבילים במשך כשלושה חודשים.

 

40.  אמנם, הנאשם ניהל הוכחות, ובניגוד לדברי בא כוחו, אלה לא התמקדו אך בשאלת חוקיות החומר שיובא, אלא גם בשאלות כגון האם הנאשם היה מודע לכך שהחומר שייבא אינו חוקי, האם התכוון לספק את הסם שייבא גם לחבריו, והאם השליך את הבקבוק שהכיל את הסם מהחלון עם כניסת השוטרים לביתו או שמא הבקבוק נפל מידו. עם זאת, כבר בחקירתו הראשונה הנאשם הודה שהוא זה שייבא את החבילה מקולומביה שנתפסה, כי מדובר במשקה אייוואסקה, והסביר איזו כמות יש לשתות בכל שימוש, מה השפעת החומר ומדוע הזמין אותו.

 

41.  על כל פנים, כפי שעולה הן מדברי הנאשם לפניי והן מהתרשמות שירות המבחן, כיום הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומביע חרטה עליהם, מבהיר התנגדותו לשימוש בסמים ומוכן להשתתף בטיפול. נוסף על כך, בענייננו מדובר במי שמנהל אורח חיים נורמטיבי, ומאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אף שירת תקופה ממושכת במילואים ותרם להגנת המדינה בשעתה הקשה. יודגש, כי נוכח התנאים המגבילים שבהם היה מצוי הנאשם בעת שפרצה המלחמה, הוא לא נדרש למילואים אלא פנה מיוזמתו בבקשה לקבל אישור מיוחד שיאפשר לו להתגייס ולתרום למערכה, וכל זאת תוך שההליך הפלילי נגדו מתנהל. כמו כן, שקלתי את נסיבות חייו של הנאשם שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה, מהן עולה כי התנסותו של הנאשם בסם האיוואסקה בקולומביה, והזיכרונות מהפגיעה שהתעוררו בו בעקבותיו, הביאוהו להזמין כמות נוספת כשחזר לישראל, על מנת להמשיך בריפוי נפשו. לבסוף, שקלתי כי חלפו קרוב לארבע שנים מאז ביצוע העבירות, אשר במהלכן לא ביצע הנאשם עבירות נוספות, וכי מדובר בתקופה ארוכה במהלכה עמדה מעל הנאשם עננת ההליך הפלילי.

 

חריגה ממתחם העונש ההולם

42.  המחוקק קבע בסעיף 40 ד לחוק, כי גם במקרה בו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם הם בעלי חומרה יתירה, אם הנאשם השתקם, או שיש סיכוי של ממש שישתקם, בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, יכול בית המשפט לקבוע, כי העונש שיוטל עליו יחרוג ממתחם העונש ההולם, וזאת מטעמי שיקום. בשונה משיקולי הגנה על הציבור בסעיף 40 ה לחוק המאפשרים חריגה שאין בה משום החמרה ניכרת ממתחם העונש ההולם, המחוקק לא הגביל את שיעור החריגה ממתחם העונש ההולם, כאשר מדובר בשיקולי שיקום, גם כאשר מדובר במעשים ובאשם בעלי חומרה יתרה. מכאן, שהמחוקק ראה לנגד עיניו שגם במקרים בהם עקרון ההלימה מחייב הטלת עונש מאסר משמעותי, בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, שיקולי שיקום יכריעו את הכף, וזאת מבלי לגרוע מחומרת המעשה והעונש ההולם שראוי היה לגזור בגינו. אני סבורה, שהמקרה דנן נכנס בגדר חריג זה, ואין בכך ששיקולי השיקום קיבלו משקל מכריע בבואי לגזור את דינו של הנאשם, כדי להמעיט מחומרת מעשיו.

 

43.  אף המאשימה מסכימה, כי בענייננו יש לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם, ולהימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל, כאשר המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה האם יש להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, כעמדת המאשימה, או להטיל עליו שירות לתועלת הציבור, כעמדת ב"כ הנאשם וכהמלצת שירות המבחן.

 

44.  אני סבורה, כי הנאשם עבר שינוי משמעותי בהתנהלותו ובתפיסותיו, לקח אחריות מלאה למעשיו והביע חרטה כנה עליהם, הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, שומר חוק ותורם לחברה. שירות המבחן תיאר, כי הנאשם מביע כיום התנגדות לשימוש בסמים מאחר שהם משמשים לבריחה מהמציאות, שלל נזקקות לחומרים משני תודעה, והסביר כי הדרך לפתרון קשייו עוברת בתהליך טיפולי מעמיק. שירות המבחן הוסיף ועמד על כך שהעבירה הייתה חריגה לאורח חייו הנורמטיבי של הנאשם, וכי הוא פעל כפי שפעל בעקבות החוויה המטלטלת של התנסותו הקודמת בסם, אשר העלתה את מודעותו לטראומת עבר, ורצה לרפא את עצמו מהפגיעה. לצד זאת, הדגיש שירות המבחן את הדרך המשמעותית שעבר הנאשם מאז ביצוע העבירה, ואם קודם לה הוא פעל לעתים בדפוס של טשטוש ובהיעדר יכולת להעריך נזקים אפשריים, הוא עבר מאז תהליך של חקירה עצמית עמוקה והגיע לשינוי מחשבתי וכיום שוקל מעשיו באופן מחושב. שירות המבחן הסביר, כי הנאשם למד את הלקח וכיום הוא שומר בקפדנות על החוק והסדר החברתי. כמו כן, הנאשם ביטא נכונות להשתלב בקבוצה טיפולית לטיפול בעבריינות בשירות המבחן, אשר מתמקדת בפיתוח מודעות לדפוסים מכשילים, והוא עתיד להשתלב בה בחודשים הקרובים.

 

45.  בהתחשב בנסיבות לחומרה ולקולה, סבורתני שנוכח חומרתה של עבירת ייבוא הסמים, סוג הסמים שיובאו שאינו במדרג חומרה נמוך, הכמות שיובאה והעובדה שהנאשם אף ניסה לתת את הסם לחבריו, לא ניתן להסתפק בענישה של שירות לתועלת הציבור, כפי שהמליץ שירות המבחן. חלף זאת, אני סבורה כי בנסיבות העניין, גם בשים לב לכך שהנאשם ניהל את ההליך ולאור מדיניות הענישה בתיקים קודמים, הטלת עונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות למספר חודשים (מבלי שינוכו ימי מעצרו) מאזנת כראוי בין שיקולי הענישה השונים בעניינו של הנאשם.

 

46.  אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלהלן:

 

א.  6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות בבית העלמין בית שמש, החל מיום 15.8.24 או בכל מועד אחר שיתואם עם הממונה על עבודות השירות. הנאשם מוזהר כי אם לא ימלא אחר תנאי עבודות השירות הוא עלול לרצות עונש זה במאסר ממש.

 

ב. 12 חודשי מאסר אשר הנאשם לא ירצה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום על כל עבירת סמים מסוג פשע.

 

ג. 3 חודשי מאסר אשר הנאשם לא ירצה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום על כל עבירת סמים מסוג עוון.

 

ד. קנס כספי בסך 10,000 ₪ או חודש מאסר תחתיו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.9.24 ובכל ה-1 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועדו או במלואו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.

 

ה.  צו מבחן למשך שנה מהיום. הנאשם מוזהר כי אם לא ימלא אחר צו המבחן עונשו ייגזר מחדש.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

 

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

 

ניתן היום, ט' תמוז תשפ"ד, 15 יולי 2024, בנוכחות ב"כ הצדדים והנאשם.