ת”פ (ירושלים) 1502-05-21 – מדינת ישראל נ’ מחמד אבו פרחה
ת"פ (ירושלים) 1502-05-21 - מדינת ישראל נ' מחמד אבו פרחה שלום ירושלים ת"פ (ירושלים) 1502-05-21 מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז ירושלים- פלילי נ ג ד מחמד אבו פרחה ע"י ב"כ עו"ד חמזה קוטינה בית משפט השלום בירושלים [08.09.2024] כבוד השופטת בכירה שרון לארי-בבלי גזר דין
רקע
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של נסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) ו-(2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק העונשין), ומעשה פזיזות ורשלנות, לפי ס' 338(5) לחוק, הכל כמפורט בכתב האישום המתוקן.
2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן. ההסדר לא כלל הסכמות לעניין העונש.
תמצית טיעוני הצדדים
3. ב"כ המאשימה עמדה על נסיבות ביצוע העבירה, אשר התרחשה, לשיטתה, בתקופה מתוחה בארץ. לטענתה, מתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה דנא נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לכך שהנאשם ללא עבר פלילי, עתרה למקם את הנאשם בחלק התחתון של המתחם ולהשית עליו 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי. הוגשה אסופת פסיקה.
|
|
4. ההגנה מצדה עמדה על נסיבות ביצוע העבירה, והדגישה שאלה מלמדות שהחומרה הגלומה במעשיו של הנאשם היא ברף הנמוך. הסניגור הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת גילו הצעיר, והביע צער על התנהלותו של הנאשם שגרמה לעיכובים רבים בתיק. לשיטתו של הסניגור, מדובר היה בארוע ספונטני ולא מתוכנן, ורק בשל העדר הבנה של הנאמר בשירות המבחן, לא שובץ בתכנית שיקומית אף על פי שהסכים לכך. מתחם העונש ההולם נע לדברי הסניגור בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות. הוגשה אסופת פסיקה. בשים לב לכלל הנסיבות שפורטו, עתר שלא למצות את הדין עם הנאשם ולאפשר לו להמשיך ולפרנס את משפחתו.
5. הנאשם בדברו האחרון הודה בטעות שעשה, והביע חרטה.
תסקיר שירות המבחן
6. שירות המבחן הגיש תסקיר ממנו עולה שהנאשם אינו נוטל אחריות על מעשיו, ושהסכמתו לקבלת טיפול היא מן השפה ואל החוץ.
7. שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה בעניינו של הנאשם.
חוות דעת הממונה על עבודות שירות
8. הממונה על עבודות שירות קבע שהנאשם כשיר לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות.
מתחם העונש ההולם
9. העבירה שביצע הנאשם פגעה בערכים המוגנים של שמירה על ביטחונם האישי והגופני של אנשי כוחות הביטחון, וכן על שלטון החוק וסדרי משטר תקינים. שמירה על עקרונות אלה מחייבת עמידה איתנה נגד הפוגעים בגורמי אכיפת החוק. הגם שהנאשם הורשע בעבירת נסיון ולא בעבירה מושלמת, הרי שפוטנציאל הנזק רב.
10. אלימות המופעלת כלפי שוטרים במסגרת תפקידם לובשת צורות שונות, ועוצמתה משתנה ממקרה למקרה. בין אם ברף הנמוך ובין אם ברף הגבוה, יש בעבירות אלה כדי לכרסם בעקרונות שלטון החוק. על בתי המשפט לשדר מסר ברור אשר יהיה בו כדי לאפשר לגורמי האכיפה לבצע את עבודתם נאמנה (ראו לדוגמה, דבריו של כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.08.10)).
|
|
11. דומה שלא למותר לציין את המובן מאליו והוא שמשטרת ישראל היא פניו של שלטון החוק ואמונה על שמירה על הסדר הציבורי בחברה מתוקנת. שוטרי משטרת ישראל פועלים יום וליל להגשמת תכליות אלה- יהא הקושי אשר יהא. קביעה זו מושרשת זה מכבר בהלכה פסוקה, לפיה "משטרת ישראל היא הלכה למעשה הגילוי היום יומי של שלטון החוק במדינת ישראל, ומוטלים עליה תפקידים רבים במדינתנו רווית הקשיים, המתחים והאיומים, ונדמה כי אף גוף משטרתי במדינה דמוקרטית לא נאלץ להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפני משטרת ישראל, החל מגילוי פשעים ומניעתם וכלה בהתמודדות עם מתקפות טרור אכזריות" (ראו בע"פ 9878/09 מדינת ישראל נ' רמי מוסא (פורסם בנבו, 20.09.10), בפס' 26).
12. בחינת נסיבות ביצוע העבירה מצביעות על כך שמידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני-גבוה; לדאבון הלב, הפרות סדר והתפרעויות אינו דבר חריג במזרח ירושלים, ולא פעם נאלצים השוטרים להתמודד עם התפרעויות אלה, תוך סיכון חייהם. בנסיבות המקרה דנא, עולה שהנאשם הצית זיקוקים אל עבר שוטרים ואך בנס איש לא נפגע.
13. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה שבעבירה בה הורשע הנאשם, משיתים בתי המשפט מנעד רחב של עונשים, אולם לרוב עסקינן בהשתת עונשי מאסר בפועל. ויודגש שכל אירוע אלימות שונה בנסיבותיו, ומשכך יש לבחון את הענישה הנוהגת בשינויים המחייבים (ראו והשוו, בשינויים המחייבים, ענישה ומתחמי עונש הולם במקרים הבאים: רע"פ 31/15 אפרסמון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.01.15); רע"פ 2222/13 חיחיאשווילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.05.13); רע"פ 8172/10 גזאוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.11.10); עפ"ג 10564-12-18 מדינת ישראל נ' אללה (פורסם בנבו, 6.2.19); עפ"ג 3148-02-16 מדינת ישראל נ' געבה (פורסם בנבו, 24.2.16)). יש להפנות גם ובעיקר לגזר דינה של כב' הש' חנה לומפ בת"פ 8176-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חדיר ואל הפסיקה המצוטטת שם.
14. בנסיבות האמורות אני סבורה שמתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר בפועל. העונש המתאים
15. עבירות נגד שוטרים מבוצעות חדשות לבקרים, באופן המדגיש את הצורך ליתן משקל מסוים לשיקולי הרתעת הרבים. על בתי המשפט לצאת באמירה ברורה וחד משמעית נגד אלימות המופנית כלפי שוטרים, ובפרט במצבים בהם אנשי כוחות הביטחון עושים כל שאל ידם על מנת לשמור על הסדר הציבורי.
16. לצד זאת, יש לזכור שמדובר בנאשם צעיר מאד, על גבול הבגירות בעת ביצוע העבירות, ונעדר עבר פלילי. יש לזקוף לזכותו אף את הודאתו בכתב האישום המתוקן שהובילה לחיסכון בזמן שיפוטי, אם כי יש לשים לב שמאז הכרעת הדין חלפו כמעט שלוש שנים בהן התחמק מלהתייצב בבית המשפט, בשירות המבחן ובפני הממונה על עבודות שירות.
17. ב"כ הנאשם בקש הקלה בעונשו של הנאשם נוכח היותו צעיר נעדר עבר פלילי. כמו כן טען שמדובר בארוע ספונטני שלא תוכנן מראש. לדידי דווקא הסרטון (ת/1) ממנו עולה שהנאשם ושניים מחבריו צועדים להם בנחת ברחובות העיר העתיקה ולפתע מחליט הנאשם להבעיר זיקוקים אל עבר השוטרים - מדאיגה.
|
|
18. כאמור, אין לזקוף את חלוף הזמן לזכותו של הנאשם.
19. באיזון בין כלל השיקולים, בשים לב לחומרת המעשים, מחד; ולעובדה שאין זו הסתבכות ראשונה של הנאשם, מאידך; נדמה לי, שיש למקמו בחלקו האמצעי של מתחם העונש ההולם ולהשית עליו 10 חודשי מאסר. עונש זה יש בו כדי למלא אחר תכלית הענישה בנסיבות המקרה דנא, ובפרט למלא אחר תכליות ההלימה וההרתעה.
20. אני גוזרת אפוא על הנאשם את העונשים הבאים: א. 10 חודשי מאסר. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי ביום 3.11.24 בשעה 8:00 בבית מעצר ניצן. ב. מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעבור הנאשם עבירות אלימות נגד שוטרים, לרבות איומים. התנאי יחל מיום שחרורו מן הכלא. ג. קנס בסך 3,000 ₪ אשר יקוזז מן ההפקדה בתיק. ככל שתיוותר יתרה - תושב לנאשם. המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשב"ס. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, ה' אלול תשפ"ד, 08 ספטמבר 2024, בנוכחות הצדדים.
|